יום שלישי, 25 באוקטובר 2022

חודש חשון - גבורה מחזקת!

חודש חשון - גבורה מחזקת!



למה ירדנו לעולם ואיך זה קשור לחודש חשון?


פרי צדיק (לראש חדש מרחשון): "...ועד גמר בנין הבית על ידי שלמה המלך ע"ה היה רושם משפט דור המבול בעולם וכמו שכתוב (תנחומא נח) שבכל שנה בחדש חשון היו מ' יום המים שוטפים ולכך נקרא חודש חשון במלכים בגמר בנין הבית ירח בול בלא מ' שבגמר בנין הבית פסקו המ' יום רושם משפט המבול. שתכלית המכוון מהבריאה להיות דירה בתחתונים לשכון השכינה בארץ ובחטא דור המבול ודור הפלגה נסתלקה השכינה ועל ידי בנין הבית חזרה. כי בבית המקדש היה השראת השכינה בקביעות כמו שקרא יעקב למקום המקדש בית, והיינו קביעות מקום לגילוי שכינתו יתברך שמו ומשם יראה יוצא לעולם כמו שנאמר למען תלמד ליראה את ה' וגו', לא יראת עונש רק יראה אמיתיות, כי במקום גילוי שכינתו נופל יראה... והנה לכל חודש יש ענין מיוחד לעסוק וחודש מרחשון העסק להתחזק להחל לקום מהנפילה ולהכניס עצמו לקדושה ביראת ה' ".

בשביל להתחזק ולקום מהנפילה ולהיכנס לקדושה צריך גבורה...

מסכת תענית (א,א): "מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים".

מסכת תענית (ב.): "מאי גבורות גשמים? אמר רבי יוחנן מפני שיורדין בגבורה".


השפע של הגבורה המתגלה בחודש זה יכול לעזור לנו להתגבר על הכל בעבודת השם...

 

הסבר עבודתנו בעולם ביתר פירוט:


דרך מצוותיך (מצות פריה ורביה): "ענין ירידת הנשמה לעולם הזה למה הוא, שהרי נודע שהנשמה טרם ירידתה לגוף היתה עומדת למעלה ונהנית מזיו השכינה כדכתיב באליהו: "חי ה' אשר עמדתי לפניו" (מלכים א' יז,א), לפי מקומה ומדרגתה באצילות או בבריאה או ביצירה ועשייה, ולמה זה תרד פלאים בגוף חומרי המסתיר על אור קדושת ה' הנמשך ורודף בטבעו אחר הנאת העולם הזה, שהם מיסודו וטבעו, אשר הם הגורמים הסתר והעלם אלקותו יתברך. וגם כי באמת כלא הוא כל תענוגי וחמדי העולם הזה, מה שיכול להיות, גם אילו חיה אלף שנים בשלוה והשקט ובטח והיה מלך המלכים, עד אשר לא יחסר לו כל מה שבעולם מהתענוגים, אינן כדאי באמת להיות נערכים עם כמות תענוג האלקי שעה א' גם במדריגות היותר פחותות שבעולמות הרוחניים. דהיינו כמאמר רז"ל: יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה (משנה אבות ד,יז)?

אמנם באמת ברוך אלקינו ברוך הוא הטוב והמיטיב, וברצונו הפשוט חפץ להיטיב לעמו הישראלים, וירידה זו צורך עלייה היא להעלותם עוד מעלה מעלה עד אין קץ ותכלית ממצבם ומעמדם הראשון, אשר עלייה זו הוא דווקא ע"י ירידתם בעולם הזה תחילה. והוא מה שאמרו רז"ל: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא (משנה אבות ד,יז), ואומרו: "מכל חיי העולם הבא" – כוון לכל מדריגות המעולות והנכבדות הנמצאים בעולמות הרוחניים, מקום תפנוקי הנשמות, ושנהנין שם מזיו השכינה גבוה מעל גבוה וגבוהים עליהם, כידוע לבאי שערי האריז"ל, כולם אינן כדאי נגד שעה אחת בתורה ומעשים טובים בעולם הזה. והיינו כי גילוי אלקות הנמשך על ידי איזו מצווה בעולם הזה היא העולה על כולנה ועודפת לאין קץ ושיעור ותכלית על כל תענוגי וחיי העולם הבא כנ"ל.

פירוש, כי מודעת זאת שאין סוף ברוך הוא סובב כל עלמין וממלא כל עלמין, דהיינו שמחיה את העולמות בב' פנים:

הא' הוא ע"י מה שמתלבשת הארה ממנו יתברך בתוכם ובפנימיותם, בכל א' כפי מדריגתו אשר יוכל שאת, ולא יתבטל ממציאותו; והארה זו נקראת "ממלא", דהיינו כמאמר רז"ל (מדרש תהלים על פסוק "ברכי נפשי"): מה הנשמה ממלא את הגוף, אף הקב"ה ממלא את כל העולם כולו.

אך כולם בכלל הם בחינת אדם אחד ואור ה' השופע בהם להחיותם נקרא ממלא כל עלמין כנשמה לגוף.

אמנם הנה עצמות אור אין סוף ברוך הוא הוא למעלה מעלה מזה, והוא הנקרא סובב כל עלמין, כי עם היות שאינו מתלבש בעלמין, אבל מכל מקום הוא סובב ומקיף עליהם. וזוהי הבחינה השנית שאור אין סוף ברוך הוא מחיה העולמות, על ידי שאורו הבלתי בעל גבול ובלתי בעל תכלית סובב ומקיף עליהם.

וזאת היא תכלית ירידת האדם לעולם הזה, להמשיך גילוי אור אין סוף ברוך הוא הסובב כל עלמין מההעלם אל הגילוי בבחינת פנימית ממש[1]. ועניין גילוי זה איך ומה הוא אין בכוחנו להשיג, אך נודע שכן יהיה לעתיד לבוא בבחינת גילוי, וזוהי הבטחת הנביאים: "ולא יכנף עוד" וגו' (ישעיהו ל,כ) "ונגלה כבוד ה'" וגו' (ישעיהו מ,ה), והיא המעלה הנפלאה ועיקר ההבטחה, כי הרי כל בחינת גן העדן עם היות כי רבה היא, כנזכר לעיל באורך המענה, כבר נתבאר לעיל שלגבי עצמותו יתברך הוא כטיפה מן הים ואצילות עם עשייה שווים בהשוואה אחת ממש.

וזאת המעלה אי אפשר להגיע כי אם על ידי ירידת הנשמה לגוף דוקא, בהיות כי בחינת אור אין סוף ברוך הוא הסובב כל עלמין – הרי בו נאמר: "ומתחת זרועות עולם" וגו' (דברים לג,כז).

וגם כי הנה נודע מעניין שבירת הכלים, שנפלו ניצוצים דתהו בנגה דבריאה יצירה עשייה, וכל מה שנפל למטה יותר, הוא בשרשו מאד נעלה[2]. ומזה הוא סוד היצר הרע ונפש הבהמית וכל המאכלים וצרכי הגוף, ועם כי הם מסתירים על אור קדושת ה', אבל כשהאדם יגביר נפשו האלקית ותבררם, על דרך מה שאמרו: "וכל מעשיך יהיו לשם שמיים", הנה יתגלה בהם כחם ואורם מעולם התהו, ששם היו האורות מרובים בבחינת בלי גבול כידוע, ויעורר גילוי אלקות הסובב כל עלמין. וזוהי עניין באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא שבזוהר ועניין מיין נוקבין ומיין דכורין שבעץ חיים, וזהו עניין ירידה צורך עלייה עם כי הירידה רבה היא מאיגרא רמא, אבל מה מאד נפלאה העלייה שלא בהדרגה ודילוג רב ועצום אשר כמוהו לא נהייתה, רצוני לומר ההעתקה מהשגות גבוליים לבחינת גילוי אור אין סוף הבלתי בעל גבול כנ"ל. וזהו שנצטווינו לפרות ולרבות ואין משיח בא עד שיכלו נשמות שבאוצר, כי בחינת משיח ותחיית המתים הוא עניין גילוי הסובב כנ"ל, וזהו על ידי שירדו הנשמות בגוף דווקא שבו ועל ידו מגיע הכוח הנפלא הזה לעצור ולקבל הארה זו.




