טוב לומר לפני הצפירה:
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא הנה אנחנו באים לקיים מצוות אהבת (אחדות) ישראל בעת הצפירה (צפירה גימטריא שכינה) ביום כ"ז לחודש ניסן וביום ד' לחודש אייר לקשר עצמינו עם נשמות הצדיקים שמסרו עצמם על קידוש ה' – ולקשר עצמינו עם שכינת עוזנו ואני מקבל על עצמי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך והרי אני אוהב את כל אחד ואחד מישראל כנפשי והרי אני מזמן את מחשבתי ופי להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לגאולה נצחית ושלמה של עם ישראל.
בזמן הצפירות הבאות עלינו לשלום נא להתפלל על כלל ישראל לגאולה שלמה אמן כן יהי רצון.
אחרי הצפירה:
אָנָּא, בְּכֹחַ גְדֻּלַּת יְמִינְךָ תַּתִּיר צְרוּרָה: (אב"ג ית"ץ)
קַבֵּל רִנַּת עַמְּךָ, שַׂגְּבֵנוּ, טַהֲרֵנוּ, נוֹרָא: (קר"ע שט"ן)
נָא גִבּוֹר, דוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם: (נג"ד יכ"ש)
בָּרְכֵם, טַהֲרֵם, רַחֲמֵי צִדְקָתְךָ תָּמִיד גָמְלֵם: (בט"ר צת"ג)
חֲסִין קָדוֹשׁ, בְּרוֹב טוּבְךָ נַהֵל עֲדָתְךָ: (חק"ב טנ"ע)
יָחִיד גֵּאָה, לְעַמְּךְ פְּנֵה, זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתְךָ: (יג"ל פז"ק)
שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַעֲלֻמוֹת: (שק"ו צי"ת)
שִ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת
בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹֽלְמִֽים׃
אָ֤ז יִמָּלֵ֪א שְׂח֡וֹק פִּינוּ֮ וּלְשׁוֹנֵ֪נוּ רִ֫נָּ֥ה
אָ֭ז יֹֽאמְר֣וּ בַגּוֹיִ֑ם הִגְדִּ֥יל יְ֝הוָ֗ה לַֽעֲשׂ֥וֹת עִם־אֵֽלֶּה׃
הִגְדִּ֣יל יְ֭הוָה לַֽעֲשׂ֥וֹת עִמָּ֗נוּ הָיִ֥ינוּ שְׂמֵחִֽים׃
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה אֶת־שבותנו (שְׁבִיתֵ֑נוּ) כַּֽאֲפִיקִ֥ים בַּנֶּֽגֶב׃
הַזֹּֽרְעִ֥ים בְּדִמְעָ֗ה בְּרִנָּ֥ה יִקְצֹֽרוּ׃
הָ֘ל֤וֹךְ יֵלֵ֨ךְ ׀ וּבָכֹה֮ נֹשֵׂ֪א מֶֽשֶׁךְ־הַ֫זָּ֥רַע
בֹּֽא־יָבֹ֥א בְרִנָּ֑ה נֹ֝שֵׂ֗א אֲלֻמֹּתָֽיו׃
(מהרב שמואל אליהו שליט"א)
ממליץ בחום להוסיף את התפילות האלו מהרמח"ל (מהספר תקט"ו תְּפִלּוֹת):
תְּפִלָּה מ"ט:
אֶל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד!
