דברי התעוררות לסליחות
השו"ע כותב (תקפא,א): "נוהגים
לקום באשמורת לומר סליחות ותחנונים מראש חדש אלול ואילך עד יום הכפורים".
העיד רבי חיים ויטאל ז"ל על האר"י
הקדוש שהיה אומר סליחות כמנהג הספרדים: "ענין הסליחות של בני ספרד
באשמורת הבוקר ליל חדש אלול עד יום הכיפורים - העיד לי כבוד הרב רבי יצחק שאגיש
ז"ל שהוא ראה למורי ז"ל שהיה אומר מלה במלה עם הצבור". (שער
הכוונות, דרושי ראש השנה הקדמה).
ולמה היה אומר מילה במילה את הסליחות. הרי
"שומע כקורא" ויכול האדם לשמוע את התפילה משליח הציבור ולצאת ידי חובה?
צריך לומר שאין העניין כאן לצאת ידי חובה אלא להתעוררות
הנפש, וכשאדם קורא הסליחות בפיו הוא מתעורר יותר.
החיד"א כותב:
"וראיתי כמה ת"ח בימים האלה מפסיקים ללמוד שאלות ותשובות, לפלפל,
ואומרים סליחות תפילות ותחנונים. ועוסקים בספרי מוסר" (ברכ"י ו').
הסליחות והתשובה הם צורך של דתיים וחילונים,
רבנים ותלמידיהם לפחות כמו שאר הציבור.
מי שאומר אני לא צריך תשובה - אין טועה יותר
ממנו! התשובה שייכת בכולם.
כמו שאומרת הגמרא במסכת סוכה על יצר הרע שנקרא
"צְּפוֹנִי" והוא "יֵצֶר הָרַע - שֶׁצָּפוּן וְעוֹמֵד בְּלִבּוֹ
שֶׁל אָדָם". והיצר הזה "הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת" - אָמַר אַבַּיֵי,
וּבְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹתֵר מִכֻּלָּן". שהוא מסתתר בתוך ליבם.
מסופר על רבי סעדיה גאון שנמלט מהקראים,
כי הוא יצא נגדם בשצף קצף והם רדפו אחריו והיה כוחם גדול. יום אחד הוא התאכסן אצל
אדם אחד, והמארח לא ידע מי מתארח אצלו, אבל כבדו כהוגן וכשורה. והנה באו הקראים
ודפקו על דלתו ושאלו את בעה"ב האם מתארח אצלך רבי סעדיה גאון? ענה להם: לא.
ורבי סעדיה גאון כששמע את השיחה יצא מן הבית בחשאי ונסע משם. רדף אחריו בעל הבית
וקרא לו שיעצור. עצר רבי סעדיה גאון את העגלה ושאלו לשם מה בא? נשתטח בעל הבית
לפני רגליו ובכה והתחנן. שאל הרב את בעה"ב על מה הוא בוכה ומבקש סליחה, והוא
השיבו על שלא כבדתי אותך כראוי. אמר לו הרב כיבדת אותי כראוי. ענה האיש לוּ ידעתי
שזה כבודו הייתי מכבדו כהוגן יותר. ישב רבי סעדיה גאון ובכה, שאלו בעל הבית לפשר
בכיו, ענה לו: ממך למדתי. אתה כיבדת אותי כראוי ויפה ביותר. למרות זאת אתה בוכה על
כך שלא כיבדת אותי כראוי. ואני חושב על עצמי. כל יום ויום אני מכיר את הקב"ה
יותר ויותר. אני בוכה מדוע אתמול לא עבדתי אותו כמו שאני מרגיש את גדולתו היום.
יש שני אנשים שיגידו סליחות אחד יעורר קטרוג
ח"ו, והשני ימתק את הדינים:
א] סליחות מתוך אהבת
עצמנו – הקב"ה לא מעניין אותי כ"כ אבל אני יודע שבראש השנה נפתחים
ספרי צדיקים ורשעים ובינונים, בראש השנה יכתבו וביום כיפור יחתמו. לכן אני בא
להתפלל שה' יסלח לי ושלי יהיה טוב!