[1] כמו שכותב הזוה"ק (שמות ויקהל קצ"ט.): "הָכָא אִית לָן סֶמֶךְ בְּעָלְמָא, עַל עוֹבָדִין דִּבְנֵי נָשָׁא בְּהַאי עָלְמָא. יוֹנָה דְּנָחַת לַסְּפִינָה, דָּא אִיהִי נִשְׁמְתָא דְּבַר נָשׁ, דְּנַחְתָּא לְהַאי עָלְמָא לְמֶהֱוֵי בְּגוּפָא דְּבַּר נָשׁ...".

[2] עיין 'טללי חיים' על סוכות על אברהם אבינו.

יום רביעי, 28 בספטמבר 2022

עשרת ימי תשובה

עשרת ימי תשובה 🔥



הלכות:

כל הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מיועדים לתשובה. וכל אדם מחוייב בימים אלו לשוב בתשובה שלמה לפני בא היום הגדול והנורא, שנאמר בו: "לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל). ועוד אמרו נביאי ישראל: "דרשו ה' בהמצאו" (ישעיה נה ו), והסבירו חכמינו את דברי הנביאים וגילו לנו שהימים שבהם נמצא ה' קרוב אלינו, וקרוב לקבל את תשובתינו הם עשרת הימים שבין ראש שנה ליום הכיפורים לכן צריך האדם בימים אלו לפשפש במעשיו ולשוב ממעשיו הרעים (שו"ע תרב).


צריך כל אדם לשוב בתשובה על ספק עבירה יותר ממה ששב על עבירה ודאית, כיוון שבעבירה ודאית החרטה שלמה יותר ואז תשובתו יותר מקובלת. ולכן קרבן אשם תלוי צריך להיות יקר יותר מקרבן חטאת שבא על עבירה ודאית (רמ"א תרג ונו"כ שם).


ירבה כל אדם בתורה, במצוות ובצדקה בימים אלו וימעט בעסקיו. וכתב הרמ"ק ז"ל שיהיו ימים אלו כמו חול המועד, שלא יעשה בהם אלא מלאכה הכרחית. וביותר צריך האדם לתקן דברים שבינו לבין חבירו אשר עליהם אין כפרה עד שיחזיר את הגזל ואת העושק, ויפייסו שימחול לו.


ראוי לאדם שיזהר במעשיו ויהדרם בימים אלו יותר טוב ממה שרגיל בכל השנה כולה, וינהג במידות טובות ובחומרות שאינו נוהג בהם כל השנה. גם אנו מבקשים מה' שיתנהג עמנו טוב יותר ממה שהתנהגנו עמו בכל השנה כולה (עיין שו"ע תרג).


ישתדל כל אדם לקבוע לימוד בספרי מוסר בימים אלו יותר ממה שלומד כל השנה, ואז יראה כמה דברים שצריך לתקן בעצמו, וכיצד יתקן וכו' (כה"ח תרג ס"ק י בשם הברכ"י).


האיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו ילבש חרדה ויתבודד בימים אלו לפחות שעה אחת כל יום כדי לבחון את דרכיו שמא יש בהם עבירות חמורות שנחשבות לו כהיתר בגלל שעשה אותם פעמים רבות, וכדברי חז"ל שהמשילו את החטא בתחילה לחוט דק שאפשר לנתקו בקלות, אך מי ששונה בחטאו מוסיף חוט על חוט עד שקשה לו להינתק מהחטא כמו שקשה לנתק עבותות של עֲגָלָה וכדברי הפסוק "וכעבות העגלה חטאה" (ישעיה ה יח).


עוד ישים לב לחפש במצוות שמקיים אם עושה אותם כראוי. אם תפילתו בכוונה ובלי הפסק של שיחה בטלה. ויראה אם אינו מסיח דעתו מהתפילין בשעה שמניחם, ואם נזהר הוא בכל הלכות שבת ושלא לדבר בשבת דיבור של חול. ואם קובע עתים לתורה, ואם כל צדקה שנותן היא לשם שמים וכן על זה הדרך (כה"ח תרג ס"ק יא).


תוספות בתפילה:

'זכרנו' 'מי כמוך' 'וכתוב' 'בספר חיים'. שכח - אינו חוזר.

'המלך הקדוש'. שכח – חוזר לראש התפילה. אפילו אם סיים התפילה – מתפלל שוב.

'המלך המשפט'. שכח – חוזר לברכת המשפט. אם סיים – מתפלל שוב ועושה תנאי 'אם אין צריך אני לחזור, הרי זו נדבה'.


סגולות:

חיד"א (כף אחת ט"ו): "טוב לאמר את המזמור של פתיחת ההיכל של הפרנסה בכל יום מעשרת ימי תשובה עם הבקשה שאחריו".

חיד"א (בחומש על הליקוטים מספריו): "עשרת ימי תשובה מתקנים את כל הימים שכנגדם כל החיים לא רק של השנה שעברה".


תפילה לעשרת ימי תשובה (לשון חכמים ח"א כ' מובאת במחזור יום כיפור של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל בעמ' כב'):




יום שלישי, 19 ביולי 2022

פרשת פנחס - סבלנות עיוני

 פרשת פנחס - סבלנות עיוני



הרב פנגר: מספרים שהבעל שם טוב ישב פעם עם תלמידיו ולמד. בשלב מסוים הוא ביקש מאחד מהם להביא מים מהמעיין. לאחר מספר דקות חזר התלמיד, וסיפר שהמים עכורים מאד, כיוון שישנם אנשים שטובלים כעת במעיין. כעבור כ-20 דקות ביקש הרב מהתלמיד לנסות שוב. התלמיד חזר עם מים נקיים וזכים. שאל הרב את התלמיד אם הוא עשה משהו כדי שהמים יהיו נקיים כל כך. ענה התלמיד "לא. פשוט כבר אין אף אחד במעיין וכל הבוץ שקע". 

אמר הרב לתלמידו: פעמים בחיים הדברים נראים מבולבלים ומבלבלים, לעיתים מה שצריך זה להמשיך לעשות את מה שאתה עושה, לא להתייאש ולתת לזמן לעשות את שלו, והדברים בסופו של דבר מתבהרים. 


במדבר (כו,מב-מג): "אֵלֶּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם... אַרְבָּעָה וְשִׁשִּׁים אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת".


כתב החפץ חיים, הבה נראה כיצד אסור לקפוץ למסקנות מהר מידי. 

מתוך השבטים, בניו של יעקב, לבנימין היו עשרה בנים, ואילו לאחיו דן היה רק בן אחד בשם חושים, שהיה חרש. 

אם היינו צריכים לנסות לקפוץ קדימה ולנסות לחזות את העתיד, מה היינו חושבים שייצא מעשרה בנים של בנימין לעומת בן אחד וחרש של דן? 

במציאות, בפרשה כתוב ששבט בנימין מנה רק 45,600 איש, לעומת שבט דן, שמבן אחד יצאו 64,400 צאצאים.

כותב החפץ חיים (על התורה): "מתחילה היה נראה שעל דן לקנא בבנימין... אבל מכאן יש ללמוד שמי שהקב"ה חפץ בו - יוכל להצליח מבן אחד יותר ממי שיש לו עשרה בנים, והוא הדין בנכסים וכו'".


יכול להיות שההתחלה שלך היא טובה פחות מאחרים. חברים שלך התחתנו לפניך, העסק שלך מדשדש, בעוד של אחרים מצליח. קשה לך מאד בלימודים, בעוד שנראה שאצל אחרים הכול זורם. אבל עם התמדה, סבלנות וסייעתא דשמיא, הכול יכול להתהפך בסוף. חכו להמשך הסיפור.

יום חמישי, 14 ביולי 2022

גיבוי אוטומטי לכל הקבצים שלך עם גישה בכל העולם

 גיבוי אוטומטי לכל הקבצים שלך עם גישה בכל העולם



מיותר לציין כמה חשוב שיהיה לכם גיבוי לכל הקבצים שלכם...

בנוסף מיותר לציין שאי אפשר שהגיבוי יהיה על המחשב עצמו אחרת יקרה לו בדיוק מה שקרה לקבצים שלכם כשתצטרכו את הגיבוי...

גיבוי אחת לכמה זמן בכונן נייד (דיסק-און-קי) הוא מאוד מתיש ולא אוטומטי...


לכן הכי טוב לגבות בצורה אוטומטית בכונן חיצוני (בענן) שאפשר לגשת אליו מכל מקום בעולם והוא בעצמו מנוהל על ידי חברת ענק שגם לה יש גיבויים הנשמרים היטב...

