חודש אלול - ממעיינות הרחצה למעיינות הנשמה

ממעיינות הרחצה למעיינות הנשמה

הרב עמיאל[1] (דרשות אל עמי א' עמ' 8): עוד מעט ותכלה שנה. כבר עברו עלינו משנה זו אחד עשר חודש, ועוד חודש ימים והשנה איננה, כאילו לא היתה כלל במציאות, ונוספה גם היא על ה״חסור״ של חיינו הקצובים.

עומדים אנו בבין השמשות של השנים ורואים, איך שהשמים מתקדרים בעבים יותר ויותר מיום ליום, הלילה מתגדל והיום מתקטן, האילנות משירים את בגדי החמודות שלהם, השדות נעשים ערומים יותר ויותר והצפרים עפות מכאן בקול תאניה ואניה אל מדינות רחוקות מאוד.

והאם כל זה אינם קוראים אלינו בקול גדול מסוף העולם ועד סופו: באו חשבון, בואו ונחשוב חשבונו של עולם, חשבון עולמנו, מאין ולאן...

הנני רואה כעת בביהכנ״ס הרבה פנים חדשות, שלא היו בכאן זה הרבה שבתות, ממעינות הרחצה באו, ממעיני הישועה, ששם שהו איזה שבועות...

אבל אם מעיני הרחצה של הגוף כבר מתחילים להיות נסגרים, הנה נפתחו עתה דוקא מעיני הרחצה של הנשמה, וגם הם ישתמשו למעיני הישועה, אם תרחצו שם את נשמותיכם היטיב, היטיב.

'והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש יבוא אל תוך המחנה'. כל סוף שנה הוא ה"לעת ערב״ של חיינו ושקיעת השמש שלנו, והאם לא כבר באה העת אחרי שכבר טבלנו מאה פעמים ואחת את גופנו במעינות רחצה שונים, להתחיל לטבול את נשמותינו ולשוב סוף סוף אל המחנה, מחנה השכינה של אלהי ישראל".

אם אפשר להוסיף על גבי דברי הרב עמיאל את דברי הרב קוק (אורות התשובה, פ"א):

"אחרי התשובה הטבעית (הגופנית) באה (התשובה) האמונית" – "הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי (הכלל). ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא עצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן המצב, לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו החיים בכל רעננותם".

חודש אלול בא ע"ג החופש, בחופש אתה אמור לעשות תשובה גופנית טבעית, עכשיו אחרי הטבילה של הגוף, מגיע תורה של הנשמה לטבול...

בארבעים ימים מאלול עד יום כיפור יש תתק"ס שעות (כ"ד שעות כפול ארבעים ימים = תתק"ס) כמניין הלוגין במקווה (במקווה יש ארבעים סאה, ובכל סאה יש כ"ד לוגין, יוצא תתק"ס לוגין)[2] אדם טובל במקווה ויוצא חדש, אם אדם ינצל את הימים האלה מראש חודש אלול עד יום הכיפורים יכול להיות בריה חדשה ממש.

כתב מרן הבן איש חי לחכם אחד:

"אני כותב לך את המכתב בחודש אלול, שבו כל רגע ממנו יקר לי כמו חודש ימים".

כל חודש אלול היה מרן הבא"ח הולך ומתבודד, והיה נוהג לקחת מניין, ועוזב את בגדד והולך אצל קבר יחזקאל הנביא להתבודד כדי שאף אחד לא יפריע לו אפי' רגע, ואת כל החודש היה מקדיש לאבינו שבשמים.

אלול בגימ' ס"ז, בגימ' בינה, אלול זה עולם התשובה, אדם יכול עכשיו באלול להכנס ישר לעולם הבינה, בינה זה כסא הכבוד, והקב"ה חותר חתירה מתחת כסא הכבוד בחודש אלול, כדי שהאדם יוכל לחזור בתשובה בלי ההפרעות והמקטרגים שבדרך.

החודש הזה מגן על האדם כמו עיר מקלט, כמו שכתוב "אנה לידו ושמתי לך" ר"ת אלול, הקב"ה נתן לנו מתנה, כתוב בערי מקלט "ונס שמה", כל זמן שהוא בעיר מקלט אף אחד לא יכול לנגוע בו, אבל כל כשהוא לא בעיר מקלט יכולים ח"ו לפגוע בו, אם אנחנו רוצים שאף מקטרג, אף שטן ואף יצר הרע לא יוכלו לגעת בנו, אנחנו צריכים לברוח אל עיר מקלט, צריך לנצל את חודש אלול שיגן עלינו כל השנה.

הנשמה לפני שהיא יורדת לעולם יש לה פחד גדול מאוד והיא בוכה לפני ה' יתברך שהיא מפחדת מאוד לרדת לעולם הזה ואפי' שהיא יודעת ש'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי העוה"ב' היא רואה את כל הניסיונות שעתידים לעבור עליה ומאוד חוששת שהיא תעבור עבירות.

ה' עונה לה שלא תדאג כי הוא נותן לה מתנה ששמה תשובה ותמיד תוכל להיטהר ולהתנקות לגמרי.

אבל עדיין היא מפחדת כי היא לא לבד פה בעולם יש לה גוף גשמי ואולי הגוף הזה לא ירצה לעשות תשובה ולא יידע איך לעשות את זה?

ה' עונה לה שבשביל זה הוא נותן לנו נ"ב ימים בשנה שבהם מאיר לכל יהודי את הדרך לחזור בתשובה.

כתוב בחז"ל שאבינו שבשמים מקיים את כל המצוות ובאלול הוא מקיים את המצוה של ערי מקלט כמו שהאר"י הק' כותב שאלול ר"ת "אינה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה" - שכל יהודי יכול לברוח לאלול, ואז הקב"ה מקיים את מה שכתוב בערי מקלט "תכין לך הדרך" ומגלה לכל אחד דרך תשובה!

---

[1] הרב הראשי לשעבר של תל אביב.

תודה רבה לרב אבינדב אבוקרט על המקור.

[2] למה מקוה צריך תתק"ס לוגין? ידוע שהאדם מורכב מארבע היסודות וסימניך – ארמ"ע – אש, רוח, מים, עפר, וכל אחד מה-ארמ"ע כלול מארבע, אש כלולה מארמ"ע של אש וכן על זה הדרך, ארבע כפול ארבע סה"כ י"ו, אבל אדם שלא הולך בדרך ה' הוא פוגם ביסודות שלו, וכשהוא רוצה לשוב בתשובה צריך לתקן אותם, לבטל אותם. איך מבטלים, ברוב! צריך ששים, י"ו כפול ששים יוצא בדיוק תתק"ס.

לכן עוסקים בחודש זה בזוה"ק ובפרט בתיקונים שהרי "דף זוהר" עולה ש"ב, כמניין פעמיים מקווה.

פרשת ויצא - עשיה רוחנית וגשמית

עשיה רוחנית וגשמית

הרב ניסים פרץ זצוק"ל: "וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ".

איפה המלאכים נמצאים? למעלה. היה צריך לומר יורדים ועולים. מה כתוב? והנה מלאכי אלוקים עולים ויורדים, עולים ויורדים, עולים ויורדים.

המלאכים האלה אין להם מה לעשות? עולים ויורדים, עולים ויורדים, מה זה?

המלאכים רוצים להגיד קדוש קדוש ולא מוצאים את הקב"ה. ואיפה הם מוצאים אותו בסוף? רואים שעזב את שמי השמים העליונים, "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו".

רואים שיעקב ישן על אבני המקום, והקב"ה יש לו נחת רוח, יושב לידו, נהנה לראות את יעקב אבינו.

אמרו לו ריבונו של עולם, מלך מלכי המלכים, "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹקִים עַל הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ!", עזבת הכל ואתה בא לפה?

אמר להם, מה אתם מדברים? תכלית העולם זה האדם. כשבראתי את העולם, היתה לי תכנית איך צריך להיות האדם, ובראתי את האדם הראשון. והוא היה יציר כפי, והוא כיזב. אבל פה, מה שאתם רואים שאני בא לפה, הוא ילוד אשה, בן אברהם ויצחק, והוא הגיע לדרגת אדם הראשון קודם החטא. דמות דיוקנו של יעקב אבינו חקוקה בכסא הכבוד.

והמלאכים אומרים רגע, אנחנו יכולים לבדוק. בבקשה, עולים ויורדים, הולכים למעלה לתכנית ובודקים, ויורדים ועולים. מתפלאים. אומרים, אולי לא בדקנו את הקוים הקטנים? בדקנו רק את השלד, רק את הפנים, הידיים, צריך לבדוק גם את המחשבות הדקות. עוד פעם עולים ויורדים, ובודקים עוד רובד, עוד גידים, ורואים ש"להגיד שבחו שלא שינה". אותה הדמות שחקוקה למעלה – חקוקה למטה. לאיזה דרגה הגיע יעקב אבינו!!!

יעקב אבינו ידע להיות "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה"! ידע לשלב את הרוחניות בתוך הגשמיות!!!

אגרות הראי"ה תשמג': ...יעקב אבינו תיקן מטבע שוקים ומרחצאות בשכם דוקא, שצפה ברוח הקודש שהוא מקום המוכן לפורעניות של חלוקת מלכות בית דוד (בין רחבעם לירבעם מלכים א' פי"ב), ויסוד מאסן במלכות בית דוד.. הוא מפני שנחסרה האמונה שמלך עוסק בתורה וחכמה כדוד ושלמה יוכל לעסוק יפה בעסקי העולם של הנהגת המלכות, ובא יעקב איש יושב אהלים, ונתן סימן שהוא מתקן גם מטבע שוקים ומרחצאות"[1].

יעקב אבינו ידע להתכונן למלחמה ביחד עם הדורון והתפילה!

הגאון רבי מנחם זמבה הי"ד (היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה. היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ומחותן עם בנו של ה"שפת אמת", האדמו"ר מגור ומאחרוני הרבנים בגטו ורשה), נשאל מה לעשות בשעה שהגרמנים דרשו מהיהודים בגטו ורשה למסור את הזקנים ואת הילדים שיישלחו למחנות השמדה. ה"יודנרט" שיתפו בחוסר ברירה פעולה עם הגרמנים. אחרים התחבאו בתוך בונקרים, ובודדים יצאו ונלחמו.

ממש כמו בימי היוונים, הרוב מסייע בדלית ברירה ליוונים. חלק גדול בורח ומסתתר. חלק קטן נלחם.

הרב מנחם זמבה הי"ד פסק כי חובה להילחם אפילו שיש לנו סיכוי קטן מאוד להציל או לנצח. מי אמר שבשעת שמד אדם צריך להיות במערה או למסור את עצמו לרוצחים? (עיין בראשית רבה וישלח פב).

שאלו את הרב שמואל אליהו שליט"א: למה ילדים יכולים למות בגיל צעיר בפיגוע?

ענה הרב: אל תבוא בשאלות לקב"ה. תבוא בשאלות למי ששחרר את הרוצחים. למי שמאפשר להם להסית ולהדיח. למי שמשאיר אותם כאן בארץ ולא זורק אותם למדינות של חבריהם אוהבי שפיכות דמים (כמו סוריה).

הקב"ה לא אחראי על השטויות שבני אדם עושים. על זה אמר החכם באדם: אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ. (משלי יט,ג)

רש"י שואל, כשעבר יעקב על בית המקדש מדוע לא עכבו הקב"ה שם?

אומר רש"י, איהו לא יהיב לביה להתפלל במקום שהתפללו אבותיו ומן השמים יעכבוהו? לא. יהיה מי שיהיה, אפילו יעקב שלימא, בחיר שבאבות, שופריה דאדם קדמאה.

זה היסוד של היסודות של כל התורה והיהדות, של כל קנייני העולם הבא והעולם הזה – איהו לא יהיב לביה, מן השמים יעכבוהו? אם אדם לא שם לב על איזה דבר, הדבר בורח ממנו.

אבל, ברגע שיהיב דעתיה, שנתן דעתו לחזור, אפילו שכבר הגיע לבתים הראשונים של חרן, הנה, קפצה לו הדרך - ויפגע במקום.

אם אתה לא דואג לעצמך – למה אתה מצפה שמהשמים יעזרו לך?!?

הרב שרקי: "בניגוד לתפישה הנוצרית שרואה את המשיח כהופעה חיצונית למציאות שאין ביד האדם לקדמה, היהדות סבורה שהמשיחיות היא פעולת האדם. ולכן, עבוּר הנוצרים, רק אלוה יכול להיות המשיח, ואילו עבור בנ"י - אדם הוא המשיח".

אם אני רוצה להביא את המשיח, אני צריך לעשות מעשים פה למטה שהם קשורים למשיח:

להביא את עם ישראל לארץ, להקים מדינה, להקים צבא, לבנות את ביהמ"ק, להביא שלום לעולם.

לעומת זאת, זה שאני אקפיד לא לאכול תולעים - זה יציל אותי מ-5 מלקויות על כל תולעת. זה שאני לא אדבר לשון הרע - זה מצוין, כי זה יגרום שאני לא אקלקל את נפשי ולא אזיק לחברה.

אלו דברים שהיו נכונים כל האלפיים שנה, אלו מצוות אני צריך לעשות עכשיו בשביל להביא גאולה, מעבר למצוות הרגילות?".

הרבי מליובאוויטש, שבת פרשת בראשית, שנת תשכ"ט (1968), לפני 47 שנים:

"יהודי צריך לדעת ש'אין עוד מלבדו'! הניצחון נמצא בידיו של בורא העולם, ולמרות שעם ישראל הוא ככבשה בין שבעים זאבים אין לו מה לחשוש מהזאבים! כפי שאומר הפסוק: 'אלה ברכב, ואלה בסוסים, ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר'!

כשהאויב יבחין שעוצמתו של היהודי נובעת מתוך אמונה באלוקים, ולא מתוך תחושת גאווה, הדבר יטיל עליו פחד ויביא לניצחון.

אבל אמונה לבד לא מספיקה. חלק מאבני היסוד של היהדות הוא שלא להסתפק באמונה ובתפילה לבורא העולם, אלא לנקוט מעשים בדרך הטבע כדי להגן על העם.

"הבא להרגך השכם להורגו" - כשמביטים על הפתגם רואים שיש בו מסר כפול:

הראשון הוא שיש אנשים שרוצים להורגנו. ישנם רודפי שלום תמימים המאמינים שמאז היטלר ימ"ש, אין איום אמיתי על עם ישראל...

הגמרא מלמדת אותנו שזו המציאות. הבא להרגך! ישנם אנשים שאם רק נביט היכן הם קיבלו את החינוך שלהם, כיצד הם התנהגו אתמול ומי המנהיגים שלהם היום, נוכל לדעת בבירור שהם אכן חפצים להרוג את עם ישראל, חלילה!

בהמשך לכך מופיע המסר השני של 'השכם להרגו'. אין לנו לחכות עד שהם ינסו לפגוע, ורק אז להגן על עצמנו. על ישראל להיות הראשונים היוצאים במתקפה כנגד אויבינו".

רמח"ל (דרך ה' ד,ח,ג): "ענין חנוכה ופורים הוא להאיר האור המאיר בימים ההם כפי התקונים שנתקנו בם".

