פרשת בראשית - כתר שם טוב (גבאים)

כתר שם טוב

ארבעה כלים ראשיים היו במשכן: הארון, מזבח הקטורת, השולחן והמנורה.

הארון, השולחן והמזבח נעטרו בכתר זהב, כדבר שנאמר בארון: "ועשית עליו זר זהב סביב". בשולחן נאמר: "ועשית זר זהב למסגרתו סביב", ובמזבח הקטורת נאמר: "ועשית לו זר זהב סביב".

למנורה לא היה זר זהב. מדוע?

בגמרא (יומא עב:) נאמר: "אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן; של מזבח ושל ארון ושל שולחן. של מזבח – זכה אהרן ונטלו, של שולחן – זכה דוד ונטלו, של ארון – עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח – יבוא ויקח".

מזבח הקטורת מסמל את יחוד עבודת הכוהנים, נציגי העם העומדים בפני ה' ובאמצעותם מתכפר לעם. הכפרה נעשית בעזרת הקטורת שמקטיר הכהן על מזבח הזהב. לכן זכו בו אהרון הכהן ובניו.

השולחן מסמל את העושר, הכח והמלכות. זכה בשולחן דוד המלך וזרעו היוצא ממנו ומושל על ישראל עד קץ הימין.

הארון בו מונחת התורה וכל אדם מישראל יכול לזכות בה.

אבל היכן המנורה, ומדוע לא הוזכרה כאן?

כותבת המשנה (אבות ד,יז): "רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן".

ה"כתרים" שבמשנה הם ה"זֵרים של כלי המשכן".

כתר תורה הוא כנגד הזר לארון, כתר כהונה הוא כנגד הזר למזבח וכתר מלכות הוא כנגד הזר לשולחן.

והיכן המנורה?

וכן, המשנה ב"אבות" עצמה קשה, שכן בתחילתה נאמר: "שלשה כתרים הן" ואילו בפרטיה מוזכרים ארבעה כתרים, גם כתר שם טוב.

המהר"ל ("דרך חיים" על פרקי אבות) אומר, שהמנורה היא כנגד כתר שם טוב.

ושואל "למה כתר שם טוב עולה על גביהן", מדוע לא מספיק שיהיה כמו שאר הכתרים?

ועוד, אם המנורה רומזת לכתר שם טוב שעולה על גביהן, מדוע זה המנורה עצמה לא הייתה בקודש הקודשים?

למנורה יש כתר – אך זהו כתר חיצוני – זו האש הדולקת בנרותיה. ייחודה בנזר האש שעל ראשה.

מתוך הדברים שאמרנו עולה תמונה של ארבעה סוגי אנשים: לתלמיד חכם יש כתר תורה – רואים עליו שהוא בן תורה. כהן נושא כתר כהונה, ומי שהוא מזרע בית דוד הוא מעומד למלכות.

אולם מי הם אלה שיש להם כתר שם טוב?

אלו הם אנשים מכל תחומי החיים העוזרים לזולת, ועוסקים בצרכי ציבור באמונה! את אלה הציבור מזכה בכתר שם טוב!

המנורה מפיצה אור סביבותיה ומאירה לרבים. זר האש שלה הוא חיצוני, אבל הוא נראה למרחוק, עליהם אומרת המשנה, שנעטרו בכתר שם טוב העולה על כולם.

"כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה – הקב"ה ישלם שכרם", כי רק הקב"ה מסוגל לשלם על דבר כזה עצום!!!

עכשיו בסוף התקופה היפה והעמוסה כ"כ של החגים, ובתחילתה של שנה חדשה (פרשת בראשית) זה הזמן להודות למנורות של בית הכנסת, חובשי הכתרים של השם טוב!

מי שעוזרים בצורה רשמית (גבאים, גזברים, חזנים, הקורא בתורה) ולא רשמית (כל מי שנותן יד כל השנה לערוך, לפנות, לסדר, לנקות, לתקן דברים בבית הכנסת, לתרום כשמבקשים וכד').

תבורכו מן השמים!!!