סליחה מתוך חיבור ואהבה!
הרב חרל"פ (אורי וישעי עמ' צב-צג): "בר״ה העולם כולו חוזר לשרשו, וההוי׳
כולה מתחדשת אז ועומדת בצביון שעמדה בעת התחוללותה, וכשם שאז היו השעות לפני החטא,
והתגלה אז ״זיהרא דאדם קדמאה״ (זהר ח״א ל״ו), ומעמדו של אדם הי׳ נורא ונשגב מאד
עד שביקשו מלאכי השרת לומר לפניו שירה, כמו שיהי׳ לעתיד, שעתידין מלאכי השרת
לומר שירה לפני הצדיקים, כן בכל שנה ושנה השעות הראשונות של היום הוא מעין המצב
הנפלא ההוא".
בזמן כ"כ נפלא וקדוש כולנו
משתוקקים לחזור בתשובה מאהבה ולזכות להארת פניו יתברך – "את פניך ה'
אבקש"!
נתיבות שלום (ר"ה עמ' קלו'): "אספרה אל חק ה' אמר אלי בני אתה אני היום
ילדתיך" (תהלים ב) – 'היום' הוא ראש השנה (זוה"ק) וכן 'אספרה
אל חק' רומז ל'כי חק לישראל הוא'! שהקב"ה אומר בו ליהודי 'בני אתה אני
היום ילדתיך' אתה נולד בראש השנה!
ראש השנה
הוא החדר לידה של השנה[1]!
חדר הלידה הוא מקום חשוב מאוד לכל
החיים כולם, כל לחיצה ורגע של חמצן הם קריטיים, אבל למרות הקריטיות יש שמחה
עצומה באוויר על הלידה המתקרבת ועל התינוק היוצא לאויר העולם...
רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע כתב לרמוז בפס': "הללוהו בתף ומחול", כי יש מראש
חודש אלול עד יום כיפור ב' פעמים ת"פ [480] שעות, סך הכל 960 שאז הוא זמן
מחילת עונות. וזהו "הללוהו ב-תף" - דהיינו ב' פעמים ת"פ, ואז,
"ומחול" - הקב"ה מוחל עונותיהם של ישראל...
ויש בזה רמז נוסף, שהתשובה והעבודה
בחודש אלול צריכות להעשות מתוך שמחה – בתף ומחול, ולא ח"ו מתוך עצבות ומרה
שחורה!
הרב ניסים פרץ זצוק"ל: לאיל של העקדה, שהיה במקום יצחק, היו שתי קרניים. במעמד הר סיני תקעו
בשופר השמאלי, בקרן השמאלית. הקרן הימנית היא למשיח, תקע בשופר גדול. כשיבוא המשיח
התקיעה תהיה יותר חזקה מהתקיעה של מעמד הר סיני ואז, "בִּלַּע הַמָּוֶת
לָנֶצַח", זה לא יגרום להפריד את הטוב מהרע, אלא להפוך את הרע לטוב.
בעקידת יצחק הקב"ה תקע בקרן
השמאלית הקרן של היראה, בגאולה הקרובה, הגאולה שאנחנו תוקעים היום בשופר כנגדה
תהיה בקרן הימנית כנגד האהבה!!!
הרב גינזבורג: בספר ראשית חכמה – ספר מוסר וקבלה שהיו לומדים במשך כל הדורות – כתוב שתשובה ר"ת
תענית, שק ואפר, בכי, הספד. תשובה עצובה מאד...
רבי זושא מאניפולי אמר שבשבילי תשובה מורכבת מחמשה פסוקים:
"תמים תהיה עם הוי'
אלהיך".
"שויתי הוי' לנגדי
תמיד".
"ואהבת לרעך כמוך".
"בכל דרכיך דעהו".
"הצנע לכת עם הוי' אלהיך".
זו תשובה אחרת לגמרי! תשובה בחיות
ובשמחה!
למה ראש השנה קודם ליום כיפור? לא
עדיף למחוק את העוונות, לבקש סליחה ואחר כך להמליך את המלך? מה שווה המלכת המלך
כשאנחנו מלאים עבירות?
הרב אלעד אליהו: בחור אחד החליט להסדיר נשימה לפני הכניסה למשרד, להפתעתו הוא שומע קולות
נסערים בוקעים דרך הדלת.
מרגע לרגע הוא מבין שהשיח הנסער מעבר
לדלת נסוב עליו, חלק מגנים את עבודתו במשרד וחלק מגדילים ואומרים שגם אישיותו לא
מזהירה במיוחד... להפתעתו אף לא אחד יצא להגנתו.
כשהוא הבין שמרגע לרגע העניינים נהיים
יותר ויותר גרועים הוא החליט שעדיף להיכנס מהר ולא לחכות לשמוע עוד.
כשהוא נכנס והלך ישר למקום שלו בלי
להגיד לאף אחד בוקר טוב או שלום, האנשים הבינו שהוא יודע שהם דיברו עליו ושהוא
יודע שהם יודעים והאווירה נעשתה מאוד טעונה...
לאחר כמה דקות של שתיקה רועמת, ניגש
אליו אחד העובדים ואמר לו סליחה שדיברנו עליך, לא חשבנו ששמעת...
כמה הסליחה הזאת שווה?
לעומת זאת
ילד שמירר לאמו את החיים ושיגע אותה במשך כל היום עד שצמחו לה קרניים, רגע לפני
שנרדם הוא ממלמל לאמא סליחה שהפרעתי לך אמא...
כמה מתיקות יש בסליחה הזאת? כמה
אושר? באיזו מהירות אמא תסלח לו?!?
זה ההבדל בין לבקש סליחה מנותקת או
לבקש סליחה עם חיבור נפשי עמוק...
לכן אנחנו קודם כל נכנסים לקודש
הקודשים בתפילת עמידה ורק אח"כ אומרים תחנון!
לכן אנחנו חוגגים קודם כל את ראש
השנה!
קודם כל אנחנו מתחברים כמה שיותר
עמוק כמה שיותר רחב כמה שיותר תמידי לבורא עולם, ממליכים אותו עלינו, מזכירים
לעצמנו שהמלך הזה הוא גם אבינו, ושהוא אוהב אותנו הכי הכי בעולם, אחר כך אנחנו
מגיעים ליום כיפור ומבקשים סליחה מתוקה.
אנחנו חוזרים בתשובה מתוך מצב של גאולה
של בן יחיד ששב אחרי אלפי שנים לארמון בשמחה וששון ובניסים גלויים!
אנחנו חוזרים בתשובה בדור הזה[2]
מתוך שמחה, הכרת הטוב, ורצון להיות יותר קרובים לה' אלוקינו שעשה עימנו טובה
כ"כ גדולה בדורות אלו!
[1] אשה אחת מגיעה לחדר יולדות,
והיא כבר מוכנה ללדת, הדוקטור אומר לה , תלחציי! תלחצי חזקק! והיא לוחצת כל כך
חזק, והילד עף לקיר ונמרח...
אחרי 9 חודשים, שוב חדר לידה, מוכנה ללידה,
הדוקטור אומר לה, תלחצי, תלחצי חזקק! והיא לוחצת שוב כל כך חזק, שהילד עף לקיר
ומת.
ככה זה נמשך 3 לידות...
בפעם הרביעית הרופאים אומרים, דיי זה לא יכול
להמשך ככה!! ומביאים את השוער של ביתר ירושלים, כדיי שיזנק ויתפוס את התינוק כשהוא
עף.
אוקיי, מגיעים לחדר לידה אומרים לשוער, שמע, זה
תינוק, זה לא צחוק אתה חייב לתפוס אותו. השוער שם כפפות, נכנס לעימדת מוצא ומחכה.
טוב, האישה מוכנה ללדת, הכל מוכן, הרופא אומר
לאמא תלחצי, תלחצי חזקק! היא לוחצת, התינוק עף והשוער מזנק זינוק של שוער מקצועי,
תופס את התינוק, וצועק "יאללה להתקפה" ובועט אותו רחוק רחוק...
[2] הרב קוק כותב באגרת אל הרב
חרל"פ (אגרת שעח באגרות הראי"ה): "ואם
יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה ואל דברת הקץ המגולה ואור
הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתתה של תורת אמת, כי כל זמן
מאיר בתכונתו...".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!