שמיני עצרת - שמחת תורה - הלימוד והשמחה בה'!

הלימוד והשמחה בה'!

כותב המדרש ילקוט שמעוני (פנחס בסוף רמז תשפ"ב):"אמר רבי אלכסנדרי: משל למלך שבאה לו שמחה כל שבעת ימי המשתה והיה בנו של המלך טורח עם האורחים, וכיון שיצאו שבעת ימי המשתה אמר המלך לבנו: יודע אני שכל שבעת ימי המשתה היית טורח עם האורחים, עכשיו אני ואתה נשמח יום אחד... כך כל שבעת ימי החג ישראל עסוקים בקרבנותיהן של אומות העולם... וכיון שיצאו שבעת ימי החג אמר הקב"ה לישראל: עכשיו אני ואתם נשמח יחד... כיון ששמעו ישראל כך התחילו מקלסין להקב"ה ואומרים זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, אמר ר' אבין: אין אנו יודעין במה לשמוח אם ביום אם בהקב"ה? בא שלמה ופירש נגילה ונשמחה בך, בך בתורתך, בך בישועתך, אמר רבי יצחק: בך בעשרים ושתים אותיות שכתבת לנו בתורתך ב' תרי ך' עשרים".

נראה מהמדרש, שבכל החגים אנו מדגישים את הניסים שנעשו לנו ע"י הקב"ה, וזו היא השמחה של אותו החג: בפסח זמן חירותנו - הודיה על גאולתנו מעבדות לחרות עולם, בשבועות זמן מתן תורתנו - הודיה על קבלת התורה, שהיא חמדה גנוזה אצל הקב"ה, שהעדיף אותנו על כל העמים, ואף על מלאכי השרת, וחיי עולם נטע בתוכנו.ובסוכות זמן שמחתנו - הודיה על שהושיבנו בסוכות, בענני הכבוד, שהגנו עלינו מחום וממטר, ומפני האויבים.

אבל שמיני עצרת - שהוא חג בפני עצמו, ולא יושבים בסוכה, על מה אנחנו מודים בו?

אלא אנחנו לא שמחים עכשיו על נס מסוים, אלא בקב"ה עצמו שאמר "עכשיו אני ואתם נשמח ביחד".

מספרים על יהודי שהיתה לו בעיה רפואית גדולה, והוא הלך לרבי מקוצק כדי שיתן לו ברכה. אמר לו האדמו"ר 'כאן אין תחנת חלוקה של ברכות, תישאר כמה ימים, ונראה אם ידבק בך משהו'. אחרי כמה ימים בא גוי לרבי מקוצק ואמר לו: 'גרים אצלך כל מיני אנשים מוזרים, אבל הפעם מדובר ביהודי שהשיג שיא חדש. תראה מה הוא עושה על הגג!' הרבי מקוצק מסתכל, ורואה את אותו יהודי רוקד ושמח, אומר לו האדמו"ר, 'עכשיו, שהגעת לכזו דרגה, אני יברך אותך במה שרצית'. היהודי שומע, וצוחק. שואל אותו האדמו"ר - 'למה אתה צוחק?' עונה היהודי: 'אני כבר לא צריך אותך, יש לי את הקב"ה'.

עכשיו אנחנו לא שמחים בשום דבר! רק בקב"ה!!!!

אז מה התורה קשורה?

מסיים המדרש: "בך- בתורתך, בך- בכ"ב אותיות שבתורה". משום ש"קוב"ה ואורייתא וישראל חד הוא" , (זהר הק' אחרי מות עג. הובא נפש החיים שער ד' פרק יא') והשמחה בתורה היא שמחה בקב"ה עצמו.

התורה היא דבר ה', וכל הלומד התורה מתחבר לקב"ה.

הרב בעל התניא מדמה את מי שעושה מצוה ל"מחבק את המלך בלבושיו", ומי שלומד תורה ממש מארח את הקב"ה בתוך תוכו כי הוא מבין בתוך השכל את דבר ה'!!!

אתה רוצה לארח אצלך את הקב"ה?!?! לא הרב של העיר, לא הרב הראשי, לא הבב"ס, לא את הרמב"ם, לא את האושפיזין, לא את אדם הראשון! את הקב"ה!!!!!! תלמד!!!

אנחנו חושבים שהתורה זה הכמה אותיות שרשומות פה.... איך הקב"ה נכנס בכמה אותיות?!?

