התורה מתאימה רק לנו!
הרב עובדיה זצ"ל:
משנה (אבות
ג,יד): "חביבין
ישראל שנקראו בנים למקום.
חבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר (דברים יד), בנים אתם לה'
אלהיכם.
חביבין ישראל, שנתן להם כלי חמדה.
חבה יתרה נודעת להם שנתן להם כלי חמדה מה שבו נברא העולם, שנאמר (משלי
ד), כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזבו".
מה הקשר בין השני חביבין האלו דווקא?
כשמשה
בא לקבל את התורה המלאכים לא רצו לתת אותה והייתה להם עדיפות כי הם השכנים של השדה
וטוענים ל'בר מצירא' שאפי' אם מישהו אחר קנה כבר את השדה הוא חייב למכור אותה
לשכן, כי זה ועשית הישר והטוב ולו זה נח להרחיב את השדה שלו (בבא מציעא קח).
וזה
מה שהמלאכים טענו שהם הכי קרובים לתורה!!!
אבל
בהלכות בר מצרא מופיע שאם אני נותן לבן שלי נחלה ירושה כבר אין לשכן שום טענה!
לפי
זה מובנת המשנה נתן להם כלי חמדה כי נקראו בנים למקום ולכן יש לנו זכות יותר
מהמלאכים!!!
התורה
היא ירושה שלנו ולא יכולה להתאים לאף אחד אחר!!!
גמ'
(שבת פח.): "ההוא צדוקי דחזייה לרבה דקא מעיין בשמעתא,
ויתבא אצבעא דידיה תותי כרעא וקא מייץ בהו וקא מבען אצבעתיה דמא".
רבא,
כשהיה שקוע בלימודו, שם את האצבעות מתחת לכסא והם דיממו, והוא לא שם לב. הצדוקי
ראה את זה ולא הבין:
"אמר ליה עמא פזיזא, דקדמיתו פומייכו
לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו כרישא! איבעי לכו למישמע, אי מציתו קבליתו ואי
לא לא קבליתו!"
הצדוקי
תמה: איזה מן עם אתם? תכונת הפזיזות מאפיינת את העם שלכם. אתם עם פזיז, לא שקול,
כבר הוכחתם את זה פעם אחת בהסטוריה שהקדמתם את פיכם לאזניכם באומרכם "נעשה
ונשמע", ואתם עדיין אוחזים בפזיזות הקדומה הזו.
טענתו
של הצדוקי היא טענה גדולה מאוד. למה לעם ישראל אין זמן לשלבים? למה הוא עף מיד על
המטרה? אותו צדוקי ראה שרבא מתעלם מן הגוף, מן הדברים הפשוטים, ולא הבין מה פשר
הדבר.
ענה לו רבא: "אנן דסגינן בשלמותא" כתיב בן תומת
ישרים תנחם, הנך אינשי דסגן בעלילותא כתיב בהו וסלף בוגדים ישדם".
מסביר
רש"י: אנן דסגינן בשלמותא - התהלכנו עמו בתום לב, כדרך העושים מאהבה,
וסמכנו עליו שלא יטענו בדבר שלא נוכל לעמוד בו[1]".
הקב"ה בא לאומות והציע להם את התורה. לעשיו לא התאים הדיבר 'לא תרצח',
ולישמעאל לא התאים הדיבר 'לא תגנוב'. מהותו של עם ישראל היא לסמוך על הקב"ה,
להיות מחוברים לקב"ה. הקב"ה רק מציע, עם ישראל רק מריח את האלוקות -
ומיד עף על המטרה.
"תומת
ישרים תנחם". הישרות, התמימות והרצון להתחבר לטוהר ולתורה האלוקית גורמת לו
לדלג על הכל.
מספרים על יהודי
שהיתה לו בעיה רפואית גדולה, והוא הלך לרבי מקוצק כדי שיתן לו ברכה. אמר לו
האדמו"ר 'כאן אין תחנת חלוקה של ברכות, תישאר כמה ימים, ונראה אם ידבק בך
משהו'. אחרי כמה ימים בא גוי לרבי מקוצק ואמר לו: 'גרים אצלך כל מיני אנשים
מוזרים, אבל הפעם מדובר ביהודי שהשיג שיא חדש. תראה מה הוא עושה על הגג!' הרבי
מקוצק מסתכל, ורואה את אותו יהודי רוקד ושמח, אומר לו האדמו"ר, 'עכשיו, שהגעת
לכזו דרגה, אני יברך אותך במה שרצית'. היהודי שומע, וצוחק. שואל אותו האדמו"ר
- 'למה אתה צוחק?' עונה היהודי: 'אני כבר לא צריך אותך, יש לי את הקב"ה'.
כשיהודי
מרגיש שהוא הגיע לאמת שלו הוא כבר לא צריך שום דבר אחר! לא צריך בדיקות וחקירות...
מתי
יהודי מגיע לאמון? רק מתי שאתה בעצמך נקי כי אם לא אתה חושד בבן זוג...
לכן
עכשיו כשהיהודי במצב הכי זוהר שהוא יכול להיות כל השנה - הוא מחובר לקב"ה הכי
הרבה ומקבל באמון שלם כל מה שהקב"ה מביא בידיעה שזה הדבר הכי טוב שיכול לקרות
לו.
וזה
הזמן הכי מתאים לשמוח בתורה!!!
[1] ילד מאמין שהכאב עובר והוא באמת עובר כי אבא
אמר!!!
האוה"ק על אדם הראשון שאכל
כי הביאה לו את זה אשה שהקב"ה הביא לו! תתחתן עם הבת של הרב אליהו אתה לא
תשאל אותה אולי ניפית את הקמח או בדקת את הירקות יש אמון מלא!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!