פרשת לך לך - עמו אנכי בצרה

עמו אנכי בצרה

זוה"ק (וירא): "ר' יצחק אמר, והא תנינן באתר דנזקא שכיח לא יסמוך ב"נ על ניסא. ולא הוה אתר דנזקא אשתכח כהאי, דאברהם אזיל בתר חמשה מלכין למרדף בתרייהו ולאגחא קרבא? אמר ר' יהודה כד אזיל אברהם להאי, לא אזל לאגחא קרבא ולא סמך על ניסא. אלא צערא דלוט אפקיה מביתיה, ונטיל ממונא למפרק ליה, ואי לאו דימות בהדיה גו שביה.

כיון דנפק חמא שכינתא דנהרא קמיה וכמה חילין סחרניה. בההיא שעתא רדף בתרייהו, וקודשא בריך הוא קטיל לון הדא הוא דכתיב ורשעים בחשך ידמו."

תרגום: "רבי יצחק אמר, והרי שנינו במקום שהנזק מצוי לא יסמוך בן אדם על הנס. ולא היה מקום שהנזק נמצא כזה, שאברהם הלך אחר חמשה מלכים לרדוף אחריהם ולערוך מלחמה. אמר רבי יהודה כאשר הלך אברהם לזה, לא הלך לערוך מלחמה ולא סמך על הנס. אלא צערו של לוט הוציאו מביתו, ולקח ממון לפדות אותו, ואם לא שימות איתו תוך השביה. כיון שיצא ראה השכינה שמאירה לפניו וכמה כוחות סביבו. באותה שעה רדף אחריהם, והקדוש ברוך הוא הרג אותם זה הוא שכתוב ורשעים בחשך ידמו".

מסופר על הבעש"ט שהלך פעם עם תלמידיו לעיירה קטנה, והודיע ליהודים בעיירה שיש גזירה נוראה על יהודי הקהילה וצריך להתפלל להעביר את רוע הגזירה. לאחר כמה שעות של תפילות ותחנונים הודיע הבעש"ט שהגזירה התבטלה. כעבור שעות ספורות הגיע נער גוי וסיפר שהגויים תכננו לעשות פוגרום, ובסוף חזרו בהם.

שאלו התלמידים את הבעש"ט 'למה היינו צריכים לבוא לעיירה ולהתפלל שם, הרי יכולנו להתפלל ולהעביר את רוע הגזירה גם ממקומנו במז'יבוז'? אמר להם הבעש"ט: 'אמרתי לעצמי, אם נצליח לבטל את הגזירה מוטב, ואם לא, אני רציתי להיות יחד עם יהודי העיירה כשהגויים יבואו'.

כשאח שלך או חבר שלך בצרה גם אם אתה לא יכול לעזור לו, העיקר להיות ביחד, להראות לו שאני שותף עימו בצרתו. 'אני יודע שקשה לך ורוצה להגיד לך שאני איתך'.

גם אם אין לך פתרון לבעיה, שב ותבכה איתו ביחד.

יה"ר שנזכה להשתתף עם חברינו רק בשמחות בע"ה!!!