פרשת כי תבא - השבוע האחרון של השנה

השבוע האחרון של השנה

הגענו לשבוע האחרון של השנה, בכל יום השבוע, לדוגמא יום רביעי, יהיה היום רביעי האחרון של השנה ואומרים שאפשר לתקן השבוע בכל יום, דוגמא רביעי, את כל ימי הרביעי של השנה. אז כדאי לנצל את ההזדמנות, ולעשות בימים האלו דברים טובים ומועילים[1]. אנחנו רוצים להגיע לראש השנה ויום הדין מסודרים.

גמרא (ע"ז ג) "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת ומי שלא טרח מה יאכל…".

דרשו רבותינו בעלי המוסר, דהנה חדש אלול הוא החדש הששי מחדש ניסן והוא בחינת ערב שבת, וחדש תשרי הוא החודש השביעי בחינת שבת, וע"כ אמרו מי שטרח והכין עצמו כראוי בחדש אלול, הוא בא לחדש תשרי מוכן, וזוכה לכל המעלות והמצות כראוי. אבל מי שלא טרח, מה יאכל.

כותב החיד"א שבחודש אלול אדם צריך להיות מארי דחושבנייא. אדם צריך לעשות חשבון נפש בין אדם לחברו, במי פגע, למי חייב כסף, ממי צריך לבקש סליחה. זה בין אדם לחברו. וכן נוהגים לבדוק בערב ראש השנה תפילין ומזוזות.

תהלים (צ,ב-ג): "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל אֶרֶץ וְתֵבֵל וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם".

הרב אליהו זצוק"ל: אם אדם היה לוקח כוס והייתה נופלת לו על הרצפה ונשברת, והיה אומר "חטאתי עוויתי פשעתי", והיה עושה עליה וידוי שלם, הכוס הייתה חוזרת להיות שלמה?

אבל אדם עשה חטא, הוא היה מאוס לפני שעשה תשובה, אבל אחרי שעשה תשובה הוא ראוי לפני הקב"ה. הוא יכול להחזיר את המצב לקדמותו.

מדוע אם כן הוא לא יכול להחזיר את מצב הכוס לקדמותו אחרי שאני אומר עליה את כל הווידוי?

אלא "בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ" – לפני בריאת העולם הקב"ה ברא בריאה שלא נמצאת בסדר הנהגת העולם. ההנהגה הזאת נקראת תשובה. לכן שאלו לנביאים מה יעשה החוטא, שאלו לחכמים מה יעשה החוטא, ואף אחד לא נתן את התשובה האמיתית, רק הקב"ה, כי הבריאה הזאת של התשובה נבראה לפני בריאת העולם!

השבת הזאת אנחנו בדיוק בזמן של התשובה שקדמה לעולם, שבוע הבא כבר מתחיל בריאת העולם...

רבי ישראל מסלנט: סוחר ממולח היה זונדל, מעולם לא פספס הזדמנויות. מספר פעמים בשנה נהג לכתת רגליו ולחפש לקנות סחורה טובה במחיר זול, ולמוכרה בעירו ביוקר. יום אחד, הגיעה לפתחו עסקה שקשה היה לסרב לה, הרווח היה נראה מובטח... כל שעליו לעשות, לנסוע למדינה הסמוכה, לקנות את הסחורה בזיל הזול, ולשוב למדינתו. אם הכול יתבצע כמתוכנן, עשיר גדול יהיה... צמד מילים בודדות העיקו על תכנוניו: צמד מילים שכל בעל עסק חושש מפניו - "מס הכנסה"... בשערי המדינה עמדו פקחים קשוחים מטעם המלך, אשר בדקו כל עגלה ועגלה, אוי ואבוי למי שנתפס עם סחורה מוברחת, עלול הוא להישלח למאסר למשך שנים ארוכות... זונדל התלבט קשות, ובסופו של דבר החליט לקחת את הסיכון. פנה לעגלון המתמצא בדרכים חילופיות, אשר ניסיון עשיר לו בהברחת גבולות, ובתמורה לסכום לא מבוטל, נשלמה העסקה בינו לבין זונדל, לשמחת שני הצדדים... ואכן יצא זונדל ממדינתו אל עבר המדינה השכנה, סיים את עסקיו, וביום המיועד טען את הסחורה על עגלת העגלון, וזה האחרון פתח בנסיעה חזרה למדינתם.

כבר עם תחילת הנסיעה, מבחין העגלון, שידידו זונדל הסוחר משום מה לא במיטבו. פניו חיוורות, גופו רועד, שיניו נוקשות זו בזו, ובקושי מצליח לטעום משהו. מה קרה? שואל העגלון, יש לנו לפחות שלשה ימים עד שנגיע לאזור המעבר, תירגע, תפוס סיגריה, שתה תפוזינה, ותהנה מהנוף הנהדר ומהאוויר הצלול... אתה נורמאלי? שואל הסוחר, אם תופסים אותי בגבול, עלול אני להישלח למאסר למשך שנים ארוכות, לא אראה את אשתי וילדיי האהובים, ובנוסף, כל הסחורה תילקח ממני ואשאר עני ואביון, איך אתה רוצה שאהיה רגוע? אבל העגלון, נשאר בסבבה שלו...

חלפו להם שלשה ימים, והנה הגבול מתקרב. לחץ אדיר. עכשיו אפילו העגלון החל לנוע באי נוחות, עגלי זעה קרה נגרו במצחו, וגם גוון פניו החל להחוויר קמעה. מה קרה? שאלו הסוחר, הלא אתה רגיל במסעות מעין אלו? נכון, אמר העגלון, אבל סוף סוף כרגע אנו בלב הסכנה, כל רעש חשוד עלול להקפיץ את השומרים שמפטרלים בסביבתנו, אינני רוצה לחשוב מה יקרה אם יתפשונו... ושיניו המשיכו לנקוש זו בזו, כמעט ומקפיצים את השומרים...

והנה, מגיעים הם לגבול עצמו. דקות ספורות והם בפנים... שניהם מזיעים ממש...

היחידים שלא ממתרגשים אלו הסוסים...

מי שעד עכשיו לא התעורר, הגיע הזמן שיתפוס את עצמו לפחות בפתח של השנה החדשה...

הרבנית ימימה: יש תפילה שלפי ה"שפת אמת" (פרשת כי תבא) היא הכרחית וחיונית בחודש אלול: תפילה ליד פתח, ליד מזוזה.

לעמוד, כך ממש, ליד הפתח. ויהיה קבוע אצל הדלת כמזוזה, שייפתח לו.  ומה תתפלל? תפילות של פתח. של התחלה חדשה. עכשיו. לפני סוף השנה, לפני שנסגר הפתח.

חנה עמדה עם כל הַנָּשִׁים הַצֹּבְאוֹת פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד (שמואל א' ב,כב), מאמינה שהרחם שלה ייפתח!

פתח הוא מקום גורלי.

עכשיו מבינים את הסבתות המרוקאיות, שעוד לפני שידעו קרוא וכתוב פשוט עמדו ליד המזוזה וביקשו. אלה התפילות הכי נכונות עכשיו – פתחו לי פתח!

כתוב בפרשה (דברים כח,יב): "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב" - זה תלוי בך אם הקב"ה יפתח לך את הפתח.

לפי ההתנהגות שלך בפתח, ככה יפתח לך ה'...

---

[1] המנהג שביום כ"ד אלול קורין בפרשת וישלח "ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום" וכו' עד "בת מי זהב", דבהם נרמזו בחינת ז' מלכים שהיו קודם ששת ימי בראשית, בסוד מ"ש ז"ל שהיה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, והתחלתם היתה בי"ז אלול וגמרם ביום כ"ד, וביום כ"ה התחילו ששת ימי בראשית.

ביום כ"ה באלול תזהר בו לקדשו ביותר, וסמוך לבין השמשות של ליל כ"ה תעשה טבילה אחת להעביר רוח רעה, ושניה לתקן עון הכעס, ועוד חמש טבילות לקבל הארת חמשה אור דחסד, כי כ"ה באלול הוא היה יום ראשון דששת ימי בראשית שנברא בו אור החסד. ותזהר כל אותו לילה ויום מכעס, ומדברים בטלים, ולא תתענה בו, אלא תאכל בלילה וביום לחם ובשר ותברך ברכת המזון בכונה, ותאכל בו מיני מתיקה, ותרבה בו צדקה, ותדליק אתה או אשתך באותו הלילה חמשה נרות כנגד חמשה אור דחסד. ואם יזדמן אותו יום שמוציאים ס"ת תעלה לס"ת בציבור, ובליל כ"ה וביומו יאמר הבקשות המסודרות בלשון חכמים.

מכ"ה באלול מתחילים ללמוד ז' ימי בראשית בסדר הזה: בכ"ה לחודש זה קורין מ"בראשית" עד יום אחד, ביום כ"ו מ"ויהי רקיע" עד יום שני, ביום כ"ז מ"יקוו המים" עד יום שלישי, ביום כ"ח מ"יהי מאורות" עד יום רביעי, ביום כ"ט מ"ישרצו המים" עד יום חמישי, יום ראשון של ר"ה מ"תוצא הארץ" עד יום הששי, יום שני של ר"ה מ"ויכלו" עד לעשות. וקודם קריאת פרשת כל יום ואחר קריאת פרשת כל יום, יאמר הבקשות המסודרות בלשון חכמים להרי"ח זלה"ה.