חנוכה - יסוד האש
אוסרי לגפן (חנוכה עמ' לה'):
*כל
דבר בעולם מתחלק לארבעת היסודות: אש רוח מים עפר.
אש –
הוא צורה (רוחניות) בלי חומר בכלל (אתה יכול לקחת כמה שאתה רוצה מהאש והיא לא
תיגמר, א"א להכניס אותה לקופסה...) ולכן היא לא יכולה לנוח כי רק לחומר יש
מנוחה וכשאתה משאיר אותו במקום כלשהו הוא נח שם עד שמישהו אחר יזיז אותו.
רוח –
העיקר שלה הוא צורה אבל אפשר לכלוא אותה בתוך חומר (בלון חמצן למשל...), (אם תשים
אש בתוך משהו סגור היא תכבה...).
מים –
רק חומר בלי צורה (המים תופסים את הצורה של מה שמכיל אותם, אין להם צורה עצמית)
ובגלל זה הם כל הזמן נחים רק מתי שהם בשיפוע הם שואפים להגיע אל הכי מנוחה שאפשר
ולכן הם זורמים לשם וכשמגיעים יכולים לנוח עד שמתעפשים.
עפר –
זה חומר אבל אפשר לעצב אותו בצורה (ערימת עפר או בור וכו')...
*כל
דבר שהוא צורה המאפיין שלו זה שהוא יחיד א"א להרכיב אותו עם
שום דבר אחר וגם קוראים לו בלשון יחיד למשל אש אין דבר כזה אש בלשון רבים[1] רק אש
גדולה או קטנה או מספר מקומות שיש בהם אש.
המים
שהם רק חומר נקראים רק בלשון רבים, לא אומרים מים ביחיד.
רק
העפר והרוח שהם מורכבים גם מחומר וגם מצורה נקראים גם ביחיד וגם ברבים (עפרות תבל,
אלקי הרוחות).
*רק
חנוכה מכל המועדים[2] עיקרו
יסוד האש כי הרואה מרחוק יכול לברך גם בלי לראות את הפתילה והשמן.
*כי
כל המועדים באים בעיקר כדי לקדש את החומר את הגוף ע"י שמערבים בו מהרוח
ומהאש.
וחנוכה
הוא ניצחון על מלכות יון שהיא חושך[3] אז
עיקר החג הוא האור האש!
חנוכה נועד לקדש את יסוד האש את הצורה השכלית של האדם, שזה הראיה וההשקפה
הנכונה.
ובעצם
המטרה של החג היא לסלק השקפות זרות ולהכניס השקפות של תורה!!!
*לכן
הסעודות של חנוכה אפי' שהם טעימות מאוד הן רשות לא מצווה כי סעודת מצווה עניינה
קידוש החומר והחומר עכשיו הוא לא העיקר.
*ולכן
מובן למה כל החגים הם או יום אחד או שבוע[4] שזה
המחזוריות הטבעית של החומר אבל חנוכה הוא שמונה ימים! שזה מעל החומר! כמו שהזוה"ק
כותב שמונה – טבעא דקודשא בריך הוא.
ועיקר
הנס היה שיצאו מגבולות החומר כמו שרואים בכד הקטן שהספיק לשמונה ימים!
עניין חשוב בתיקון הצורה הוא ההבנה שההשגחה העליונה מנתבת הכל לתיקון הבריאה
במלכות שדי ושהכל קורה בהשגחה פרטית!!!
ההקפדות
והמחלוקות באות משיבוש של ראיה זו ואי הבנה שהקב"ה מתכנן הכל והכל לטובה, ופה
אנחנו חוזרים לאחדות - צורה מתוקנת תמיד
תהיה מאוחדת לגמרי!!!
בראשית (מב,כא): "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו, אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ
עַל-אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ, וְלֹא שָׁמָעְנוּ;
עַל-כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ, הַצָּרָה הַזֹּאת".
אחי
יוסף יכלו להאשים את כל העולם בצרות שקרו להם! את הסגן האכזרי של פרעה שמטלטל אותם
הלוך ושוב, את כל האומה המצרית, את הרעב שהביא אותם למצב הזה – אבל הם לא עשו
כך אלא תלו את האשמה בעצמם! הקב"ה לא היה מביא להם ייסורים אם הם היו
בסדר!!! כמו שהגמ' (ברכות ה.) כותבת "אם רואה אדם שייסורין באים עליו
יפשפש במעשיו" "אין ייסורין בלא עוון"!!!
ברגע שהם תיקנו את הצורה שלהם שתהיה שלמה חזרה והבינו שהכל מה' ואין
כזה דבר מישהו שמציק לך מבחוץ (זו הסיבה שמכרו את יוסף...) אז יכלו להתאחד חזרה עם
יוסף!!!
הרמח"ל כותב (באדיר במרום) שברגע שעמ"י יתאחד תשרה עלינו הנשמה
האלוקית ותבוא הגאולה באותו הרגע!!!
[1] אשי ישראל – אונקלוס מתרגם 'קורבניא' שהקורבנות
נקראים כך ולא האש.
[2] פסח – מצות שבאות
מהצומח שזה מים ועפר (יש קצת אש באפיה אבל זה לא העיקר...). שבועות – שני
הלחם מים ועפר, לימוד תורה יסוד הרוח. סוכות – סכך וארבעת המינים ודפנות
הסוכה כולם הם יסוד המים והעפר. ר"ה – שופר חומר ורוח (של יצור חי)
המעורב קצת באש (מבשלים כדי להכין). יוה"כ – סיגוף הגוף יסוד המים
בעיקר כי נמנעים מאכילה ושתיה, הסיגוף זה גם רוח.
[3] בראשית רבה (פרשה ב'):
"וחושך זה גלות יון שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירותיהן שהיתה אומרת להם,
כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל".
[4] שמיני עצרת מועד בפני עצמו הוא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!