ראש השנה - עקידת יצחק (לפני התקיעות)

עקידת יצחק (לפני התקיעות)

כותבת הגמרא (ר״ה טז.): "א״ר אבהו, למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקב״ה ״תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידתו של יצחק, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם את עצמיכם".

סיפר האדמו״ר מקלויזנבורג זצ״ל: "כד הוינא טליא (-כשהייתי צעיר לימים) שאלתי את כ״ק אאמו״ר זי״ע, מהו החידוש באברהם אבינו ע״ה שעקד את יצחק בנו, והלא כמה אלפים ורבבות מבניו אחריו מסרו נפשם על קדושת ה׳ במשך כל חדורות?

והשיב לי תשובה נפלאה, כי הנה בדבר ה׳ שמים נעשו ודיבורו ית״ש עושה רושם חזק, ובאשר אמר לאברהם ״קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת״, נכנסה בליבו אהבה עזה ועצומה לבנו יחידו, אהבה שלפניו ולאחריו לא היה עוד כזו אהבה מאדם לבנו, ואף על פי כן, היה מוכן בשמחה בבל ליבו לשחוט הוא בעצמו את הבן האהוב כל כך, ולכן נחשב לו הדבר לנסיון גדול".

אברהם אבינו היה צריך להתגבר על משהו ממש קשה!!!

אבל עד היום אנחנו פורעים את השטר הזה!!!

כתוב במדרש (ויק״ר כט,ט): ״בחודש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה״, רבי ברכיה היה קורא לו חודש השביעי - חודש השבועה. שבו נשבע הקב״ה לאברהם ״ויאמר בי נשבעתי נאום ה׳״. מה צורך בשבועה? אמר רבי ברכיה בשם ר׳ יוחנן: עמד אברהם אבינו בתפילה ותחנונים לפני הקב״ה, ואמר לפניו, רבש״ע, גלוי וידוע לפניך בשעה שאמרת לי ״קח נא את בינך את יחידך״, היה בליבי מה להשיבך, והיה בליבי מה לומר, אתמול אמרת לי ״כי ביצחק יקרא לך זרע״, ועכשיו אתה אומר לי ״והעלהו לעולה״. אלא, כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי את יצרי ולא השבתיך כחרש לא ישמע וכאילם לא יפתח פיו. כך כשיהיו בניו של יצחק, באים לידי עבירות ומעשים רעים, תהא מזכיר להם את עקידת יצחק אביהם, ועמוד מכסא הדין לכסא רחמים, ותתמלא עליהם רחמים ותרחם עליהם ותהפוך להם מידת הדין למידת רחמים".

כיצד ניתן לעשות עקידת יצחק היום?

כותב השל״ה הקדוש: "ילמד אדם מוסר וימסור נפשו על קדושת ה׳. ומכל שכן שימסור אבר מאבריו, או שבירת איזה תאווה! כגון לעמוד בהשכמה לתורה ולתפילה, או לשבור שאר תענוגים. וכן שיחה בטלה, וכיוצא בזה. יבטל רצונו מפני רצון המקום.

[מדהים! אתה יכול להגיע למעלה של עקידת יצחק (במדרגתנו) במעשים קטנים: השכמה בבוקר, שבירת תאוה. שיחה בטלה!!! זה דברים שנמצאים בידיים שלנו!]

עוד יחשוב האדם, באם באה לידו איזה עבירה או איזה מצוה, יחשוב אולי השי״ת מנסה אותי עתה אם אעבור או אקיים כדרך שניסה אצל אברהם אבינו. ובודאי אילו ידע האדם שהקב״ה מנסה אותו עתה יהיה נזהר מאוד. על כן יחשוב האדם תמיד בבוא איזה ענין לידו. כי כן הוא מדתו של הקב״ה שולח איזה ענין לאדם כדי לנסותו. ואשרי אדם שה׳ אלוקיו תמיד במחשבתו".