ב] סליחות מתוך אהבת
הבורא – אני אומר את הסליחות לעורר בתוכי את אהבת ה'.
כשעם ישראל נמצא בגלות - זה חילול השם.
"וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ
יָצָאוּ" (יחזקאל לו ובעוד מקומות רבים). השכינה בצער גדול. שמו של
הקב"ה לא שלם. אנו מתפללים בסליחות "להקים שכינתא מעפרא" שיהיה
קידוש ה' בעולם. שתתגלה מלכותו יתברך. אנו קוראים בסליחות בקול גדול: "ה'
מלך" להכריז ש"ה' הוא האלוקים".
וכל זה רק הכנה לתפילות ראש השנה ויום כיפור
שבהן אנו מבקשים בכל התפילות "וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה
עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ. בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר
מִקְדָּשֶׁךָ".
מהנוסח של הסליחות רואים שהעיקר בתפילת הסליחות
היא להגדיל את שמו של הקב"ה בעולם.
עשרות פעמים אנו מבקשים בסליחות למען הגדלת שמו
של הקב"ה בעולם. "ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ: אָתָאנוּ עַל שִׁמְךָ. ה'
עֲשֵׂה לְמַעַן שִׁמְךָ: בַּעֲבוּר שִׁמְךָ. כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם
שְׁמֶךָ" "שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ. ה' אֱלֹהֵינוּ: שִׁמְךָ נִקְרָא
בְּקִרְבֵּנוּ. אַל תַּנִּיחֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ".
אנו מתחילים את הסליחות בפסוקים אלו
שהאר"י ז"ל אומר כי סודם גדול. וכל זה על מנת להדגיש לנו שעיקר הסליחות
- להרבות כבוד שמים. לקדש שמו של הקב"ה בעולם. זו היא הדרך הנכונה להתפלל,
בודאי את התפילות של ראש השנה וימים נוראים. זו מדרגה שכל יהודי צריך לשאוף אליה
שהרי בכל יום כל יהודי מזכיר לעצמו את הציווי "ואהבת את ה' אלהיך".
הדרך הנכונה היא להתפלל את שתי הבקשות הללו
כשהן קשורות זו בזו: דהיינו אנו מתפללים לכבוד ה' - "עשה
למען שמך". וכיון ששמו של הקב"ה נקרא עלינו - אנו צריכים להתחזק
ולהתרומם. בבריאות, בפרנסה, בגאולה שלמה. ובכל הבקשות שנראות כאילו הן פרטיות -
באמת הן כבוד שמים. "שִׁמְךָ נִקְרָא עָלֵינוּ". "שִׁמְךָ נִקְרָא
בְּקִרְבֵּנוּ".
מי שחושב רק על עצמו הרי הוא כמו אדם שמתחתן
וכל הזמן חושב רק על מה שהוא יכול לקבל. אין לו "ואהבת לרעך כמוך".
זו טעות חמורה, עליו נאמר בזוהר הקדוש שאדם זה
הוא ח"ו כמו כלב: "כולהו צווחין בצלותין
ביומא דכיפורי ככלבים: הב הב לנא מזונא וסליחה וכפרה וחיי, כתבנו לחיים"
(תיקונין תיקון ו' עמוד כ"ב).
לכן צריך כל אדם להשתדל להרבות בתפילה על כבוד
שמים ועל הקמת שכינתא מעפרא. להתפלל על קידוש שם ה' בעולם. ולהשתדל בזה בכל כוחו.
הצדיקים המיוחדים מייחדים את בקשתם רק לכבוד ה'
יתברך:
תנא דבי אליהו רבה (ד):
"כל חכם וחכם מישראל שיש בו דברי תורה לאמתו, ומתאנח על כבודו של הקב"ה
ועל כבודן של ישראל כל ימיו, ומחמד ומתאוה ומצפה על כבוד ירושלים, ועל בית המקדש,
ועל הישועה שתצמיח בקרוב בימינו, ועל כינוס גליות - מיד שורה רוח הקודש בקרבו.
שנאמר: "וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ. אַיֵּה הַמַּעֲלֵם מִיָּם
אֵת רֹעֵי צֹאנוֹ? אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ אֶת רוּחַ קָדְשׁוֹ?" (ישעיהו
סג).
מכאן אמרו כל ת"ח שעוסק בתורה בכל יום
תמיד בשביל להרבות כבוד שמים אינו צריך לא חרב ולא חנית ולא כל דבר שיהיה לו שומר
אלא הקב"ה משמרו בעצמו ומלאכי השרת עומדין סביב לו וחרב ביד כולם ומשמרין
אותו. שנאמר (תהילים קמט) "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם" וגו'.
מסילת ישרים (פרק
יט): "נמצאת למד שזאת היא הכוונה המעולה שהיא רחוקה לגמרי מכל הנאת
עצמו" ואינה אלא לכבודו של מקום ולקידוש שמו יתברך המתקדש בבריותיו בשעה
שעושים רצונו. וגם לכבודם של ישראל, לשלותן, ולחזרתם בתשובה של הרשעים. "שאין
הקב"ה חפץ באבדן הרשעים" אלא להחזירם בתשובה... כי אין הקב"ה אוהב
אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל
עליו. ואלה הם הרועים האמתיים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על
צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל
עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה".
כשאנו אומרים "השם" - מתכוונים
ל"שם" ממש - דהיינו ה"שם הטוב" של אלוקים. וכמו
שאצל בני אדם יש אדם טוב שיש לו שם טוב, ויש אדם טוב שיש לו שם רע. ויש אדם טוב
שאף אחד לא מכיר אותו, כך ששמו לא מוכר כלל בעולם. כך גם עם הקב"ה. כשאומרים:
"ברוך שמו". מתכוונים לפרסום מציאותו. שיכירו בו כל בני האדם או
רובם. כך מתפרשים המילים "עשה למען שמך". שהעולם יתוקן "וְכָל
בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ" "יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל
יוֹשְׁבֵי תֵבֵל. כִּי לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ. תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן"
וכו', כל האמור בעלינו לשבח על כך ש"יקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ.
וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא
וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ. ה' יִמְלֹךְ
לְעוֹלָם וָעֶד".
כשאנו מתפללים בסליחות על שמו של הקב"ה,
אנו מתפללים לבטל את שליטתו של עמלק ותלמידיו בעולם. כי כשעמלק שולט בעולם,
"אין השם שלם". אנשים לא יודעים שאלוקים ברא את העולם, שהוא מנהל
אותו. זה נקרא חילול השם. וצריך לדעת כי עד ימות המשיח נפגע "שמו" של
אלוקים. שלא מכירים אותו כל באי עולם, זה נקרא "חילול השם".
חילול השם קורה גם כאשר אנשים שנושאים את שמו
של אלוקים גורמים לאנשים אחרים להתרחק ממנו.
כך מובא בגמרא (יומא פו) וגם ברמב"ם
(הלכות תשובה פרק א):
"שָׁאַל רַבִּי מַתְיָא בֶן חָרָשׁ אֶת
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בְרוֹמִי, שָׁמַעְתָּ אַרְבָּעָה חִלּוּקֵי
כַפָּרָה שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ?! אָמַר לוֹ, שְׁלֹשָׁה הֵן,
וּתְשׁוּבָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד. א. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְעָשָׂה
תְשׁוּבָה, אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (ירמיה ג)
"שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּא מְשׁוּבֹתֵיכֶם". ב. עָבַר אָדָם
עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה, וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה תוֹלָה, וְיוֹם
הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר, (ויקרא טז) "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה
יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם". ג. עָבַר אָדָם עַל כְּרֵיתוֹת
וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְעָשָׂה תְשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים
תּוֹלִין וְיִסּוּרִים מְמָרְקִין, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים פט) "וּפָקַדְתִּי
בְשֵׁבֶט פִּשְׁעָם" וְגוֹ'. ד. אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ חִלּוּל הַשֵּׁם בְּיָדוֹ
- אֵין כֹּחַ לֹא בִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת, וְלֹא בְיוֹם הַכִּפּוּרִים לְכַפֵּר,
וְלֹא בְּיִסּוּרִין לְמָרֵק, אֶלָּא כֻלָּן תּוֹלִין, וּמִיתָה מְמָרֶקֶת,
שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה כב) "וְנִגְלָה בְאָזְנָי ה' צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר
הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן" וְגוֹ'".
ובהמשך הגמרא מובאת ברייתא:
"תַנְיָא "וְאָהַבְתָּ אֶת ה'
אֱלֹהֶיךָ" - שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶךָ; שֶׁיְּהֵא אָדָם
קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְדִבּוּרוֹ בְנַחַת עִם
הַבְּרִיּוֹת, וּמִקְּחוֹ וּמַתָּנוֹ בַשּׁוּק נָאֶה, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן
בֶּאֱמוּנָה. מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִים עָלָיו? אַשְׁרֵי פְלוֹנִי שֶׁלָּמַד
תּוֹרָה, אַשְׁרֵי אָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אַשְׁרֵי רַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ
תוֹרָה. אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תוֹרָה - רְאִיתֶם פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד
תּוֹרָה - כַּמָּה יָפִים דְּרָכָיו, כַּמָּה מְתֻקָּנִים מַעֲשָׂיו. עָלָיו
הַכָּתוּב אוֹמֵר, (ישעיה מט) "וַיֹּאמֶר לִי, עַבְדִּי אָתָּה, יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".
"וּבִזְמַן שֶׁאָדָם קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה
וּמְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וְאֵין דִּבּוּרוֹ בְנַחַת עִם הַבְּרִיּוֹת,
וְאֵין מַתָּנוֹ וּמַקָּחוֹ נָאֶה בַשּׁוּק, וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן
בֶּאֱמוּנָה, מַה הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרוֹת עָלָיו? אוֹי לוֹ לִפְלוֹנִי שֶׁלָּמַד
תּוֹרָה, אוֹי לוֹ לְאָבִיו שֶׁלִּמְּדוֹ תוֹרָה, אוֹי לוֹ לְרַבּוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ
תוֹרָה, אַשְׁרֵי בְנֵי אָדָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ תּוֹרָה - פְּלוֹנִי שֶׁלָּמַד
תּוֹרָה, רְאוּ כַּמָּה מְכֹעָרִים מַעֲשָׂיו, כַּמָּה מְקֻלְקָלִים דְּרָכָיו.
עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר, (יחזקאל לו) "בֶּאֱמֹר לָהֶם, עַם ה' אֵלֶּה,
וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ".
זה עיקר התפקיד שלנו בעולם לפרסם את
הקב"ה!
אם נפרש את "בריך שמיה" נראה
שזה עיקר התפילה – מלכותו ית'!
"בְּרִיךְ שְׁמֵהּ דְּמָרֵא עָלְמָא.
בְּרִיךְ כִּתְרָךְ וְאַתְרָךְ. יְהֵא רְעוּתָךְ עִם עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל לְעָלַם.
וּפֻרְקַן יְמִינָךְ אַחֲזֵי לְעַמָּךְ בְּבֵית
מַקְדְּשָׁךְ. וּלְאַמְטוֹיֵי לָנָא מִטּוּב נְהוֹרָךְ וּלְקַבֵּל צְלוֹתָנָא
בְּרַחֲמִין.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתוֹרִיךְ לָן
חַיִּין בְּטִיבוּ. וְלֶהֱוֵי אֲנָא פְקִידָא בְּגוֹ צַדִּיקַיָּא.
לְמִרְחַם עָלַי וּלְמִנְטַר יָתִי וְיַת כָּל
דִּי לִי וְדִי לְעַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. אַנְתְּ הוּא זָן לְכֹלָּא וּמְפַרְנֵס
לְכֹלָּא.
אַנְתְּ הוּא שַׁלִּיט עַל כֹּלָּא. אַנְתְּ
הוּא דְשַׁלִּיט עַל מַלְכַיָּא. וּמַלְכוּתָא דִּילָךְ הִיא.
אֲנָא עַבְדָּא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
דְּסָגִידְנָא קַמֵּהּ וּמִקַּמֵּי דִּיקַר אוֹרַיְתֵהּ. בְּכָל עִדָּן וְעִדָּן,
לָא עַל אֱנָשׁ רָחִיצְנָא וְלָא עַל בַּר אֱלָהִין סָמִיכְנָא. אֶלָּא בֶּאֱלָהָא
דִשְׁמַיָּא.
דְּהוּא אֱלָהָא קְשׁוֹט וְאוֹרַיְתֵהּ קְשׁוֹט
וּנְבִיאוֹהִי קְשׁוֹט. וּמַסְגֵּא לְמֶעְבַּד טַבְוָן וּקְשׁוֹט.
בֵּהּ אֲנָא רָחִיץ. וְלִשְׁמֵהּ יַקִּירָא
קַדִּישָׁא אֲנָא אֵמַר תֻּשְׁבְּחָן.
יְהֵא רַעֲוָא קֳדָמָךְ דְּתִפְתַּח לִבָּאִי
בְּאוֹרַיְתָא.
וְתַשְׁלִים מִשְׁאֲלִין דְּלִבָּאי וְלִבָּא
דְכָל עַמָּךְ יִשְׂרָאֵל. לְטַב וּלְחַיִּין וְלִשְׁלָם".
גם הקדיש מדבר על גידול שמו של הקב"ה:
"יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא" - איך יתגדל ויתקדש שמו של
הקב"ה בעולם שברא כרצונו? על ידי המלכות שלו, הגאולה והמשיח שלו. "וְיַמְלִיךְ
מַלְכוּתֵיהּ. וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵיהּ. וִיקָרֵב מְשִׁיחֵיהּ". (שימו לב לדגש
המפיק באות ה'). מהם המלכות הגאולה והמשיח של ה'?
הכוונה במלכות ה' - למלך ישראל שיושב על
כסא ה'. "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִיד אָבִיו,
וַיַּצְלַח וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א כט).
גם ירושלים בימות המשיח נקראת כסא ה', "בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַם כִּסֵּא ה', וְנִקְוּוּ אֵלֶיהָ כָל
הַגּוֹיִם לְשֵׁם ה' לִירוּשָׁלָם, וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם
הָרָע" (ירמיהו ג). ממנה ילמדו כל הגויים לא ללכת אחרי שרירות ליבם הרע. זה
התפקיד של מלכות ישראל - להמליך את ה' בעולם.
גם גאולת ה' היא גאולת ישראל, שנאמר: "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ
מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה" (דברים).
מכאן למדו חז"ל שהקב"ה כביכול גואל
את עצמו.
רש"י: למה
כתוב "וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ"? "היה לו לכתוב
"והשיב את שבותך". רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עם ישראל
בצרת גלותם. וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם".
גם המשיח שעתיד למלוך על ישראל נקרא
"משיח ה' ". בספר איכה מקונן ירמיהו על החורבן בכך שזה חורבן גם
כלפי שמיים. "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם"
(איכה ד).
גם כל הבקשות שלנו נשענות על הברית עם
הקב"ה:
הסדר סליחות של אלול ותשרי הפוך מסדר הסליחות
של שני וחמישי:
בשני וחמישי מתחילים בוידוי, נפילת אפים
ואבינו מלכנו, אחר כך אומרים י"ג מידות ואל מלך ותחינות.
