יום הכיפורים - אוֹר פָּנֶיךָ היום נְסָה עָלֵינוּ

אוֹר פָּנֶיךָ היום נְסָה עָלֵינוּ

משנה (יומא ח,ט): "...אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ (ויקרא טז), עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ...".

עלון בית שלמה: מדוע משתמש התנא דווקא בכינוי מקום כדי לתאר בכך את הקב"ה הרי יכול היה להשתמש בשמות אחרים כגון הקב"ה ה' וכד'?

אפשר לומר שדבר זה בא לרמוז לאדם כי הקב"ה מלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיניה וכי הקב"ה נמצא ומסתכל בכל מקום וכאשר ייתן האדם אל ליבו דבר זה יחשוב הוא פעמיים לפני שיעבור עבירה.

וכן לעניין העברות שבין אדם לחברו הדברים אמורים לפי שפעמים אדם רב ומתקוטט עם חברו על כי חושב כי החבר לקח לו את המגיע לו או שלא נתן לו מלכתחילה את המגיע לו ואם יזכור האדם כי הכל של הקב"ה וברצונו מחלק הוא את הדברים לבני אדם ואם החבר לקח או לא נתן זה רק כי היה זה רצון ה' כי מלא כל הארץ כבודו.

על כן ישים האדם אל ליבו כי הקב"ה נותן לו את כל צרכיו ואין כל סיבה לריב על דברים גשמיים עם חברו וע"י כך יעשה שלום עם חבריו ע"י שירצה את חברו וכשיעשה זאת יזכה להחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום.

אם מעמיקים עוד מבינים שהקב"ה ממלא את כל העולם אבל באור של רשימו, אור שממלא כל עלמין.

ביום כיפור הקב"ה מוריד אור עצום עצום עצום לעולם האור שסובב כל עלמין – אור של הנהגת היחוד!!!

האוה"ק סיפר על יוה"כ (שנת תק"ג) בירושלים: "ותיכף כשהלכתי לבית הכנסת, ראיתי הארה גדולה בשעת כל נדרי... ובשעה שפתחתי ההיכל היה בעיני כפתיחת שערי גן עדן, ובכל כך הארה שהייתה בבית הכנסת... יאמנו דברי, שלא ראיתי מימי הארה כאותה שעה…"!!!

ואנחנו בתור יהודים קובעים לאן להכניס את האור אינסוף והיכן יאיר האור העצום הזה!

לכן אומרים את הוידוי בלחש שאפילו האזנים שלנו לא ישמעו כדי שרק ה' ישמע, כי זו המטרה – להכניס שם את האור אינסוף שינקה הכל, לא לקטרג.

אורות התשובה (טו,ז): "כפי אותה המדה שהאדם מכיר את עונותיו, הבהירות של אור התשובה זורחת על נשמתו... ואפילו אותם הדברים המעכבים את התשובה, כפי אותה המדה שהאדם מכיר אותם, ואינו מעלים את עיניו ממציאותם, נעשה העכוב שלהם פחות מכחו וארסיותו מתקטנת. ומתוך כך אור התשובה מתחיל להיות זורח עליו, וקדושת השמחה העליונה כבר מתלבשת בעצמיות נשמתו, ושערים סגורים הולכים ונפתחים לפניו, וסוף כל סוף יבא למדה עליונה כזו, שכל ההדורים יתישרו, 'כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו, והיה העקב למישור והרכסים לבקעה'".

רק איפה שאני מכיר נכנס אור ה' אור התשובה ומאיר! כל דבר שתתוודה עליו היום יימחק! לא לפספס כלום!!!

קיצור הכוונות לרמח"ל (עמ' קמה): "כי אימא מתפשטת בז"א בכח התשובה, ובכחה מלבשת כל המדריגות שבהם יש פגמים, והקטרוג מסתלק משם והפגמים מתבטלים באורה, וכל עוון שמתוודים ושבים בתשובה – מתעוררת אימא ומבטלת אותו... כי בהזכרתו ניטל ממנה ומתבטל".