הֲרֵי בְּךָ נֶאֱמַר וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי וַה' שֹׁכֵן בְּצִיּוֹן,
שֶׁעַד שֶׁלֹּא נָטַלְתָּ נְקָמָה מֵאוּמוֹת הָעוֹלָם בַּעֲבוּר דָּמִים שֶׁשָּׁפְכוּ מִיִּשְׂרָאֵל אֵין שֵׁם הַקָּדוֹשׁ יהו"ה ב"ה שׁוֹכֵן בְּהֵיכָלוֹ שֶׁהוּא אדנ"י,
שֶׁהֲרֵי קוֹל דְּמֵי בָּנֶיךָ צוֹעֲקִים אֵלֶיךָ מִן הָאֲדָמָה, כְּגוֹן הֶבֶל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה, וְזֶה דָּן דַּאֲדֹנָי שֶׁהוּא שׁוֹאֵל דִּין מִלְּפָנֶיךָ בַּעֲבוּרָם, ואי מִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ, וְזֶה אי הֶבֶל אָחִיךָ, וְלָכֵן הֵיכָל אֵינוֹ עוֹמֵד בְּקִיּוּמוֹ,
וּבְשָׁעָה שֶׁתִּנָּקֵם מֵהֶם מִיָּד שָׁם זֶה יַעֲמֹד בְּתִקּוּנוֹ כָּרָאוּי, וּבוֹ וה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ, וה' שׁוֹכֵן בְּצִיּוֹן וַדַּאי,
הֲרֵי בָּנֶיךָ מְקַוִּים לְךָ, בַּעֲבוּר דָּמָם שֶׁנִּשְׁפַּךְ לֹא תִּהְיֶה מִתְרַחֵק מֵהֶם אֲפִלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּם חֲטָאִים,
אֶלָּא עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, שֶׁאַתָּה אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִשְׁנֵי עָפָר, שֶׁהֵם כַּמָּה הֲרוּגִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ, וּבָהֶם יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת וְכוּ',
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'!
תפילה צ"ה:
אל אחד יחיד ומיוחד!
הנה אבותינו אברהם יצחק ויעקב החזיקו בשלשלת דרכי אמונתך חסד דין ורחמים, והרי כל בניך יוצאי יריכם, (אם בלא ברכים התחזקו נא זכותו לפניך יהיה) [אם חסד אברהם יעלה לפניך] רחם על פליטת צאן ידיך, ואל תראה לעונם כי מרוב הדוחק והצרות אשר סבלו לא המירו את כבודך קיוו לגילוי אמתך, ואם זכות יצחק יעלה לפניך הלא מה יצדק אנוש עם אל ולפני גבורתך נתיצב אעפ"כ ראה ה' והביטה כמה הרעו לנו כל גויי הארץ, הלא אם תראה את בניך לנגדם צדיקים יהיו ותנקום את נקמתם מאת צורריהם וכל גבורתך תהיה על שונאיך וצדקתך לישרי לב, ואם צדקת ישראל אשר הקים את עדתך תראה, בזכותו תגלה אמתך בעולמך, שנא' בו כלה זרע אמת, ותקות בניך לא תהיה לרוח כי אתה אל אמת,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה צ"ח:
אל אחד יחיד ומיוחד!
הלנצח תאכל חרב וזה חרב של עשו שנא' בו ועל חרבך תחיה, וזה חיות שלו בזמן שיש לו החרב זה יש לו חיים ועל חרבך תחיה דייקא, ובשעה שתסלק ממנו החיים מיד החרב יחזור לך שנא' בו חרב לה, ובו ה' כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה וכו' ואז ישארו כלם פגרים מתים, שבזמן שיש להם החיות ממך נקראים מתים אפי' בחיים האלה וזה רשעים שאפי' בחייהם קרויים מתים, בחייהם דייקא שיש להם ממך עכ"ז נקראים מתים אבל כשתסתלק החיות מהם אז ישארו פגרים מתים,
רבון כל העולמים אתה חי החיים הרי ישראל עמך בגלותם נקראים מתים שנא' בהם במחשכים הושיבני כמתי עולם, ועכ"ז כמתי ולא מתים שהרי יחודך בלבם המחיה אותם, והרי הם דבקים בך שנא' בהם ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום, ואתה שנא' בך וה' אלהים אמת הוא אלהים חיים, חיים שלך ראוי להתפשט בישראל עמך שהרי לישראל יש הדביקות הזה ולא לא"ה, ואתם הדבקים דייקא, שהרי א"ה הם פועלי און שנא' בהם יתפרדו כל פועלי און, וא"א להם להתדבק בך, אתה גבור לעולם אדני' שנא' בך ה' איש מלחמה, איש שנא' בו כי כאיש גבורתו, תקח החרב הזה בידך החזקה, חגור חרבך על ירך גבור, ויהיה חרב לה', ובזמן שתתעורר החרב הזה מי יוכל לעמוד לפניך, ומיד החרב שלהם יעשה נקמות בהם שנא' בו חרבם תבא בלבם,
אתה חי וקיים לעד תעורר החיים האלה לישראל עמך היושבים בחשך ומתים שנא' בהם כנפל טמון [לא] אהיה כעוללים לא ראו אור, מצד דוד המלך שהיה ראוי להיות נפל שלא היו לו חיים עד שתתן לו חיים, והרי הגלות נתארך הרבה והרי זמן שיולד בחיים שלך שתחיה אותו שנא' בו במלך המשיח חיים שאל ממך נתת לו, וזה קו החיים המתפשטים מן החיים העליונים בקיווים של ישראל הממשיכים הקו הזה והוא עץ החיים מצד יעקב תפארת ישראל בו' שלו אות אמת תתן אמת ליעקב, ואז השקר לא יוכל לעמוד שאין לו רגלים, ויפול על פניו ויעשה גל של עצמות שכך מענישים לרשעים לעשותם גל של עצמות, ומיד גם העצמות האלה צריך לפזרם כי אלהים פזר עצמות חונך הבישותה כי אלהים מאסם, וזה פיזור לרשעים הנאה להם והנאה לעולם, וישמחו כל חוסי בך מצד אי' עלאה ביין שלה יין המשמח חיים, בחיים האלה שתתן להם בגילוי אמתך שהם מקוים לך,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה ק"ב:
אל אחד יחיד ומיוחד!