ובסליחות אנו מתחילים באל מלך י"ג
מידות ותחינות, ורק אחר כך אנו אומרים וידוי, נפילת אפים ואבינו מלכנו.
בגלל שאי אפשר להתחיל תפילה בלי להזכיר את
הברית שהקב"ה כרת עימנו. רק מכוחה יש לנו רשות להתפלל. אלוקים נשבע
לאבותינו וכרת איתם ברית שיגאל אותנו, לכן אנו מורשים להתפלל ולבקש על כך.
אפשר לראות שבתחילת תפילת שחרית אנו מזכירים את
הברית הזאת כמה פעמים. בתחילת הקרבנות - "את הברית ואת החסד ואת
השבועה שנשבעת לאברהם אבינו בהר המוריה". בתחילת פסוקי דזמרא -
"אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב לחוק לישראל ברית עולם".
בתחילת תפילת י"ח - "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען
שמו באהבה".
כך גם בתחילת הסליחות אנו מזכירים את הברית שהקב"ה
כרת עם אבותינו. ברית שלוש עשרה. הקב"ה כרת ברית למשה שהזכרת י"ג
מידות אינם חוזרות ריקם.
אנו מזכירים את כל אלה שהקב"ה נשבע להם:
"רַחֲמָנָא אִדכַּר לָן קיָמֵהּ דּאַבְרָהָם רחִימָא, רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן
קיָמֵהּ דּיִצְחָק עֲקֵידָא, רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קיָמֵהּ דּיַעֲקֹב שׁלֵימָא,
רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קיָמֵהּ דּמֹשֶׁה נבִיאָה, רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קיָמֵהּ
דּאַהֲרֹן כַּהֲנָא".
לכל אלה אלוקים נשבע או כרת ברית. לכן אנו
אומרים "קיָמֵהּ" .
אמנם לא מצאנו שאלוקים כרת עם יוסף הצדיק או עם
שלמה, לכן כתוב אצלם: "רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן זכוּתֵהּ דּיוֹסֵף
צַדִּיקָא" וכן לשלמה "רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן צלוֹתֵהּ דִּשְׁלֹמֹה
מַלְכָּא". מה שאין כן לדוד ופנחס שלהם אלוקים כרת ברית.
רק אחרי הזכרת הברית והשבועה. אפשר לבקש ואפשר
לתקן את מעשינו. "לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְישֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת
אֶת אַרְצָם, כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם
מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (דברים ט).
אנחנו עכשיו כמה מטרים לפני ראש השנה...
החידושי הרי"ם נכנס שנה אחת כמה
דק' לפני ראש השנה לבית המדרש ראה חסיד אחד תפס אותו בידו ואמר לו: "בדקות
האלו אתה יכול לתקן את כל השנה כי יום אחד בשנה חשוב כשנה ומקצת היום ככולו, ובקצת
זמן לתקן את כל מה שפגמת כל השנה!!!".
מחר יש לנו את השחרית האחרונה של השנה
ואח"כ את המנחה האחרונה של השנה הברכת המזון האחרונה וכו' לנסות להתחזק בזה
כי היצר הרע ינסה להפריע בזה כמה שיותר...
"כדלים וכרשים דפקנו דלתיך"
– כשאתה פותח את הדלת ורואה מישהו אתה שואל מה אתה צריך, אבל כשפותחים ורואים עני
עם בגדים קרועים וכולו רעב ועייף אתה לא שואל מה הוא צריך... ככה אנחנו מתייצבים
לפני ה' תראה איך אנחנו נראים...
וכשמתפללים עם ההרגשה הזאת של דלות של רק אתה
יכול לעזור לנו זאת התפילה הכי חזקה! "תפילה לעני כי יעטֹף" התפילה הזאת
עוטפת את כל התפילות!!!
יה"ר שנזכה לקדש את שמו בעולם מתוך רווחה
גשמית ורוחנית, ונזכה לתשובה היחידה שתפתור לנו את כל הבעיות הגאולה השלימה בקרוב
אמן!
