תשובה לאורך זמן
מדוע להתעוררות התשובה, אותה אנו חשים
בחודש אלול ובימים הנוראים, אין השפעה עמוקה עלינו לאורך זמן?
הדרך חיים
(האדמו"ר האמצעי), מביא משל לבית פרוץ, שטיפוסים מפוקפקים באים אליו, יושבים
כל הלילה מזריקים וכו' ומשאירים בה פסולת.
בעל הבית מגיע מידי פעם, לגרש את
הפולשים ולנקות את הפסולת שהצטברה, אך מיד למחרת הם חוזרים, כי הוא לא מתקן את
הפרצות...
גם בנפש שלנו ישנו דבר כזה:
אנחנו חוזרים בתשובה ומנקים אותה מידי פעם אבל אנחנו משאירים את הבית פרוץ,
ממשיכים לשמוע רדיו, לזָפּזֶפּ בטלויזיה ולשוטט באינטרנט, וכל הזבל חודר מחדש לראש...
ולא רק זה אלא אחרי הניקיון יש אפי'
מקום ליותר זבל...
הרב "אהל יעקב"
אמר שצריך להיזהר שלא נעשה וידוי עם הכאות על הלב כדי לעשות מקום לעוד עבירות...
כמו המוכר שמנער את השק קמח כדי שיהיה מקום לעוד קילו...
האדמו"ר הקודם מגור, ה'פני מנחם'
היה בן זקונים אצל אביו, ה'אמרי אמת' זצ"ל. אביו השגיח עליו, דאג לו לחברותות
וכדו' – וגם לספרי קריאה. בכל ערב היה נכנס ה'אמרי אמת' אל בנו לפני השינה, ושואל
אותו מה למד ומה קרא באותו היום.
אחד הספרים שנתן ה'אמרי אמת' ל'פני
מנחם' לקרוא היה ספר משלים מחכם ספרדי אחד. בכל פעם היה ה'אמרי אמת' שואל את בנו
מה היה המשל ומה לדעתו הוא הנמשל. אם היה הילד יודע היה אומר, ואם לא - היה האבא אומר לו.
אחד המשלים שקרא ה'פני מנחם' סיפר מעשה
מיהודי שהיה חוכר אצל הפריץ, ואצל הפריץ היתה חתונה לבתו. והיה היהודי, כמו כל
הכפריים שתחת מרות הפריץ, צריך להביא מתנה. דא עקא, שכסף מנלן?
חשב היהודי הרבה עד שמצא עצה. הלך לחנות
גדולה של כלי בית, ושאל אם יש להם סט אחד שבור. ואכן, בחנות גדולה כזו מצאו סט
כזה, ותמורת סכום פעוט גם ארזו ונתנו לו את הסט.
חשב היהודי בלבו, "מן הסתם אטיל את
האריזה בתוך כל האריזות, איזה ימים יעברו עד שיפתחו אותן, וכשימצאו את הכלים
שבורים יתלו שנשברו בדרך, ואני וביתי שלום".
עבר שבוע, והיהודי שלנו נקרא לבוא
בדחיפות אל הפריץ. שם חיכתה לו הפתעה לא נעימה: "הלא תבוש, מושקה!" – כועס הפריץ – "להביא לחתונת בתי כלים
שבורים"? "חס ושלום", היתמם היהודי. "שלמים הבאתי. שמא נשברו
בדרך?" כעס הפריץ עוד יותר: "עוד אינך מתבייש לשקר? הבט וראה! " קרא
הפריץ למשרתו, שהביא את האריזה אותה נתן היהודי. הביט בה היהודי וחשכו עיניו: אכן
כלים שבורים, אלא שבחנות טרחו וארזו אותם יפה יפה, כל שבר עטוף בנייר בפני עצמו…
כשסיפר ה'פני מנחם' לאביו את המשל באותו
ערב, שאל אותו אביו: נו, ומה הנמשל? לא ידע הילד להשיב. ענה לו ה'אמרי אמת': "אני
אסביר לך, הקב"ה מחבב מאד לב שבור. אבל לא כשהשברים עטופים יפה יפה"...
הקב"ה רוצה לב שבור ספונטנית לא ווידוי מלאכותי...
ככל שאתה יותר שומר אצלך את כל הכוחות
של הנפש ולא מפזר אותם על ראיה אסורה כך מצטברת לך עוצמה רוחנית!
כמו החבלנים בצה"ל שסוגרים את המבנה מכל הכיוונים (לפעמים אפי' עם ניילון) כדי שיתפוצץ...
צריך חזרה בתשובה עם שמירה על השטחים
שכבשת, שמירה הדוקה על הנכנס והיוצא בשערי הנפש...
"ה' יעזרנו על דבר כבוד שמו"!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!