יום ראשון, 9 בפברואר 2025

קריאת הזוה"ק בברית יצחק

 

קריאת הזוה"ק בברית יצחק



בלילה הזה נוהגים רבים מהספרדים לקרוא את הזוהר הקדוש, למה קוראים דווקא זוהר ולא קטעים רבים ואחרים בתורתנו הקדושה?

התורה הקדושה היא המתנה הנשגבה ביותר שקיבלנו מהקב"ה. חז"ל מלמדים אותנו שכאשר יהודי לומד תורה, הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד ושונה כנגדו, ועל כל מילה ומילה מנשק את פיו - כמו שנאמר בשיר השירים "ישקני מנשיקות פיהו".

והזוהר הקדוש? הוא נשמת התורה, אור עצום שאין כדוגמתו!

הרמח"ל, תיקן תקנה מיוחדת של קריאת הזוהר ברציפות כדי להגן על עם ישראל בדורו, והמקובלים כותבים שהזוה"ק מזכך את הנשמה ומביא אור גדול לבית ולעיר כולה.

יש סיפור ידוע על אדמו"ר שהגיע לכפר ואמר: "יש כאן או את הזוה"ק או את האור החיים הקדוש" - כי הרגיש בקדושה המיוחדת. ובאמת, כשמכניסים ספר זוהר לבית, זו שמחה כה גדולה שעושים סעודה!

מובא בספרים על אדם אחד שהוציא את ספר הזוה"ק מביתו, והראוהו בחלומו מלת "בהמה", ופירשו לו שהוא ראשי תיבות "ביערתי הקדש מן הבית".

במסורת עדות המזרח, ובמיוחד במסורת המרוקאית, מהדרין לקרוא זוהר בכל הזדמנות - בלידה, בברית, באזכרה, בתפילות, במוצאי שבת, בליל שלישי, ובלימוד חוק לישראל היומי. עד כדי כך גדולה מעלת קריאת הזוהר, שאפשר לעשות סיום ולהיפטר מתענית בכורות על ידי קריאתו, אפילו בלי הבנה!

בספר "אדיר במרום" נכתב שהזוהר הקדוש הוא כמו תיבת נח - מגן מפני כל המקטרגים.

הרב אשלג נדד לפני השואה בהרבה מארצות אשכנז ודחק בהם לעלות לארץ ישראל או לכל הפחות להתחזק בקריאת הזוה"ק.

וזה מביא אותי לנקודה המיוחדת של הערב: כעת, כשהתינוק הרך עדיין לפני הברית מילה, הוא במצב של חוסר הגנה רוחנית. הוא עומד להיכנס לברית ולהיות לוחם של עם ישראל נגד כוחות הטומאה, ולכן צריך דווקא עכשיו לקרוא בזוהר הקדוש, שבכוחו להרחיק את כל המקטרגים מהאזור ולהביא שמירה והגנה מיוחדת.

יהי רצון שזכות התורה הקדושה והזוהר הקדוש תגן על התינוק, שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים טובים, ושנזכה לראות ממנו ומכל ילדי ישראל נחת יהודית אמיתית. אמן.


לחץ כאן לקריאה על מעלת הזוה"ק.

יום חמישי, 24 באוקטובר 2024

שמיני עצרת - השמחה – חומה שמצילה מישמעאל!

 

השמחה – חומה שמצילה מישמעאל!

 



בימים אלו של סוכות ושמחת תורה ישנה סכנה מיוחדת שקיימת דווקא בזמן הזה ודווקא מישמעאל!

אבל הקב"ה הקדים רפואה למכה ונתן לנו דרך מדהימה להתגונן מהסכנה הזאת!

נתחיל בהתבוננות במהלך הרוחני של חודש תשרי כולו:

השפת אמת (תרמ"ו) מביא לנו תיאור מופלא של התהליך הזה, ומסביר שבכל שנה מחדש, כשמתחדשת הבריאה, יש קטרוג בשמים על עצם קיום האדם בעולם.

ראש השנה - "מה אנוש כי תזכרנו" - זהו יום הזיכרון, היום שבו עולה השאלה הגדולה של המלאכים שמקטגרת עלינו:

האם באמת ראוי האדם לקיום? האם הוא ראוי להיות נזכר על ידי הקב"ה?

