יום שישי, 17 באוקטובר 2014

פרשת בראשית - עיקר וטפל

עיקר וטפל


הרב יצחק הלוי שליט"א: היעוד האמיתי של תופעות הטבע - מאורות להאיר או להעיר?
בראשית (א,יד): "ויאמר אלקים: יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על-הארץ ויהי-כן".

למאורות ישנם שני יעודים: א) אותות, איתותים. ב) וכן להאיר על הארץ.

מהו היעוד העיקרי ומהו היעוד השולי, הנלווה?

לכאורה זו שאלה פשוטה, ברור שהיעוד הבסיסי של המאורות הוא להאיר על הארץ, להאיר את פני היקום. אז זהו שלא...

רש"י בד"ה: "והיו לאותות" מבאר: כשהמאורות לוקים, סימן רע הוא לעולם. שנאמר: "מאותות השמים אל תחתו!" ומוסיף בד"ה: "והיו למאורות": עוד זאת ישמשו, שיאירו לעולם.

יוצא מדבריו שהמאורות מהווים מכשיר איתות לכל יושבי תבל, ואף גם משמשים , כדרך אגב, למאור. ואנחנו סברנו לתומנו את ההיפך! חשבנו שתפקידה העיקרי של השמש הוא להאיר את פני תבל, לחמם את יושביה, וכן הירח והכוכבים מאירים לנו את האפלה. וכאן באים חז"ל ומלמדים אותנו את ההיפך.

דבר זה מוכיח, עד כמה השתבשו אצלנו כיווני המחשבה, ההשקפה שלנו סטתה מזמן ממסלולה. עולם המושגים שלנו ותפישת עולמנו השתבשו זה מכבר. האמת היא שכל הבריאה, כל צבא השמים נועד להחדיר בנו, בתוכנו, כמה שיותר יראת שמים, וזהו היעוד הבסיסי. בעוד שהמאור, החימום, החיים, אלו הם מטרות משניות.

זוהי ההשקפה הבריאה! זהו הקו שצריך להנחות אותנו.

בגמ' ברכות (נט.) כתוב: "אמר רבי אלכסנדרי אמר ר' יהושע בן לוי לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב שנאמר והאלהים עשה שייראו מלפניו".

מעניין, ואנחנו חשבנו לתומנו שפעולת הרעמים היא חלק מתהליך ירידת הגשמים! הלא הרעמים והברקים הינם תוצאה של חיכוך העבים, נושאי הגשם! הרי הרעם, הוא אותו קול אדיר, שמתגלגל בחלל האויר בהתפרק מטעני החשמל שבין העננים המתנגשים! וכאן אומר רבי אלכסנדרי בשם ריב"ל: לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומיות שבלב.

ברם, ההסבר הוא כנ"ל. "היד ה' תקצר ברב או במעט?!" וכי הקב"ה המנוע מלהוריד גשם גם בצורה אחרת?! וכי ה' איננו יכול להאיר את היקום בדרכים משלו?! הלא הוא ברא את הטבע! הוא זה שטבע תכונות יסוד בבריאה! אם-כן, מדוע הוא תכנן, שהגשם ירד כשהוא מלווה ברקים וברעמים?

כאן באו חז"ל וחשפו בעבורנו את האמת, שמסתתרת מאחורי הכל. בשיקולי הקב"ה נכנס אלמנט חשוב מאוד, מה מוסיף ליראת השם, מה יועיל לבסס את ה"יראת-שמים", מה יוביל לקראת המטרה הבסיסית?

הרעש של הרעמים הוא המטרה הבסיסית, שלשמה הם נבראו, וכבדרך אגב, ירד גם גשם. על-אף שגשם יכול לרדת גם בדרכים אחרות, ברם, כאן השגנו "שתי ציפורים במכה אחת".

כך בעניין הגשם וכן גם בעניין צבא השמים. קודם כל היעוד האמיתי הוא איתות משמים, יחד עם זאת שלב הקב"ה יעד נוסף, חשוב ונצרך ליקום, אור וחום שיעניקו לנו גרמי השמים: השמש, הירח והכוכבים.

ספרא (בחוקותי ז): "אמר רבי יהושע בן קורחה פעם א' היינו יושבים בין האילנות ונשבה הרוח והטיחו העלים זה בזה ועמדנו ורצנו ואמרנו אוי לנו שמא ידביקונו הפרשים. לאחר זמן נפנינו אחרינו וראינו שאין ברייה וישבנו במקומנו ובכינו ואמרנו אוי לנו שעלינו נתקיים הפסוק ורדף אתכם קול עלה נדף ונסו מנוסת חרב מפני אימה ונפלו ואין רודף מבלי כח!"

רבי יהושע בן קורחה וחבריו הבינו שכאשר העולם זקוק לרוח, היא יכולה לנשב באופן חרישי מבלי להטיל פחד ולהפיל מורא בעולם. ומדוע קרה כאן אחרת? לאמור: יש כאן איתות משמים!

מה שמתחולל בתבל, נועד לבסס בנו את יראת השם, וכשזה "הולך בקלות", מצוין. ואם לאו אזי, ח"ו, "הבומבות" גדולות יותר, רבות עצמה, רועמות! רצה הבורא יתברך להחדיר בנו יראת שמים, ועל-כן שלב בצד אותם תפקידים של צבא השמים את התפקיד העיקרי: לצקת בנו דפוסים של יראת השם, כמה שיותר יראת שמים. ובצד זה התפקיד שסברנו לתומנו עד היום, שהוא מהווה את תפקידם העיקרי של כל צבא השמים הוא סה"כ משני.

נזכיר, כמו-כן, את דברי הגמרא בברכות (ה:) "רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה דני דחמרא על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן... ואמרו ליה לעיין מר במיליה."

כלומר, הללו ידעו, כי אין ככה סתם מקרה בעולם. ואם יינו של רב הונא החמיץ, הריהו מתבקש "לבדוק בציציותיו".

וכן כל אלו שנשאלו (מגילה כז:): במה הארכת ימים? ברור שזה הודות לכך שהם לא מעשנים, לא מקללים, ולא משחקים סנוקר. אבל בכל זאת, למה דווקא אצלם התרחשה תופעה זו?

אם כן למדנו שהמטרה הראשית של העולם היא הרוחנית וכל השאר זה רק כדי להתקיים על מנת שנוכל לקיים את המטרה הראשית!!!

על פי זה אנחנו יכולים לקבל החלטות בחיים על פי המטרה הראשית, מה יותר יעזור לנו להתקרב לה' ומה ירחיק אותנו ממנו, ואין זמן יותר מתאים מהתחלת שנה חדשה לעשות חושבים על איך שאנחנו חיים ולבדוק האם זה הכיוון הנכון.

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

רשומות פופולריות מהחודש האחרון: