הרב ניסים פרץ זצוק"ל מספר על מורו ורבו הרב מרדכי שרעבי זיע"א
רבי מרדכי שרעבי עליו השלום, מורנו
ורבנו, היה יושב בלי ספר. הוא היה יושב בלי ספר בכל השיעורים. מי שלומד איתו גמרא,
היה יושב ושומע, אם הוא קורא לא נכון, הוא אומר: לא, תחזור, זה לא ככה. אם היה
קורא ברש"י איזה טעות – היה מעמיד אותו. היה אומר לו תפתח הרא"ש, תפתח
את זה, תסתכל מה כתב זה, מה כתב זה, ככה הכל בע"פ. 'עץ חיים' ו'שמונה שערים'
– זה פשיטה, 'טור בית יוסף', רמב"ם – בכלל, מילה במילה, בקיא בכל הרמב"ם
בע"פ, מילה במילה.
רק דבר אחד הוא היה מעיין בספר – סידור
הרש"ש, זה הדבר היחיד שראיתי אותו תופס ספר, זה היה בסוף ימיו. הוא היה מכוון
ככה, אתה היית רואה "עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם" (שיר
השירים ה' י"ב), היה מצלם את כל הדף כמו Scanner (סורק), והיה גומר ראשון את
ה'שמונה עשרה', הראשון! והיה יושב ומחכה לשליח ציבור. שליח ציבור – זה היה לוקח לו
המון זמן, אבל הוא היה גומר אפילו לפני הבעלי בתים שלא היו מכוונים. הוא היה רץ,
רץ כנשר. ממש מעביר את הדפים בצורה של דפדוף, והיית רואה שמשהו זז בכל העולמות. אני
הייתי מאד מאד רועד לראות אותו מכוון. הייתי בכוונה לא מתפלל, מחכה, אני מסתכל
עליו, לקלוט, לקלוט.
אם הוא היה אומר דרשה, היו יורדות לי
דמעות מהעיניים בלי כלום. הוא היה אומר דרשות על 'ראשית חכמה'. בלי גוזמה, היו שתי
ספריות כמו הקיר הזה מלאות רק ספר 'ראשית חכמה'. ב'רעווא דרעווין' הגבאים היו
מחלקים את הספרים, היה קהל גדול מאד, ואחרי סעודה שלישית היו באים לשמוע, עד
ערבית. זה הזמן היחיד שהוא היה נותן דרשה. מתחיל בפרשת השבוע, אח"כ היה מישהו
קורא קטע מ'ראשית חכמה' (גם כאן הוא לא היה קורא), וכולם קוראים יחד איתו בספר,
והוא מתחיל לדרוש דברים חוצבי להבות אש. עצם העובדה שהוא אומר אותם זה נכנס לך
בתוך העצמות, מכף רגל ועד ראש, זה מתפשט. זה ממש גורם לאנשים לעשות תשובה. זה פלא
עצום.
הוא היה יהודי משהו שלא מהעולם הזה. היו
לו עיניים יורקות אש. כאילו העיניים שלו היו בולטות, ואתה מרגיש כאילו מישהו מצלם
אותך כאן בפנים, רנטגן, רנטגן אמיתי, אצלו זה היה ממש. הבאבא סלי, את רוב הכסף של
הפדיון היה שולח אליו. היה אומר עליו "מגן הדור", שרבי מרדכי שרעבי הוא
"מגן הדור", ככה הוא היה אומר עליו.
איזה פשטות, פשטות. אני פעם הלכתי לקנות
במכולת משהו לאכול, כי הייתי הולך שבוע שם. הייתי ישן על ספסל בשביל להיות איתו,
בשביל ללמוד אצלו הייתי עוזב את הבית והולך. נכנסתי למכולת לקנות משהו בשביל ארוחת
בוקר. פתאום אני נבהל! עם כל החליפה הלבנה שלו, עם הכובע המיוחד שלו, הוא בתוך
המכולת! אמרתי כבוד הרב, היית אומר לי, אני אביא לך, מה אתה צריך? בשביל מה כבודו
בא למכולת? הוא אומר, לא, זה ענין של בריאות שאני קצת הולך כמה צעדים. עוד הם
מדברים ותבוא אשה אחת, אומרת לו כבוד הרב, (ככה, תופסים אותו במכולת!) כבוד הרב,
הבן שלי היה אתמול בתהלים?
לפני מלחמת 'ששת הימים', הוא הרגיש את
המלחמה ועשה תיקון. מה התיקון – כל הילדים של השכונה היו באים ללמוד אצלו, קוראים
תהלים ואח"כ סליחות ושופרות. שלושה ארגזים של שופרות. כל ילד לוקח שופר, וכל
אלה המבוגרים שגם הביאו, והיית רואה איזה תקיעות שופר בסליחות. זה היה לפני מנחה,
באים שעה לפנדי מנחה, תהלים וסליחות ותקיעות שופר מחרידות אזנים. זה היה שופרות לא
שקנו אותם, שופרות שעשו אותם לבד. שופר אמיתי, טבעי. יש לו קול עבה. כשמעבדים את
זה – הקול נהיה דק. והיו תוקעים בשופר לבטל את הגזירה. הוא היה אומר תשב"ר,
תינוקות של בית רבן, לשבר את הגזירות הרעות.
אז אמרה לו האשה, הבן שלי היה בתהלים?
אומר לה, כן! אבל תגידי לו שיבוא יותר מוקדם. הוא היה שם לב לכל ילד, כל ילד גומר
את התיקון, את הסליחות, בא לנשק את היד, והרב יודע כל אחד מתי נכנס – לפי זה נותן
לו. לזה לירה, לזה חצי לירה, לזה כמה אגורות, כל ילד. אם זה גדול – מגיע לו יותר.
יש לו את הקופה והוא, לפי הילד, קח, קח, ככה היה מחלק.
גם אלה שלמדו אצלו, הוא לא היה מחלק
משכורת. לא היה מושג כזה נניח שבראש חודש מקבלים משכורת, אלא כל יום היו מקבלים
כסף. כלומר הוא היה עושה תיקון לאנשים שנתנו לו כסף, באמצע הלימוד היה עושה להם
תיקון. ואז פתאום באמצע הלימוד, השמש עומד לידו תמיד, אומר לו, תן את זה לחכם
אליהו, ההוא הולך בשקט, מעביר את זה לחכם אליהו. תן את זה לחכם יהושע וכו'. כלומר
באמצע הלימוד, אתה רואה שהוא כבר הכין את זה מהבית לפני שהוא עולה, את החבילות.
עושה בהם את הכוונות באמצע הלימוד. עושה תיקון.
היו אנשים שבאים אליו, רוצים תיקון.
לאחד היה אומר לו אתה לא צריך תיקון, אין לך צורך בשום תיקון. לשני היה אומר לו
אתה צריך עשרה תיקונים. לשלישי היה אומר לו אתה צריך תיקון, עשה לו תיקון,
אח"כ אומר לו, לא יודע מה קרה, אתה צריך עוד תיקון. ויש כאלה שהיה אומר להם
לא צריך תיקון, מה שקרה לך – זה בעצמו תיקון.
אַי אַי אַי, איפה הדור הקודם, באמת
הדור הקודם היו כולם קדושים, זכים, הם היו גדולי עולם, אה, זכותם תגן עלינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!