כתב ב״סדר הדורות״ (מובא גם בספר ״תוכחות חיים״ להגר״ח פלאג׳י, פרשת יתרו, בשם ספר ״המעשיות׳׳ לר׳׳פ גאון. ו״ילקוט ספורים״ שמות מ״ט): ויהי איש אחד עשיר ושמו נתן דצוציתא, ויאהב אשה בעולת בעל ושמה חנה והיה בעלה עני מאד, והאשה יפת תואר עד מאד. ויצר לנתן להתחלות בעבור חנה, ואמרו לו הרופאים לא תוכל להרפא עד שתשכב עמך, ואמרו חכמי ישראל ימות ולא יעבור. אמרו הרופאים תבוא ותדבר עמו אמרו חכמים לא יתכן, ויאריך חליו עד מאד. והיו חובות הרבה לבעל חנה ויתנהו לבית הסוהר, ואשתו היתה טווה ביום ובלילה, והיתה קונה לחם לבעלה. ויהי ימים רבים בבית הסוהר ותקצר נפשו למות.

ויהי היום, ויאמר לאשתו, הפודה נפש אחת ממיתה כאילו מקיים נפשות רבות, ואני קצתי בחיי, חמלי עלי, ולכי לנתן ובקשי ממנו שילוה לך ממון ותפדי נפשי ממות. ותאמר לו הלא ידעת שהוא חולה ונוטה למות בעבורי, ובכל יום באו שלוחיו בממון הרבה ואיני מקבלת מהם ואומרת להם שלא יראו פני לעולם, ואיך אלך אליו ללוות ממנו, אם היה בך דעת לא היית אומר לי דבר זה, ושמא בהאריך אסורך נשתטית ויצאת מדעתך, ותקצוף עליו ותלך לביתה בחרי אף ולא באה אליו. ויהי ביום הרביעי, ותחמול עליו, ותאמר אלך ואראנו בטרם ימות, ותלך ותמצאהו נוטה למות. ויאמר לה, הקב״ה יבקש חמסי ממך ויתפשך בעוני, אבל אני רואה שתרצי שאמות ותנשאי לנתן לאשה. ותאמר גרש אותי ועזבני ואלך ואבוא אליו. ויאמר לה הלא זה דברי שאת חפצה להנשא לו. ותזעק בקול גדול ותפול על פניה, ותאמר מי שמע כזאת ומי ראה כאלה לומר לכי ונאפי ותטמאי ותוציאני מבית הסוהר, ויאמר לה בעלה לכי מעלי ועזביני עד שירחם הקב״ה עלי.

ותלך לביתה ותחשוב בצרתה ובצרת בעלה, ותחמול עליו, ותתפלל ותאמר אנא ה׳ הצילני והושיעני שלא אכשל בעבירה. ותלך לבית נתן, ויראו סריסיו וימהרו להגיד לנתן, הנה חנה עומדת בשער, ויאמר להם, אם אמת הדבר תהיו חופשים, ותבא בחצר, ותאמר לו שפחתו, הנה חנה בחצר, ויאמר לה גם את תהיי חפשית. ותבוא חנה וישא עיניו ויאמר לה גברת מה תרצי ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך ותעש, ותאמר שאלתי ובקשתי שתלוה לאישי כך וכך שהוא חבוש בבית הסוהר, ולך תהיה צדקה לפני ה׳. ויצו עבדיו ליתן לה כחפצה. ויאמר לה הנה נא עשיתי רצונך ואת ידעת שאני חולה מאד מאהבתך ועתה עשי רצוני ותחייני. ותאמר לו חנה הנני בידך ותחת כנפיך, ואין לי פה להמרות פיך, אבל אודיעך שבאה לך שעה לקנות חיי עוה״ב, והזהר ולא תפסיד שכרך וטוב העולם, מדבר מועט, ואל תאסרני על בעלי, וחשוב שהגעת לחפצך, ואל תאבד טובה הרבה וחשוב ביסורי הקב״ה, ואל תעשה דבר שתתנחם באחריתך, וזו לך שעה קלה ותמנע לקנות חיים ארוכים ושכר טוב בעוה״ז ובעוה״ב, שלא יוכל אדם להגיע לדבר זה אלא בעמל רב ויגיעה רבה, ואתה יכול להגיע לרצון בוראך בשעה קלה, אם תשמע לשכלך ותגער ביצר שכלך וטוב לך.

