פרשת ויחי - יהודה המלך!

יהודה המלך

מה הנתונים של מלך?

למה דווקא יהודה זוכה במלכות בית דוד ומגיע לזה שהיא לא תסור מזרעו לעולם!

איך מגיעים לזה שמלך המשיח ייצא מזרעך?

בראשית (מט,ט): "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ".

רש"י (ע"פ בר"ר צח מטרפו של תמר עלית ונתעלית): "ממה שחשדתיך בטרף טרף יוסף, עלית - סלקת את עצמך (ע"י שאמרת מה בצע וגו'), וכן מהריגת תמר שהודה צדקה ממני".

ממעשים אלו רואים מה התכונות שנדרשות ממנהיג יהודי אמיתי!

*שליטה מטורפת בעצמך!

מדרש (בר"ר צג): "כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו, כי הנה המלכים, זה יהודה ויוסף, עברו יחדיו, זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה... רעדה אחזתם שם, אלו השבטים ... אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ זה יהודה ויוסף, וְרוּחַ לא יבא ביניהם, אלו השבטים, אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו אנו מה איכפת לנו".

*לא לפחד ללכת נגד הזרם!

בראשית (לז,כו-כז): "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ: לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו".

בפעם הראשונה שאנו נפגשים עם יהודה זה כשהאחים רוצים להרוג את יוסף ויהודה יוצא נגד כולם ואומר שלא יהרגו אותו – לא מפחד ללכת נגד הזרם.

*לא מתבייש להודות!

בראשית (לח,כו): "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ".

במעשה תמר יהודה לא מתבייש להודות למרות אי הנעימות הגדולה שנגרמה לו שהרי היה אדם חשוב – יהודה כשמו כן הוא מודה על האמת ולא בוש.

וכך כותב המדרש (שמ"ר ל): "ולמה נתן הקב"ה כתר ליהודה והלא לא לבדו הוא גבור מכל אחיו והלא שמעון ולוי גבורים והאחרים? אלא שדן דין אמת לתמר לכן נעשה דיין העולם. משל לדיין שבא דין של יתומה לפניו וזיכה אותה, כך יהודה בא דין תמר לפניו שתשרף והוא זיכה אותה מפני שמצא לה זכות, כיצד היו יצחק ויעקב יושבים שם וכל אחיו והיו מחפין אותו, הכיר יהודה למקום ואמר אמיתת הדבר ואמר צדקה ממני ועשאו הקב"ה נשיא".

בזכות זה כל עם ישראל נקראים יהודים!

זוהי התכונה הכי יסודית אצל יהודי להודות על האמת ולא להרתע להצמד אליה למרות שזו לא הדעה הכי מקובלת ונוחה.

תרגום יונתן (בראשית מט,ח): "יהודה אנת אודיתא על עובדא דתמר בגין כן לך יהודון אחך ויתקרון יהודאין על שמך".

זו הייתה מידתו של דוד המלך שבזכותה זכה למלוכה היה נצמד לאמת ולא מתבייש – ולמרות שחטא פעמיים לא נלקחה ממנו המלוכה מפני שמיד הודה בטעותו בניגוד לשאול שחטא רק פעם אחת אך לא הודה מיד ולכן נקרעה ממנו המלוכה.

דוד המלך מזרעו של יהודה לא מתבייש לרקוד לפני ארון ה' למרות שצוחקים עליו וכן לא מתבייש לדבר בדברי תורה ליד מלכים שמעניין אותם דברים אחרים.

בגלל שתכונה זו עומדת בבסיסו של עם ישראל לכן בחרו הטור והשו"ע לפתוח את תחילת ספרם בענין זה:

טור (או"ח סימן א): "יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא יתברך והתחיל בעז כנמר לפי שהוא כלל גדול בעבודת הבורא יתברך לפי שפעמים אדם חפץ לעשות מצוה ונמנע מלעשותה מפני בני אדם שמלעיגין עליו ועל כן הזהיר שתעיז פניך כנגד המלעיגין ואל תמנע מלעשות המצוה וכן א"ר יוחנן בן זכאי לתלמידיו יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם וכן הוא אומר לענין הבושה שפעמים אדם מתבייש מפני האדם יותר ממה שיתבייש מפני הבורא יתברך על כן הזהיר שתעיז מצחך כנגד המלעיגים ולא תבוש וכן אמר דוד ע"ה ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש אף כי היה נרדף ובורח מן העו"ג היה מחזיק בתורתו ולומד אף כי היו מלעיגים עליו".

"היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו" – נחשון בן עמינדב קפץ לים וקידש שם שמים, בזכות זה ישראל יהיו תחת ממשלתו – אותו כח להודות על האמת, משמש גם לקידוש ה' – למסירות נפש.

גם בימינו לכל אחד מאיתנו קיימת התמודדות לא פשוטה הדורשת מסירות נפש ולענ"ד זו אחת הבעיות המרכזיות של הציבור שלנו –  לא לפחד ממה יאמרו החילונים, החברים, המשפחה – גאוות יחידה.

ישעיה (מ,ט): "עַל הַר-גָּבֹהַ עֲלִי-לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן הָרִימִי בַכֹּחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלִָם הָרִימִי אַל-תִּירָאִי אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלהֵיכֶם".

הראי"ה (מועדי ראי"ה תרב'): "ציון מסמלת את המלכות בישראל, וירושלים את הקדושה בישראל". כי מבשרת ציון שואפת היא להחזרת המלכות בישראל. עליה לעלות על הר גבוה, לא להסתפק בבקשת בית לאומי ככל הגויים, שאין ישראל ככל הגויים. בקשת לאומיותנו אינה דומה לבקשת שאר העמים- שכן בקשתנו עניין קדוש הוא הנוגע לעולם כולו. לעומתה, מבשרת ירושלים שואפת היא להחזרת הקדושה לישראל. נמצאת היא עומדת כבר על הר גבוה, מדברת בשם ה' נכונה. אך עליה להרים בכח קולה, להשמיע אותו בצורה נחרצת וברורה לאומה, ולאומות כולן. וכך, מציון וירושלים גם יחד, יוצא קול רם ונישא: 'הנה א-להיכם'! ".

זהו אברהם העברי שכולם מצד אחד והוא מעבר אחר. וזהו מרדכי שלא יכרע ולא ישתחווה כי הוא יהודי.

*לוקח אחריות על המעשים שלו!

יהודה עשה מעשה חמור במעשה תמר. אבל לקח על עצמו את מלוא האחריות! "צדקה-ממני!" (בראשית לח,כו וברש"י).

תשובות הגאונים (שערי תשובה סימן יג'): "מעשה בשועל שבא עליו הארי לאכלו א"ל השועל מה יש לי בידי להשביעך אבל אני מראה אותך אדם שמן שאתה טורף ושבע ממנו והיה שם גומץ מכוסה ואדם יושב מאחריו כיון שראה הארי אמר לשועל הריני מתירא מתפלתו של זה שלא תכשילני א"ל שועל אי אתה מתירא ולא בנך ובן בנך מגיעו העון עכשו תשביע רעבונך ועד בן בנך זמן הרבה, נתפתה הארי (וזרק את האחריות על מעשיו לנכד שלו) וקפץ על הגומץ ונפל שם, בא לו שועל ועמד על שפת הגומץ מציץ עליו וא"ל הארי הלא אמרת לי שאין הפורענות באה עליך אלא בן בנך נתפס בה, א"ל השועל כבר יש עון על אבי אביך שאתה נתפס בו, א"ל הארי אבות יאכלו בסר ושני בנים תקהינה, א"ל שועל ולמה לא חשבת כן מבראשונה"].

יה"ר שה' יקים לעמ"י משיח עם תכונות של מנהיג אמיתי שיוביל את עמ"י לקב"ה בלבד אמן!!!