(במקרה שאיזה אסטרואיד ינחת כאן וימחק את הכדור אני מבטיח לכם שהדאגה האחרונה שלכם תהיה הגיבוי...)


ישנם הרבה שירותי גיבוי, אני אישית אוהב את הגיבוי של גוגל הנקרא 'דרייב' (Drive), הגיבוי הזה עובד כל הזמן על המחשב ושומר כל שינוי שנעשה בקבצים הנמצאים בתיקיות שבחרתם לגבות.


הוראות התקנה:


במחשב שלך, היכנס לקישור זה והתקן את התוכנה:

https://www.google.com/intl/iw_il/drive/download/



לאחר ההתקנה, היכנס לתוכנה, היא נמצאת בסמלון זעיר בסרגל התחתון:



לאחר מכן לחץ על גלגל השיניים של ההגדרות, ואחר כך על 'העדפות':


כאן מוסיפים את התיקיות במחשב שאתה רוצה שיהיו מגובות:



וזהו...

מעכשיו בכל מקום בעולם בנייד (באפליקציית דרייב) או בדסקטופ, אם תכניס שם משתמש וסיסמה של חשבון הגוגל שלך, יהיו לך את הקבצים האלו מגובים ונגישים...

מעכשיו גם אם חס וחלילה קורה אסון למחשב שלך כל הקבצים מגובים במקום אחר וניתנים להורדה למחשב החדש...


גישה לקבצים:

נכנסים לגוגל, לוחצים על הנקודות משמאל למעלה:


בוחרים את סמל הדרייב:


בדרייב לוחצים על 'מחשבים' ואז על 'המחשב שלי' ומגיעים לכל הקבצים האלו:



אני ממליץ בחום להסתכל מידי פעם על הסמלון של הדרייב במחשב ולראות שבאמת הוא עובד ומגבה את הכל ולא מחכה לאיזה עדכון או משהו...
וכן להיכנס לדרייב ולראות שהקבצים שם, גם החדשים שהעלתם לא מזמן...

תהנו!




יום ראשון, 10 ביולי 2022

פרשת בלק - איך נופלים?

איך נופלים?



הדבר הראשון שמלמדים בחוג ג'ודו הוא לא איך לעמוד ולהילחם אלא איך ליפול...


יעקב אבינו נקרא בשני שמות, יעקב וישראל.

יעקב מלשון עקב –"וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" (בראשית כה,כו).

ואילו את השם ישראל קיבל יעקב רק לאחר שיכול להתמודד עם אנשים ועם מלאכי עליון: "לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל" (בראשית לב, כט)

בתורת החסידות ביארו כי השם יעקב מרמז על קטנות, ואילו השם ישראל מרמז על מצב של גדלות.

 

בזמנים של גדלות – "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא" - אנחנו יודעים איך להתנהג והכל הולך חלק...

אבל מה עם הזמנים של הקטנות? מה עם הזמן של "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ"?

 

הרב חיים שלום דייטש (קרוב אליך התשפ"ב):

במדבר (כד,ט): "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ".

הגמרא מספרת (ברכות יב.) שרבותינו רצו לקבוע את פרשת בלק כפרשה בקריאת שמע, בגלל הפסוק הזה.

הבעיה הגדולה מתחילה כאשר הולכים לישון בצורה כזאת שיש שאלה רצינית - "מי יקימנו?".

כלומר, מדובר על יהודי שלא חושב שהוא מסוגל לקום. זהו יהודי שאומר לעצמו: "ניסיתי כבר הרבה פעמים לקום, אבל שום דבר לא הולך!".

יהודי כזה הוא בבעיה של "מי יקימנו".

 

אבל צריך לשים לב שבאותו פסוק בעצמו גם יש פתרון: "כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא". מי שהולך לישון כמו אריה, ומלא ביטחון שבעזרת ה' הוא יצליח, אז הוא גם קם כמו אריה!

 

הבעיה מתחילה כאשר יהודי הוא חסר בטחון עצמי. הוא מחשיב את היצר הרע לגדול וחזק יותר ממה שהוא מחשיב את הכוחות שיש לו כנגד.

הוא חי עם מחשבות כאלה: "ניסיתי כמה פעמים, ולא הצלחתי - אז מה פתאום שעכשיו הכל יסתדר?...".

 

כשילד קטן לומד ללכת, המכשול העיקרי שלו הוא חוסר האמונה שלו ביכולת שלו ללכת. כדי לעזור לו נותנים לו יד, ומראים לו באיטיות איך שהוא כן מסוגל. אחר כך גורמים לו שיתחיל ללכת לבד, עד שהוא נעשה עצמאי. לכל אורך התהליך אומרים לו כל הזמן - 'אתה יכול, אתה תצליח'! האמונה בתוקף, היא המפתח להתגבר על הספקות.

 

אחד מהחסידים שהיו בעלי תפקיד קבוע אצל הרבי, היה יהודי בשם ד"ר מאיר אבוחצירא. הוא בעצמו היה בעל תשובה, ורופא במקצועו.

בתור רופא, המומחיות העיקרית שלו הייתה ברפואה אלטרנטיבית, אבל הוא היה מוסמך גם כרופא קונבנציונלי.

הסיפור אירע בשנת תשל"ט. הרבי מצאנז-קלוינזבורג שהה אז בטקסס, והיה חולה מאוד. המזכיר של הרבי, הרב גרונר, התקשר לד"ר אבוחצירא, וביקש בשם הרבי שיסע לרבי מקלויזנבורג, ויאמר לו שהוא בריא.

הד"ר מיד יצא לדרך, וכשהגיע ראה שהרבי מקלויזנבורג שוכב בחלישות, כמעט מעולף. היו שם עוד רופאים שבאו לבדוק את הרבי, וכשהוא הציג את עצמו כרופא נתנו לו לגשת ולבדוק מה המצב. הוא בדק מה שבדק, ולאחר מכן הכריז שהרבי מקלויזנבורג בריא!

כולם מסביב כעסו עליו ואמרו לו שהוא מדבר שטויות. הם התווכחו אתו, אבל הוא עומד בתוקף על שלו וטוען שהרבי בריא...

אחרי כמה רגעים, הרבי מקלויזנבורג התעורר ואמר: "אתם לא שומעים מה הוא אומר? אין לי שום מחלה. אני בריא!"

אני עצמי גר בקרית צאנז, ודיברתי עם כמה מזקני החסידים בצאנז, הם העידו על כך ששמעו כמה פעמים מהרבי מקלויזנבורג שאמר: "הרבי מלובביץ' מחזיק אותי כאן בעולם הזה".

אחרי ג' תמוז, החסידים בקלויזנבורג דאגו מאוד. אם הלובביצ'ר החזיק את הרבי שלהם בחיים, מי יודע מה יהיה עכשיו. בסופו של דבר התברר שהדאגה הייתה נכונה. מיד בגמר השבעה על הרבי, נפטר גם הרבי מקלויזנבורג...

 

אפשר ללמוד מהסיפור הזה שלעמידה בתוקף יש כוח גדול. הרבי שלח דוקטור שיהיה לבוש כמו רופא ובעל תעודה, אבל אמר לו מראש מה צריך לומר. אם יאמרו לו באופן חד משמעי שהוא בריא – כך יהיה! יש כאן הוראה גם לנו, לומר בתקיפות - 'אני בריא ברוחניות, ואני יכול לקום!' להיות כארי וכלביא.

 

צריך לחשוב כמו אריה ולהתנהג בתוקף של לביא, ולא לפחד אפילו מחטאים שהיו בעבר ובאים להחליש את מצב הרוח. אם תתנהג כמו אריה, הכל יהיה בסדר.

 

חסידים אומרים על הפסוק: "כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת", שגם כשיהודי נמצא "בשמים ממעל", וגם כשהוא נמצא במצב גרוע, בבחינת "הארץ מתחת", הוא עדיין יכול להכיר שה' הוא אלוקים.

בכל מצב, יהודי יכול להתבונן באחדות ה'. אפילו בעל עבירה שעושה את הדברים הכי גרועים, יכול להתהפך ברגע אחד.

 

המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן סיפר על ר' הלל מפאריטש, שהוא היה שד"ר של אדמו"ר האמצעי. הרבי היה שולח אותו לכל ה'קולוניות' - הכפרים המרוחקים - כדי לעודד ולחזק יהודים, ולהדריך אברכים בעבודת ה'.

אחד האברכים שר' הלל השקיע בו הרבה – בחינוך להנהגות של קדושה ולהתפלל כמו שצריך - היה נופל בכל פעם מחדש. ר' הלל היה מגיע לכפר של אותו אברך פעם בשנה, תוך כדי הסיבוב שלו בכפרים, ובכל פעם האברך היה מדווח שבמהלך השנה הוא נפל מאוד.

שנה אחת, ר' הלל אמר לאברך שכעת אין ברירה. אם כך מצבו, הרי שהוא חייב ללמוד את העניינים הכי עמוקים בחסידות.

בכל הפעמים עד אז הוא דיבר אתו דברי תורה ומוסר על פי טעם ודעת, אבל מתברר שהדברים הללו לא החזיקו מעמד. דווקא הלימוד של פנימיות התורה בעמקות עזר בסופו של דבר לרומם אותו ולהציל אותו מהנפילות.

לימוד כזה גבוה הוא לימוד של אריות...

אין ברירה חייבים להיות אריה גם כשנופלים...

 

מיכה (ה,ז): "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי צֹאן אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל".

 

בהפטרת פרשת בלק הנביא מדמה אותנו לאריה שמסתובב בתוך עדר כבשים, דימוי שאומר שאין אף אחד בעולם שיכול להפריע לך אפילו כשאתה שוכב לישון...

למרות שכאן מדובר על יעקב שזה קטנות, ושארית, וזה בקרב העמים...

עדיין, אריות!

יום שלישי, 5 ביולי 2022

פרשת בלק - הצניעות בגשמיות ובעבודת השם

פרשת בלק - גשמיות צנועה

 


במדבר (כד,ה): "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב, מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל".

 

הרב פרץ זצוק"ל: עינא בישא של בלעם הרשע מעידה על עם ישראל. ביקש לקלל אותם, ראה בהם כאלה דברים, אמר, אינם ראויים אלא לברכה, איך אפשר לקלל כזה דבר?

 

"וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן". המילה "שְׁתֻם" זה סתום מצד אחד ומצד אחד זה פתוח. לפי דברי חז"ל (מובא ברש"י), כשרצה לקלל אותם נסתמה עינו, כי ראה שהוא לא יכול לקלל, אמר לפחות נעשה להם עין הרע. אז הסתכל עליהם ככה בעין רעה, נסתמאה לו העין ונקרא "שְׁתֻם הָעָיִן".

 

אז מה הוא ראה כשהוא בירך אותם ואמר "מה טובו אוהליך יעקב"? אומר רש"י, ראה שפתחיהם, האוהלים שלהם, אינם מכוונים זה מול זה, כלומר צניעות. אין לך דבר היפה מן הצניעות (מדרש תנחומא כי תשא לא'). אבל בני אדם מחפשים איך לגלות את עצמם יתר על המידה, איך יותר שאנשים ידעו מה קורה איתם. משאירים את הדלת פתוחה, מפרסמים את עצמם, והם לא יודעים שהם מזיקים לעצמם. הדבר הסמוי מן העין יש בו ברכה (תענית ח:). תצניע את עצמך כמה שיותר, הצניעות יפה. אפילו בלעם הרשע לא היה יכול לקלל את ישראל. כשהוא ראה "מה טובו אוהליך יעקב" – יצאה לו ברכה.

 

אבל בתוך הרש"י הזה, בדברי חז"ל, שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה, יש יותר עומק. לא רק בחינת צניעות כפשוטה שזו גם דרגה גבוהה מאד, אלא גם צניעות בפנים, בתוך המח. שאדם לא מכוון את דרכיו לפי חברו, הוא לא חקיין, הוא לא קנאי.

 

שלמה המלך אומר "וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל, וְאֵת כָּל כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה, כִּי הִיא קִנְאַת אִישׁ מֵרֵעֵהוּ" (קהלת ד,ד).

 

אדם יורד לחניה שלו לקחת את האוטו, פתאום הוא רואה איזה אוטו מיוחד! הוא לא יכול להתאפק, הוא עולה למעלה לשאול את אשתו מי זה, מה זה פה האורח הזה? אומרת לו אשתו, איזה אורח?! זה ראובן השכן קנה! אשתו ספרה לי. מה? הוא סך הכל שכיר ואני עצמאי ויש לו כסף לקנות אוטו כזה?! לא, לא, אני הולך לקנות אוטו יותר טוב. נמצא שהוא קנה את האוטו בגלל שהשכן שלו קנה.

 

אדם נכנס לבקר אצל חברו, רואה איזה מקרר כזה בצבע מיוחד, הוא לא ראה את זה בשום מקום. הוא שואל אותו מה קנית? איפה קנית?! הולך גם כן וקונה. כלומר כל החיים שלו, גם אפילו החיים הרוחניים של האדם, הוא כמו חקיין. הוא לא בונה את עצמו בגלל שככה צריך להיות, בגלל שהקב"ה רוצה שככה תהיה.

 

סיפר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, שבצעירותו הלך עם רבי יהודה צדקה לאדם עשיר להתרימו לישיבת "פורת יוסף". 

כשהגיעו לחניון ביתו של אותו עשיר, ראו שם כמה רכבים מפוארים, והרב לתומו חשב שמדובר במגרש למכירת רכבים. 

כשדפקו על הדלת בא המזכיר של העשיר וביקשם להיכנס, עלו במדרגות והנה הכול מצופה שיש, דבר יקר המציאות באותם ימים. 

בבואם לפני אותו העשיר ראוהו עומד נשען על החלון, מביט לרחוב, וכולו נראה מוטרד וחסר מנוחה, ולא התייחס כלל לאורחים הנכבדים. 

הרב פנה לאותו עשיר והעיר לו: ראש הישיבה הגיע לכבודו, יואיל בבקשה להתייחס.

העשיר רק מלמל לרב, הצביע לעבר הרחוב ואמר לרב: תראה, תראה, לההוא יש "קדילאק" (הרב הטעים זאת במלרע) ולי אין! 

כששמע הרב כך פנה לרב צדקה ואמר לו: בוא, בוא נלך מכאן, זה עני מרוד, אין לו מה לתת לישיבה. 

כששמע זאת העשיר מייד ננער ואמר: מה, אני עני? עני מרוד? 

אמר לו הרב: כן, אם יש לך כזה בית ומכוניות ואתה יוצא מדעתך כשאתה רואה מה יש לשכן ולך אין, זה עני! איזהו עשיר? השמח בחלקו!


מה טובו אוהליך יעקב – שאין פתחיהן מכוונים זה מול זה, אלא כל אחד מחפש להפנות את הפתח שלו נגד השם, לחפש מה הקב"ה רוצה ממני? מה אני צריך לעשות? עושה את הדברים לשם פָּעֳלָם, גשמית ורוחנית.

 

"מה טובו אוהליך יעקב". מה זה אוהל? אוהל זה ארעי! העולם הזה כולו ארעי! אם אתה הולך עם האוהל, עם העולם הזה, בצורה שאתה לא מכוון את דרכיך כנגד חברך. אם אתה מאמין באמונה שלימה שזה עשה ככה? – שיהיה לו לבריאות. עין טובה. הקב"ה נתן לו, אני לא צריך. הוא אוכל שוקולד? לא, אני מספיק לי גבינה. הוא שותה קולה? אני שותה מים זה יותר בריא. אפילו שיש לך אפשרות, זה לא ענין של יש אפשרות או אין אפשרות, אלא אתה מכוון את דרכיך לפי מה שהשם רוצה.

 

אם מתקיים "מה טובו אוהליך יעקב", אם אדם חי בעניני העולם הזה שהם בבחינת אוהל, בצורה של טובו, בשמחה, עושה את המועיל, את הטוב, את מה שראוי לו לעשות – אז "משכנותיך ישראל", אז יש לו זמן, והוא פנוי לשבת על הדברים הקבועים, הרוחניים, הנצחיים, הוא יכול לשבת על התורה ועבודת השם. אבל אם אדם מבולבל בענייני האוהל, כל כך נפשו רוצה עוד ועוד, מאיפה יש לו משכנותיך? אין לו זמן!

 

ראיתי שם בארה"ב, יהודי אחד, שכולם מחפשים את הכתובת שלו. רואים אותו בבית הכנסת מתפלל בהנץ החמה. אני רואה שהרבה רבנים באים, בגלל שאומרים להם שהוא מתפלל בבית הכנסת הזה. הם באים שואלים מי זה פלוני אלמוני? הם מחפשים לראות איזה אחד ככה נוצץ, אבל הוא נראה כמו איזה אברך, החליפה שלו כמו של אברך פשוט, מקומטת, פשוטה, חולצה פשוטה, האוטו שלו טרנטה, כמעט לא נוסע. הוא אולי נראה ככה פשוט, אבל היהודי הזה, אומרים עליו שהוא עשיר גדול.