אתה סתר לי מצר תצרני ודאי, שהרי בזמן שאתה מסתיר עצמך משכינתך הקדושה הרי שמירה גדולה צריך מן המצר שהיא לילית שפחה רעה שהיא מצרנית, בה מן המצר קראתי יה, ומי הוא השומר אלא שם יה ודאי אי' עלאה שומר ישראל, קראתי יה ודאי, ועכ"ז כמה צער ודוחק יש לה שהרי האורות אינם מתגלים עליה אלא דיה לצרה בשעתה להצילה מן הצרה, שהרי בזמן שאתה מסתתר ממנה אין שמחה ואין רווחה שנא' ששון ושמחה ישיגו נסו יגון ואנחה, בזמן שנסו יגון ואנחה לגמרי אז שמחה נמצאת ומגעת אל השכינה בלי הסתר עוד, ששון ושמחה ישיגו ודאי, ואימתי מגיע אליה אלא בזמן שמתגלה נצח שבו וגם נצח ישראל לא ישקר, שמצד הוד כל היום דוה שהוא מצר הזה והדוה בנדתה, אבל מצד נצח ניצוח ודאי שבה השכינה עולה בניצוח ובניגון, ימין מקרבת מצד נצח ודאי,
רבון כל העולמים עד מה ה' תסתר לנצח שבזמן שהוא נסתר שקר שולט, אבל נצח בו נצח ישראל לא ישקר ואמת מתגלה ואז השכינה יש לה כח להלחם נגד כל אויביה, וליטול גם נקמות מהם וקוי ה' יחליפו כח בקיוים של ישראל שמקוים לכח זה שהוא שבט מושל בקו ודאי, גלה נא אמתך וישמחו בך כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אוהבי שמך,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה קי"ד:
אל אחד יחיד ומיוחד!
הרי רבים אומרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה, וזו ס"מ ולילי' שהם רבים, רשות הרבים, שהרי אין בהם יחוד ולכמה מדריגו' רעות מתפרשות והם אומרים עזב ה' את הארץ ח"ו, שהרי הישועה לא נמצאת לה, לכך חושבים להחזיק בשכינה לעולם ח"ו, וזה אין ישועה לו באלהים סלה,
ועוד חושבין לטעון (טעות) טענה חזקה שהחזיקו בה כ"כ שנים שהסתרת פניך ממנה, הרי עשית מחאה בפני שנים שאמרו מחאה בפני שנים ואין צריך לומר כתובו, והם נ"ה תרין סהדי קשוט עדות לישראל בעד דשמע ישראל שמיחדים לך עם שכינתך בכל יום, ועוד הכתוב צווח ואמר איזה ספר כריתות אמכם וכו' או מי מנושי וכו' להראות שאין אתה עוזב אותה לעולם,
רבון כל העולמים עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו לעשות נקמות בגויים תוכחות בלאומים, בשני עדין אלה שהם תרין רגלין שבהם פורה דרכתי לבדי, ובאלה העדים תעשה בהם נקמות שנא' בו יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ובערת הרע מקרבך, להראות שאין אתה מתפרש מן השכינה לעולם, שנא' וה' אלהים אמת בחותם אמת שיש ביניהם, ה' אלהים אמת ודאי, ומיד שיתגלה אמת זה, אמת מארץ תצמח שהוא ארץ עממים, שיכירו האמת הם עצמם שהרי לזה אנחנו מקוים, שנא' כי אתה הוא ה' אלהינו ונקוה לך,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה קל"ז:
אל אחד יחיד ומיוחד!
