פרשת כי תצא - היצר הרע מגיע דווקא כשאתה מנסה להתחזק!

היצר הרע מגיע דווקא כשאתה מנסה להתחזק!

יום אחד פנה המוסכניק למנתח לב: "זה אוכל אותי כל פעם מחדש. מה ההבדל בינינו? שנינו עושים את אותן הפעולות בשורה התחתונה:

אני מנתח לב של מנוע - אתה מנתח לב של אדם. אני מחליף שסתומים במנוע, וגם אתה. אני מנקה חומרים מיותרים או מזיקים מתעלות הניקוז של המנוע, ואתה באמצעות צנתור מפנה שומנים מעורקי הלב.

"איך קורה שבסופו של חודש, לאחר שעבודתנו זהה, אתה זה שגורף את הכסף הגדול מהמטופלים ואני נשאר עם משכורת בינונית?".

חייך המנתח והשיב לו בשנינות: "נראה אותך מצליח לתקן את המנוע בזמן שהוא פועל"...

פרשת השבוע פותחת בתיאור מצב שבו עם ישראל יוצא להילחם באחד או כמה מאויביו, והוא מנצח. "כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו".

במדרש מופיע שהכתוב מדבר על מלחמת היצר שהיא מלחמה תמידית בין היצר טוב ובין היצר הרע.

המלחמה בין היצר הטוב ליצר הרע נערכת בעוד "המנוע פועל".

מי שמת לו המנוע – אין ליצר הרע מה לחפש אצלו... הוא לא יזוז בזמן הקרוב לשום מקום...

על מי היצר הרע קופץ?

על מי שאצלו כל המערכות חיות נושמות מרגישות פועלות!

זה בן אדם מסוכן!

הוא עושה חשבון נפש... הוא יכול לצאת לי פתאום צדיק... לגנוב לי את כל העבירות ועוד להפוך אותן לזכויות ולהחזיר אנשים אחרים בתשובה...

אוה"ק (דברים כ,א): "כי תצא למלחמה וגו'. אולי שרמז הכתוב מלחמת האדם עם יצרו, ובא להסיר מלבבו מורך, ואמר כי תצא למלחמה הידועה שאין גדולה ממנה, והנה במלחמה זו יש ב' דברים קשים לאדם שמתישים כוחו... סוס ורכב, סוס כנגד מה שהוא היצר סוס מוכן למלחמה מה שאינו כן האדם, רכב כנגד הרכבת האדם שנוטה וחושקת לדברים, ואומרו עם רב ממך כנגד כוחות הרע שניתוספו ממנו מצד מעשיו הרעים כמו שאמרנו, אף על פי כן בא דברו הטוב ואמר לא תירא מהם, והטעם הוא כי ה' אלהיך עמך פירוש הן אמת אם היית בא למלחמה בכחך אין בך כח לעמוד במלחמה זו אבל כיון שה' אלהיך עמך כחו גדול להצילך, כי כשבא אדם ליטהר ימינו יתברך מקבלתו ונדבק לה' והוא יכניע מציריו.

וגמר אומר המעלך מארץ מצרים כי זה מופת חותך כי ה' מפרק הקליפה מן הקדושה ומבררה, והוא סוד העלאת ישראל ממצרים כידוע ליודעי חן, וזה לך האות כדי שתתחזק במלחמה, וכן הוא אומר (תהלים ל''ז) צופה רשע לצדיק וגו' ה' לא יעזבנו בידו, ואמרו ז''ל (קידושין ל':) שהכתוב מדבר על יצר הרע שהוא מתגבר על האדם וה' עוזרו ומצילו מידו".

זהר חדש (בראשית כו.): "(איוב א) וַיְהִי הַיּוֹם וַיָּבוֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים כו'. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, הוּא שָׂטָן, הוּא יֵצֶר הָרָע, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אוֹתוֹ הַיּוֹם, יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה. יוֹם שֶׁיֵּשׁ לְכָל אָדָם לַחֲזוֹר לְמוּטָב, וְכָךְ תִּרְאֶה, אֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע לְקַטְרֵג, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָאָדָם רוֹצֶה לַחֲזוֹר לְמוּטָב".

