Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום רביעי, 3 בדצמבר 2014

פרשת וישלח - בירור הניצוצות

בירור הניצוצות


הרב ניסים פרץ זצוק"ל: ידוע כי יעקב אבינו היה בן 63, ובן 77 היה כשבא לבית לבן הארמי. אם כך, היכן היה יעקב אבינו 14 שנה החסרות? אמרו חז"ל שהלך אברהם לבית מדרשם של שם ועבר ולמד אצלם תורה (כפרוש רש"י לה,כט בשם המדרש).

איך יעקב אבינו מרשה לעצמו להיטמן 14 שנה בבית שם ועבר כשיש לו סכנת חיים מעשו, ומצווה של כיבוד הורים להקים לו בית בישראל?

יעקב אבינו יודע את כל זה אבל הוא גם יודע מי זה לבן הרשע ויודע שבלי הכנה מתאימה הוא יאכל אותו בלי מלח, ולא ישאיר ממנו אבן על אבן! "ביקש להרוס את הכל" – ע"י שיקלקל את יעקב זה גם יהרוס את כל הבניין של אברהם ויצחק שהוא מורכב משניהם, ואם יהיה חזק מידי בשבילו אז יעבוד להרוס גם את הנכדים "הבנים בני והבנות בנותי"...

ויעקב פוחד מלבן שלא יהרוג אותו ברוחניות! ולכן הולך וטומן את עצמו כל השנים הללו כדי ללמוד תורה  מיוחדת!!!

כותב האוה"ק "ויחנו ברתמה" (במסעות) – בוער, כמו 'גחלי רתמים', כמו ר' מאיר שכ"כ האירה בו התורה עד שהגיע למצב של "תוכו אכל קליפתו זרק" שהוא יכול לקבל ולהשפיע בלי להיות מושפע!

יעקב אבינו ישב 14 שנה בשביל להגיע למצב כזה!

למה לבן רדף אחרי יעקב הרי הקב"ה הזהיר אותו שלא יגע בו מטוב עד רע וגם כל הזמן שהוא היה אצלו הוא לא יכל לו?

כי יעקב עזב עוד לפני שבירר ממנו הכל אז הוא רודף אחריו כי מרגיש עדיין שייכות, ובזה שרדף אחריו החיש את הגאולה וע"י זה יעקב בירר ממנו הכל! ולקח את דרכו של לבן ברוחניות כי לבן היה מרמה בצורה לבנה לדוגמא אם הוא היה חותך למישהו את הראש, הוא היה עושה את זה בכזאת מומחיות שהראש היה נופל לו רק אחרי קילומטר והיו אומרים אולי פגע לו הראש באיזה ענף וכו'

ובזה יעקב משתמש נגד עשו, ועשה לו משהו שהוא לא הבין בכלל מה לקח לו!

זוה"ק (וישלח קסו.): "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים, אָמַר רִבִּי אַבָּא וְכִי אַמַּאי אִתְעַר אִיהוּ לְגַבֵּיהּ דְּעֵשָׂו, וְטַב הֲוָה לֵיהּ לְאִשְׁתּוּקֵי מִנֵּיהּ?
אֶלָּא אָמַר יַעֲקֹב יְדַעְנָא דְּעֵשָׂו חַיִּישׁ לֵיהּ לִיקָרָא דְאַבָּא וּלְעָלַם לָא אַרְגִּיז קַמֵּיהּ, וְהָא יְדַעְנָא הוֹאִיל וְאַבָּא קַיָּים לָא מִסְתָּפִינָא מִנֵּיהּ, אֲבָל הַשְׁתָּא (הואיל דאבא קאים בעינא לאתפייסא) עִמֵּיהּ, מִיָּד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו.
רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח וְאָמַר, (משלי יב) טוֹב נִקְלָה וְעֶבֶד לוֹ מִמִּתְכַּבֵּד וַחֲסַר לֶחֶם, הַאי קְרָא עַל יֵצֶר (דף קסו ע''ב) הָרָע אִתְּמָר, בְּגִין דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא תָּדִיר לְגַבֵּי בְּנֵי נָשָׁא, וְיֵצֶר הָרָע אִיהוּ אָרִים לִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ דְּבַר נָשׁ בְּגַאֲוָתָא וְאָזִיל אֲבַתְרֵיהּ מְסַלְסֵל שַׂעֲרֵיהּ וּבְרֵישֵׁיהּ עַד דְּאִיהוּ אִתְגָּאֵי עֲלֵיהּ וּמָשִׁיךְ לֵיהּ לַגֵּיהִנֹּם.
אֲבָל טוֹב נִקְלָה, הַהוּא דְּלָא אָזִיל אֲבַתְרֵיהּ דְּיֵצֶר הָרָע וְלָא אִתְגָּאֵי כְּלָל וּמָאִיךְ רוּחֵיהּ וְלִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּכְדֵין הַהוּא יֵצֶר הָרָע מִתְהַפֵּךְ לְעֶבֶד לוֹ, דְּלָא יָכִיל לְשַׁלְטָאָה עֲלוֹי, וְהַהוּא בַּר נָשׁ שַׁלִּיט עֲלוֹי כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (בראשית ד) וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ.
מִמִּתְכַּבֵּד, כְּמָה דְאֲמָרָן דְּאִיהוּ אוֹקִיר גַּרְמֵיהּ מְסַלְסֵל בְּשַׂעֲרֵיהּ אִתְגָּאֵי בְּרוּחֵיהּ, וְאִיהוּ חֲסַר לֶחֶם, חֲסַר מְהֵימְנוּתָא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ויקרא כא) לֶחֶם אֱלֹהָיו וְגו' (ויקרא כא) לֶחֶם אֱלֹהֵיהֶם הֵם מַקְרִיבִים וְגו'.
דָּבָר אַחֵר טוֹב נִקְלָה (ועבד לו), דָּא יַעֲקֹב דְּמָאִיךְ רוּחֵיהּ לְגַבֵּיהּ דְּעֵשָׂו. בְּגִין דִּלְבָתַר לֶיהֱוֵי עֶבֶד לוֹ וְיִשְׁלוֹט עֲלוֹי וְיִתְקַיַּים בֵּיהּ (בראשית כז) יַעַבְדוּךָ עַמִּים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאוּמִים וְגו', וַעֲדַיִן לָא הֲוָה זִמְנֵיהּ כְּלַל. אֶלָּא בְּגִין דְּסָלִיק לֵיהּ יַעֲקֹב לְבָתַר יוֹמַיָא, וְעַל דָּא הֲוָה מִיָּד נִקְלָה. וּלְבָתַר הַהוּא דְּאִיהוּ מִתְכַּבֵּד יְהֵא עֶבֶד לוֹ, הַהוּא דְּאִיהוּ חֲסַר לֶחֶם יְהֵא עַבְדָּא לְהַהוּא דְּיַהֲבוּ לֵיהּ רוֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ.
תָּא חֲזֵי, עַל דָּא בְּגִין דְּיָדַע יַעֲקֹב דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ, הַשְׁתָּא אִתְהַפַּךְ לֵיהּ נִקְלָה. וְיוֹתֵר חָכְמָה וַעֲקִימוּ עֲבַד בְּדָא, מִכָּל מַה דְּעֲבַד לְגַבֵּי דְעֵשָׂו. דְּאִילוּ הֲוָה יָדַע עֵשָׂו חָכְמָה דָא יִקְטִיל לֵיהּ לְגַרְמֵיהּ וְלָא יֵיתֵי לְדָא, אֲבָל כֹּלָּא עֲבַד בְּחָכְמְתָא, וְעֲלֵיהּ אָמְרָה חַנָּה (שמואל א ב) יְיָ יֵחַתּוּ מְרִיבָיו וְגו' וְיִתֵּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְגו' ".
מתוק מדבש בשם רמ"ק מפרש כי בכח ההכנעה הזו בירר יעקב חלק הטוב שבעשו ולקחו לעצמו, וקצת חלק רע שהיה ביעקב נברר ממנו ולקחו עשו, וזו היא החכמה שעשה יעקב כנגד עשו, שאילו היה יודע את זה שנשאר כולו רע וקליפה, והיה הורג את עצמו שלא יבוא לזה.
אחרי שהוא לוקח את כל הטוב שהיה בעשו בא הקב"ה וקורא לו ישראל שזאת הקומה השלימה!
הזוה"ק כותב שמצווה לרדוף אחרי חיביא לתקן אותם וגם אם לא תצליח לתקנם אז לפחות תברר מהם את הטוב!
מה אפשר לקחת מזה לעבודת ה' שלנו?
הקב"ה מכין לך כל יום תוכנית של בירורים וניצוצות לאסוף, בכל ניסיון כל פגישה עם מישהו כל מצווה שמזדמנת יש בירורים שצריך לעשות שרק אתה יכול לעשות אותם!
"ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום" – זה בפרשת שבוע כל העניין של העלאת הרפ"ח ניצוצות[1]!
לא לפספס! לקפוץ על כל הזדמנות כדי לקחת את הניצוצות שנמצאים שם ולא שח"ו יהיה ההיפך שהקלי' תיקח ממך!
צריך להיזהר כי לא כל אחד הוא יעקב אבינו או ר' מאיר אז לא ללכת לטומאה ולחפש בירורים אבל לפחות במה שמזדמן לך תברר כמו גיבור וחזק!
"בעתה אחישנה" כשיגיע הזמן של בעתה ה' ייעזור לנו באחישנה ויחיש את כל הניצוצות מהר וניגאל!  בקרוב אמן!




[1] אוצרות חיים: "כי כאשר נשברו אלו הכלים של אלו המלכים כמ"ש בע"ה, כל האורות נסתלקו מתוכם ואשתארו מאנין תבירין ולא נשאר בהם רק בחי' הרפ"ח ניצוצין כאשר נבאר בע"ה".