אם אתה חוזר בתשובה על משהו אתה מאיר שם את שם הויה!

אם אתה עושה מצוה כנ"ל!

נפש החיים (א,ו הגהה ב): "וזה שתקנו נוסח ברכות המצו' אשר קדשנו במצותיו... כי מעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצוה. תיכף נעשה רישומו למעלה במקור שרשה העליון וממשיך משם על עצמו אור מקיף וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו...".

אם אתה משתמש בקליפת נגה לקדושה כנ"ל!

אם אתה מבין שמשהו הגיע מהקב"ה באמונה כנ"ל!

אם אתה מבין אבל במעשה הזה חסרה הסכמתו של החבר אז חסר כאן חצי מהאור של הקב"ה וצריך גם את החבר שיסכים ויסלח וכך האור ייכנס בשלימות!!!

באיזו שנה עמ"י לא צם ביום כיפור בכלל???

כשחגג עם ישראל את חנוכת בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך, חלו שבעת ימי חנוכת המקדש בתשרי, ואחד מהם אף יצא ביום הכיפורים.

ביום הכיפורים של אותה שנה, לפיכך, נמשכו חגיגות חנוכת המקדש כרגיל: הקורבנות הוקרבו, והעם אכל ושתה.

אומרת הגמרא: "אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: אותה שנה לא עשו ישראל את יום הכפורים, והיו דואגים ואומרים: שמא נתחייבו שונאיהן של ישראל כלייה, יצתה בת קול ואמרה להם: כולכם מזומנין לחיי העולם הבא".

עם ישראל דאגו שמא חטאו בכך שלא הסתפקו בהקרבת הקרבנות אלא גם חגגו במשתה ושמחה כבשאר ימי חנוכת המקדש, אבל בת הקול הרגיעה אותם שאין בידם כל חטא.

למה באמת סברו שלמה המלך וחכמי הדור שאין צורך לצום באותה שנה?

כנראה שמשום הקדושה הגדולה שהשיגו בחנוכת מקדש הקבע הראשון יכלו להגיע לעמידה בפני השם ומחילת עוונות גם בלא הצום.

דברי הימים ב' (ז,א-ג): "וכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת: וְלֹא יָכְלוּ הַכֹּהֲנִים לָבוֹא אֶל בֵּית ה' כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה': וְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רֹאִים בְּרֶדֶת הָאֵשׁ וּכְבוֹד ה' עַל הַבָּיִת וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהוֹדוֹת לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"

כל הענין של בית המקדש זה נוכחות ה', והתשובה מאירה את האור הזה כרגע במקום המקדש!

מובא ברמב"ם (הלכות תשובה א,ח) "בזמן שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה, אין שם אלא תשובה...".

עד היום היתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה היהודית שבה לא התענו עם ישראל ביום הכיפורים.

חזרת הש"ץ מוסף יום הכפורים: "ועתה ה' אלקינו חרב מקדש ובטלה עבודה גלוי וידוע לפניך שאין לנו לא אשם ולא אשים... לא תודה ולא תמידים. אבל נתת לנו ה' אלוקינו את יום הכפורים הזה, את יום סליחת העון הזה, את יום מקרא קדש הזה".  

הזוהר הקדוש אומר שגם לעתיד לבוא יהיה כך.

יום הכיפורים הוא אחד מהמועדים שיישארו גם אחרי ביאת המשיח, שכן נאמר עליו: "והיתה זאת לכם לחוקת עולם".

אבל מוסיף הזוה"ק: "פורים אתקריאת על שם יום-הכיפורים, דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מעינוי לעונג"!

יהי רצון שנזכה להכניס את אורו יתברך בכל חדרי הלב, בכל אברי גופנו, בכל מעשינו ומחשבותינו, בכל מקרינו ומעשינו עד שיתקיים בנו – "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה"!!!