הרב קוק (אורות התשובה ח,טז): "כשעולה על לבו של אדם לשוב בתשובה שלמה, ולתקן את כל מעשיו ורגשותיו, אפילו במחשבה לבד, לא יפל לבו בקרבו ממה שהוא נחרד מפני רוב העוונות, שנעשו אצלו יותר מורגשים. כי כך הוא טבע הדבר, שכל זמן שהאדם הוא נרדף מפני זעף הטבע הגס וחשכת המדות הרעות הסובבות אותו איננו מרגיש כ"כ בחטאיו, ולפעמים שאינו מרגישם כלום, והרי הוא צדיק בעיניו, אבל כיון שכחו המוסרי מתעורר מיד נגלה אור הנשמה, וע"י האור נבדקת היא נפשו כולו אצלו, ורואה הוא את כל כתמיה, ולבו דואג בקרבו בחרדה גדולה על מעוט שלמותו ועומק נפילתו. אבל דוקא אז ישים אל לבו, שראיה זו והדאגה הבאה עמה הנה הן הסמנים היותר טובים המבשרים לו ישועת עולמים בתקון הנפש, ויתחזק מאד בזה בה' אלהיו".


הרב זאגא:

היכולת שלנו לראות, אינה תלויה רק בכושרנו הביולוגי, או בגובה המספר שיש לנו במשקפיים. 
ראייתנו מושפעת מאד ממצבנו הרוחני והנפשי. 
ראייה במובן הרחב של המילה, היא גם חוש הביקורת וההערכה, של עצמנו וסביבתנו. וראייה זו בודאי קשורה למצבנו הנפשי. 
יש פרטים שנשים רואות, וגברים לגביהם, כעוורים גמורים. יש דברים שמבוגרים רואים, ונסתרים הם לחלוטין מהילדים העטופים בחלומות הילדות. יש עומקים שצדיקים רואים, ואנו הפשוטים עוד לא זכינו לראות. 
יש פרטי חיים שהאדם עצמו יראה אותם במצב רוחני מסויים, אך במצב רוחני אחר הוא לא יבחין בהם כלל ועיקר.

יום אחד אתה שומע הרצאה, רואה איזו תופעה, שם לב לאיזו נקודה, פוגש מישהו, ומחליט להתחיל להתעלות.

על ההתחלה אתה מגלה לפתע שישי לך חסרונות וקלקולים שמעולם לא ראית אותם קודם לכן. לא נעים.

ואז אתה שואל את עצמך, מה קורה פה. וכי לא ראיתי את עצמי עד היום? איך זה שפתאום נגלו לעיני, נקודות הזקוקות לתיקון. והרי אלו נקודות חיים, מעשים או תכונות, המככבים אצלי כבר שנים רבות.

צריך לדעת שהפתיחת עיניים הזאת היא סיבה למסיבה ולשמחה גדולה, בשום אופן לא לעצבות.

כך הוא טבעם של דברים.

כל זמן שהאדם שקוע וטרוד בסיפוק יצרים מעוות, ומידות ומעשים שאינם טובים, איננו מרגיש כל כך בחטאיו, ולפעמים אינו מרגיש אותם בכלל, והריהו צדיק בעיני עצמו.

אבל ברגע שכוחו המוסרי של האדם מתחיל לעבוד, ואור נשמתו מתחיל להאיר בתוכו, הרי נבדקת ונבחנת היא נפשו כולה בעיני עצמו, באור חדש בהיר ועילאי. ואז נגלים לפתע כל כתמיה, חטאיה וחסרונותיה.

תופעה זו עם כל אי נעימותה, בשורה טובה ומעודדת היא לאדם. כי אם התחיל לראות מה שלא ראה קודם לכן, הרי זה הסימן הטוב ביותר לתחילתה של גאולה אישית נעלה ומאושרת.

ככה זה לכל אחד בחיים אבל זה עוד יותר למי שרק מתחיל את החיים הרוחניים האמיתיים – חתן הבר מצוה!

מבחינת היצר הרע – בבר מצוה אתה נהיה לוחם!

אתה נהיה מסוכן!

עכשיו הוא לא רוצה שתעשה דברים טובים... קודם זה פחות הזיז לו, לא היתה כאן מלחמה כי לא היה יצר טוב.

עכשיו מתחילה המלחמה ועכשיו גם הנער נהיה לאיש ומתחיל לחשוב ברצינות על דרכו בחיים ומגלה שיש הרבה עבודה...

יש הרבה מה לתקן, יש הרבה מה ללמוד...

מעולה! אם אתה מתחיל לראות חסרונות ואיפה צריך לתקן זה אומר שסוף סוף הצטרפת לעובדי ה'...

אין מה לפחד – ה' אלוקיך עימך המעלך מארץ מצרים!

הקב"ה בצד שלנו!!!

אש בעיניים!!!



שבת שלום ומבורך!!!