ויהי כשמוע האיש דבריה, ויגער ביצר הרע ויקם ממטתו, ויפול על פניו ארצה ויתנפל לפני ה׳, להכניע יצרו ולשבר תאותו, להדריכו בדרך ישרה וטובה, לסלוח לו עוונותיו, ולשוב בתשובה שלימה, ויענהו ה׳ ויעתר לו. ויאמר נתן לחנה ברוכה את לה׳, וברוך טעמך אשר כליתיני היום הזה מבוא בדמים ועבירה, וידיך הושיעו לי, לכי לשלום לביתך. ותלך האשה ותפדה את בעלה ותוציאהו מבית הסוהר, ותגד לו את אשר עשתה ולא האמין לה, כי חשדה כי נתן בא אליה והיא העלימה ממנו.

ויהי כי ארכו הימים וישקף רבי עקיבא בעד החלון, וירא איש רוכב על סוס, ועל ראשו זיו גדול וזוהר, ומזהיר כשמש. ויקרא לאחד מתלמידיו, וא״ל מי זה האיש הרוכב על סוס, ויאמר זהו נתן רועה זונות, ויאמר לתלמידיו התראו אתם כלום על ראשו, ויאמרו לא! ויאמר להם מהרו והביאוהו אלי, ויבוא לפניו ויאמר לו, בני על ראשך אור גדול בלכתך, ואני יודע שאתה מיורשי העוה״ב הודיעני מה עשית? ויודיעהו דברי חנה.

ויתמה ר״ע על התאפקו והכנעו בכבוש יצרו ושובו בתשובה שלימה. ויאמר לו אמנם עשית דבר גדול, וע״כ הזריח הקב״ה אור על ראשך הזיו הגדול הזה שראיתי, והנה זה בעוה״ז ועל אחת כמה וכמה בעוה"ב.

ועתה בני שמעני ושב לפני ואלמדך תורה. ויעש כן וישב לפניו ויפתח הפותח ואין סוגר דלתות לבו בתורתו. ולימים מועטים הגיע למעלה גדולה בחכמה; וישב בצד ר״ע במעלה אחת!! ויהי היום, ויעבור בעל חנה על מדרשות ר״ע וירא את נתן בצד ר״ע במעלה אחת, וישאל לאחד מן התלמידים, איך עלה נתן לזו הגדולה ויספר לו כל המעשה הזה. וזה העת האמין האיש לדברי חנה אשתו וישקט רוח הקנאה שעבר עליו שחשד אותה, ויבוא לביתו ויאמר לה, מחלי לי על שחשדתיך בדבר נתן, עד שראיתיו היום בצד ר״ע, ושאלתי והגידו לי כל דבריו, הקב״ה ירבה שכרך כפלי כפליים, כי הייתי בדאגה גדולה בנפשי עד שהושיעני הקב״ה ברחמיו בדבר הזה שנגלה אלי היום. עכ״ל.

תראו מה יכול יהודי להגיע בהחלטה של רגע!!!

יונה (א,ד-ו): "וה' הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם וַיְהִי סַעַר גָּדוֹל בַּיָּם וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר: וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם: וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ מַה לְּךָ נִרְדָּם קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ".

יש סערה גדולה בים! ויש סערה גדולה בתוך הספינה! ויונה הולך לישון! ורב החובל צועק לו מה אתה נרדם?!?

הקב"ה הוא הרב חובל של העולם והוא צועק לנו תתעוררו!!!

הוא צריך אותנו כדי למתק את הדינים!!!

רק כשאתה למטה ומקבל על עצמך להתמתק ולהיכנע בפניו יתברך אז ה' יכול למתק את הדינים של מעלה!!!

ה' צלך על יד ימינך – ככה ה' קבע בחוקים של העולם, העולמות למעלה מתנהגים כמו הצל שלך!

כל אחד ואחד כאן בקהל הולך להשפיע על תקיעת השופר!

בשנה שעברה התקיעות של עמ"י מנעו דברים נוראים רח"ל! רק ממה שאנחנו יודעים התבטלה גזירה מפחידה של החדירה ממנהרות בראש השנה. ישתבח שמו! צריך לשחזר את העוצמות של שנה שעברה ולהתאמץ עוד קצת!

ויה"ר שנזכה לשמוע את שופרו של משיח בקרוב!!!