הרי קול צעקת בני ישראל עולה לפניך מפני נוגשיו והוא קול הצאן, צאן קדשים, ולמה נקראים צאן אלא ס"ז (מעשרות) [עשתרות] שמעשרות את בעליהם שנא' בהם תנו עוז לאלהים, שהרי ישראל הם הממשיכים מאורות עליונים להאיר בכל העולמות, ועוד, צאן שגוזזים אותם בכמה מיני גיזה, ובעבור זה מניחים להם החיים בעבור הגיזה שיש להם לגזוז מהם דכתיב כרחל לפני גוזזיה נאלמה, נאלמה ודאי, שהרי בזמן שגוזזים אותם הם שותקים כדי שיניחו להם החיות, ובזמן שהגוזזים נפטרים מהם, באותו הזמן מיד פותחים פיהם ומגביהים קולם בכמה בכיות לגבך שהרי יש מי שגוזזים אותם כ"כ עד שאינם משאירים להם פרוטה בכיס ונא' בהם עוללים שאלו לחם פורש אין להם, ואין להם למי לפנות אלא אליך שתנקום נקמתם, שנא' בך אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, והרי עכ"ז אינם רואים לא ישועתם ולא נקמות מאויביהם, והרי לבם נשבר, שנא' בו לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה, ועוד והרי הם מורידים דמעות שאמרו עליו שערי דמעות לא ננעלו, ועוד, הרי הם מקוים לך, שנא' בך וידעת כי אני ה' אשר לא יבושו קוי, ועוד, הרי הם מדוכאים בכמה מיני יסורין שנא' בך ואת דכאי רוח יושיע, ועוד, הרי הם עניים שתפלתם אינה מאוסה לפניך דכתיב ואת עני תושיע, ועוד הם שפלים שנא' בהם ואת דכא ושפל רוח, והרי בכל אלה ראוי שתפלתם תעלה לפניך בכח, ותבקע בכל החשוכים שהרי אתה אמת ודברך אמת, שהרי הם מקוים וחוזרים ומקוים בקיוים עד אין מספר, וישועה לא נמצאת להם, והרי אתה אב שלהם שנא' בך אב הייתי לישראל, בני בכורי ישראל, ולמה לא תרחם עליהם, למה יאמרו הגוים איה אלהיהם שצועקים ובוכים לפני אביהם ואינו מרחם עליהם, אתה נושא עון, שנא' בך נושא עון ועובר על פשע למה לא תשא עונם, ואם לבניך לא תשא עונם שהם בני בחונך בני אברהם יצחק ויעקב למי תשא, ועוד, הם שוגגים ואנוסים שהרי החכמה נסתלקה מהם והחשך מחשיך עליהם הרבה, אנוסים הם ודאי, האף תספה צדיק עם רשע חלילה לך מעשות כדבר הזה לדין שוגג כמזיד ואונס כרצון, חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט,
אל רחום אתה עד מתי לא תגלה רחמנותך לעין כל, למה יאמרו הגוים מבלתי יכולת ה', תשש כחך ח"ו כנקבה, חנון אתה שנא' בך וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו כדאי, איה חנינותיך איה נפלאותיך אשר ספרו לנו אבותינו, ויש ה' עמנו ולמה מצאתנו כל זאת, למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים, בכמה קיוי שאנחנו מקוים לך, ואעפ"י שמקוים וחוזרים ומקוים צועקים וחוזרים וצועקים, בכמה תפלות בכמה תחנות ובקשות, בוכים וחוזרים ובוכים, ולא די שאנחנו (איהם) [איננו] נושעים ממך אלא שאתה מוסיף יגון על יגוננו, צרות על צרותנו, נסיונות על נסיונות, עד שאין בנו כח לסבול עד שהאומות אומרי' שאין לנו עוד תקומה שמאסת אותנו לנצח ואין עוד משיח לישראל והחלפת אותנו באומה אחרת ח"ו, ועכ"ז אנחנו מקוים להראות על יחודך, כמו שיחודך אינה משתנה, כך ישראל עמך אינם משתנים לפי שנקשרים בך וא"א להם לזוז ממך, עם כל הצרות שיש להם אינם עוזבים אותך, ומזה נראה שהם כלם זרע אמת, שהרי א"ה נא' בהם והתקצף במלכו (ואלקיו) [ובאלהיו] ופנה למעלה, שהם כמו חיות רעות, אבל ישראל הם צאן שמניחים הכל לעבור עליהם, ומתחזקים ביחודך כל אורך הגלות צאן קדשים ודאי.
