בין המצרים - הלכות
כתוב במדרש איכה: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים" – זה הזמן בין יז' בתמוז לתשעה באב.
תקופה זו מתחלקת לשלושה חלקים:
א. מי"ז בתמוז עד ר"ח אב.
ב. מר"ח אב עד שבוע שחל בו.
ג. שבוע שחל בו תשעה באב.
מיז' בתמוז - ר"ח אב מתחילים לנהוג קצת מנהגי אבלות:
⚠️ נוהגים לומר בימים אלו תיקון רחל אחר חצות היום.
⚠️ לא שומעים מוזיקה.
⚠️ אין איסור לעשות דברים שיש בהם הנאה ותענוג, ורק מאירועי שמחה מיוחדים יש להימנע, כגון מקיום מסיבות, קונצרטים הופעות וריקודים.
⚠️ מותר לטייל, לרחוץ לשחות ולנפוש בבית מלון, אבל בימים אלו ראוי לנקוט במשנה זהירות בכל דבר שעושים.
⚠️ נזהרים שלא לאכול פרי חדש, ולא לקנות בגד חדש כדי לא לברך 'שהחיינו' (בשבת – להלכה מותר, לפי הקבלה אסור).
⚠️ לא מתחתנים (לפי הרב עובדיה מותר).
אשכנזים (ולפי הקבלה) לא מסתפרים או מתגלחים.
⚠️ מותר לכבס, וכן לאכול בשר ולשתות יין.
תשעת הימים - מנהגי אבילות מר"ח אב (בנוסף לאיסורים על שמיעת מוזיקה וברכת שהחיינו שהחלו בי"ז בתמוז):
ספרדים:
📍 מתחילים ממוצאי ראש חודש את תקופת תשעת הימים.
📍 ממעטים בשמחה.
📍 לא מתחתנים.
📍 נמנעים מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה.
📍 רחצה בבריכה או בים: לשם בילוי – אסור (יש מתירים בזהירות כפולה ומכופלת, מסיבות בריאותיות – מותר.
📍 נמנעים מקניית פריטים, העשויים לגרום לשמחה.
📍 נמנעים משיפוץ הבית, או מנטיעת עצים חדשים.
📍 משתדלים להימנע ממשפט בבית-דין עם אדם שאינו יהודי, מכיוון שזוהי תקופה של חוסר מזל ליהודים.
📍 נמנעים מאכילת בשר (ועוף) ויין (בשבת, ברית, וסעודות מצוה – מותר).
בנוסף, לאשכנזים:
📍 מתחילים את התקופה הזו כבר מראש חודש עצמו.
📍 לא מסתפרים או מתגלחים.
📍 לא מכבסים בגדים (של ילדים מותר כשצריך).
📍 נמנעים מללבוש בגדים, שלא השתמשו בהם מאז הכביסה האחרונה (ניתן ללבוש בגדים נקיים לכבוד שבת).
📍 לא רוחצים להנאה (להסיר לכלוך או זיעה, או מסיבות רפואיות מותר – אולם יש להשתמש במים קרירים, לכבוד שבת מותר בחמים).
שבוע שחל בו:
📍כל האיסורים הקודמים חלים גם על הספרדים - אין מכבסים, אין לובשים בגדים מכובסים, אין מסתפרים, אין מתרחצים (לכל הדעות), אין אוכלים בשר ויין.
📍לכבוד שבת ולצורך מצוה התירו רחיצה. כמו כן מי שרגיל לטבול- יכול לטבול, וכן מי שהזיעה מפריעה לו ולאחרים יכול לרחוץ בפושרים.
📍אסור לכבס גם בגדי ילדים קטנים. ומכל מקום בגדי ילדים עד גיל שלוש לערך, מותר לכבסם במכונת כביסה אפילו הרבה יחד, שכיון שמתלכלכים תמיד, לא אסרו בהם חכמים.
📍במוצאי שבת מנהג הספרדים להקל בשתיית יין בהבדלה ובאכילת בשר שנשאר משבת לסעודה רביעית.
הלכות תשעה באב שחל ביום ראשון:
באותה שנה אין דינים הנוהגים בשבוע שחל בו ט' באב ולכן איסור לבישת בגדים מכובסים ורחצה חל רק בט' באב עצמו. מכל מקום, טוב להימנע מתספורת וגילוח בערב שבת חזון.
שבת קודש:
-אין מנהגי אבלות בשבת, כולל דברים שבצנעה.
-גם לאחר חצות היום מותר ללמוד תורה כרגיל.
-אין אומרים 'צדקתך' במנחה.
-סעודה שלישית נערכת כרגיל כולל מאכלי בשר, זימון וזמירות שבת.
המעבר משבת לתשעה באב נעשה באופן הדרגתי:
בשקיעה - סיום האכילה וברכת המזון, תחילת איסורי רחיצה, סיכה ותלמוד תורה.
בצאת הכוכבים - אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', חליצת נעלי עור והחלפת בגדים.
בצאת השבת - מותר לעשות מלאכה, מי שלא בא לתפילה מברך על הנר 'בורא מאורי האש'.
תפילת ערבית תתאחר מעט, על מנת לאפשר הגעה לבית הכנסת לאחר יציאת השבת.
בבית הכנסת יברכו על הנר במהלך הקינות כנהוג.
תשעה באב:
מלבד ברכה על הנר, אין מבדילים במוצאי שבת. בתפילת ערבית אומרים 'אתה חוננתנו' ואין אומרים 'ויהי נועם', 'ויתן לך' ושאר פסוקי ברכה. נראה שאין לומר 'שבוע טוב'.
דיני צום דחוי:
מעוברות ומניקות לא צמות כלל בצום דחוי (לפי הרב עובדיה).
מי שצריך לאכול בצום, יעשה הבדלה על מיץ ענבים לפני אכילתו וישתה כמלוא לוגמיו. יש להימנע מאכילת דברים המענגים (חולים יכולים לשתות מים ללא הבדלה).
צאת הצום:
עושים הבדלה על הכוס, ללא נר ובשמים. בבית הכנסת יעשו הבדלה ויאכלו מעט לפני ברכת הלבנה.
אין איסורי ומנהגי אבלות מיום ראשון בלילה, כולל אכילת בשר ושתיית יין.
לא לשכוח להכין בגדים (ללבוש אותם לזמן קצר) לתשעה באב.
מי שלא הכין לפני שבת שישים את הבגדים כמה דקות על הרצפה ואח״כ ינער וילבש.
חולה שאוכל בתשעה באב - אם אוכל אחרי זמן מנחה גדולה - יאמר בברכת המזון "נחם.." (שאומרים בתפילת העמידה) במקום "רצה והחליצנו".
וכשיאמר "ותבנה ירושלים.." יחתום "ברוך אתה ה' מנחם ציון בבניין ירושלים".