גמ' (עירובין כא.): "אמר רב חסדא דריש מרי בר מר מאי דכתיב {תהילים קיט-צו} לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד דבר זה אמרו דוד ולא פירשו אמרו איוב ולא פירשו אמרו יחזקאל ולא פירשו עד שבא זכריה בן עדו ופירשו אמרו דוד ולא פירשו דכתיב לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד אמרו איוב ולא פירשו דכתיב {איוב יא-ט} ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים אמרו יחזקאל ולא פירשו דכתיב {יחזקאל ב-י} ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קינים והגה והי קינים זו פורענותן של צדיקים בעולם הזה וכן הוא אומר {יחזקאל לב-טז} קינה היא וקוננוה והגה זו מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא וכה''א {תהילים צב-ד} עלי הגיון בכנור והי זו היא פורענותן של רשעים לעתיד לבא וכן הוא אומר {יחזקאל ז-כו} הוה על הוה תבא עד שבא זכריה בן עדו ופירשו דכתיב {זכריה ה-ב} ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר אני רואה מגילה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה וכי פשטת לה הויא לה עשרין בעשרין וכתיב היא כתובה פנים ואחור וכי קלפת לה כמה הויא לה ארבעין בעשרין וכתיב {ישעיה מ-יב} מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וגו' נמצא כל העולם כולו אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה".

כל הגלקסיות עם המליארדי שנות אור! זה רק שליש אלפית מהתורה!!!

אתה קולט במה אתה נוגע כשאתה לומד תורה? כור אטומי זה קטן על יד זה!!!

אבל אני לא מרגיש שזה עצום, אני לא אוהב ללמוד תורה????

יום אחד הגיע לפני הרב הגאון הגראי"ל שטיינמן, אדם, שבא ואמר לרב כך:

הרב אוהב סטייק? - הרב לא הבין מזה סטייק, רק המשמש שלו הסביר לו שזה אחד הבשרים הכי משובחים,.

הרב ענה: לא, איני אוהב סטייק.

שאל אותו אדם את הרב: והרב אוהב גלידה?

הרב השיב: לא איני אוהב גלידה...

אז אמר לו אותו אדם: אתה מבין כבוד הרב, אני לא אוהב תורה - לכן זה לא ערב ונעים לי ..

מה אני יכול לעשות?

שהרב שמע זאת הוא המשיל לאותו אדם משל נפלא ואמר:

יום אחד היה אדם יצרן דבש, היצרן עם הדבש מספר אחת בעולם !!

כל אחד שהגיע וטעם מהדבש החל לצעוק מרב התרגשות מהטעם הנפלא..

יום אחד הגיע לשם אדם אחד - שהחל לצעוק - מר לי .. כואב לי..

היצרן לא הבין, אולי יש פגם בדבש? אולי יש בעיה עם הייצור?

אבל אז לאחר בדיקת טעם של הדבש - הדבש היה מעולה !!

אם כן, פנה אותו יצרן לאדם ואז ראה - שאותו אדם מלא פצעים בפה ובלשון ..

זאת אם כן הסיבה למרירות - הדבש מצוין - פשוט לך יש הרבה פצעים ..

כך הוא הדבר אמר הגראי"ל שטיינמן - התורה היא מתוקה ואין דבר שדומה לה,

אלא הבעיה נמצאת בך !! - יש לך פצעים שנובעים מתוך עוונותיך שחוסמים בעדך להרגיש את מתיקות התורה ...

אם ישנה בעיה אז היא אצלך!

תעבוד על המידות, תלמד במסירות נפש, תבכה שיפתחו לך שערי מתיקות התורה ואז תזכה להרגיש טיפה מהקב"ה טיפה מעוצמת התורה!

כמו שכותב האוה"ק שאם היינו מרגישים את מתיקות התורה היינו משתגעים ורצים אחריה!!!

כותב חכם ששון שנדוך (1747-1830 בספרו 'קול ששון', תודה רבה לאלי ברקת על המקור): "כמו הדלעות שדולים בה מים מן הבור - אם יוריד הדלעת כמה פעמים למטה, לא תוציא מים מן הבור, מפני שהיא קלה וצפה. אבל כשתניח בה אבן להכבידה, מיד יורדת ומעלה מים. כך התורה היא המים. והדלעת הדולה בה מים היא האדם. וכל עוד שאין בו מידות טובות ודרך ארץ הוא קל וצף על פני המים ויצא ריקם מן העולם, כמו הדלעת שתצא בלא מים. אבל על ידי המידות טובות ודרך ארץ, מכבידה ומוציאה מים הרומז לתורה".

עכשיו בהקפות ובריקודים תחזיק את התורה ותרקוד איתה עד שתתעלף ותבקש ממנה שתיתן לך קצת מהאור המדהים שלה ותזכך אותך לגמרי!!!