פרשת בראשית - השבת מקיימת את העולם

השבת מקיימת את העולם

בראשית (ב,ג): "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".

המדרש (בראשית רבה יא,ה) מביא שיחה מעניינת בין רבי עקיבא לבין טורנוסרופוס הרשע: "טורנוסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא: אמור מה יום מיומיים? אמר ליה: ומה גבר מן גוברין? אמר: מה אמרית לך ומה אמרת לי? אמר לו: אמרת לי מה יום מיומיים, מאי שנא יומא דשבתא מכל יומא, ואמרית לך ומן גבר מגוברין, מאי שנא טורנוסרופוס מכל גוברין? אמר ליה: שרצה המלך לכבדני. אמר ליה: אף זו שרצה הקב"ה לכבדה. אמר ליה מנאן את מודע לי? אמר ליה: הרי נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת, ובשבת הוא נח... .. ולא עוד אלא שהרי אוכלי המן מעידין עליו, שכל ימות השבת היה יורד, ובשבת לא היה יורד".

סנהדרין (סה:): "... בעל אוב יוכיח קברו של אביו יוכיח שאין מעלה עשן בשבת".

השבת היא מציאות קיימת בעולם! היא לא החלטה שרירותית של יום מנוחה!!!

אור החיים הק' (בראשית ב,ב): "כי בשעת הבריאה לא ברא ה' כח בעולם אלא לעמוד ששת ימים וברא יום אחד הוא השבת ובו ביום חוזר ה' ומשפיע נפש לעולם שיעור המקיים עוד ששה ימים וכן על זה הדרך, וזולת זה היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים וחוזר לתוהו ובוהו וצריך ה' להכינו פעם ב' ובאמצעות השבת העולם עומד, ומאחר שהשבת הוא המקיים העולם כל ששת הימים, ואחר עבור ששת ימים יבא שבת אחרת ויחייהו ויקיימהו עוד ששת ימים אחרים, ויש לך לדעת כי מציאות השבת בעולם הוא קיומו שמקיימים אותו כי אם אין מקיימים שבת אין שבת, ואם אין שומר, שבת מה זאת עושה. ולזה כל השומר את השבת וכו` פירוש מקיים ושומר קדושתו, באמצעות זה ישנו לשבת ובאמצעותו מתקיים העולם, הראת לדעת כי שומר השבת הוא המקיים העולם ואין לך שותף גדול מזה כדין וכהלכה ועוד יש לך לדעת כי מיום בריאת העולם, לא חסר העולם שומר שבת, כי אדם שומר שבת היה ע"ה ואחריו קם שת בנו כי הוא היה צדיק גמור, ואחריו כמה צדיקים וכשזה נופל כבר בא השמש שומר שבת מתושלח וכו' נח שם אברהם וכו', ומשם לא פסקה שמירת שבת מישראל ואפילו במצרים היו שומרי שבתות כמאמרם ז"ל".

סגולות השבת:

שבת (קיח:): "אמר ר' חייא בר אבא א''ר יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפי' עובד ע''ז כדור אנוש מוחלין לו שנאמר (ישעיה נו,ב) אשרי אנוש יעשה זאת וגו' מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו.

אמר רב יהודה אמר רב אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון שנאמר (שמות טז,כז) ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט וכתיב בתריה ויבא עמלק.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים שנא' (ישעיה נו,ד) כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וגו' ".

שבת ב-770. (בית המדרש של הרבי בניו יורק) הרבי, (שנקרא באותם ימים שלפני קבלת הנשיאות "הרמ"ש"), ישב והתוועד בהתוועדות עם קבוצת תמימים (תלמידי ישיבת חב"ד) לאחר תפלת שחרית, הרבי הרבה לדבר על המצב הרוחני הירוד של היהודים בארצות-הברית, ועורר את תלמידי הישיבה לפעול למעז קירוב יהודים אל המאור שבתורה, התמימים ישבו ושתו בצמא את דבריו,
אך ניכר היה כי קשה להם להפנים את המסר הברור שביקש הרבי להעביר, הם לא היו רגילים לעסוק בקירוב יהודים, וראו בכך משימה בלתי-אפשרית. הם חשבו בליבם ש"אמריקה איז אנדערש" ['אמריקה שונה' -(מהרחוב והתרבות היהודית באירופה)], אמריקה לא שייך לעצור אדם באמצע הרחוב, ועוד לדבר עמו על ענייני יהדות...
אך הרבי ממשיך לדבר ולתבוע מהם לצאת אל רחובה של עיר, ושם, בשדרה הסואנת, לעצור יהודי ולדבר איתו על מצבו הרוחני,
אחד התמימים קם ממקומו, פנה אל הרבי ושאלו: האם זה אפשרי לבצע את אשר נדרשנו בהתוועדות? כיצד ניתן לגשת ליהודי ברחוב ולשכנעו לשמור תורה ומצוות?
הרבי האזין לדבריו, אחר קם ממקומו וסימן לתמימים לצאת יחד איתו אל רחובה של עיר, שם ידגים להם אישית כיצד מקרבים יהודים גם בניו-יורק של אמריקה, קבוצת התמימים, כשהרבי בראשם, יצאו אל השדרה שממול ל-770, והחלו לפסוע על השדרה תוך שהם תרים בעיניהם אחר יהודי שאינו שומר תורה ומצוות.
גברת לבושת הדר נראית פוסעת באיטיות על השדרה כשתיק מהודר מונח על כתפה. היא מתקרבת לקבוצת התמימים, מעיפה מבט תמה במחזה הלא שיגרתי, והתכוונה להמשיך בדרכה, לפתע יוצא מתוך חבורת הצעירים רב בעל הדרת פנים מיוחדת (- הרבי), ומסמן לה לעצור.
מתוך הדרת כבוד נעצרה לרגע, והרבי שאל אותה אם היא יהודיה, לכשנענה ב'הן', הסב הרבי את תשומת-ליבה לכך שלפי ההלכה היהודית, אסור לה לטלטל את התיק שלה בשבת כיוון שאין עירוב בשכונת קראון -הייטס.
האשה לא נראתה מוטרדת מהעובדה כי היא מחללת את השבת, ואמרה לרבי, שעם כל הכבוד, היא לא חושבת שהיא צריכה לנהוג לפי כל הכללים שההלכה תכתיב לה.
אך הרבי לא הירפה, דקות מספר עמד הרבי והסביר לאשה עד כמה חשובה מצוות שמירת שבת ומה רב ערכה, אך ללא הועיל, האשה לא הסכימה בשום פנים ואופן לעזוב את תיקה לאנחות ברחוב הסואן.
משכלו כל הקיצין, פנה הרבי אל האשה ושאלה אם יש לה בן שמשרת בצבא ארצות-הברית, האשה נענעה בראשה בחיוב, והרבי המשיך: "תארי לעצמך שבנך נמצא כעת יחד עם הפלוגה שלו עמוק עמוק בשטחו של האוייב הגרמני, ופלוגה גרמנית חמושה מקיפה אותם, הפלוגה האמריקאית נקלעה למלכודת אש איומה וחיילי הפלוגה יפלו בזה אחר זה".
תיאורו המפורט של הרבי העביר חלחלה בגופה של האשה ודמעות החלו זולגות מעיניה, והרבי המשיך: "אם תקבלי על עצמך ברגע זה להשאיר כאן את התיק ולא להמשיך לשאת אותו תוך חילול שבת - זכות המצווה תעמוד לבנך, ומכל חיילי פלוגתו יישאר הוא בחיים וישוב אלייך בשלום" - - -
כתפיה של האשה רטטו מבכי. תמונת המצב כפי שתוארה בידי הרבי זיעזעה אותה, ובעיני רוחה ראתה כבר את בנה שוכב בשדה-הקרב ללא רוח היים, לפתע נזכרה כי הרבי ממתין עדיין לתשובתה; היא פנתה אל הרבי, הורידה את תיקה מעליה ואמרה: רבי, בעבור בני אעשה ככל שתבקש!
הרבי הורה לתמימים שעמדו מסביב וראו את הנעשה, לשמור על תיקה של האשה עד צאת השבת, ואחר עזב את המקום, התמימים קיימו את הוראתו של הרבי ושמרו על התיק במשמרות עד לצאת השבת, אז באה האשה ולקחה את תיקה תוך שהיא מרעיפה דברי תודה לתמימים ששמרו עבורה את התיק.
שבועות אחדים עברו, ומתיבת הדואר של האשה מבצבצת מעטפה. כתב-היד מוכר לה, כתב-ידו של בנה, ידיה רועדות כשהיא פותחת את המכתב, ושולפת משם נייר מכתבים מרשרש, היא מתחילה לקרוא את מכתבו ועם כל מילה נוספת שהיא קוראת, נפערו עיניה בתדהמה מוחלטת:
אמא יקרה!
תני תודה לאלוקים על שאני יכול לכתוב לך את המכתב הבא, לולי ניסים גדולים שהצילו אותי מאש תופת, אין לי צל של ספק כי לא היית יכולה להתנחם אפילו בקברי - - -
אכתוב לך דברים כהווייתם: היה זה ביום שבת [כאן נקב הבן בתאריך בו עצר הרבי את אימו על השדרה בקראון הייטס], יצאתי יחד עם הפלוגה שלי למשימה שכללה חדירה עמוקה לשטח האוייב הגרמני, על-פי דיווחי המודיעין שהתקבלו, לא היו אמורים להיות בסביבה חיילים גרמניים, וכך צעדנו בביטחה בסביבה העויינת, כנראה שחדירתנו נודעה בדרך כלשהי לאוייב הגרמני, והם שלחו פלוגה שלמה לתקוף אותנו, היה זה בשעות הערב. הגרמנים זיהו אותנו די מהר, הקיפו אותנו, והחלו לירות עלינו מכל עבר, בתחילה ניסינו להשיב במטחי ירי, אך גורם ההפתעה שיחק לטובתם וחיילי פלוגתי, חברים טובים, נפלו כזבובים בשדה הקרב, ניסינו להזעיק תגבורת במערכת הקשר, אך המקום היה רחוק מדי בכדי שיגיעו בפסק זמן כל-כך קצר. היו אלו רגעים איומים, קשה לי לתאר לך את אשר התחולל בקרבי באותם רגעים שכדורים שרקו באוזניי וחברים נופלים מימיני ומשמאלי - - -
הקרב שניטש בשדה המערכה היה קרב אבוד, לאחר כמחצית השעה הפך המקום לבית קברות ענק לעשרות החיילים האמריקאים, חיילי פלוגתי, מכל חבריי נותרתי אני לבדי - - -
חשבתי שיותר לא אראה אותך, שיותר לא תקבלי ממני דרישת שלום. הייתי בטוח כי אלו הם רגעיי האחרונים עלי אדמות, ואז, כשבליבי אמרתי לך כבר שלום, הגיעה סוף סוף התגבורת המיוחלת, החיילים האמריקאים שהגיעו בכוחות רעננים הצליחו להניס את הפלוגה הגרמנית שנפוצה לכל עבר, ומכל חיילי הפלוגה, נותרתי אני לבדי, אוד מוצל מאש התופת בשדה הקרב.
שלך, ג'קי.

כל מי שהיה מבקש ברכה מהחפץ חיים, הוא היה עונה לו: השבת היא מקור הברכה!

תפנק במשהו את השבת והיא תביא לך את הברכה!

למשל תוסיף מחול על הקודש... כל זמן שאתה עושה אותו שבת (בזה שאתה מקדים את כניסת השבת) אתה מוציא אותו מידי חול ומכניס אותו לקדושה... אין פינוק גדול מזה לשבת הקדושה...

הרבי מלבוביץ ז"ל כתב כי ההשפעה של השבת היא כה גבוהה, עד שאינה יכולה להשתלשל ולרדת לעולם הגשמי אלא לענינים רוחניים בלבד – תורה ותפילה ועבודת ה', אבל ההשפעה של הדברים והצרכים הגשמיים באה מתוספת שבת, וככל שמקדימים לקבל שבת הרי ממשיכים על עצמם יותר שפע גשמי לששת ימי המעשה. והיה אומר לו היו בעלי בתים שומעים לי – לעשות תוספת גדולה לשבת, היה להם שפע של פרנסה כל השבוע.

בע"ה זכות השבת הראשונה של השנה תשמור עלינו ותעזור לנו ותיתן לנו ברכה בכל מעשינו במשך כל השבוע!   

שבת שלום!