יום הכיפורים - "ותחסרהו מעט מאלקים" - ביום הזה אנחנו מתעלים למדרגה של מלאכים. אנחנו לא אוכלים, לא שותים, עומדים כל היום בתפילה. זו התשובה הראשונה לקטרוג - האדם יכול להתעלות, הוא יכול להידמות למלאכים!

סוכות - "וכבוד והדר תעטרהו" - הקב"ה מעטר אותנו בכבוד והדר. איך? דרך ענני הכבוד - הסוכה, ודרך ארבעת המינים - "פרי עץ הדר". זה שלב של התעלות נוספת, אבל הפעם לא בדרך של פרישות כמו ביום כיפור, אלא דווקא בתוך העולם הגשמי.

שמיני עצרת - "תמשילהו במעשי ידיך" - כאן מגיע השיא. המילה 'עצרת' היא מלשון שלטון, כמו שכתוב "זה יעצור בעמי". אחרי כל התהליך הזה, עם ישראל מקבל את המלכות, את השליטה בעולם.

כל המהלך של חודש תשרי הוא תהליך של בירור. בירור שעם ישראל ראוי לא רק להתקיים, אלא אף למלוך! להיות שותף בהנהגת העולם.

"והכל בכח התורה דכתיב בה 'בי מלכים ימלוכו', ואמרו חז"ל למה פתח התורה בבראשית – 'כח מעשיו הגיד לעמו'".

1. בחג השבועות – קבלת תורה המיוחדת לבנ"י.

2. בשמחת תורה – תורה השולטת על הטבע כולו.

אבל השפת אמת מגלה לנו שדווקא בשלב הזה של קבלת המלכות, יש סכנה מיוחדת:

על הפסוק "ה' מסיני בא... משעיר... מהר פארן" – אומרים חז"ל שהקב"ה הציע את התורה לבני עשו ולבני ישמעאל.

למה זה חשוב? כי זה מגלה שיש להם איזושהי אחיזה בקדושה:

* מצד אברהם אבינו, עמוד החסד (הימין) - יש אחיזה לבני ישמעאל

* מצד יצחק אבינו צד הדין - יש אחיזה לבני עשו

בימים הנוראים אנחנו מתמודדים עם דחיית הקליפה מהצד של הגבורה, קליפת עשיו.

אבל בסוכות העבודה היא לדחות את הקליפות של בני ישמעאל. זו לא עבודה פשוטה! השפת אמת אומר שזו "עבודה יתירה" והיא מעכבת את גאולתן של ישראל.

למה דווקא בסוכות? כי סוכות הוא חג של חסד - ענני הכבוד, האושפיזין שמתחילים מאברהם אבינו, איש החסד. וישמעאל מנסה להיאחז בצד הזה, בכוח החסד של אברהם אביו.

 על זה נאמר "מושיע חוסים ממתקוממים בימינך" - הם מנסים להיאחז דווקא בימין, בחסד.

אז מה עושים? איך מתמודדים עם הסכנה הזו?

התשובה לסכנה הזו מפתיעה בפשטותה - השמחה!

השם משמואל (תער"ב) חושף בפנינו את סוד כוחה של השמחה:

"עיקר החומה דקדושה היא השמחה של מצווה, דשמחה היא היפוך הסט"א דכל עניינם עצבות ויללה"!

כדברי הגמרא (יבמות סב:): "אמר רבי תנחום א"ר חנילאי הכל אדם שאין לו אשה שרוי בלא שמחה... בלא חומה...".

השמחה היא לא רק רגש, היא חומה! חומת הגנה של קדושה. ולמה דווקא שמחה? כי היא ההיפך המוחלט מהות הכוחות השליליים שכל מהותם היא עצבות ויללה.

"ולילית כשמה" - שם הקליפה עצמו מעיד על מהותה - יללה ועצבות.

"כמו חומת אש השורפת באשר היא היפוך מהות הנכנס, כן היא שמחה של מצווה נגד כוחות הסט"א".

זה כל כך מדהים שבדיוק בזמן הסכנה מישמעאל, בסוכות, אנחנו חוגגים את 'זמן שמחתנו' שזו התרופה לסכנה הזו!

וכאן מגיע החידוש המדהים - כוחה של השמחה הזו נמשך לכל השנה!

"ושמחה זו נותנת כח לכל השנה, אף שאחר היו"ט זה פונה לזיתו וזה פונה לכרמו נתקררה מעט השמחה של מצווה... אם אך נשאר רשימה מהשמחה של יו"ט נקל לו אחר כך לחזור ולהתעורר ולקיבעא קמא הדר"!

והדבר הזה עובד אפילו עבור אנשים שעסוקים רוב השנה בדברים אחרים:

כותב השפת אמת (תרל"ד): "וכן אף אנשים סוחרים שבכל השנה אין עוסקים תמיד בתורה, מכל מקום על ידי השמחה בתחילת השנה שקובע בלבו וקשה לו לפרוש מדברי תורה, מועיל לו שלא ישכח לגמרי אף שעוסק בדברים אחרים".

הוא אפילו מביא לזה רמז מהפסוק "שמח זבולון בצאתך" - למה לשמוח כשאתה עוזב את התורה ויוצא לעסקים?

אלא תשמח ביום לפני "צאתך" לעולם המעשה חזרה לאחר החגים, כי השמחה הזו שלפני היציאה היא השמירה לכל השנה כולה!

 

מקורות:

בסוכות ושמיני עצרת יש סכנה גדולה מישמעאל!

שפת אמת (תרמ"ו - בענין שמחת תורה בשמיני עצרת): "להראות כי הכל נעשה בכח התורה. דכ' מפי עוללים כו' יסדת עוז כו' להשבית אויב כו' מה אנוש כי תזכרנו כו'. דרשו חז"ל שהי' קטרוג בשמים על בריאות האדם. וכמו כן בכל [שנה] שמתחדש הבריאה יש זה הקטרוג. וזה המשפט שצריכין לברר שכדאי התחתונים לזה. מה אנוש כי תזכרנו כו' הוא ביום הזכרון. ותחסרהו מעט מאלקים הוא ביוהכ"פ שנדמין למלאכים. וכבוד והדר תעטרהו הוא בסוכות ענני הכבוד ופרי עץ הדר. תמשילהו במעשי ידך הוא שמיני עצרת תהי' לכם. עצרת הוא לשון מלכות כמו זה יעצור בעמי. שע"י המשפט נשאר הממשלה ביד בנ"י וזהו עצרת תהי' לכם. והכל בכח התורה דכתיב בה בי מלכים ימלוכו. ואמרו חז"ל למה פתח התורה בבראשית כח מעשיו הגיד לעמו. וזה מתקיים בחודש הזה. כי עיקר קבלת התורה בחג השבועות הוא המיוחדת לבנ"י. ובשמחת תורה הוא בחי' כח מעשיו. דכתיב ה' מסיני בא כו' משעיר כו' מהר פארן ודרשו חז"ל שהחזיר לבני עשו וישמעאל כו'. כי מצד האבות אברהם עמוד הימיני יש אחיזה לבני ישמעאל. ומצד יצחק לבני עשו. והוא בחי' כח מעשיו ב' הידים. וזהו בחי' מעשה בראשית היינו תיקון הטבע. ובימים הנוראים נדחה בחי' שעיר. ובסוכות היא לדחות קליפות בני ישמעאל, והוא עבודה יתירה כדאיתא שהוא מעכב גאולתן של בנ"י. ועליו נאמר מושיע חוסים ממתקוממים בימינך שבא לאחוז בצד הימין בכחו של אברהם אע"ה. ובכח התורה שהיא כחו של יעקב אבינו גוברים בנ"י על כל אלה ונוטלין המלכות מידיהם. וזהו עצרת תהי' לכם".

איך מגנים על עצמנו מהסכנה?

על ידי השמחה!

שם משמואל (סוכות תער"ב): "ונראה דהיינו טעמא דאנו עושין שמחת תורה בזמן הזה, כי עיקר החומה דקדושה היא השמחה של מצוה דשמחה היא היפוך הסט"א דכל ענינם עצבות ויללה, ולילית כשמה, [וההוללות שלהם אין לה שום ענין והשתוות לשמחה, כידוע להמעמיק ומבין בכחות הנפש,] ובאשר השמחה היא היפוך מהותם לגמרי זהו החומה נגדם כמו חומת אש השורפת באשר היא היפוך מהות הנכנס, כן היא שמחה של מצוה נגד כחות הסט"א, ושמחה זו נותנת כח לכל השנה, אף שאחר היו"ט זה פונה לזיתו וזה פונה לכרמו נתקררה מעט השמחה של מצוה, מ"מ אם אך נשאר רשימה מהשמחה של יו"ט נקל לו אח"כ לחזור ולהתעורר ולקיבעא קמא הדר".

אפילו השמחה של שמיני עצרת בהתחלת השנה מספיקה להיות דבוק בשמחה כל השנה כולה!

