למה אליהו הנביא מגיע בליל
הסדר?
אליהו הנביא הוא האיש היחיד, מלבד חנוך המוזכר בספר בראשית, שהכתוב
מעיד עליו שלא מת, אלא עלה לשמים בעודו חי.
הפרידה של אליהו מארצות החיים מתוארת כמעמד נורא-הוד. אלישע
הנביא, תלמידו של אליהו היה היחיד שזכה לחזות בו. "ויהי המה הולכים הלוך
ודבר, והנה רכב אש וסוסי אש" (מלכים ב', ב,יא).
אליהו הנביא הגיע למצב שהוא מחבר את
הגשמיות והרוחניות!
ככה מעלים את הגוף לשמים! (הבעש"ט אמר לפני מותו שאם אשתו
הראשונה היתה בחיים הוא היה עולה לשמים במרכבת אש בשוק בצהרי היום...).
גם אחרי עלייתו למרום, שאליהו הנביא כבר פועל כמלאך, קשריו
עם בני עמו, שוכני ארץ, לא נותקו.
אליהו יורד לשליחויות בארץ החיים. הוא
מגיע לעיתים מזומנות, כגון, בברית מילה או בליל הסדר. או לצדיקים בצורות שונות.
אמנם, מודגשת העובדה כי אליהו הנביא מרבה להופיע דווקא
אצל מי שזיכך את מידותיו וקידש את הליכותיו.
כתוב בתנא דבי אליהו: "מעיד עלי שמיים וארץ, בין איש בין אישה, בין עבד בין
שיפחה ( זה כולל גם גויים ) הכל לפי מעשיו מיד רוח הקודש שורה עליו".
אליהו מגיע גם לברית מילה שזה שיא החיבור בין הגשמיות
לרוחניות!
והכי חשוב הוא עתיד להתגלות לכל ישראל
כמבשר הגאולה.
הפסוקים החותמים את מסכת הנבואה בדברי ימי ישראל מציידים את
העם בהבטחה נבואית.
הנביא מלאכי מבטיח מפי ה' (מלאכי ג', כ"ג): "הנה
אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".
אליהו הנביא יעזור לנו לסלול את הדרך איך לשלב שמים וארץ
ולקדש את החומר (המשיח רכוב על חמור לבן על החומר...) כפי שנאמר בפסוק (מלאכי ג',
א'): "הנני שולח מלאכי, ופינה דרך לפני, ופתאום יבוא אל היכלו האדון
אשר אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר אתם חפצים".
פנחס הוא אליהו, ענינו של פנחס הוא
השלום, שנאמר: "הנני נותן
לו את בריתי שלום", כי אליהו הנביא יעשה שלום בין החומר והרוח!
אליהו הנביא הוא אחד משמונת הצדיקים הקרויים "נסיכי אדם",
עפ"י הנאמר: "אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרוך בארמנותינו והקמונו עליו
שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם" (מיכה ה,ד), שענינם להשפיע לישראל בדרך מקיף,
(בניגוד ל"רועים" - אלו הצדיקים המשפיעים בפנימיות) להיות שרש הנסיכים
מעולם עליון יותר מנשמות הרועים, אעפ"י שהוא רק מחיצוניות העליון.
המקיף הוא זה שפועל על הגשמיות ומדריך
אותה!
אעפ"י שנשמתו היתה מעולם האצילות, ולכן גופו נזדכך בתכלית כגוף מלאך, מכל מקום היתה
נשמתו משם ב"ן (אליהו בגימטריא ב"ן), דהיינו מספירת מלכות דאצילות
שהיא שייכת לעולמות בי"ע, (ולכן היה בעיבור קודם שנולד - י"ב חודש, משום
שגם ברוחניות כשנמשכה נשמתו מבחינת זעיר אנפין אל בחינת נוקבא (מלכות), התעכבה שם
יותר מהרגיל).
לפיכך, היתה עיקר עבודתו בבחינת ביטול היש שענינו זיכוך
הגוף, יותר מאשר גילוי אור הנשמה - ביטול במציאות, ואכן זיכך את גופו כגוף
המלאך שעלה בסערה השמימה ולא נזקק לקבורה.
גם דבר זה - זיכוך גופו הגשמי של אליהו - מהוה סיבה להיותו מבשר
הגאולה, שענינה "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה׳ דיבר" (ישעיהו מ,ה).
אליהו הנביא היה תלמידו של אחיה השילוני (כמ"ש
הרמב"ם בהקדמה לספר הי"ד שאליהו קיבל מאחיה השילוני ובית דינו).