 

כשבאים אליו לבקש תרומה, הוא אומר כן, טוב, תשלח לי את החומר על הישיבה, ככה הוא פוטר את כולם. שולחים לו את החומר, שולח להם מאה דולר לארץ וזהו. במי שהוא רוצה לתמוך הוא תומך. אבל על כל פנים, איזה פשטות! וכך יש לו זמן לקום בהנץ, וללמוד, חצי יום הוא לומד. מתנהג ממש בפשטות.

 

מה טובו אוהליך יעקב – משכנותיך ישראל. כשאדם בעניינים של האוהל טוב לו, לא רודף אחרי תענוגות העולם הזה, ולא מחפש כל הזמן, זה עשה ככה – אז אני צריך לעשות ככה. בצורה כזו אף פעם לא תגמור, כל פעם יש אנשים שעושים איזה דברים יותר. תרדוף אחריהם?

 

אם אדם יש לו נחת, אז הוא יכול לשבת במשכנותיך ישראל. יהי רצון והשם יזכה אותנו לאמונה ובטחון גמורים, כדי שנוכל להיות פנויים בשמחה לעבודת השם, אמן כן יהי רצון.

יום חמישי, 23 ביוני 2022

פרשת קרח - הדרישה לבניין בית המקדש

 

פרשת קרח - הדרישה לבניין בית המקדש

 


רמב"ן (במדבר טז,כא): "יש לשאול אם ישראל לא חטאו ולא מרדו ברבם למה היה הקצף עליהם לאמר ואכלה אותם כרגע?

ואם גם הם מרדו כקרח וכעדתו איך יאמרו משה ואהרן האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף?...

הטעם כי מתחלה היה לב העם אחרי משה ואהרן וכאשר לקחו קרח ועדתו איש מחתתו וישימו עליהם קטרת ועמדו פתח אהל מועד עם משה ואהרן אז קרא קרח לכל העדה ואמר להם כי בכבוד כולם הוא מקנא וייטב הדבר בעיניהם ונקהלו כלם לראות אולי יישר בעיני האלהים ותשוב העבודה לבכוריהם וזה טעם ויקהל עליהם קרח את כל העדה (פסוק יט)

והנה נתחייבו כליה שהיו מהרהרים אחרי רבם והם כמהרהרים אחרי השכינה ומוותרים על נבואת נביא בלבם וחייבין מיתה בידי שמים

ומשה ואהרן למדו עליהם זכות שלא חטא במעשה אלא קרח והוא הגורם והוא המפתה אותם וראוי הוא שימות לבדו לפרסם ולהודיע ענשו לרבים וזו דרך מבקשי רחמים שיקלו החטא מעל העם ונותנין אותו על היחיד הגורם מפני שהוא חייב על כל פנים

וכן אמר דוד (כד יז) הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי והיה העונש ההוא על העם גם בחטאם שהיה להם לתת השקלים מעצמם אם העונש ההוא על זה כדברי רבותינו (ברכות סב) כי לא צוה אותם המלך שלא יתנו השקלים כי הוא לדעת המנין בלבד היה חפץ וענשם וענשו בזה שוה הוא

ועוד כי מלבד המנין היה עונש על העם מתחלת דבר כדכתיב ( כד א) ויוסף אף ה' לחרות בישראל ויסת את דוד בהם וכתב שם רש"י לא ידעתי על מה

ואני אומר בדרך סברא שהיה עונש על ישראל בהתאחר בנין בית הבחירה שהיה הארון הולך מאהל אל אהל כגר בארץ ואין השבטים מתעוררים לאמר נדרוש את ה' ונבנה הבית לשמו כענין שנאמר (דברים יב ה) לשכנו תדרשו ובאת שמה

עד שנתעורר דוד לדבר מימים רבים ולזמן ארוך שנאמר (ש"ב ז א ב) ויהי כי ישב המלך בביתו וה' הניח לו מסביב מכל אויביו ויאמר המלך אל נתן הנביא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים יושב בתוך היריעה והנה דוד מנעו השם יתברך מפני שאמר (דברי הימים א כב ח) כי דמים רבים שפכת ארצה לפני

ונתאחר עוד הבנין עד מלוך שלמה ואלו היו ישראל חפצים בדבר ונתעוררו בו מתחלה היה נעשה בימי אחד מהשופטים או בימי שאול או גם בימי דוד כי אם שבטי ישראל היו מתעוררים בדבר לא היה הוא הבונה אבל ישראל הם היו הבונים

אבל כאשר העם לא השגיחו ודוד הוא המשגיח והמתעורר והוא אשר הכין הכל היה הוא הבונה והוא איש משפט ומחזיק במדת הדין ולא הוכשר בבית הרחמים ועל כן נתאחר הבנין כל ימי דוד בפשיעת ישראל ועל כן היה הקצף עליהם ועל כן היה המקום אשר יבחר ה' לשום שמו שם נודע בענשם ובמגפתם

והכתוב ירמוז כל זה שנאמר (ש"ב ז ו ז) כי לא ישבתי בבית למיום העלותי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך וגו' בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים

הרי יאשים הכתוב כי השכינה מתהלכת בכל ישראל מאהל אל אהל וממשכן אל משכן

ולא היה אחד בכל שופטי ישראל הרועים אותם מתעורר בדבר ואמר הכתוב עוד כי גם השם רחק מהם ולא דבר לאחד מכולם לבנות הבית

רק עתה שנתעוררת הטיבות כי היה עם לבבך ואצוה עתה לבנותו על יד שלמה בנך שיהיה איש שלום".

 

רש"י (הושע ג,ה): "תַּנָּא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מָאֲסוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּימֵי רְחַבְעָם:

א. מָאֲסוּ בְּמַלְכוּת שָׁמַיִם.

ב. מָאֲסוּ בְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד.

ג. מָאֲסוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א,יב) ''מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְגוֹ'''.

 

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אֵין מַרְאִין סִימָן לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיַּחְזְרוּ וִיבַקְּשׁוּ שְׁלָשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ג) כִּי יָמִים רַבִּים יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר וְאֵין זֶבַח וְגוֹ' אַחַר יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִקְּשׁוּ אֶת ה' אֱלֹקֵיהֶם (מַלְכוּת שָׁמַיִם), וְאֶת דָּוִיד מַלְכָּם (מַלְכוּת בֵּית דָּוִד), וּפָחֲדוּ אֶל ה' וְאֶל טוּבוֹ (זֶהוּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּאֱמַר 'הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה')".

 

קודם כל להתפלל ללמוד לעשות מצוות כדי שנהיה ראויים לו.

דבר שני לרצות לבקש ולדרוש מהקב"ה שיחזיר לנו את בית המקדש!

דבר שלישי ללמוד את ההלכות הקשורות לבית המקדש! (למה אין בישיבות התיכוניות מגמה של ידיעת הלכות המקדש???)

דבר רביעי לעלות בפועל עד המקום שאנחנו כן יכולים לעלות!


תה של תיקון חצות - הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

סיפר הרב יוסף מוגרבי, ראש מוסדות "תפארת בנים" בחולון: לפני עשר שנים צמחו לי יבלות על מיתרי הקול, וכתוצאה מכך לא יכולתי לתת שיעורים או דרשות. פרופסור ב"תל השומר" אמר לי שאין מנוס, אני צריך לעבור בדחיפות ניתוח במיתרי הקול. הלכתי לרב זצ"ל לקבל את ברכתו, והוא הניף בידו ואמר לי: דברים בטלים.

אמרתי לו שהפרופסור אמר לי שיש בזה סכנה גדולה וחייבים ניתוח. הוציא הרב מהמגירה שלו שקית של תה ואמר לי: תטבול את שקית התה בתוך מים חמים, תאמר "בזכות אברהם אבינו" ותהרהר במידת החסד. אחר כך תטבול את שקית התה פעם נוספת במים, תגיד "בזכות יצחק אבינו" ותכוון על מידת הגבורה. בפעם השלישית תאמר "בזכות יעקב אבינו" ותכוון על מידת התפארת. אחר כך הוא כתב לי תפילה לומר על התה הזה, תפילה ששמורה אצלי עד היום.