רבון כל העולמים מלך מתרצה בדמעות שים דמעתנו בנאדך הלא בספרתך, ומדמעות הנשפך לבניך בקיוי אמת ותמים תעשה מקוה מים לטהר שכינתך הקדושה וכל נשמותיהם של ישראל מזוהמת הנחש, ותעלה לפניך נקיה וברה שנא' בו נקי יהיה לביתו שהרי הוא יפה כלבנה, ברה כחמה אלא שנא' אל תראוני שאני שחרחרת בעבור השחרות המכסה עליה, וכן נשמות ישראל נא' עליהם בנות ישראל יפות הן אלא שעניות וכו', עד מתי ה' נתפלל לפניך ולא תשמע קולנו, עד מתי כנחל דמעה נשפוך לפניך ולא תושיענו, למה יאמר הרשע בלבו אין אלהים עזב ה' את הארץ, למה יתהלל הרשע במתת שקר שנא' בו כי הלל רשע על תאות נפשו, ואם ביחודך אנו מתחזקים ואליך מקוים, ולעבדך באמת חפצנו מה תבקש עוד, ואם זאת אינה תמה לפניך, תגלה לנו אמתך והדריכנו בדרכיך ובנתיב מצותיך כי בו חפצנו, ולמה ה' אלהים אמת תרחק מן המתקרבים אליך, למה תסתיר פניך מהמבקשי' אהבתך, למה לא תמצא לקורים לך באמת, ולמה לא תדרוש לדורשיך, ואל מי נפנה לעזרה אם לא אליך אב הרחמים, שנא' בך כרחם אב על בנים ריחם ה' על יריאיו, ולמי נספר צרותינו אלא אליך ואעפ"י שאתה יודע כל ואין נסתר ממך, הרי אמרו דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, ואנחנו מספרים לך לעורר רחמיך עלינו, להנחם מאשר גזרת שנא' בך וינחם ה' על הרעה, ואם אין אתה מרחם עלינו הרי אנו חשובים לפניך כמתים, שנא' בו במחשכים הושיבני כמתי עולם. מלך מתרצה בדמעות הרי רחל מבכה על בניה, והיא השכינה קדושה מבכה על בניה שנא' בה בכה תבכה בלילה, שהוא הגלות הדומה ללילה, ודמעתה על לחיה לעורר אותך שאתה תעביר הדמעות האלה מעל פניה, שנא' ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים, ומיד תאמר בה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך ויש תקוה לאחריתך וכו'.
מלך מתרצה בדמעות הרי משה רועה נאמן בוכה לפניך שהוא נער, מט"ט שר הפנים ר"ת משה שנא' בו והנה נער בוכה שנסתמו ממנו מעיינות חכמה, ונא' בו ולא יפתח פיו, ולמה לא תפתח פיו, פתח פיך לאלם שהוא ערל שפתים, ואתה שנא' בך מחצתי ואני ארפא, הרי זמן שתרפאהו שהרי הוא מסר נפשו על ישראל שנא' בו כי הערה למות וכו' ולפושעים יפגיע לפנים משורת הדין, כן תעשה עמו לפנים משורת הדין אעפ"י שלא יש זכיות בישראל, שהרי אתה כל יכול ומי יאמר לך מה תעשה, תגלה עליו מה שסתמת ממנו,
ומיד, לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו לקרוא לשבויים דרור מצד אי' עלאה שהוא חירות, ומשם חמשים שערי בינה שנתת למשה ולא השיג לשער החמשים, ומיד שתגלה עליו חכמה שלו, מיד יקח גם שער החמשים לחבר כ"ה עלאה וכ"ה תתאה כאחד כלת משה ודאי, והרי זמן שתשיב לו אבידה שלו לשמח את אשתו אשר לקח. מלך מתרצה בדמעות הרי יעקב בחיר שבאבות בוכה לפניך שנא' בו וישק יעקב לרחל וישא קולו ויבך, שהרי בזמן הנשיקין מתרחקת השכינה מישראל הרבה שהרי מצד אחר השכינה עולה ולא ממקום שירדה, באותו הזמן ועת צרה היא ליעקב וצריך שיקימו אותו שנא' בו מי יקום יעקב כי קטון הוא, ואתה שאתה מקים מעפר דל ראוי לך להקימו ולזכור כל הצער גידול בנים שלו לרחם על ישראל בניו.
מלך מתרצה בדמעות הרי ישראל עמך כמה צדיקים וחסידים נמצאים בהם בוכים לפניך לעורר רחמיך, והם מעוררים כמה מלאכים עליונים לעמוד שורות שורות לבכות לפניך שנא' בהם הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון, עד שמרעישים כל העולמות וחושבים להחרב ח"ו, ואתה רחום וחנון אין אתה מראה הרחמנות עתה, אלא אתה מראה להם הטוב שתגלה אח"כ, אבל לתחתונים אין נראה כלל, וחושבים אבד שברם ונכזבה תוחלתם שהרי הם בשר ודם, ונא' אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש, ואינם יודעים אם לחשות ואם לדבר, שהרי אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלוך, והרי לא דור אחד ולא שתים עזבת אותם, והרי עתה אלף תרס"ד שנים ימי רעה ועתה הגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, שהרי החפץ שלך לא נראה כלל שחפצת בעמך ובעיר קדשך, התשכח ירושלים לדור ודור, אם בציון געלה נפשך, אתה זוכר מעשה עולם ואין שכחה לפני כסא כבודך, וכי תזכור עונות ולא תזכור זכיות, שהרי כמה צדיקים בכל דור ודור שעמדו לפניך, התשכח צדקת אברהם יצחק ויעקב, צדקת י"ב שבטי יה, התשכח נאמן ביתך משה איש האלהים, הלא תזכור מעמד הר סיני שקבלו עול תורתך ואמרו נעשה ונשמע, התשכח מעשי משכן שעשו לפניך במדבר, והלכו אחריך בארץ לא זרועה, התשכח חסדי דוד הנאמנים איש כלבבך, התשכח מעשי מקדש וכל הקרבנות שהקריב לפניך ושמחת בשמחת שכינתך לקרב אותה אליך, התשכח תמימות כל נביאיך בעלי רוח הקדש, תנאים ואמוראים, הלעד תזכור עון הלא אתה יודע יצרם, שנא' בו וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ועכ"ז הרי רב שבענו בוז, זכור רחמיך וכו' כי מעולם המה, מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד, ואין בנו עוד כח לסבול, גלה אמתך ונדע מחשבותיך אלינו לטובה, שנא' בך כי אנכי ידעתי את כל המחשבות וכו' לטובה, מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה, והרי אמרת בבכי יבואו וכו', חננו ה' חננו, האר פניך עלינו, ה' אל תאחר,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה ד"ר:
אל אחד יחיד ומיוחד!
עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך, שהרי אין ישועה אלא מצד שמך הקדוש יהוה ב"ה לעולם ולעולמי עולמים שנא' בו לה' הישועה וכו', ולישועה זאת אנו מקוים תמיד שנא' בו כעיני עבדים וכו' כן עינינו אל ה' אלהינו וכו', וא"ת שהקיוי הזאת אינו כי אם בעדנו, לא כן שהרי צדיק נושע מישועה שלנו שנא' בו צדיק ונושע הוא, שהרי נא' תנו עוז לאלהים וכו', שכך סדרת מאורותיך שימתינו לתיקוני התחתונים, ואם אין כח בתחתונים ליתן כח לצדיק זה להיות מתגבר בתוקפו נא' בו כי שבע יפול צדיק, אבל בישועה הזאת וקם ודאי, ובזמן שצדיק נופל ח"ו השכינה שנא' בה רגליה יורדות מות כמה צער סובלת שלא יש צדיק עמה שיכול להקימו שנא' בו מקימי מעפר דל, באותו הזמן כרחל לפני גוזזיה נאלמה שהדיבור מסתלק ממנה ונא' בה נאלמתי דומיה החשיתי מטוב, זה צדיק, טוב ודאי, והרי כח גדול צריך להקים זה להביא לו ישועה, ואין לנו כי אם לעמוד לצפות שתבא לו הישועה מצד יחודך העליון שאינו ממתין ואינו עומד תחת שום סדר והתעוררות התחתון שנא' בו למעני למעני אעשה, קנאת ה' צבאות תעשה זאת, ולקנאה הזאת אנחנו מצפים תמיד ועינינו תלויות אליך בקיוי גדול באמת, עיני כלו לישועתך ודאי, להיות צדיק נושע, באותו הזמן אדני שפתי תפתח, וקול מתחבר בדיבור, ופי יגיד תהלתך שהוא פי ה', השכינה הקדושה אינה עוד נאלמת אלא תהלת ה' ילבר פי, ולאמרת צדקך ודאי,
רבון כל העולמים הרי עינינו כלות מיחלות לאלהינו וזה קיוי אמת ודאי, וראוי שתגלה אמתך למקוים לאמתך, תתן אמת ליעקב, ענני באמת ישעך, לה' הישועה מצד יחודך הקדוש, שהרי אין בנו עוד כח אפי' לקוות מתוך רוב הצרות, שהרי ס"מ הרשע אינו נותן מנוחה אלא מבלבל מחשבות שנא' בו וחשבת מחשבת רעה, והרי אין אדם נתפס על צערו, והרי אתה תקבל מעט קיוויינו לפניך ואתה תגמור בעדנו, ה' יגמור בעדי, אמור די לצרותינו ונעבדך באמת כי אתה הוא ה' אלהינו ונקוה לך, ואם תקותינו לפעמים אינו כראוי, הרי הרשע ס"מ הוא המסית והמדיח והוא חייב מיתה ודאי, שנא' בו כי בקש להדיחך וכו', וזה עיר הנדחת שצריך לשרוף אותה באש אוכלת שלך, שנא' בך כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא, קנא לשמך המחולל, למה יחרף צר ואויב שמך לנצח, החרם תחרים אותו, ידך תהיה בו בראשונה להמיתו בכחך הגדול, ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר, קנאת ה' צבאות תעשה זאת, קנא לאדמת קדשך, קנא לירושלים עירך, קנא לדביר היכלך, קנא לאחותך, קנא לרעיתך, קנא ליונתך תמתך, קנא לעמך גוי אחד בארץ, נקום נקמת דם עבדיך השפוך, נקום נקמת בשר חסידיך שניתנו לחית הארץ, נקום נקמת עול גלותינו הכבד והארוך, ראה בצרותינו ושמע קול תפלתנו, כי אין אלוה אחר מבלעדיך, שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז, שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה, כי לך לבד עינינו תלויות באמת,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה רל"ו:
אל אחד יחיד ומיוחד!
שם שלך שהוא רחמים זה יעשה משפט באותם הסטרין דלבר שהם דין קשה, ובזמן שזה ישלוט הרי ימצא בעולם ויאמר באותו הדין של חט בלע המות לנצח שהרי צורה שלהם תתעקר מהם וזה מות שלהם, מי יעשה זה אלא שם הרחמים ודאי שהוא ישלוט לבדו בעולם, ומי יזדמנו בזה המעשה אותם הגבורים בעלי גבורה שעומדים בדין תקיף, לא כן, אלא אותם שבאים מצד החסד שכח יהא לגבם לעשות מיתה לאותו הרשע, שהרי מיתה זאת אינה אלא שליטת הרחמים דכתיב לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו דייקא, וכתיב רוממות אל בגרונם זה חסד, בו לעשות נקמה בגוים וכו',
רבון כל העולמים ליחודך אנו מצפים, עננו באמתך שאתה אלהים אמת ואין זולתך, ה' אל תאחר,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה שמ"ט:
אל אחד יחיד ומיוחד!
הרי השכינה ישנה בגלות בשס"ה גבורות שתלוים עליה שהם שס"ה ימות החמה, בהם אין לך יום שאין ברכתו מרובה מחבירו, בזמן שאותו השמש מתמלא מאור העליון, נא' בו וכאור בקר יזרח שמש, לא נראה אדמימות שלו אלא אור מתוק שאין מי שיקום בו, באותו הזמן בקר לא עבות שעבים אלו לא נמצאים, ובזמן שאור לא מתתקף בו לא ממנו כמה עבים נמצאים ושמש ממעט אורו ונראה באותם העבים (אדם) [אדום] בגבורה שלו לפיכך אני ישנה ודאי, אבל יום א' הוא שהוא לא יהיה אור יקרות וקפאון, מצד יחוד שלך שלא משתנה כלל, זה נשאר תמיד, ואותם שמתקנים לה לשכינתך ממנו נוטלים וזה הוא שנא' כי יום נקם בלבי, וזה ולבי ער, ותורה כאן מתחזקת בכ"ז אותיות שלה שהם זך, ועולים לחושבן ער, בהם היא רועה להם לישראל מצד צדיק שנא' בו היה רועה את אחיו בצאן, וביחוד שלך מתחזקת שלא להתחלש בגלות כלל, שהרי (בדברים) [בדרכים] אחרים כתיב, השבעתי אתכם בנות ירושלים אם תעירו וכו' שלא לדחוק את הקץ אבל בתורה אדרבא ולבי ער,
רבון כל העולמים הרי אנו בתורתך עוסקים בסוד יחודך, ומשתדלים לתקן לה לשכינתך ואתה מקבל עבודה שלנו באמתת יחודך, כמו שאנו מקוים באמת, עננו ה' עננו, ה' אל תאחר,
לישועתך קויתי ה'!
תפילה שר"ד:
אל אחד יחיד ומיוחד!
הרי גבור אתה בכל מיני גבורות, בהם לעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים, ואם ס"מ הרשע חושב להתקרב אל גבול הקדושה ח"ו הרי ג' חצים יהיו נזרקים בו, (ש)הרי חצי מיצחק, נשאר ק' שנא' בה ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה', שהרי מיד שס"מ עובר מן העולם, אין עוד קללה בעולם, אלא ברכה מזדמנת, שנא' בה ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה, ועשו לא ישלוט בעולם, אלא ראש שלו יהיה ניתז ונכלל בחיקו של יצחק, וזה חיק דיצחק, נשאר צ' שהיא צדיק חי עולמים יוסף שיורש אותו, וכן אמרו אין זרעו של עשו נופל אלא ביד זרעו של יוסף, מיד בכור שורו הדר לו וקרני ראם וכו' מיד צמח צדיק מתחתיו יצמח, שזה צדיק שבה עתידים ישראל להגאל גאולה אחרונה, שנא' בה צבי לצדיק, ובתחלה צ', בה ועת צרה היא ליעקב, אח"כ וממנה יושע, וממנה דייקא, צמח צדיק, צבי לצדיק, מיד מכנף הארץ זמירות שמענו, לפי שעת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, שעומד לכרות ראשו של עשו הרשע, משם והלאה ישארו א"ה בלא ראש ותתבטל מהם כל מלוכה, אלא ועלו מושיעים וכו' והיתה לה' המלוכה, וכמו שבשעה שנפל הראש של ישראל למטה ניטל מהם כל שררה, כך בשעה שיחתך ראש זה מא"ה, תנטל מהם כל שררה, אבל ראש ישראל לא נחתכה אלא נפלה, וע"כ היא חוזרת למקומה דכתיב ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, אבל א"ה תשקע ולא תוסיף שהרי אין להם עוד מלוכה כלל אלא כי לה' המלוכה ומושל בגוים, מיד והיה ה' למלך וכו' שלא יהיה אלא מלך א' שולט על הכל ביחוד שלך,
רבון כל העולמים הרי ליחודך כל תקותנו באמת, שמחנו בגילוי יחודך שנשמח באמתך, כמו שאנו מקוים לך לתקן עולם במלכות שדי וכל בני בשר יקראו בשמך, עננו ואל תאחר, עשה באף ובחימה נקם את הגוים אשר לא שמעו, ה' אל תאחר,
לישועתך קויתי ה'!
