ראש השנה - יומיים של שיזוף

יומיים של שיזוף

חיד"א (דברים אחדים): אומר המדרש: ״ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד״ - מכאן לשני ימים של ראש השנה.

מה הקשר שבין שני ימי ראש השנה לבין בריאת העולם, וכיצד לומדים אנו זאת מפסוק זה?!

חז"ל כותבים כי שני ימי ראש השנה - יומא אריכתא הם.

רבי יהונתן אייבשיץ (בספרו יערות דבש) מבאר, כי הנה אדם הראשון נברא בערב שבת בא׳ בתשרי, ומבואר במדרש שבאותה שבת לא שקעה השמש עד למוצאי שבת, ואז חשב אדם שהעולם חשך. אם כן, יום א׳ בתשרי ויום ב׳ בתשרי - יום אחד הם, שכן השמש לא שקעה ביניהם.

וממילא, באותה שנה היה יום הכיפורים לפי מנין ימות החמה — יום ט׳ בתשרי. שכן, החמה לא שקעה בין יום א׳ תשרי ליום ב׳ בתשרי.

על כן אומר הכתוב: ״ועיניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש״.

אבל, לפי מנין ימות הלבנה היה יום הכיפורים ביום י׳ בתשרי, כי למהלך הלבנה נחשבו שני הימים הראשונים של חודש תשרי לשני ימים נפרדים, ועל כן נאמר: ״בעשירי לחודש״.

ומה שניתנה לשטן רשות לשלוט באדם כל ימות השנה, זהו למנין ימות החמה, וכמנין אומות העולם. ולמנין זה, אין בשנה אלא רק שס״ד ימים, כמנין שמו של השטן, שס״ד.

ומכיון שנתחדש יום הכיפורים ונעשה על ידי חילוקו של יום ראש השנה לשנים, אין לשטן רשות לשלוט בו.

לפי דבריו אלו של ר׳ יהונתן, נוכל כאמור להבין היטב את מאמר המדרש: ״ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד״, מכאן לשני ימים של ראש השנה.

כלומר, מכך שנאמר: ״ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד״ מוכח, שבכדי שימנה יום מששת ימי בראשית צריך שיהיו בו בוקר וערב.

ואם כן, יום השישי שנברא בו האדם ולא שקעה בו השמש עד למוצאי שבת, נחשב ליום אחד.

ומכיון שהיה זה יום א' בתשרי, מובן היטב מדוע אנו חוגגים את שני הימים הראשונים של החודש כראש השנה, משום שכאמור, כבר בבריאת העולם לא היה הפסק ביניהם.

תהלים (פט,טז): ״אשרי העם יודעי תרועה ה׳ באור פניך יהלכו".

מדרש בשוחר טוב: ״אשרי העם יודעי תרועה״ - שיודעים לרצות ולפייס את בוראם בראש השנה.

״ה' באור פניך״, זה יום הכיפורים. שכן, משום שהיום בו נברא אדם הראשון נמשך שלושים ושש שעות, אין לשטן רשות לקטרג ביום הכיפורים, וכמו שנתבאר.

וזה ביאור הכתוב: מדוע ״אשרי העם יודעי תרועה״? מדוע יודעים ישראל לרצות את בוראם בראש השנה? משום ״ה' באור פניך יהלכון״!

משום שבתחילת הבריאה האירו היום השישי והשביעי בלא הפסק ביניהם. ומשום כך ״יהלכון״ - ביום הכיפורים, משום שלפי חשבון זה אין לשטן רשות לקטרג ביום הכיפורים, כי על כן הם יוצאים זכאים בדינם ובהילוכם לפני בורא עולם.

יוצא שבראש השנה אנחנו מקבלים יומיים של שיזוף רוחני עמוק! אור עצום עצום השוטף אותנו מלמעלה למטה!

גמרא (ר"ה י"ח): "בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו"- אמר ר"י וכולן נסקרין בסקירה אחת... היוצר רואה יחד ליבם" זהו יום של ראיה!

ידוע שהכוח של הנשמה פורץ ויוצא דרך העיניים.

ליקוטי מוהר"ן (ח"א צח'): "הצדיק יש לו עיני ה' כמו שכתוב (תהלים ל"ד): "עיני ה' אל צדיקים'".

אור החיים הק' (על והכיתי כל בכור): "והצדיקים העצומים יכירו בהביטם באדם רשע לברר ממנו כח החיוני שהוא בחינת הטוב באמצעות הראיה הדקה, כי תעשה בו נפש הצדיק כמעשה אבן שואבת לברזל... ומת כל בכור- כי באמצעות שאני עובר בתוך מצרים בזה ימית מעצמו כל בכור, כנתינת עינם של חכמים ברשעים, ועושים אותם גל של עצמות, כי באמצעות כן יצא מהם הרוחניות".

כידוע מידה טובה מרובה פי חמש מאות ממידת פורענות – אז מי שהצדיק מסתכל עליו מקבל פי חמש מאות עצמה של טובה וברכה מאשר הרשע שנעשה גל עצמות.

-לכן ר' יוחנן ישב על שערי הטבילה להשפיע בראייתו על הנשים שפע קדושה שיימשך לילדיהם.

-לכן "אסור להסתכל בפניו של רשע" (תנחומא פרשת תולדות סימן ח') וכן בפניו של אדם הכועס.

הראיה של הקב"ה היא פי כמה וכמה מראיה של צדיק!

"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד".

מה זו עקרת בית שאומרת איזה מזל שיצא לי טוב?

אלא הראיה האלוקית עשתה את פנימיות העולם טוב מאוד!

"אשרי העם יודעי תרועה – ה' באור פניך יהלכון" - לאחר הארת האור האלוקי של ראש השנה – "אורי – זה ראש השנה" (ויקרא רבה, כ"א), הארה כ"כ עצומה אור ה' במשך יומיים – אתה יכול לעשות הכל גם לשנות את עצמך והתנהגותך מלמעלה למטה!