ממעיינות הרחצה למעיינות הנשמה
הרב עמיאל[1] (דרשות
אל עמי א' עמ' 8): עוד מעט ותכלה שנה. כבר עברו עלינו משנה
זו אחד עשר חודש, ועוד חודש ימים והשנה איננה, כאילו לא היתה כלל במציאות, ונוספה
גם היא על ה״חסור״ של חיינו הקצובים.
עומדים אנו בבין השמשות של השנים
ורואים, איך שהשמים מתקדרים בעבים יותר ויותר מיום ליום, הלילה מתגדל והיום מתקטן,
האילנות משירים את בגדי החמודות שלהם, השדות נעשים ערומים יותר ויותר והצפרים עפות
מכאן בקול תאניה ואניה אל מדינות רחוקות מאוד.
והאם כל זה אינם קוראים אלינו בקול גדול
מסוף העולם ועד סופו: באו חשבון, בואו ונחשוב חשבונו של עולם, חשבון עולמנו, מאין
ולאן...
הנני רואה כעת בביהכנ״ס הרבה פנים
חדשות, שלא היו בכאן זה הרבה שבתות, ממעינות הרחצה באו, ממעיני הישועה, ששם שהו
איזה שבועות...
אבל אם מעיני הרחצה של הגוף כבר מתחילים
להיות נסגרים, הנה נפתחו עתה דוקא מעיני הרחצה של הנשמה, וגם הם ישתמשו למעיני
הישועה, אם תרחצו שם את נשמותיכם היטיב, היטיב.
'והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבוא השמש
יבוא אל תוך המחנה'. כל סוף שנה הוא ה"לעת ערב״ של חיינו ושקיעת השמש שלנו,
והאם לא כבר באה העת אחרי שכבר טבלנו מאה פעמים ואחת את גופנו במעינות רחצה שונים,
להתחיל לטבול את נשמותינו ולשוב סוף סוף אל המחנה, מחנה השכינה של אלהי
ישראל".
אם אפשר להוסיף על גבי דברי הרב
עמיאל את דברי הרב קוק (אורות התשובה, פ"א):
"אחרי התשובה הטבעית (הגופנית) באה
(התשובה) האמונית" – "הגופנית סובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר
והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע, שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים,
והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי (הכלל). ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא
עצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן המצב,
לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה וישובו אליו
החיים בכל רעננותם".
חודש אלול בא ע"ג החופש, בחופש
אתה אמור לעשות תשובה גופנית טבעית, עכשיו אחרי הטבילה של הגוף, מגיע תורה של הנשמה
לטבול...
בארבעים ימים מאלול עד יום כיפור יש תתק"ס שעות (כ"ד שעות כפול
ארבעים ימים = תתק"ס) כמניין הלוגין במקווה (במקווה יש ארבעים סאה,
ובכל סאה יש כ"ד לוגין, יוצא תתק"ס לוגין)[2]
אדם טובל במקווה ויוצא חדש, אם אדם ינצל את הימים האלה מראש חודש אלול עד יום הכיפורים
יכול להיות בריה חדשה ממש.
כתב מרן הבן איש חי לחכם אחד:
"אני כותב לך את המכתב בחודש אלול,
שבו כל רגע ממנו יקר לי כמו חודש ימים".
כל חודש אלול היה מרן הבא"ח הולך
ומתבודד, והיה נוהג לקחת מניין, ועוזב את בגדד והולך אצל קבר יחזקאל הנביא להתבודד
כדי שאף אחד לא יפריע לו אפי' רגע, ואת כל החודש היה מקדיש לאבינו שבשמים.
אלול בגימ' ס"ז, בגימ' בינה, אלול זה עולם התשובה, אדם יכול עכשיו באלול להכנס
ישר לעולם הבינה, בינה זה כסא הכבוד, והקב"ה חותר חתירה מתחת כסא הכבוד בחודש
אלול, כדי שהאדם יוכל לחזור בתשובה בלי ההפרעות והמקטרגים שבדרך.
החודש הזה מגן על האדם כמו עיר מקלט, כמו שכתוב "אנה לידו ושמתי לך" ר"ת אלול, הקב"ה נתן
לנו מתנה, כתוב בערי מקלט "ונס שמה", כל זמן שהוא בעיר מקלט אף אחד לא
יכול לנגוע בו, אבל כל כשהוא לא בעיר מקלט יכולים ח"ו לפגוע בו, אם אנחנו
רוצים שאף מקטרג, אף שטן ואף יצר הרע לא יוכלו לגעת בנו, אנחנו צריכים לברוח אל
עיר מקלט, צריך לנצל את חודש אלול שיגן עלינו כל השנה.
הנשמה לפני
שהיא יורדת לעולם יש לה פחד גדול מאוד והיא בוכה לפני ה' יתברך שהיא מפחדת מאוד
לרדת לעולם הזה ואפי' שהיא יודעת ש'יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז
מכל חיי העוה"ב' היא רואה את כל הניסיונות שעתידים לעבור עליה ומאוד חוששת
שהיא תעבור עבירות.
ה' עונה לה שלא תדאג כי הוא נותן לה
מתנה ששמה תשובה ותמיד תוכל להיטהר ולהתנקות לגמרי.
אבל עדיין היא מפחדת כי היא לא לבד פה
בעולם יש לה גוף גשמי ואולי הגוף הזה לא ירצה לעשות תשובה ולא יידע איך לעשות את
זה?
ה' עונה לה שבשביל זה הוא נותן לנו נ"ב
ימים בשנה שבהם מאיר לכל יהודי את הדרך לחזור בתשובה.
כתוב בחז"ל שאבינו שבשמים מקיים את
כל המצוות ובאלול הוא מקיים את המצוה של ערי מקלט כמו שהאר"י הק' כותב שאלול
ר"ת "אינה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס
שמה" - שכל יהודי יכול לברוח לאלול, ואז הקב"ה מקיים את מה שכתוב בערי
מקלט "תכין לך הדרך" ומגלה לכל אחד דרך תשובה!
[1] הרב
הראשי לשעבר של תל אביב.
תודה רבה לרב אבינדב אבוקרט על המקור.
[2] למה
מקוה צריך תתק"ס לוגין? ידוע שהאדם מורכב מארבע היסודות וסימניך – ארמ"ע
– אש, רוח, מים, עפר, וכל אחד מה-ארמ"ע כלול מארבע, אש כלולה מארמ"ע של
אש וכן על זה הדרך, ארבע כפול ארבע סה"כ י"ו, אבל אדם שלא הולך בדרך ה'
הוא פוגם ביסודות שלו, וכשהוא רוצה לשוב בתשובה צריך לתקן אותם, לבטל אותם. איך
מבטלים, ברוב! צריך ששים, י"ו כפול ששים יוצא בדיוק תתק"ס.
לכן עוסקים בחודש זה בזוה"ק ובפרט בתיקונים שהרי
"דף זוהר" עולה ש"ב, כמניין פעמיים מקווה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!