עליה וירידה (לפני התקיעות)
בחג הזה אנחנו עומדים וממליכים את הקב"ה וחוזרים בתשובה ולא מבינים
איך אפשר לעשות משהו נגד רצונו של הקב"ה!!!
אבל! על חג הסוכות כתוב בתורה (ויקרא כג,מ): "ולקחתם
לכם ביום הראשון" - ודרשו חז"ל על פסוק זה (מדרש תנחומא אמור כב): 'ראשון
לחשבון עוונות'.
מה עוזרת התשובה אם אני הולך לחטוא עוד רגע עוד פעם?!?
אנחנו חושבים שאם אני נופל, זאת
אומרת שהיתה בעיה עם התשובה שלי, כאילו שלבעל תשובה אסור ליפול. אם נפלת סימן שאתה
לא בעל תשובה!
זו טעות איומה!!!
מורה אחד גמר את הכשרתו במכללה למורים. חיפש עבודה והעבודה היחידה שהוא הצליח לקבל
זו כיתה יב' בביה"ס לעבריינים. מורה רזה צנום וחיוור.
הוא ביקש מהמפקח, אולי אפשר משהו
אחר, לא - אין אפשרות אחרת.
היום הראשון ללימודים, הוא יושב
בחדר מורים לפני הכניסה הראשונה לכיתה והלב שלו פועם בחזקה, כל הבטן שלו מתהפכת
מרוב התרגשות. ופתאום נשמע הצלצול. הוא נעמד ומתחיל ללכת לכיתה, לאורך המסדרון הוא
מרגיש איך זיעה קרה מכסה אותו, ממש מפלים של זעה מכסים את כל גופו, נוזלים על
פניו, הוא הולך סהרורי.
ואז הוא מגיע לפתח הכיתה, ומרוב
התרגשות הוא נתקל במפתן של הדלת ונופל משתטח כולו אפיים ארצה.
כל הכיתה מתגלגלת מצחוק. הוא עשה
בדיוק את הטעות שאסור היה לו לעשות. הוא שוכב שם על הרצפה לא יודע מה לעשות עם
עצמו, וכולם רוגמים אותו בגירים, ומעיפים עליו מטוסים מנייר. מברכים אותו במיטב
הברכות.
ואכך כמה דקות זה נמשך. אולם
בסופו של דבר נגמרו הגירים, נגמרו המטוסים מנייר וגם נגמר לכסיקון המילים הגסות.
ואז, כל התלמידים יושבים בשקט שלובי ידים ומביטים בו במבטי לעג ובוז. מחכים לראות
מה הוא יעשה עכשיו...
הוא קם לאט ואמר: זה קורה שבן אדם נופל, השאלה היא אם הוא יודע
לקום. וזה השיעור הראשון שלכם!!!
רבותי, כולם נופלים!
כבר אמר החכם מכל אדם - כי אין
צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. השאלה היא: האם אתה יודע לקום או לא!
אם יש מישהו שדיבר פעם לשון הרע,
זה חמור מאוד. אולם בעל לשון הרע הוא אדם שיש לו קביעות בדבר הזה, אדם שיש
לו זמן קבוע ביום מחמש עד שש הוא יושב ומדבר על אחרים. זה חמור שבעתיים ועליו נאמר
שאינו רואה פני שכינה.
גם בעל תשובה הוא לא מי שפעם אחת חזר בתשובה, זהו אדם שכל ימיו נמצא
בתשובה. כל הזמן הוא נופל וקם, נופל וקם.
אבל מה שווה לקום אם אני
כל הזמן נופל??!?
איש אחד בא לחכם סיני, מורה גדול לאומנויות לחימה. ואמר לו תשמע יש לי בעיה, הבן
שלי נחנח, כזה מסכן, חלש, עף כמו עלה נידף - אני רוצה שתעשה ממנו גבר. אמר לו החכם
הסיני אין בעיה תביא אותו אלי.
לאחר 3 חודשים האבא מגיע לראות
את הבן, הבן נעמד מול אותו חכם, ותוך שניה הבן מוצא את עצמו זרוק על הרצפה. הוא
נעמד מנסה שוב, ועוד לפני שהוא מספיק לומר ג'ק, הוא מוצא את עצמו באויר וישר אל הרצפה. הוא שוב קם
ושוב חוזר אותו הסיפור. בכל פעם שהוא קם ונעמד לצאת למלחמה המורה מפיל אותו וכך
עשה לו 50 פעמים.
בפעם ה-50 שהבן נפל, הבן שוב
נעמד ואז האבא כבר לא היה יכול יותר. הוא פנה אל המורה ואמר לו, מה אתה עושה?!
בקשתי שתעשה ממנו גבר ואתה רק מפיל אותו פעם אחר פעם, 50 פעמים הפלת אותו!!!
אמר לו החכם, אתה טועה. הבן
שלך הוא גבר שבגברים, אתה מתבונן על זה שהוא נפל 50 פעמים, קרה כאן משהו הרבה יותר
חשוב. 50 פעמים הוא קם!!!
הוא היה יכול להמשיך לשכב,
להתייאש, אולם בכל פעם הוא קם ויוצא מחדש למאבק.
אנשים חושבים שלהפסיד בקרב זה
גרוע. אולם האמת היא שזה לא נכון. הדבר הנורא הוא להפסיד ללא קרב.
התשובה היא לא מהלך חד פעמי, אלא תהליך ארוך של תיקון שמלווה את האדם כל חייו.
תשובה אין פירוש להיות מושלם, אלא לעבור כל הזמן תהליך של השתלמות. לא שלמות אלא השתלמות!!!
נועה ירון דיין שכתבה את הספר מקימי סיפרה
בראיון: "פעם מישהי שאלה אותי מתי חזרתי בתשובה ועניתי לה: פעם אחרונה? לפני
20 דקות".
בראש השנה אנחנו טובלים את הלחם
ואת התפוח בדבש דבורים שבהתחלה אתה פוגש את העוקץ לפני שאתה מגיע לדבש, ולא
דבש תמרים שתמיד מתוק!
כך היא בריאתו של עולם: "ויהי ערב", ורק לאחר מכן: "ויהי בקר". בתחילה:
"כי הנה החושך יכסה ארץ..." אבל בסוף: "ועלייך יזרח ה'; וכבודו -
עלייך ייראה!" (ישעיה ס' א'-ב').
ואח"כ עוד פעם ערב!
ככה גם בנויות התקיעות, אחרי התקיעה שזה שלם וגדול אתה עובר ליללות שזה השברים, התרועה שזה שבור
לרסיסים, אבל בסוף תמיד מסיימים בתקיעה!
מי שנלחם ונופל ונלחם זאת העליה!!! [כמו אופניים
– כשקשה לך אתה בעליה]!
עכשיו בתקיעות השופר של היום השני שרוב העולם נידון בו- אנחנו עומדים
וממליכים את הקב"ה ומבקשים ממנו כח שיעזור לנו תמיד תמיד להתחיל מחדש בעבודת
ה'!
כמו שר' נחמן כותב (לקו"מ תורה ו'): סוד כוונת אלול הוא - "אִם אֶסַּק
שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה" בעליות! אבל גם "וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ"!
אנחנו עם ה' בכל מצב!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!