סוכות - תפלה כשאוגדין את הלולב

תפלה כשאוגדין את הלולב

(מְקוֹרוֹ בְּ"שַׁעֲרֵי צִיּוֹן")

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל

הִנֵּה אֲנִי בָּא לְקַיֵּים מִצְוַת לְאֶגו‍ֹד אֶת הַלוּלָב עִם מִינָיו לַעֲשׂו‍ֹת נַחַת רוּחַ לְיו‍ֹצְרֵנוּ וְלַעֲשׁו‍ֹת רְצו‍ֹן בּו‍ֹרְאֵנוּ.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבו‍ֹתֵינוּ שֶׁיִּתְקַשְּׁרוּ עַל יְדֵי אֲגֻדַּת לוּלָב זֶה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֶּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה, עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְעַל יְדֵי שְׁנֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת שֶׁהֵם כְּנֶגֶד יוֹסֵף וְדָוִד, וְיִתְקַשְּׁרוּ אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה הֲדַסִּים אוֹת יוּ"ד שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְעַל יְדֵי שְׁנֵי בַדֵּי עֲרָבוֹת מִלּוּי הֵ"ה שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְעַל יְדֵי הַלּוּלָב מִלּוּי וָ"ו שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְעַל יְדֵי הָאֶתְרוֹג מִלּוּי הֵ"ה אַחֲרוֹנָה שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, וְשָׁם תַּשְׁפִּיעַ לְעַבְדְּךָ (פב"פ) "חַיִּים טוֹבִים" – שֶׁעוֹלֶה כְּמִנְיַן "הֲדַס" וּכְמִנְיַן "לוּלָב" עִם שְׁתֵּי הַמִּלּוֹת, וְתִתֵּן לִי "זֶרַע" כָּשֵׁר "חָכָם וְצַדִּיק" שֶׁעוֹלֶה כְּמִנְיַן "עֲרָבָה" עִם הַכּוֹלֵל, וְתִתֵּן לִי לֵב טוֹב וְכָשֵׁר לְהָבִין "תּוֹרָה" שֶׁעוֹלֶה כְּמִנְיַן "אֶתְרוֹג" עִם הַכּוֹלֵל, וְתִתֵּן לִי זְכוּת שֶׁאֶאֱגֹד אוֹתָם בְּבֵית מִקְדָּשְׁךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. אָמֵן.

 

וִיהִ֤י | נֹ֤עַם אֲדֹנָ֥י אֱלֹהֵ֗ינוּ עָ֫לֵ֥ינוּ וּמַֽעֲשֵֹ֣ה יָדֵינוּ כּֽוֹנְנָ֥ה עָלֵ֑ינוּ וּֽמַעֲשֵֹ֥ה יָדֵ֗ינוּ כּֽוֹנְנֵֽהוּ: (ב"פ)