שפת אמת (תרל"ד): "... בתחלת השנה יש שמחת תורה שיתבונן האדם גדלות התורה שהם דברי אלקים חיים. וע"י התשוקה והשמחה להתדבק בתורה נשאר אח"כ דביקות מעסק התורה... וכן אף אנשים סוחרים שבכל השנה אין עוסקים תמיד בתורה. מ"מ ע"י השמחה בתחלת השנה שקובע בלבו וקשה לו לפרוש מדברי תורה. מועיל לו שלא ישכח לגמרי אף שעוסק בדברים אחרים. וכתיב שמח זבולון בצאתך. וקשה כי למה ישמח בחלק זה. רק שהוא עצה שע"י השמחה קודם שיצא לסחורה ע"י זה יהי' נשמר בצאתו. ולכן יש שמחת תורה בתחלת השנה...".

 

יום שני, 14 באוקטובר 2024

סדר נטילת ידים עם שם ע"ב ותפילה למי שלא יכול לטבול

סדר נטילת ע"ב ותפילה למי שלא יכול לטבול


* לקוח מתוך המחזור של הגרמ"א זצוק"ל (על פי רב פעלים סוד ישרים ח"ד,ג), עם עריכה.

* לא תופס לטבילת נשים או עליה להר הבית.


יאמר:

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו,

ליחדא שם י"ה באותיות ו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל,

הריני מוכן ומזומן לנטול ידי

עשר נטילות ליד ימין

ועשר נטילות ליד שמאל בסירוגין

 כנגד עשר אותיות של שם הוי-ה במילוי יודין (יוד-הי-ויו-הי).

ועוד אני נוטל עשר פעמים רצופות ליד ימין 

ועשר פעמים רצופות ליד שמאל

כנגד עשר אותיות של שם הוי-ה במלוי יודין

אשר עולה כל זה מספר ארבעים כנגד ארבעים סאה

כדי לטהר בזה כל גופי שהוא מאתים ארבעים ושמונה אברים ושלש מאות ששים וחמשה גידים,

מטומאת קרי ומכל טומאה ורוח רעה.


ויהי רצון מלפניך יהו-ה א-להינו וא-להי אבותי 

שיהיו חשובים לפניך נטילות אלו שאנכי מוכן לטול ידי 

כאלו טבלתי גופי במים לטהרני מטומאת קרי ומכל מיני טומאה ורוח רעה,

וימחה כח הטומאה הנעשה מן הקרי מחיה גמורה מלמעלה ומלמטה. 

לב טהור ברא לי א-להים ורוח נכון חדש בקרבי,

ויעלה לפניך יהו-ה א-להינו וא-להי אבותינו

כאלו כונתי בכל הכונות הראויות לכון בסדר נטילת ידים זאת.

ארחץ בנקיון כפי, ואסובבה את-מזבחך יהו-ה.

ויהי נעם א-דני א-להינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.


שם ע"ב: 

   יוד - הי - ויו - הי


1️⃣ נטילה לסירוגין (כמו נטילה של בוקר):


   👉 יד ימין: יערה מים ויכוון באות י' פשוטה

   👈 יד שמאל: יערה מים ויכוון באותה אות


   👉 יד ימין: יערה מים ויכוון באות ו'

   👈 יד שמאל: יערה מים ויכוון באותה אות


   🔄 וכן הלאה לכל 10 האותיות של שם ע"ב.


   סה"כ עשינו: 20 נטילות - 10 על כל יד לסירוגין 🔁


2️⃣ נטילה רצופה:


   👉 יד ימין: 10 פעמים רצופות, בכל פעם יכוון לאות אחת מהשם

   👈 יד שמאל: 10 פעמים רצופות, בכל פעם יכוון לאות אחת מהשם


   סה"כ: עוד 20 נטילות - 10 על כל יד 🔟🔟


3️⃣ סיכום: סה"כ 40 נטילות (כנגד 40 סאה) 

💧💧💧💧


4️⃣ לאחר כל הנטילות: 

   • ישפשף ידיו אחת בשניה 10 פעמים 🙌

   • בכל פעם יאמר:

     "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי"


ויכוון:

   • ר"ת: לב טהור ברא = טבל 💦

   • ס"ת: לב טהור ברא = אבר 💪

   • יכוון שבזכות טבילת איבר אחד (הידיים), יחשב כאילו טבל כל גופו 💎


אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: