פרשת וישלח - ויאבק איש עימו

"ויאבק איש עימו"

בפרשה אנחנו קוראים על המאבק בין יעקב אבינו לאיש מסתורי כלשהו, שעשה לו מארב באמצע הלילה ליד הנחל...

רש"י מגלה לנו שזהו שרו של עשיו.

אבל, בפרקי דרבי אליעזר יש פירוש אחר קצת מפתיע: "עמד יעקב, והיה מתפלל לפני ה' ואמר: רבון כל העולמים, לא כך אמרת לי שוב אל ארץ אבותיך... ואהיה עמך, והלא עשו הרשע בא להרגני? מה עשה הקב"ה, שלח לו מלאך להושיעו להצילו מיד עשו, ונראה לו כאיש שנאמר: ויאבק איש עמו..."

לפי המדרש הזה, המלאך אינו שרו של עשיו, כי אם המלאך השומר ומגן על יעקב, שרם של ישראל (מובא במדרש שלעתיד לבוא יתגלה שזה היה מיכאל...) – אז למה נאבק יעקב עם המלאך שבא לשומרו?

אלא מכאן אנחנו למדים עיקרון חשוב מאוד ביהדות: כשהקב"ה רוצה לעזור לך הוא נותן לך קושי! תתגבר על הקושי אתה תגיע יותר גבוה!

מסופר שפעם אחת, התקשה ה'אבני נזר' בעת לימודו בקושיא חזקה מאד, שלמרות כל מאמציו לא עלה בידו לתרצה. התפלל ה'אבני נזר' מעומק ליבו שישלח לו ה' פתרון, ואכן סייעו לו מהשמיים וגילו לו את התירוץ. ראה האבני נזר כי טוב, ובכל פעם שהתקשה בלימודו היה מתפלל לה', ומהשמיים היו מתרצים את קושיותיו.

זמן קצר אחר כך, נפגשו חותנו של ה'אבני נזר', הלא הוא הרבי מקוצק ואביו – רבי זאב נחום. פנה הרבי מקוצק לרבי זאב נחום ואמר לו – אמור לבנך, שלא ימשיך בדרך החדשה שסיגל לו בלימוד, כי בדרך זו יהפוך לעם הארץ. על האדם לעמול בכוחות עצמו על לימודו, ועמל זה מפתח את כוחותיו והוא קונה אותם בקניין אמיתי.

במילים של צ'רצ'יל: "פסימיסט רואה קושי בכל הזדמנות, אופטימיסט רואה הזדמנות בכל קושי".

ולהבדיל בין הטמא לטהור כמו שר' נחמן כותב: "כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו זו הבחינה היא מעין עולם הבא".

לדעת שהדברים הטובים הם לטובתי זאת לא חכמה, אבל להבין שהקשיים שיש לי הם לטובתי זאת כבר בחינה של מעין עולם הבא!

כמו שכתוב (ירמיהו ל,ז): "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ"!