יום שבת, 28 בנובמבר 2015

פרשת וישלח - איזו שפה הגויים מבינים

איזו שפה הגויים מבינים


יעקב אבינו נרדף ע"י עשיו לא מרגע הלידה אלא עוד מבטן אימם.

עשיו כל הזמן חיכה לשעת כושר להרוג את יעקב.

אליפז נשלח להרוג את יעקב.

בפירוש הרוקח על התורה כתב בשם מדרש אגדה: כשברח יעקב לחרן מפני עשו, נולד לו לעשו בן, וקראו בשם 'אחי', כדי שלא ישכח מה שעשה לו יעקב. וציוה עשו לבנו, שבכל מקום שיפגע ביעקב יהרוג אותו, וזהו מה שהתפלל יעקב אבינו "הצילני נא מיד 'אחי' ומיד עשו".

אז איך כשעשיו מגיע לפגישה עם יעקב פתאום הכל בסדר ולא קורה כלום?

חז"ל (מדרש תנחומא ג') אומרים שהמלאכים שיעקב שלח הסבירו לו טוב טוב שלא כדאי להתעסק עם יעקב. וכן הזוה"ק (ח"א קעא:) כותב שהוא ניסה לנשוך אותו ונשברו שיניו.

אבל חשבתי לומר בס"ד עוד אפשרות:

בראשית (לב,ח): "ויירא יעקב מאד ויצר לו".
ויירא יעקב" שמא יהרג, "ויצר לו" אם יהרוג הוא את אחרים. (רש"י)

למה יעקב חושש פן יהרוג את עשו, והלא בדין הוא שיהרגנו כמו שאמרו חז"ל (סנהדרין עב.) "הבא להרגך השכם להרגו"?

יש מפרשים מדוע פחד יעקב, על פי משל:
מעשה שהיה במלך צרפת שהיה לו יועץ חכם חרשים חוזה בכוכבים ובקי באצטגנינות, והיה מגיד לו תמיד נסתרות ועתידות, והמלך היה מאמין בו מאד לרוב חכמתו, ויעשירהו ויכבדהו. והנה יום אחד נהפך לב המלך עליו, על ידי הולכי רכיל שדיברו על היועץ לשון הרע מרוב קנאתם בו, שכאילו קשר היועץ קשר עם אויבי המלך להדיחו ממלכותו, ותיכף גזר אומר להביא לפניו את היועץ, ועלה בדעתו להכנס עמו בדברים טרם יהרגנו כדין מורד במלכות.
והנה כאשר הובא החוזה בכוכבים לפני המלך, פנה המלך בשאלה: האם יש בידך לחזות מה צפוי לך בעתות כאלה, ויאמר החוזה: יש ויש, אמר לו המלך: אם כן הגידה נא לי יום מותך. ויבהל החוזה מאד שהרגיש כי רעה נגד פניו. ויתבונן לחשוב במשטר הכוכבים בלוחות שלפניו, ויעש כן בחכמה למראה עיני המלך, כאילו הוא רואה במשטר הכוכבים והמזלות. ואחר איזה רגעים השתנו פניו, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו. ויאמר למלך: אדוני המלך הכוכבים גילו לי כי סכנה גדולה מרחפת על ראשי, אולם צר לי מאוד כי על ידי הכוכבים נודע לי שיום מותי יהיה לפני יום מותו של המלך כמה ימים, ולא על עצמי אני דואג, אלא על אדוני המלך כי קרב קצו, וקץ ממלכתו האדירה...
וישתומם המלך למשמע אזניו, כי דברי החוזה הטילו עליו אימה ופחד, ויירא לנגוע בו, ואז הוציא לאור משפטו, ויצא זכאי לפני המלך, ואדרבה שם המלך משמר ללוות את היועץ בכל אשר ילך, כי האמין שדברי חזונו יבואו באחרית הימים, ועל זה נאמר: (קהלת ז,יב): "החכמה תחיה בעליה".

הנמשל, הנה ידועים דברי חכמינו (סוטה יג.) שרבקה נתנבאה שיעקב ועשו ימותו ביום אחד, כמו שנאמר: "למה אשכל גם שניכם יום אחד", ואף על פי שמיתתם לא היתה ביום אחד ממש, מכל מקום נקברו ביום אחד, שכאשר ערער עשו על קבורת יעקב במערת המכפלה, נטל חושים בן דן מקל והכה בראשו של עשו ובא יהודה והשלים הריגתו כמו שכתוב : "ידך בעורף אויבך". נמצא שדברי רבקה : "למה אשכל גם שניכם יום אחד", נאמרו ברוח הקדש, ולכן "ויירא יעקב" – שמא יהרג, "ויצר לו" – שמא יהרוג, ואז ימות גם הוא כאחיו, לקיים נבואתה של רבקה.

אולי אפשר לומר שיעקב אבינו גילה לעשיו את הנבואה של רבקה ואמר לו, אתה יכול לירות בי אבל תדע שכאן תהיה קבורתך...

רק ככה אפשר להפחיד גוי, לא בטיעוני מוסר וצדק, אלא באינטרס אישי - גם אתה תיפגע...

במלחמת לבנון הראשונה מו"ר אבי נקלע למארב של קבוצת חיילים שהקיפה אותם ודרשה מהם להיכנע, מו"ר אבי הוציא רימון, העיף את הניצרה, ואמר להם אני הולך לפוצץ את זה על כולנו... בסוף הם הגיעו איתם להסדר שהם ישחררו אותם והוא יזרוק את הרימון באיזה ואדי.
ברוך פודה ומציל.


רק ככה אפשר להתמודד עם הערבים גם בימינו אלה... לגבות מהם מחיר כואב מאוד מאוד על כל חשיבה של נסיון להוציא פיגוע.

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

רשומות פופולריות מהחודש האחרון: