מזונותיו של אדם קצובים לו
גמ' ביצה
(טז.): "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים, חוץ
מהוצאות שבתות וימים טובים והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פיחת פוחתין לו, ואם
הוסיף- מוסיפין לו".
חז"ל מספרים (ילקוט שמעוני ויקרא, רמז תרסה) על התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי שחלם במוצאי ראש השנה שקרוביו אמורים להפסיד במהלך השנה 700 דינרי
זהב.
ניגש רשב"י לקרובי משפחתו ודרש- תבע אותם לתרום לצדקה. וכך עשה הוא בכל
מהלך השנה, עד שבסיום השנה הצליח לגבות מהם 683 דינרים.
כאשר הגיע השבוע שחל בו
יום הכיפורים, הגיעו שליחי הקיסר ותבעו מהם ארנונה. נבהלו קרוביו של רשב"י,
אך התנא הקדוש הרגיעם ואמר להם שלא ידאגו, כיוון שהקיסר ושלוחיו ייקחו מהם רק 17
דינרים, אפילו לא דינר אחד יותר, וכך היה.
שאלוהו קרוביו מהיכן ידע זאת, השיב להם שראה בחלומו שיפסידו במהלך השנה 700 דינרים, ומכיוון שנתנו את
683 דינרים לצדקה, ממילא נשאר להם להפסיד רק 17 דינרים.
"אם כן, מדוע לא אמרת
לנו מראש, והיינו תורמים ישירות ומיד 700 דינרים לצדקה?" שאלוהו קרוביו והוא
השיב להם: "רציתי שתקיימו מצוות צדקה לשם שמים, בלי חשבונות"...
ר' יוסף משאש מספר על מעשה שקרה לרבינו
יחיאל מפריס מבעלי התוס':
שני צורפי זהב שהיו שכנים יעקב אבודרהם
ונפתלי עזריה התענו בערב ראש השנה כדי שיודיעו להם בחלום כמה ייגזר עליהם להרוויח
במשך כל השנה הקרובה (ע"פ הגמ' בביצה טז.), ובאמת בליל ראש השנה הראו ליעקב
שירוויח 200 זהובים ולנפתלי 150 זהובים הם סיפרו את החלום לרבינו יחיאל והוא יעץ
להם לרשום את הרווחים בפנקס ולבדוק בסוף השנה האם החלום היה אמת.
יום אחד באמצע השנה הם התחילו לריב על
סחורה אחת שקנו בשותפות יעקב אומר סיכמנו להתחלק במחצית הרווח ונפתלי אומר אני
השקעתי שני שליש מהקרן אז אני צריך לקבל שני שליש מהרווח.
הלכו לדין תורה, שאל הרב יש לכם עדים?
אמרו: לא, ענה להם הרב בגלל שהסחורה אצל יעקב והוא המוחזק ואין ראיה אז שיעקב ישבע
שסיכמו חצי וייקח חצי מהרווח, ענה יעקב אני אמרתי אמת אבל אני לא מוכן להישבע.
הסתפק בשליש הרווח וויתר על העשרה זהובים שהיה אמור לקבל.
בערב ראש השנה הם סיכמו את רווחיהם יעקב
הרוויח 189 זהובים 11 פחות ממה שחלם ונפתלי 161 זהובים 11 יותר מהחלום.
פנה הרב אל נפתלי ואמר אכן חברך צדק
שהשתתפתם במחצית הרווח!
אמר נפתלי אבל התביעה הייתה על 10
זהובים? הזכיר לו יעקב שהוא שילם זהוב אחד לסופר שכתב את התביעה.
יעץ לנפתלי רבינו יחיאל שישיב את האחד
עשר הזהובים והחשבון יתאזן.
אמר נפתלי דברי חלומות לא מורידים ולא
מעלים, לא מוכן!
משך יעקב בכתפיו והלך לחנותו ועד
הצהריים הרוויח 11 זהובים, הלך נפתלי לחנותו ולא הרוויח כלום ובחזרה הבייתה עבר
לייד דוכן כלי זכוכית ברחוב נתקל בדוכן וכל הכלי זכוכית נשבר קפץ עליו בעל הדוכן
הפליא בו את מכותיו ואח"כ גרר אותו לשופט, שלח השופט שמאי שהעריך את הנזק ב11
זהובים!!!
חזר יעקב הביתה חבול ורצוץ והלך לרב
ששלח אותו לבקש מחילה מחבירו וכך עשה... והרב סיפר למחרת מעשה זה לפני התקיעת
שופר...
אתה סה"כ יכול להוסיף ברז בחבית לא
יותר מזה, אותה כמות תרד לך בכל מקרה!!!
יה"ר שהקב"ה יעזור לנו להשקיע
יותר ברוחניות בשנה הקרובה!
מה המקור לסיפור הזה?
השבמחקילקוט שמעוני ויקרא, רמז תרסה
מחקהוספתי עכשיו בגוף הטקסט