התיקון של חודש כסליו, במיוחד כאן במודיעין, מכבים, חשמונאים, היה לצאת עם חרבות, כלי מלחמה, ושם ה' על השפתיים ולהילחם באויבים!!!

זו הדרך הסלולה לנו מהאבות הקדושים, ממשה רבנו ומדוד המלך עליהם השלום: "אֶרְדּוֹף אוֹיְבַי וְאַשִּׂיגֵם; וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם".

יה"ר שהתיקון הזה יאיר על כל עמ"י ובמיוחד על ראשיה שריה ויועציה של המדינה הזאת ונראה עין בעין את ארץ ישראל נקיה מאויבים מבפנים ומבחוץ, אכי"ר!!!

---

[1] אורות הקודש א' עמ' רעח' - ההתעמקות הרוחנית בענינים נשגבים, היא מושכת את האדם מהכרה ברורה בעולם הממשי.. וגורם הדבר שבאים רשעי עולם, שהמושגים הקדושים הם זרים להם, והם תופסים את הנהגת העולם בידם, והוד הקדושה נהפך לדוה.. וצריך כל חכם מישראל לעמוד בכל כוחו נגד פרצה זו, ולהשתדל ללכת בעקבותיו של הרועה נאמן, משה רבינו ע"ה, שהבהירות העליונה לא הכתה את עינו הרוחנית מלראות באספקלריא המאירה גם את העולם המעשי וכל מכשיריו.. וכל העוסק בתורה לשמה.. נותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין".

קובץ ו' קסג' - מוכרח שיגורש, שיושבת, שיבוטל בכל תוקף ועז, כל מה שמפריע את אור החסד הגדול מהופיע בעולם, על כל המעשים, על כל הברואים, על כל היצורים, על כל העולמים. תוקף חסד עליון זה מאיר בהדר הוא הגבורה העליונה, גבורת יצחק.. אין העולם המעשי כדאי לו, והוא מוכרח להתקשר ולהתאחד בזוהר חיים שני, קלוש ממנו, שגם הוא מלא תוקף, שגם הוא רצון איתן לו, כח ברזל אדיר וחסון לו, כח איתן עומד בפני כל מונע, לקוח בתחילתו מאותו התוקף של רצונם של רשעים אבירי לב חזקי מצח, אבל מזוקק ביסודו ומטוהר בבחירתו, רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם, אחות לבן הארמי, הופעה של החסד המעשי במסגרת הגבורה המעשית, לא האידיאלית המופשטת. ומיזוג נאה זה של הגבורה האידיאלית עם הגבורה המעשית, שבתוכיותם אור החסד העליון זורח.. ראוי הוא שיתכונן על ידו בית ישראל, לכונן עולם מלא, עולם בונה ומחייב, ועולם הורס ושולל. והיה בית יעקב אש, ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש. ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לד' המלוכה.

אורות התחיה לג' – גדולה היא תביעתנו הגופנית, גוף בריא אנו צריכים, התעסקנו הרבה בנפשיות, שכחנו את קדושת הגוף, זנחנו את הבריאות והגבורה הגופנית, שכחנו שיש לנו בשר קודש, לא פחות ממה שיש לנו רוח הקודש. עזבנו את החיים המעשיים, ואת התבררות החושים, ואת הקישור עם המציאות הגופנית המוחשית, מפני יראה נפולה, מפני חוסר אמונה בקדושת הארץ, 'אמונת זה סדר זרעים, שמאמין בחי העולמים וזורע'. כל תשובתנו תעלה בידינו רק אם תהיה, עם כל הוד רוחניותה, גם תשובה גשמית, יוצרת דם בריא, בשר בריא, גופים חטובים ואיתנים, רוח לוהט זורח על גבי שרירים חזקים, ובגבורת הבשר המקודש תאיר הנשמה שנתחלשה זכר לתחית המתים הגופנית.