פרשת בראשית - מה קורה מאחורי הקלעים? (תודה לגבאים)

מה קורה מאחורי הקלעים?

מועדי הראיה (עמ' קנג פלא הבריאה ופלא התחיה[1]):

בראשית (א,א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים".

הפלא הגדול ביותר, הרי הוא כידוע פלא הבריאה, פלא בריאת העולם יש מאין.

הנה נדמה לעצמנו שנברא אדם לפני בריאת העולם, והועמד על נקודה ארכימדית מחוץ לעולם, עמד וצפה בנעשה מסביבו, במתרחש בששת ימי בראשית. יום ראשון - פתאום נהיה אור, יום שני - נהיה רקיע, יום שלישי - פתאום נראית ומופיעה יבשה, והיא מדשיאה דשא עשב. יום רביעי - פתאום מוארים מאורות ברקיע השמים, שמש, ירח וכוכבים, וכך הלאה עד תום ששת ימי הבריאה.

לו היינו באים ושואלים את אותו צופה מסתכל: אמור נא, בן אדם, מה קרה פה? מה ראית?

היה ודאי משיב: במו עיני ראיתי-חזיתי - נברא עולם, וכל כולו מעצמו נברא, מאליו נוצר.

כי את דבר ה' "יהי אור" לא ראה, את המאמר האלוקי "יהי רקיע" לא קלטה אוזנו האנושית, וכל עשרת המאמרות, אשר בהן ברא ה' את עולמו, לא הגיעו כלל לתפיסת עולמו המוגבלת.

כך היה אדם מסוגל לראות את הגדול שבפלאים, את ההתחדשות הגדולה של העולם, ולהיות בטוח שאין זו אלא התרחשות טבעית.

כדבר הזה התרחש עכשיו בעולמנו, שרשרת תופעות דומה התרחשה לעינינו, לעיני הדורות האחרונים. שרשרת מעשים שכולה הפלא ופלא, ורק עינים עיוורות אינן רואות את מעשה ה' הגדול המתרחש בעולמנו, ואוזנים חירשות אינן שומעות את קול ה' המנסר בתולדות גוי ואדם.

לכל מאורע כשלעצמו אפשר למצוא הסבר הגיוני וטבעי. אולם כשסוקרים את כל המאורעות בסקירה אחת, מתגלית לפנינו שרשרת מופלאה, שכל חוליה שבה משתלבת ומשלימה את חברתה, שרשרת אשר רק יד ה' הגדולה המכוונת הליכות עולם, היא היוצרת והמנהלת אותה. ונביא הגאולה עומד וקורא (ישעיה מב,יח): "הַחֵרְשִׁים שְׁמָעוּ וְהַעִוְרִים הַבִּיטוּ לִרְאוֹת!".

תופעה דומה יכולה לקרות בבית הכנסת, בכל פעם שאנחנו מגיעים לבית הכנסת אנחנו מוצאים אותו ממוזג במדויק, מואר, נקי, דברים במקרר לסעודה שלישית, עליות לתורה, חזנים, ועוד ועוד...

לפעמים מתרגלים וחושבים שכל זה מובנה built in  ...

אבל אם מתבוננים וחוקרים קצת מבינים שיש הרבה הרבה נשמות טובות שדואגות מאחורי הקלעים שבית הכנסת יתקתק ויפעל חלק, למלאכים האלו אנחנו צריכים גם להגיד תודה כל הזמן (ולא לחפש אותם רק כשיש בעיה... כמו שלבורא להבדיל אנחנו מודים תמיד ולא רק מתלוננים כשיש בעיה...).

דוגמאות לדברים שפועלים כל הזמן בבית הכנסת מאחורי הקלעים בזכות הגבאים:

- הספקת חומרים ונייר

- ביטוח

- אזעקה

- הכנת בית הכנסת לשבת וחג

- הכשרה לפסח

- מיזוג

- שכפולי מפתחות

- שיפוצים ובניה

- נקיון

- החלפת מנורות

- פתיחת בית הכנסת

- חלוקת עליות

- הכנת שעונים

- הכנת ספרי תורה

- סמיכה לבעל הקורא

- חזנות

- קריאה בתורה

- קניות לסעודה שלישית

- סידור לו"ז שיעורים

- שיעור קריאה לילדים

- גביה הפקדות וקשר עם הבנק

- ניהול תקציב

- סעיף 46

- הכנת וחלוקת קבלות

- רואה חשבון

- תשלומים

- הכנת סעודה שלישית

- קשר עם מחלקת הדת רבני העיר והגרעין

- ארגון אירועים קהילתיים

- אחריות על הבלוג

- הודעות תפוצה במייל בווטסאפ ובסמס

- הודעות בעל פה לאחר התפילה

- לוח מודעות

- הכנת לו"ז לשבתות וחגים

במיוחד במיוחד עכשיו אחרי חודש החגים (כשכמעט החלפנו את הכתובת שלנו לכתובת של בית הכנסת) זה הזמן להודות לגבאים המסורים על כל פועלם המדהים כל השנה ובפרט בחודש הזה!

"כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה – הקב"ה ישלם שכרם"!

---

[1] שחזור דברי הרב שמואל אהרון שזורי ז"ל מפי מרן הרב קוק זצ"ל עם הוספות שלי.

פרשת בראשית - כתר שם טוב (גבאים)

כתר שם טוב

ארבעה כלים ראשיים היו במשכן: הארון, מזבח הקטורת, השולחן והמנורה.

הארון, השולחן והמזבח נעטרו בכתר זהב, כדבר שנאמר בארון: "ועשית עליו זר זהב סביב". בשולחן נאמר: "ועשית זר זהב למסגרתו סביב", ובמזבח הקטורת נאמר: "ועשית לו זר זהב סביב".

למנורה לא היה זר זהב. מדוע?

בגמרא (יומא עב:) נאמר: "אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן; של מזבח ושל ארון ושל שולחן. של מזבח – זכה אהרן ונטלו, של שולחן – זכה דוד ונטלו, של ארון – עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח – יבוא ויקח".

מזבח הקטורת מסמל את יחוד עבודת הכוהנים, נציגי העם העומדים בפני ה' ובאמצעותם מתכפר לעם. הכפרה נעשית בעזרת הקטורת שמקטיר הכהן על מזבח הזהב. לכן זכו בו אהרון הכהן ובניו.

השולחן מסמל את העושר, הכח והמלכות. זכה בשולחן דוד המלך וזרעו היוצא ממנו ומושל על ישראל עד קץ הימין.

הארון בו מונחת התורה וכל אדם מישראל יכול לזכות בה.

אבל היכן המנורה, ומדוע לא הוזכרה כאן?

כותבת המשנה (אבות ד,יז): "רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן".

ה"כתרים" שבמשנה הם ה"זֵרים של כלי המשכן".

כתר תורה הוא כנגד הזר לארון, כתר כהונה הוא כנגד הזר למזבח וכתר מלכות הוא כנגד הזר לשולחן.

והיכן המנורה?

וכן, המשנה ב"אבות" עצמה קשה, שכן בתחילתה נאמר: "שלשה כתרים הן" ואילו בפרטיה מוזכרים ארבעה כתרים, גם כתר שם טוב.

המהר"ל ("דרך חיים" על פרקי אבות) אומר, שהמנורה היא כנגד כתר שם טוב.

ושואל "למה כתר שם טוב עולה על גביהן", מדוע לא מספיק שיהיה כמו שאר הכתרים?

ועוד, אם המנורה רומזת לכתר שם טוב שעולה על גביהן, מדוע זה המנורה עצמה לא הייתה בקודש הקודשים?

למנורה יש כתר – אך זהו כתר חיצוני – זו האש הדולקת בנרותיה. ייחודה בנזר האש שעל ראשה.

מתוך הדברים שאמרנו עולה תמונה של ארבעה סוגי אנשים: לתלמיד חכם יש כתר תורה – רואים עליו שהוא בן תורה. כהן נושא כתר כהונה, ומי שהוא מזרע בית דוד הוא מעומד למלכות.

אולם מי הם אלה שיש להם כתר שם טוב?

אלו הם אנשים מכל תחומי החיים העוזרים לזולת, ועוסקים בצרכי ציבור באמונה! את אלה הציבור מזכה בכתר שם טוב!

המנורה מפיצה אור סביבותיה ומאירה לרבים. זר האש שלה הוא חיצוני, אבל הוא נראה למרחוק, עליהם אומרת המשנה, שנעטרו בכתר שם טוב העולה על כולם.

"כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה – הקב"ה ישלם שכרם", כי רק הקב"ה מסוגל לשלם על דבר כזה עצום!!!

עכשיו בסוף התקופה היפה והעמוסה כ"כ של החגים, ובתחילתה של שנה חדשה (פרשת בראשית) זה הזמן להודות למנורות של בית הכנסת, חובשי הכתרים של השם טוב!

מי שעוזרים בצורה רשמית (גבאים, גזברים, חזנים, הקורא בתורה) ולא רשמית (כל מי שנותן יד כל השנה לערוך, לפנות, לסדר, לנקות, לתקן דברים בבית הכנסת, לתרום כשמבקשים וכד').

תבורכו מן השמים!!!