ראש השנה – להסתתר בתוך עמ"י

להסתתר בתוך עמ"י

כשהרב מרדכי שריקי ראש מכון רמח"ל היה בחור, שלח אותו אביו לנתיבות להביא לבב"ס אתרוג ממרוקו, הוא נכנס לבב"ס מגיש לו את האתרוג והבב"ס כל כך שמח ואמר לו מה שאתה רוצה תבקש! ענה הרב, אני לא צריך כלום תודה. שוב שואל אותו הבב"ס תגיד משהו מה שתרצה... לא אני לא צריך שום דבר... שואל אותו הרב לאן אתה צריך להגיע? אומר לו הרב עכשיו יום שישי קצת לפני שבת ואני חייב להגיע לפני שבת לאשדוד, חייך הבב"ס ואמר לו ברכה והצלחה אל תדאג! הוא מספר שהוא יוצא מהבית של הבב"ס בנתיבות ובאותה שניה עוצרת לידו מרצדס מפוארת, החלון נפתח והנהג אומר לו לאן אתה צריך? הוא עונה 'אשדוד', "בוא תעלה, אני בדיוק נוסע לשם", המרצדס הביאה אותו עד לדלת הבית...

אם היה נכנס לכאן עכשיו הבבא סאלי והיה אומר לך: תשמע אני חייב לך טובה, והיום נקבעת לך כל השנה כולה בגשמיות וברוחניות, ואני יש לי מילה שם למעלה, מה אתה צריך? רק תגיד!

האם יש כאן מישהו שהיה מסרב להצעה שכזו?

הנביא מספר לנו על אשה אחת שסרבה (מלכים ב' ד,ח-יז): "וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה וַתַּחֲזֶק בּוֹ לֶאֱכָל לָחֶם וַיְהִי מִדֵּי עָבְרוֹ יָסֻר שָׁמָּה לֶאֱכָל לָחֶם: וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד: נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה וְהָיָה בְּבֹאוֹ אֵלֵינוּ יָסוּר שָׁמָּה: וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיָּסַר אֶל הָעֲלִיָּה וַיִּשְׁכַּב שָׁמָּה: וַיֹּאמֶר אֶל גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד לְפָנָיו: וַיֹּאמֶר לוֹ אֱמָר נָא אֵלֶיהָ הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא וַתֹּאמֶר בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת: וַיֹּאמֶר וּמֶה לַעֲשׂוֹת לָהּ וַיֹּאמֶר גֵּיחֲזִי אֲבָל בֵּן אֵין לָהּ וְאִישָׁהּ זָקֵן: וַיֹּאמֶר קְרָא לָהּ וַיִּקְרָא לָהּ וַתַּעֲמֹד בַּפָּתַח: וַיֹּאמֶר לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אַתְּ חֹבֶקֶת בֵּן וַתֹּאמֶר אַל אֲדֹנִי אִישׁ הָאֱלֹהִים אַל תְּכַזֵּב בְּשִׁפְחָתֶךָ: וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע".

שואל הזוהר הקדוש - מה הקשר? מה צריכה אישה שאינה מסתובבת בהיכלי המלכות, ומעולם לא היתה שם, למה שתזדקק למשהו מן המלך?!

עונה הזוהר הקדוש - אותו היום היה ר"ה, שהקב"ה יושב בדין ודן את עולמו - ושואל אותה אלישע - היש לך דבר אל המלך? רק תגידי מה את צריכה!!! אני דואג לך!

מה עונה האשה השונמית שאין לה ילדים והיא בהחלט צריכה משהו מהקב"ה?

"בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת".

מסביר הזוהר הקדוש, אותה אשה אומרת לאלישע, אני לא רוצה להפרד מן הכלל. בשעה שהקב"ה דן את העולם, אני לא רוצה להפרד מכולם, תמיד הייתי וגם היום אני רוצה להיות חלק מן הכלל.

רוב התפילה בראש השנה בכלל לא עוסקת בפרטים, התפילה עוסקת כמעט רק בכלל - "ובכן יתקדש שמך ה' אלוקינו על ישראל עמך...", "ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך", "ובכן תן כבוד לעמך" וכו'.

מסופר על רבי אלחנן וסרמן שביקש בתחנונים שלא יכבדוהו בעליה לתורה ביום הדין. כשתמהו על בקשתו המוזרה, כי הרי הלכה היא שראוי להדר לעלות לתורה באחד מעשרת ימי תשובה, השיב ר' אלחנן: ''חוששני להתבלט ביום הדין, פן יבקרו בשמים את פנקסי היטב, ומעדיף אני לקים בנפשי: 'בתוך עמי אנכי ישבת' ''.

הרב קוק (מכת"י מדבר שור. דרוש ח'. דרשות הראי"ה, עם עריכה מעטה): כתוב בגמ' (ראש השנה טז:): "א"ר יצחק כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנאמר: 'מראשית השנה' (דברים יא,יב) 'מרשית' כתיב, 'ועד אחרית' מכלל דאיכא אחרית".

צריך לדעת מה היא עבודת הלילה של ר"ה, והלא המשפט הוא ביום כדאמרי' בירושלמי (ראש השנה א,ג) כשהקב"ה דן את ישראל אינו דן אותם אלא ביום בשעה שהם עסוקים במצות?

אלא אנחנו מזרזים א"ע להקדים ולהתאחד כולנו בלב אחד כדי שיהי' כ"א מצורף אל כלל עם ד', כי כל א' כשהוא לעצמו צריך זכיות גדולות, גם יחיד דוקא בעשי"ת הוא מתקבל בקל, אבל אנו חפצים שנזכה להיכתב תיכף ומיד בכתיבה טובה בספר החיים, ע"כ צריך לזה זכות הרבים.

ע"כ הדרך המוצלחת שהורונו חז"ל היא להתאחד עם הכלל, כדי שכשנבא למחר בעה"י ונהיה מוכנים ליום הדין הגדול והקדוש, כבר תהי' זכות הרבים מסייעת אותנו.

אפילו שאין אדם יוצא ידי חובתו בזה שהוא משתתף עם הציבור לבדו, וצריך כ"א לתקן את עצמו בפ"ע ג"כ, עדיין זכות גדולה היא ומועילה מאד להיות אח"כ בא לתיקון שלו הפרטי.

לכן כשאליהו הנביא ע"ה בא להחזיר את עם ישראל בתשובה כתוב  (מלכים א' יח,לא): "ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר הי' דבר ד' אליו לאמר ישראל יהי' שמך" - ראשית עבודתו היתה לאחד את לבותיהם, ע"י סגולת קדושת בנין המזבח, שמאחד את הדעות השונות בעם ישראל.

'רשה בתחילתה' ע"י מה שעושה עצמו כרש לשתף עצמו עם הציבור, עי"כ "מתעשרת בסופה" שזוכה עי"ז ג"כ לתיקון הפרטי, כי זכות הרבים מסייעת אותו להיות לו אחרית ותקוה.

הירושלמי מסביר למה תוקעים שוב מעומד - דהנה נאמר בפסוק "ביום ההוא יתקע בשופר גדול", והיינו שופרו של משיח, ולעת"ל בביאת המשיח כשיתקע באותו שופר, יקחו את השטן וישחטו אותו, והשטן מפחד מאד מאותו יום, לכן תוקעים שוב מעומד, כי בפעם הראשונה בתקיעות דמיושב, השטן לא מפחד כי יודע שזה השופר של ראש השנה, אבל בתקיעות מעומד שהן תקיעות חשובות יותר, (כמבואר בקבלה שהתקיעות דמעומד הן במקום הרבה יותר גבוה, בעולם אחר לגמרי), השטן, בטוח שזה השופר הגדול של המשיח, ומיד מתמלא השטן ופמלייתו פחד וחלחלה ומתבלבל לגמרי ופותח את הדלת של בי"ד של מעלה ובורח.

אבל השטן לא זוכר משנה לשנה שתוקעים פעמיים?

עונה האר"י הקדוש: השטן של שנה זו אינו אותו שטן של שנה שעברה, ואף אינו אומר לחבירו את הבלבול הזה שעושים לו, כיון שבקליפות יש פירוד ואין בהם אחדות, וכל אחד שונא את חבירו, ולכן לא מספר לו.

אבל בקדושה זה הפוך! בתפילה אנחנו אומרים על המלאכים "כלם מקבלים עליהם על מלכות שמים זה מזה"!!!

להסתתר בתוך הציבור זה אומר להיות באחדות עם כולם ולעשות דברים לתועלת הציבור, להיות אדם שהציבור צריך אותו!

העולם הזה הוא בית מלון מאוד משוכלל, שמים אויר שמש גשם עצים אדמה ים. מאוד מושקע! בבית מלון אי אפשר להיות בחינם. אבל יש מישהו שמסתובב בבית המלון אוכל שותה ישן לא משלם, ולא עוד אלא שמשלמים לו! וזה המלצר, ולכן כדאי עכשיו להחליט שבמשך השנה אתה מוסיף משהו של צרכי רבים של עזרה לעמ"י!!!

הרב שלמה קרליבך זצ"ל: כתוב במדרש, שלפני שהקב"ה ברא את העולם הוא התפלל, וכשהתחיל לברוא את העולם, הוא התחיל עם "בראשית" - 'ב' מלשון ברכה.

זאת אומרת שהדבר הראשון שהקב"ה עשה בעולמו היה לברך (אחרי תפילה).

כך גם אנחנו, חוץ מהתפילה אנחנו צריכים לברך אחד את השני.

הברכות האלו ממש חשובות! כשאדם מברך את חבירו זה מצביע על האחדות הכי גדולה שיש והמברך נהיה צינור ברכה עצום מהקב"ה ישר למתברך!!!

כל אחד שישים את הידיים שלו על ראש בנו, אחיו, אביו, חבירו, והוא שם עליו את הידים שלו והם אומרים אחד לשני מכל הלב: "אם אני חתום בספר חיים, אני אגיד לקב"ה שאני לא מסכים להיחתם אלא אם כן גם אתה חתום שם. אם אתה לא חתום בספר החיים, אז אני לא רוצה להיות בעולם הזה".

זה יקשור את לבבות כולנו לה' יתברך, ונזכה השנה להיגאל סופית ברחמים!

אפשר לשים עכשיו (אפשר גם בשלישיות...).

J

שנה טובה ומתוקה!!!