כמו כן גם הבעש"ט היה תלמידו של אחיה השילוני,
כמוזכר בספר תולדות יעקב יוסף ועוד. וגם הוא כל חייו איחד בין הרוח והחומר על פי
תורת החסידות!
אחיה השילוני הוא זה שניבא על פירוד בישראל וחלוקתם לשתי
ממלכות וכו', יהודה וישראל גשמיות ורוחניות!
כל זה יתוקן בביאת המשיח, ויקויים בם "ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. ולא
יטמאו עוד בגלוליהם גו׳ וטהרתי אותם גו׳ ועבדי דוד מלך עליהם" (יחזקאל לז,כב-כד).
בהגדה של פסח יושב האבא עם ארבעה בנים – חכם, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. מן הסתם
החכם מסב לו הרבה נחת, והוא מראה אותו לכל הדודים. התם גם לא רע. את שאינו יודע
לשאול תמיד בדרך כלל שמים ככה מאחורה, הוא גם לא עושה רעש, והרשע משתדלים לתאם
בשעות שהוא לא יהיה. הוא כבר יצא למסיבה, כלומר, הוא יבוא, אבל הוא בדיוק יצא, הוא
מתעניין במשהו. זה מאוד מעניין, באים אל עם ישראל ואומרים לו תוך כדי פסח מצרים,
אני לא יודע בדיוק מתי זה היה שם, בחרוסת כשהם ישבו שם ואכלו.
אומרים להם כך: תשמעו, כשתבואו לארץ "והיה כי תבואו אל
הארץ והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם". מן הסתם עמד שם מישהו
והסביר "לכם ולא לו, לפי שכפר בעיקר הוציא את עצמו מן הכלל" – רשעים.
"ואמרתם זבח פסח הוא לה' בנגפו
את מצרים ואת בתינו הציל", איך מסתיים הפסוק? "ויקוד העם וישתחוו".
שואל רש"י, למה כל-כך
"ויקוד העם וישתחוו"? למה כל-כך?
כי יש פה כמה בשורות:
יש בשורה שנגיע לארץ "והיה כי תבואו אל הארץ".
אבל בעיקר יש פה את בשורת הבנים, שנגיע לארץ ויהיו לנו בנים. "והיה כי יאמרו
אליכם", האם זו לא סיבה לשמוח?
שואל הרב חרל"פ זצ"ל, האם את השמחה הזאת אי אפשר היה להשאיר אצל
החכם, אצל התם? האם דווקא אצל הרשע הם כל-כך שמחים? שם הם פתאום עוצרים ואומרים:
איזה יופי, איזו שמחה, יש לנו רשעים. זה בעצם לא נעים. בסדר, אני מוכן להבין שהם
משלימים עם קיומו של הבן הרשע, הם לא מוחים, הם עובדים בצורה רגועה. אבל מה פתאום
הם קופצים עכשיו והולכים לרקוד?
מי מרום (הרב יעקב משה חרל"פ, המאה ה-20, ירושלים מעייני
הישועה, ח"א גלות וישועה פרק יח): "ועוד לפני התגלות שתי הבחינות הללו,
הגדול והנורא, בנין ארץ ישראל ובנין בית המקדש, יבוא אליהו, ותפקידו יהיה לאחד את
הלבבות ויבואו לידי הכרה שהאבות אשר התנגדו להקמת בית לשם גאולה בארץ ישראל, הוא
מפני שהרגישו כי הבנים אינם דורשים את "הר קדשך", ויש ביניהם שמוותרים
על זה, ולכן התנגדו האבות להתעוררות זו, כי ארץ ישראל בלא קדושה, בלא בית הבחירה,
אינה כלום. ולעומת זה מה שהאבות דורשים רק את הנפש בבנין הקדושה ומוותרים על הגוף,
בניין ארץ ישראל, שניהם כאחד טועים, ומעבודתו של אליהו הנביא להשיב לב אבות על
בנים ולב בנים על אבותם, כי אם ח"ו יתקיימו הניגודים הללו שבין האבות לבנים,
עלולה שתבוא שואה על הארץ תהו ובוהו חרם ממש, ונוע תנוע הארץ, "פן אבוא
והכיתי את הארץ חרם".
ולכן מיד כשמתחילה ההתעוררות לבנין ארץ ישראל, מוטלת החובה
לעבוד על שדה העבודה של אליהו הנביא, לאחד הבנים עם האבות והאבות עם הבנים:
"זכרו תורת משה עבדי אשר ציויתי אותו בחורב על כל ישראל חוקים ומשפטים, הנה
אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא והשיב לב אבות על בנים
ולב בנים על אבותם".
