פדיון הבן אחיה חיים גילבר – שילה התשע"ה

פדיון הבן אחיה חיים גילבר – שילה התשע"ה

הרב מרדכי אליהו זצ"ל: בפרשת אמור (ויקרא כב,לט-מג) אותה קוראים בשבת סוכות הקדימה התורה את הלכות ארבעת המינים להלכות סוכה כמו שכתוב: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים... בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת".

אבל את מצות סוכה מקיימים קודם, שכן אנו נכנסים לסוכה כבר מליל יום טוב ראשון, ואילו את ארבעת המינים נוטלים רק בבוקר של יום טוב ראשון?

את התשובה לומדים מפדיון הבן, אם חל יום השלושים ואחד בשבת, אין פודים את התינוק בשבת, אלא ממתינים עד לאחר השבת - כיון שלא ניתן לעשות קניין בשבת וביום טוב.

(מעיקר הדין, יכולים לתת לכהן הפודה את חמשת הסלעים של הפדיון מערב שבת, ואומר לו אבי הבן שאיננו מקנה לו את חמשת הסלעים אלא עד ליום שבת, אבל לא נוהגים לעשות כן כיון שיש בזה כעין קניין) .

קניית ארבעת המינים מתאפשרת רק קודם החג, לכן הקדימה התורה את ענין ארבעת המינים לדין סוכה.

יש עוד קשר מהותי מאוד בין פדיון הבן לסוכות:

הזהר הקדוש מסביר את עניין פדיון הבן (הקדמה יד.): "פִּקּוּדָא תְּלֵיסַר לְמֶעְבַּד פּוּרְקָנָא לִבְרֵיהּ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בַּחַיִּין. דִּתְרֵין מְמַנָּן נִינְהוּ חַד דְּחַיִּין וְחַד דְּמוֹתָא וְקַיָּימִין עֲלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְכַד יִפְרוֹק בַּר נָשׁ לִבְרֵיהּ, מִידָא דְהַהוּא מוֹתָא פָּרִיק לֵיהּ, וְלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה עֲלֵיהּ. וְרָזָא דָא וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה בִּכְלַל. וְהִנֵּה טוֹב דָּא מַלְאַךְ חַיִּים. מְאֹד דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְעַל דָּא בְּהַהוּא פּוּרְקָנָא אִתְקַיֵּים דָּא דְּחַיִּים וְאִתְחַלָּשׁ הַהוּא דְּמָוֶת. בְּפוּרְקָנָא דָא קָנֵי לֵיהּ חַיִּים כְּמָה דְּאִתְמָּר. וְהַהוּא סִטְרָא בִּישָׁא שְׁבַק לֵיהּ וְלָא אָחִיד בֵּיהּ".

תרגום: מִצְוָה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה - לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן לִבְנוֹ לִקְשֹׁר אוֹתוֹ בַּחַיִּים. שֶׁשְּׁנֵי מְמֻנִּים הֵם, אֶחָד שֶׁל חַיִּים וְאֶחָד שֶׁל מָוֶת, וְעוֹמְדִים עַל הָאָדָם. וּכְשֶׁיִּפְדֶּה הָאִישׁ אֶת בְּנוֹ, מִיָּד הַמָּוֶת הַהוּא הוּא פּוֹדֶה אוֹתוֹ, וְלֹא יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו. וְזֶה סוֹד שֶׁל וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, בִּכְלָל, וְהִנֵּה טוֹב - זֶה מַלְאַךְ חַיִּים, מְאֹד - זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְעַל כֵּן בַּפִּדְיוֹן הַהוּא מִתְקַיֵּם זֶה שֶׁל חַיִּים, וְנֶחְלָשׁ אוֹתוֹ שֶׁל הַמָּוֶת. בַּפִּדְיוֹן הַזֶּה קוֹנֶה לוֹ חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְאוֹתוֹ הַצַּד הָרָע עוֹזֵב אוֹתוֹ וְלֹא אוֹחֵז בּוֹ.

האדמו"ר מסוכצ'וב מסביר שבסוכות כולנו עוברים פדיון הבן גם כהנים ולויים J

שם משמואל (חלק המועדים - סוכות תרע"ב): "סוכה גזולה פסולה מקרא דתעשה לך (סוכה ט.). ופירש כ"ק אבי אדומו"ר זצללה"ה עפ"י מאמר כ"ק אדומו"ר הרי"ם זצללה"ה מגור בפירוש דברי הזוה"ק (ח"ג ק"ג.) כל מאן דאיהו משרשא וגזעא קדישא דישראל ישבו בסוכות תחות צלא דמהימנותא, היינו חלק הטוב שבאדם הסוכה קולטותו ולא החלק הרע שבו, ע"כ נפרד חלק הרע מן האדם (לצאת מדלת אחרת שלא ימצא אותך כשאתה יוצא? J), וע"כ סוכה גזולה שיש עבירה בסוכה, שוב יכול לחיות לחלק הרע אחיזה בסוכה. ודפח"ח".

בני יששכר (תשרי י'): בחג הסוכות ישנה סגולה לזכות רוח הקודש, כשיעשה יחוד הויה-אדנות יבא רוח הקודש עד אין חקר, דהנה סוכה בגי' כו-הס כמניין הויה-אדנות. וכתוב פעמיים 'סכת' חסר ופעם אחת 'סוכת' מלא כי יש אור מקיף למשפעי ואור מקיף למקבל ויש אור מקיף של שניהם ביחד כדברי האריז"ל. וזהו הפירוש סוכה של לויתן מלשון לויה וחיבור של שניהם יחד, ובגלל שזהו רוח הקודש הבא מחיבור שניהם ההבטחה היא "ונבאו בניכם ובנותיכם" שהילדים הם ה"והיו לבשר אחד" הם תוצאת החיבור".

יש לנו כאן היום תינוק מתוק שנרשם בצד החיים כמו שכולנו נזכה בע"ה בכניסה לסוכה מחר, יש לנו זוג מדהים שבהחלט זכאים להבטחה של ונבאו בניכם ובנותיכם.

ויש לנו שם מיוחד: אחיה חיים שיוצא בגי' סוכה והויה-אדנות (ע"ה).

לא נצרכה אלא לברכה שיה"ר שתירוו רוב נחת ממנו ומהילדים הבאים בע"ה ותזכו לגדלם לתורה לחופה ולמצוות בצילא דמהימנותא ובביאת הגואל בקרוב בחיי כל המשפחה אמן!