הבטתי בשקית התה, וראיתי שיש בזה קפאין. אמרתי לרב שהרופאים הזהירו אותי מאוד להימנע מקפאין, כי יש בזה סכנה גדולה במצבי. הרב צחק ואמר לי: הם אומרים שאי-אפשר לשתות קפאין, ואני אומר אפשר. עשיתי כדבריו וחזרתי לאותו פרופסור ב"תל השומר". הרופא הכניס דרך האף מכשיר לראות את מיתרי הקול, ולחרדתי שמתי לב שהבדיקה מתארכת מאוד והרופא בודק שוב ושוב. הוא מוציא את המכשיר ואני רואה שהוא אומר לי בחוסר אמון: "נעלמו לך היבלות על מיתרי הקול. לא מבין איך זה קרה".

חשבתי שאני מכיר את הרב אליהו, אבל התדהמה של אותו רופא הדביקה גם אותי. ביקשתי ממנו שיעשה בדיקה חוזרת. הוא הכניס שוב את המכשיר, בדק ואמר: אין לך כלום, הכול נקי. חזרתי וביקשתי בדיקה שלישית, בדיקה כנגד כל הטבלה של התה. רציתי להרגיש את הנס בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי. הפרופסור חזר על הבדיקה ואישר את גזירת הרב ע"ה.

סיפרתי את הדבר לחבר שלמד קבלה, והוא שאל אותי אם אני יודע מה סוד הסגולה של הרב. הוא חשב שאולי יש איזה שם קדוש הרמוז במילה "תה". הוא חיפש בספרים ישנים גם חדשים ולא מצא שום שם קדוש כזה. אמרתי לו שאני לא יודע, אבל אני לא מעז לשאול. בתשובה ביקש ממני אותו חבר להתלוות אלי בפעם הבאה שאני הולך לרב, והוא ישאל.

הגענו שנינו אל הרב, ואחרי ששאלתי את שאלותיי הזכרתי לרב את אותו מעשה. חברי שאל את הרב מה סוד הסגולה, והרב התחמק ולא ענה. חברי לא הרפה וניסה לברר האם יש כאן איזה שם קדוש והוסיף: האם גם אני יכול לקחת שקית תה ולתת לאנשים שיאמרו את התפילה שהרב כתב?. השיב לו הרב: אם תבכה חודשים בתיקון חצות על שקיות תה, הן יעזרו.

פרשת קרח – קדושה פנימית וקדושה בחירית

קרח – קדושה פנימית וקדושה בחירית




התורה מספרת לנו שאנשי קרח היו אנשים גדולים - "נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם" - לכן חייב להיות עומק בטענתם.

הרמ"ד ואלי כותב שהם התעקמו במחשבתם "נשיאי עדה קראי מועד" ר"ת 'נעקם'... מרוב עומק הם נעקמו לגמרי.

מה היתה הטענה שלהם?

הזוה"ק (ח"ג קעו.) כותב שהם רצו להפוך את הסדר הרגיל שהלווים זה סטרא דדינא והכהנים שייכים לחסד.

במדבר רבה (יח,ג): "וַיִּקַּח קֹרַח, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן (במדבר טו, לח): וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת, קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַהוּ שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית, אָמַר לוֹ חַיֶּיבֶת בְּצִיצִית. אָמַר לוֹ קֹרַח טַלִית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵין פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, אַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטְרוֹת אוֹתָהּ. בַּיִת מָלֵא סְפָרִים מַהוּ שֶׁיְהֵא פָּטוּר מִן הַמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ חַיָּב בִּמְּזוּזָה, אָמַר לוֹ, כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה מָאתַיִם וְשִׁבְעִים וְחָמֵשׁ פָּרָשִׁיּוֹת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, פָּרָשָׁה אַחַת שֶׁבַּמְּזוּזָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַבַּיִת, אָמַר לוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוֵּיתָ עֲלֵיהֶן, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיִּקַּח קֹרַח, אֵין וַיִּקַּח אֶלָּא לָשׁוֹן פְּלִיגָא, שֶׁלִּבּוֹ לְקָחוֹ. וְכָעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (איוב טו, יב): מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ, הוּא שֶׁמּשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ט): הַמְעַט כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ חֲכָמִים חָכָם גָּדוֹל הָיָה קֹרַח וּמִטּוֹעֲנֵי הָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ז, ט): וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, וְקֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת, וּכְשֶׁאָמַר משֶׁה (במדבר טו, לח): וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת, מִיָּד צִוָּה וְעָשׂוּ מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים טַלִּיתוֹת תְּכֵלֶת וְנִתְעַטְּפוּ בָּהֶן אוֹתָן מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת שֶׁקָּמוּ עַל משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז, ב): וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד. עָמַד קֹרַח וְעָשָׂה לָהֶם מִשְׁתֶּה וְנִתְעַטְּפוּ בְּטַלִּיתוֹת שֶׁל תְּכֵלֶת, בָּאוּ בְּנֵי אַהֲרֹן לִטֹּל מַתְּנוֹתֵיהֶם חָזֶה וְשׁוֹק, עָמְדוּ כְּנֶגְדָן, אָמְרוּ לָהֶן מִי צִוָּה אֶתְכֶם לִטֹּל כָּךְ, לֹא משֶׁה, לֹא נִתֵּן כְּלוּם, לֹא דִּבֵּר הַמָּקוֹם כָּךְ. בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת משֶׁה, הָלַךְ לְפַיְסָן, מִיָּד עָמְדוּ כְּנֶגְדוֹ לְקַדְּמוֹ לִפְנֵי משֶׁה. וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם".

איך הציצית קשורה לטענה של הזוה"ק? ואיך שניהם קשורים לטענה העיקרית של "כי כל העדה כולם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה' "?

זוה"ק (ח"א ב:): "כַּד בְּעָא לְמִבְרֵי עָלְמָא, אָתוּ (מקץ ר''ד א', ויגש ר''ה ב) כָּל אַתְוָון קַמֵּיהּ מִסּוֹפָא אֲרֵישַׁיְיהוּ... עָאלַת אָת ש קַמֵּיהּ, אָמְרָה קַמֵּיהּ, רִבּוֹן עָלְמִין, נִיחָא קַמָּךְ לְמִבְרֵי בִּי עָלְמָא, דְּבִי אִתְקְרֵי שְׁמָךְ שַׁדַּ''י, וְיָאוֹת לְמִבְרֵי עָלְמָא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. אָמַר לָהּ, יָאוֹת אַנְתְּ, וְטַב אַנְתְּ וּקְשׁוֹט אַנְתְּ, אֲבָל הוֹאִיל וְאָתְוָון דְּזִיּוּפָא נָטְלִין לָךְ לְמֶהֱוֵי עִמְּהוֹן, לָא בָעֵינָא לְמִבְרֵי בָּךְ עָלְמָא, דִּבְגִין דְּלָא יִתְקַיַּים שִׁקְרָא, אֶלָּא אִי יִטְלוּן לָךְ ק''ר. מִכָּאן מָאן דְּבָעֵי לְמֵימַר שִׁקְרָא (ויקהל רט''ו ב) יִטּוֹל יְסוֹדָא דִקְשׁוֹט בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר יוֹקִים לֵיהּ שִׁקְרָא, דְּהָא אָת אָת קְשׁוֹט אִיהוּ, אָת קְשׁוֹט דַּאֲבָהָתָן דְּאִתְיַיחֲדוּ בַהּ".

איזו אמת לקחו קרח ועדתו כדי שהשקר שלהם יעמוד?

בנקודה הפנימית של עמ"י כל יהודי שווה לחלוטין לחברו!

שמות רבה (כח,ג): "וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', אוֹתָהּ שָׁעָה בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה וּלְדַבֵּר עִמָּהֶם (בלי מתווך), וְהָיָה משֶׁה עוֹמֵד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָה אֶעֱשֶׂה מִפְּנֵי משֶׁה, אָמַר רַבִּי לֵוִי מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁבִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת אוֹפִימְשְׁטָאטָא (כרוז לקהל) חוּץ מִדַּעְתּוֹ שֶׁל אִפַּרְכוֹס, אָמַר לוֹ עֲשֵׂה דָבָר פְּלוֹנִי, אָמַר לוֹ, כְּבָר נַעֲשֵׂית. שׁוּב אָמַר לוֹ, לֵךְ קְרָא לִפְלוֹנִי סִינְקְלִיטָקוֹס וְיָבֹא עִמְּךָ, עַד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עָשָׂה הַמֶּלֶךְ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ. כָּךְ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִתֵּן עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, הָיָה משֶׁה עוֹמֵד מִצִּדּוֹ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי גוֹלֶה לָהֶם אֶת הָרָקִיעַ וְאוֹמֵר (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. הֵם אוֹמְרִים, מִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹ משֶׁה, אֶלָּא יֵרֵד משֶׁה וְאַחַר כָּךְ אֲנִי אוֹמֵר: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה (שמות יט, י): לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם, אָמַר לוֹ כְּבָר הִקְדַּשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, כג): כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר וגו'. אָמַר לוֹ (שמות יט, כד): לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ, עַד שֶׁמּשֶׁה יוֹרֵד, נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, כה): וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל הָעָם, מִיָּד (שמות כ, א): וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים".

חכמים מלמדים אותנו כאן שמשה רבינו היה צריך להיות במדרגה שווה עם כל היהודים בזמן עשרת הדברות!

זו היתה ההתגלות שחשפה את הנשמה הפנימית של כל עמ"י! בבחינה זו אין חילוקים ומדרגות!

ירמיה (ב,ג): "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה".

תניא (פ"ב): "על דרך משל נשמות ישראל עלו במחשבה, כדכתיב (שמות ד,כב): "בני בכורי ישראל", (דברים יד,א): "בנים אתם לה' אלהיכם". פירוש, כמו שהבן נמשך ממוח האב, כך כביכול נשמת כל איש ישראל נמשכה ממחשבתו וחכמתו יתברך, דאיהו חכים ולא בחכמה ידיעא".

זוה"ק (ח"ב קכא.): "(שמות כב) וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי וְגוֹ'. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (איוב כח) וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵיזֶה מְקוֹם בִּינָה. זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי לְיַקְּרָא לוֹן, יַתִיר (נ''א ביקרא דלהון) עַל כָּל שְׁאַר בְּנִי עָלְמָא. בְּקַדְמִיתָא אָמַר לוֹן, (שמות יט) וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים. לָא אַעְדֵי רְחִימוּתָא סַגִיאָה מִנְּהוֹן, עַד דְּקָרָא לוֹן וְגוֹי קָדוֹשׁ דְּאִיהוּ יַתִיר. לָא אַעְדֵּי רְחִימוּתָא מִנְּהוֹן, עַד דְּקָרָא לוֹן (דברים יד) כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה. לָא אַעְדֵי רְחִימוּתָא מִנְּהוֹן, עַד דְּקָרָא לוֹן (שמות כב) וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי דְּאִיהוּ יַתִיר מִכֹּלָּא.

כְּתִיב וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא. אוֹרַיְיתָא (בראשית מ''ז ע''ב) מֵחָכְמָה נַפְקַת, מֵאֲתָר דְּאִקְרֵי (נ''ט) קֹדֶשׁ. וְהַחָכְמָה נַפְקַת, מֵאֲתָר דְּאִקְרֵי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, וְכֵן יוֹבְלָא אִתְקְרֵי קֹדֶשׁ. דִּכְתִּיב, (ויקרא כה) יוֹבֵל הִיא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם. וְיִשְׂרָאֵל כְּלִילָן מִנַּיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי.

בְּקַדְמִיתָא קָדוֹשׁ, וְהַשְׁתָּא קֹדֶשׁ. מַה (ויקרא רצ''ט ע''א) בֵּין הַאי לְהַאי. אָמַר רִבִּי יוֹסִי, דָּא לְעֵילָּא לְעֵילָּא (קודש), וְדָא לָאו הָכִי (קדוש). דִּכְתִּיב, (ישעיה ד) וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּיְרוּשָׁלַ ם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ. בְּהַאי אֲתָר אִקְרֵי (דף קכ''א ע''ב) קָדוֹשׁ וּלְעֵילָּא לְעֵילָּא קֹדֶשׁ".

הקודש הוא המקור של ה'קדוש', עמ"י נמשכים מהמקור של הקדושה בעולם!

הקדושה העליונה הזאת לא תלויה במעשינו "אשר קידש ידיד מבטן וחוק בשארו שם, וצאצאיו חתם באות ברית קודש" נקודה!

הרב קוק (אגרת תקנ"ה): "שני דברים עקריים ישנם שהם יחד בונים קדושת-ישראל וההתקשרות האלהית עמהם. הא' הוא סגולה, כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות, כאמור: "לא בצדקתך וגו'" "רק באבותיך חשק ד' לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם" , "והייתם לי סגולה מכל העמים" ; והסגולה הוא כח קדוש פנימי מונח בטבע-הנפש ברצון ד', כמו טבע כל דבר מהמציאות, שאי-אפשר לו להשתנות כלל, "כי הוא אמר ויהי", "ויעמידם לעד לעולם" . והב' הוא ענין-בחירה, זה תלוי במעשה הטוב ובתלמוד-תורה. החלק של הסגולה הוא הרבה, באין ערוך כלל, יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה אלא שברית כרותה היא, שהסגולה הפנימית לא תתגלה בזמן הזה כ"א לפי אותה המדה שהבחירה מסייעה את גילויה, ע"כ הכל תלוי לפי רוב המעשה וקדושה האמונה ותלמוד-תורה. והשי"ת, הנוהג בחסדו בכל דור, מסדר הוא את סדרי הנשמות הצריכות להופיע בעולם : לפעמים כח-הבחירה מתגבר וכח-הסגולה עומד במצב ההעלם ואינו ניכר, ולפעמים כח-הסגולה מתגבר וכח הבחירה עומד במצב הנעלם. וכל עיקרה של ברית - אבות, שאיננו פוסק אפילו כשתמה כבר זכות- אבות , הוא בא מצד כח-הסגולה, ובעקבא-דמשיחא מתגבר ביותר כח-הסגולה, שהוא תוכן "זוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה", כלומר לא מצד הבחירה שהיא באה מצד המעשים הטובים שבבנים ומצד התשובה, אלא למען שמו, המתגלה ע"י זכירת חסדי אבות".

אם היינו נשארים רק עם הכח סגולי לא היה על מה לתת לנו שכר! לכן יש את ענין הבחירה: אתה יכול להוסיף קדושה עד אין סוף מדרגות על עצמך בבחירתך!!!

דעת תבונות (קס): "והנה עוד ענין עיקרי אודיעך, והוא שיש לכנסת ישראל שורש של קדושה, שהיא כללית לכל האומה הקדושה מצד היותם ישראל, ואפילו לרעים שבהם, שהרי ארז"ל (סנהדרין מד ע"א), "אף על פי שחטא - ישראל הוא". ואף על פי שדבר זה מושרש בענינים גבוהים מאוד, בהיות ישראל משתלשלים ממנו ית', כמו שאמר הכתוב (איכה ג, כד), "חלקי ה' אמרה נפשי על כן אוחיל לו", אף על פי כן הנהגת העולמות הרבה והרחבה מאוד בכל סדרי הנמצאות לטוב או למוטב אינה תלויה בזה, אלא בענין המעשים של בני האדם, לדון כל אחד לפי מעשיו. ונמצא שיש מציאות לכנסת ישראל - מציאות כללי שאין לו תולדות הרבה וענפים רבים, אבל הוא מציאות שאינו כל כך עיקרי, אף על פי שהוא גבוה הרבה. ועוד יש מציאותה העיקרי, שהוא מציאותה לפי ענין העבודה שבידה, שתלויים בה כל עניני ההנהגה הגדולה והעמוקה".

לעמ"י יש שתי מציאויות: עיגולים (סיבוב בלי התקדמות) ויושר (התקדמות עם מטרה), עלמא דאתגליא ועלמא דאתכסיא, קדושה מלמעלה וקדושה מצד מעשינו.

עיקר עבודת האדם היא להתקדש עוד ועוד עד שיתגלה אור העיגולים החקוק בו מלמעלה!