רשע בגימטרייה כמה זה? 570. החסידים אומרים: שניו, כשזה מופיע בלי ה-י' הראשונה,
זה יוצא שם בגימטרייה 366. תחסירו את 366, כלומר, תחסירו את שניו מרשע, כמה זה
יוצא? 204. 204 זה צדיק!
החסידים אומרים: אל תיבהל, תוריד את
השיניים, ותראה צדיק. רק מה, יכול להיות שהוא עם שיניים כי אתה מעצבן אותו.
זה לא רק "והשיב לב בנים אל
אבות", אלא זה גם "והשיב לב אבות על בנים". זה לא הוא עם שיניים
אלא זה גם אתה ברוך ה' עם שיניים – ושיננתם.
"ויקד העם וישתחוו". אתם מבינים על מה הם השתחוו? הם אמרו, זאת אומרת, שגם
הילדים הרשעים יבואו לשולחן? זה לא ראינו בשום מקום. כלומר, כך יהיה בארץ-ישראל?
אנחנו היינו רגילים בחוץ-לארץ, לא עלינו, שהרשעים לא מגיעים, הם עברו לשכונה
השניה, הם כבר לא מגיעים לשולחן. שם בארץ גם הרשעים ילכו לשולחן? זו בשורת הארץ,
"ויקד העם וישתחוו".
חז"ל אומרים, שאליהו הנביא לא בא לא לטמא ולא לטהר, לא להכשיר ולא
לפסול, לא לקרב את הרחוקים ולא לרחק את הקרובים. מה הוא בא לעשות?
"רבי
שמעון אומר: להשוות המחלוקת"
המחלוקת הכי גדולה בעולם ובאדם זה
הגשמיות והרוחניות!!!
את אותה המחלוקת יש לנו עכשיו בכניסה
לארץ ישראל כדברי הרב מי מרום!
כשאליהו הנביא מסתלק מעמ"י - כל ההליכה שלו לסיני, למערה, מעמד הר סיני - המסלול שעושה כאן אליהו הוא בדיוק המסלול
ההפוך שעושה עם ישראל בכניסתו לארץ.
גם בחזרה לארץ יש לנו את אליהו הנביא:
פסיקתא רבתי: "מה נאוו על ההרים רגלי מבשר. בשעה שהקב"ה גואל
את ישראל... בא אליהו הנביא ועומד על הרי ישראל... ואומר, באה ישועה לעולם, באה
ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה אומר לציון מלך אלקיך" (ועיין גמרא עירובין
דף מ"ג ע"ב, ברש"י, בתוס' ובשאר מפרשים).
אליהו הנביא מגיע בכל דור:
בחג הפסח האחרון שהגה״ח רבי מענדל
זצ״ל היה בארה״ב, וכבר שלח נכסיו
לארץ ישראל, ושהה שם עוד מקצת זמן והיה בדעתו לעלות לא״י מיד אחרי החג, וכבר לא
שמר יו״ט שני של גלויות, ערך את הסדר אצל בנו הגהמ״ח.
כשהגיע לשפוך חמתך סיפר מרן הגה״ח רבי מענדל ז״ל על הסדר
אצל החפץ חיים ואמר: בשעת מזיגת הכוס של אליהו הנביא הגביה את עצמו בזריזות
באימה ובפחד, ושאלתי אותו פשר הדבר, והסיע אותי לענין אחר, והבנתי שבא אליהו
הנביא. ומיד געה הגהמ״ח ז״ל בבכי ובדמעות וטען ואמר אבי הלא כבר דברנו בענין זה
מאות פעמים האם אליהו הנביא בא בזמן הזה ולמה לא אמרת לי אף פעם שאצל החפץ חיים
בליל הסדר הגיע אליהו הנביא ומרן הגה״ח רבי מענדל ז״ל שתק ולא ענה.
ובשנה הבאה בסדר בשהגיע לשפוך חמתך אמר הגהמ״ח ז״ל
להמסובין, שיש מקור שאליהו הנביא בא בזמן הזה, והוא באבן עזרא על הנבואה האחרונה
לכלל ישראל שנאמרה בסוף מלאכי, ״הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ד'
הגדול והנורא״.
וכ' האבן עזרא וז״ל, ועתה אחתום פירוש זה הספר, בדבר אליהו מצאנו שהיה
בימי אחזיהו בנו של אחאב, ומצאנו כתוב כי יהורם בן אחאב ויהושפט שאלו אלישע הנביא,
וכתוב שם, פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו וזה לאות כי כבר עלה בסערה
השמימה, כי לא אמר הכתוב יוצק מים, ועוד כי לא נפרד אלישע מעל אליהו אחר ששרתו עד
עלותו.
והנה מצאנו אחרי מות יהושפט בימי אחזיהו בנו כתוב ויבא אליו
מכתב מאליהו הנביא, וזה יורה כי אז כתבו ושלחו אליו ואילו היה כ' לפני עלותו היה
כ׳ וימצא או ויובא אליו מכתב שהניח אליהו.
ואין ספק כי בימי חכמינו הקדושים נראה, וד' ברחמיו יחיש את
נבואתו וימהר קץ ביאתו, עכ״ל.
ומהאבן עזרא מבואר, דפירוש הפסוק ״הנה
אנכי שולח וכו׳ לפני בא יום ד׳״ הוא שאני תמיד שולח את אליהו לאלו שזוכים לכך בכל
הדורות. ונמצא מקרא מפורש שאליהו הנביא בא בכל דור ודור!
בכל ליל הסדר הגאולה מתקדמת לשלב הבא - אליהו הנביא דוחף עוד קצת את החיבור
בארץ ישראל בין הקודש לחול!!!
אליהו הנביא היה אורח תדיר
אצל רבותינו התנאים, האמוראים, הגאונים ואף הראשונים. בזמן חז"ל היו
התגלויותיו שכיחות, ידועות ומפורסמות. נביא מספר דוגמאות:
כשהסתתרו רבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה,
היה אליהו הנביא מתגלה אליהם פעמיים ביום ללמדם תורה. התורה שנלמדה על ידם בימים
ההם נכתבה בספר 'תקוני הזוהר'.
לרבי יהושע בן לוי היה אליהו מתגלה בכל
יום. פעם נטרף יהודי על ידי אריה במרחק שלוש פרסאות ממקומו של רבי יהושע. בעקבות
מקרה זה נמנע אליהו מלהתגלות אל רבי יהושע בן לוי במשך שלושה ימים, משום שהקפיד
עליו מדוע לא הועילה זכותו של רבי יהושע להציל את אותו אדם.
אליהו היה שכיח בישיבתו של רבנו הקדוש.
כאשר הוא איחר יום אחד מלבוא, הוא נשאל על ידי רבי לסיבת האיחור והשיב ששירת את
האבות הקדושים.
כל העדויות המובאות על כך בגמרא, עוסקות בתנאים
ובאמוראים שהשיגו מדרגות נשגבות ברוחניות.
בכל דור ודור
נמצאים יחידי סגולה שאליהו הנביא זכור לטוב מתגלה אליהם ומלמדם את סתרי חכמת
הקבלה: הארי ז"ל, רבי משה קורדובירו ואחריהם הבעש"ט זכו לגילוי אליהו.
תלמיד הגר"א העיד שראה בין כתבי הגר"א ביאור הפותח במילים: "אמר לי
אליהו זכור לטוב". הכתב סופר ציין בפנקסו אחת עשרה פעמים שזכה לגילוי אליהו.
ישי, שאול, שמואל הנביא, עמוס, צפניה,
צדקיה, מלך המשיח ואליהו הנביא (סוכה נב:).
שער הגלגולים (הקדמה י): "דע, כי בהיות האיש מזדווג עם אשתו להוליד בנים, הנה מכח
האב נמשך בחי' אור מקיף בבן, ומכח האם נמשך בבן ג"כ בחי' אור פנימי. והנה
אפשר שבעת זווגם יתקדשו עצמם שניהם בכונות מצוה וקדושה. או יהיה כונת שניהם שלא
לשם מצוה, אלא להנאת עצמם ולרעה. או יהיה כונת האב לטובה והאם לרעה, או להפך.
ואמנם אם שניהם נתכוונו לדבר מצוה, יהיה הולד ההוא צדיק גמור באור המקיף ובאור
פנימי. ואם שניהם נתכוונו לרעה, יהיה הבן ההוא רשע גמור באור מקיף ובאור פנימי.
ואם האב נתכוון לטובה, ואמו לרעה, אז יהיה אור המקיף של הבן צדיק. ואור הפנימי,
רשע. ובהמשך הזמן יכוף המקיף את הפנימי, ויהיה צדיק גמור, לפי שהמקיף כולל בתוכו
את הפנימי, ומהפכו לזכות. ואם האב נתכוון לרעה והאם לטובה, אז המקיף רע והפנימי
טוב, ובהמשך הזמן יכוף המקיף הרע את הפנימי הטוב, ויהיה רשע גם הוא".
אליהו הנביא דואג לדירה
בארץ ישראל:
אבא היה נוהג לספר לנו על אליהו הנביא, ההולך בכל
מוצאי שבת לבתי היהודים ומביא מתנות לילדים. וכאשר פוגש אליהו בילד טוב ובעל כשרונות,
הוא מברך אותו שילמד הרבה תורה ויהיה רב בישראל, וגם פרוטה נותן לו אליהו שיקנה לעצמו
ממתקים.
וכשהיה אבא ילד, בכל מוצאי שבת היה סבא נותן לו פרוטה
ואומר:
"זו מתנה מאליהו הנביא,
כדי להמתיק לך את לימוד התורה. ואבא לא היה נוהג לקנות סתם כך ממתקים, כי פרוטות אלו
היו יקרות לו. ואת הפרוטות האלו הוא היה אוסף בקופה מיוחדת שנקראה "קופסת אליהו
הנביא".
וכך נהג אבא במשך שנים רבות. בכל שבוע היתה שם פרוטה
בקופה של אליהו הנביא, וזו הלכה וכבדה, כבדה והתמלאה.
עברו שנים, אבא גדל. אבל בפרוטות שנתן לו אליהו הנביא
לא נגע.
כאשר נולדו לו ילדים רצה לתת להם את הקופה והפרוטות,
כדי שישחקו בהם. ואמרו לו: "לא טוב הדבר, הרי פרוטות אלה סגולה הן לזכרון ולהצלחה
בלימודים, ואין משחקים בהם" וכך נשארה הקופסה הכבדה על הקיר.
יום אחד ביקר בביתו של אבא שד"ר מירושלים, ר'
פנחס שמו. סיפר לו השד"ר על העוני והמצוקה של אחינו בני ישראל, שומרי החומות בירושלים,
נתן לו אבא תרומה יפה, לפני שנסע, בא להיפרד מאבא. נזכר אבא בקופסתו של אליהו הנביא
, הוריד אותה מן הקיר ונתן אותה לשד"ר למען ילדי ירושלים.
"אליהו הנביא ישמח על
שנתתי את פרוטותיו למען ירושלים" אמר.
נענע השד"ר בראשו ואמר: "ישמח, בוודאי
ישמח".
לאחר שנחרבה קהילת וורשה בא אבא לארץ וביקש להשתקע
בעיר העתיקה ליד הכותל המערבי. ביקשו אנשי ירושלים לתת לו מקום מגורים ראוי לו והנה,
במוצאי שבת, כאשר ישב אצל ידידו ר' משה שאצלו התאכסן, בא אליו זקן אחד ואמר לו:
"אני הוא השד"ר מירושלים שבקרתי אצלך בוורשה".
הביט בו אבא והכירו: "כן, כן.., אתה ר' פנחס".
"כן אני פנחס".
"חיפשתי אותך כאשר באתי
לעיר. ואמרו לי... אמרו שכבר אינך... נו, תודה לאל שאין זה כך. וטוב ויפה שבאת לבקר
אותי. יישר כוחך".
ישבו וסיפרו זיכרונות. אמר ר' פנחס לאבא: "את
הכסף שהיה בקופסת אליהו התקנתי חדרים בחצרו של "אור החיים" הקדוש הנמצאת
בעיר העתיקה. ואם תרצה בכך, חדרים אלה פנויים למענך. למרות שאינם נאים ומפוארים כנאה
לכבודו של הרב בקהילה גדולה כוורשה. אבל אם היו החדרים טובים ונאים ל"אור החיים"
יתכן ויהיו טובים גם עבורך".
למחרת הלכו ר' משה ואבא ואמא לחצרו של "אור
החיים". ופגשו שם ביהודי אחד ר' מרדכי שמו, שפתח להם את החדרים שהיו פנויים כאילו
חיכו לבואם , מצאו החדרים חן רב בעיני אבא ואמא ונכנסו לגור בהם.
ביקש אבא ללכת ולהודות לר' פנחס, ושאל את ידידיו
היכן גר ר' פנחס השד"ר. התפלאו ידידיו על שאלתו ואמרו: " הרי עברו כבר יותר
מעשר שנים מאז נפטר ר' פנחס...." וכאשר סיפר להם את סיפורו נאנחו ואמרו:
"זכותו של אליהו הנביא עמדה לך".