מאור ושמש (פרשת בשלח ד"ה עוד): "איתא בגמרא עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והוא יושב ביניהם וכל אחד מראה באצבעו זה ה' קוינו לו. ופירש רש"י מחול סביב כמו מחול הכרם. ולהבין הדבר נראה דהנה כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם צמצם אלקותו יתברך שמו ונעשה עיגול ואחר כך ברא את העולמות בקו הישר וכל העולמות ממשיכין אלהותו יתברך שמו בשוה, עד שנתגשם העולם והתחיל להיות ברורי עולמות ונעשו צמצום, דהיינו בעולם העליון צמצם אלהותו מעט ובעולם התחתון ממנו צמצם יותר וכן עד סוף כל העולמות. ואנו משיגים אלוהותו מתתא לעילא שצריכים אנו לברר הניצוצות הקדושות ולילך ממדריגה למדריגה. וכל העולמות וכל הברואים הם בבחינת דכר ונוקבא בחינת משפיע ומקבל, כי העולם היותר גבוה משפיע לעולם התחתון ממנו וכן הקטן צריך לגדול ללמוד ממנו, כי כל דבר שהוא בקצוות יש לו סוף וראש ומראשו עד סופו הוא רחוק, וכל שהוא למעלה מן הסוף הוא קרוב יותר להראש, כן כל שהוא למעלה למעלה מעולם התחתון הוא קרוב יותר לאין סוף ב"ה. ולכן הקטן צריך לגדול ללמוד ממנו עבדות השם כי הוא משיג יותר ומשפיע לקטן ממנו, אבל לעתיד יתקן כל אחד חלק נשמתו עד שרשו ויעלו הניצוצין הקדושים והחיצוניות יתבטלו מכל וכל, ויופיע אז אור בהירות אלהותו בכל העולמות ויהיה העיגול והקו שוה ולא יהיה אז בחינת דכר ונוקבא כי כולם בשוה ישיגו אור אלהותו יתברך שמו כמו בדבר עגול שאין ראש וסוף, ולא יצטרך עוד שום אדם ללמוד מחבירו כמו במחול הכרם שהוא מקו האמצעי קרוב לכל העיגול בשוה, כן אז ישיגו כולם מאור הבהירות אלהותו בשוה כדכתיב ולא ילמדו עוד איש את רעהו כי כולם ידעו אותו מקטנם ועד גדלם. וזהו פירוש הגמרא עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים והקב"ה יושב ביניהם, פירוש לעתיד לבא ישיגו הצדיקים השגה גדולה מאור העליון אשר אין שם בחינת דכר ונוקבא ואין שום אחד מהם יצטרך ללמוד מחבירו כי אז יתגלה אור בהירות אלהותו בכל העולמות ויהיה עיגול עם הקו בשוה כמו מחול הכרם שמקו האמצעי הוא קרוב לכל העיגול בשוה".

וכן במי השילוח (וזאת הברכה ד"ה 'ויהי בישורון מלך').

נקודת האמת שהסתתרה בטענת קרח היתה הנקודה הפנימית של כל יהודי, אבל השקר הוא ההתעלמות של הקדושה הבחירית של הצדיקי אמת העצומים שמשה רבינו בראשם!

הטענה שלו מתכחשת לצמצום שהקב"ה עשה כדי לגלות את הקדושה האישית של כל אדם.

קרח מנסה לדלג ישיר אל הקדושה שתהיה בסוף ללא צורך במצוות של הגוף.

הוא מתכחש ליצרים, למידות הרעות, לטומאה האוחזת בגוף, אלא ישר מדלג אל הנשמה וטוען "כל העדה כולם קדושים"!

הרב קוק (אורות, אורות ישראל ותחיתו טו): "הקריאה של "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד'" היתה קריאה לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה התוכית, הדרושה להעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת, שיהיה מובטח מכל פגם וסאוב, שלא יהפך לרועץ ולצרה היותר גדולה של העולם".

להשתמש בדבר אמיתי קדושתה של הנשמה כדי למחוק את ההבדל בין הצדיקים לרשעים זהו סילוף נורא!!!

הקב"ה משרה את קדושתו רק במקום שראוי לזה, והצדיק עבד קשה מאוד בשביל זה!

זוה"ק (תרומה קכח.): "וְרוּחַ קוּדְשָׁא לָאו הָכִי, אֶלָּא בַּאֲגַר שְׁלִים, וּבְאִשְׁתַּדְּלוּתָא רַב סַגִּי, וּבְאִתְדַּכְּאוּתָא דְּגַרְמֵיהּ וּבְאִתְדַּכְּאוּתָא דְּמִשְׁכָּנֵיהּ, וּבִרְעוּתָא דְּלִבֵּיהּ וְנַפְשֵׁיהּ. וּלְוָאי דְּיָכִיל לְמִרְוַוח לֵיהּ, דִּישַׁוֵּי מָדוֹרֵיהּ עִמֵּיהּ. וְעִם כָּל דָּא דְּיָהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, דְּלָא יִסְטֵי לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא, וְאִי לָאו, מִיָּד אִסְתַּלָּק מִנֵּיהּ, וְאִתְרְחַק מִנֵּיהּ. וְלָא יָכִיל לְמִרְוַוח לֵיהּ כְּדִבְקַדְמֵיתָא.

וְעַל דָּא כְּתִיב, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ, מֵהַהוּא דְּאִקְרֵי אִישׁ, דְּאִתְגָּבַּר עַל יִצְרֵיהּ. וְכָל מַאן דְּאִתְגָּבַּר עַל יִצְרֵיהּ, אִקְרֵי אִישׁ. אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, מַאי אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ. אֶלָּא. (דף קכ''ח ע''ב) דְּיִתְרְעֵי בֵּיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים כז) לְךָ אָמַר לִבִּי".



הטלית היא רמז לעולמות כולם (שער הכוונות דרושי ציצית ג).

היא בסוד "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" (תהלים קד,ב), היא האור המקיף שסובב הכל כמו אור אין סוף של הקב"ה שאין בו הדרגות והבחנות.

הציציות זה האור שנמשך מהאור המקיף, ל"ב חוטים שרומזים לשפע שיורד למטה אל העולמות התחתונים (ל"ב אלהי-ם של מעשה בראשית ראה עולת ראיה א עמ' ד-כא).

וכן מהר"ל (תפארת ישראל כב).

זוה"ק (ריש פרשת קרח): "אוֹרַיְיתָא אִיהִי חֵילָא דִּימִינָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים לג) מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ, וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל בִּימִינָא, מַאן דְּעָבִיד יְמִינָא שְׂמָאלָא, וּשְׂמָאלָא יְמִינָא, הָא אִיהוּ כְּאִילּוּ חָרִיב עָלְמָא.

תָּא חֲזֵי, אַהֲרֹן יְמִינָא. לֵיוָאֵי שְׂמָאלָא, קֹרַח בָּעֵי לְמֶעְבַּד חִלּוּפָא דִּימִינָא לִשְׂמָאלָא, בְּגִין כָּךְ אִתְעַנָּשׁ. וְלָא עוֹד אֶלָּא דְּאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ לִישָׁנָא בִּישָׁא, וְאִתְעֲנָשׁ בְּכֹלָּא. רִבִּי יְהוּדָה אָמַר, שְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּדִיר בִּימִינָא, קֹרַח בָּעָא לְאַחְלְפָא תִּקּוּנָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ אִתְאֲבִיד מֵעֵילָּא וְתַתָּא".

הלווים הם ההכנה אל הקדושה – לכן הם השוערים בכניסה למקדש, קודם כל תעבור אצלנו אח"כ תגיע לקדושה.

זה כח הדין, היראה, המדרגות, הצמצום, הכח להילחם ביצרים ובקטנות ולהתכונן לקדושה.

בכל זה קרח זלזל.

קרח זה מלשון קרחת "שעשה קרחה בישראל (סנהדרין קט:), השערות הן סוד הצטמצמות האור בבחינת דין (כמו שהזקן הוא כח ההשפעה ללמטה, עיין קל"ח קה', אורות הקודש ג' עמ' עג).

לעומת זאת על הכהנים נאמר "לא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו" – הם משפיעים.

לכן נבלע באדמה בתוך הפנימיות גנוז ונעלם...

האר"י הק' לימד אותנו (שער הפסוקים תהלים צא) ש"צדיק כתמר יפרח" זה ס"ת קרח, שהרעיון של קרח יתגלה באחרית הימים "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" וכלם יהיו בבחינת כהנים.

מכאן לומדים כמה צריך להיזהר ולעבוד בהדרגות על הקדושה לאט לאט כמו המסילת ישרים ולא לדלג ישר אל אורה העצום של הנשמה, ללא יראת שמים ותיקון המעשים.

שנזכה לראות בתיקון המעשים והמידות ובגילוי הקדושה הפנימית והחיצונית בקרוב בימינו אמן.

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: