Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום חמישי, 28 ביולי 2016

בין המצרים - כוונות

בין המצרים - כוונות

 

איכה (א,ג): "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה--הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים".

המאור ושמש: "ובזה נבין, מה שנקראו הימים ימי צרה, שמי"ז בתמוז לט' באב בין המיצרים, לפי שהשם הוי-ה הוא בין שני שמות, דהיינו השם טדה"ד לפניו כנ"ל, והשם כוז"ו לאחריו כאמור, וזהו בין המיצרים, בין הגבולים, דהיינו השני שמות הנ"ל, כדי שלא יאחזו בו החיצונים חלילה...ובזה ישמרנו השם ויצילנו מכל רע, ואך טוב לישראל והבן" (פרשת בלק).

הרב פרץ זצוק"ל: רבנו האר"י לימד אותנו איזה כוונות מיוחדות לימים האלה למתק על ידם את הדין.
"כל רודפיה השיגוה בין המצרים" המצרים האלה הם שני בתי דין. שני שמות של בתי דין. שם אלקים זה בית דין עליון, ויש בית דין למטה יותר שזה שם אדנות. בינה ומלכות. בינה, זה שם אלוקים. ושם אדנות זה דין. 'דין' – 'א' זה אותיות א‑ד‑נ‑י.
איך ממתקים אותם?
אומר רבנו האר"י, כל השנה כולה, אתה יכול למתק את הדין על ידי שם הוי"ה. אבל פה, בימים האלה, אש להבת שלהבת, אתה לא יכול למתק את הדין ישירות על ידי שם הוי"ה. אתה צריך לחפש איזה משהו באמצע. אבקה, שקצת, איך אומרים, תעמעם את האש. כלומר, אתה לוקח איזה משהו שאתה שופך על האש, אתה עכשיו לא מכבה אותה, אתה מטשטש אותה, מעמעם אותה. ואחר כך תביא את שם הוי"ה.
אומר רבנו האר"י, כשאתה אומר "ברוך אתה הוי"ה מגן אברהם", תכוון שהוי"ה זו תמתק את חילוף ההוי"ה של האותיות שלפניה. (לפני י' מה יש? ט'. לפני ה' מה יש? ד'. לפני ו' מה יש? ה'. לפני ה' מה יש? ד'). אז איך קוראים לחילוף ההוי"ה הזו? ט‑ד‑ה‑ד. המספר שלה, זה בדיוק עשרים ושתים. כמו הימים האלה, עשרים ואחד יום ועוד אחד, זה עשרים ושתים. כ"ב אותיות התורה.
ב"ברוך אתה הוי"ה מחיה המתים", אומר רבנו האר"י, תכוון לאותיות שאחרי ההוי"ה כ‑ו‑ז‑ו. יש את זה במזוזה מי ששם לב. מאחוריה. כמה יש בו? ט"ל.
את המיתוק של ההוי"ה שלפני כבר עשינו, את של אחרי כבר עשינו. מה נקראת האלפא ביתא של לפני ואחרי? א"ב ג"ד או ת"ש ר"ק. יש לנו אלפא ביתא של א"ב ג"ד מה הכוונה? א', אחריה ה‑ב'. ב' אחריה, ג'. אז אני תמיד יכול להחליף האותיות באותיות שלאחריהן. אם אני מחליף באותיות שלפניהן איך זה נקרא? ת"ש ר"ק. אני מתחיל מהסוף להתחלה. מתחילים מ‑ת' עד א'. אז ע"י זה יצא לנו שני השמות האלה, ט‑ד‑ה‑ד, וכ‑ו‑ז‑ו.
אבל יש עוד אלפא ביתות. נקח דוגמה את א"ת ב"ש - אני לוקח את האות הראשונה, עם האות האחרונה. א' עם ת'. ולוקח את האות השניה עם האות השניה מהסוף, ב' עם ש', עד שמגיעים לכ' עם ל' וזה נקרא א"ת ב"ש.
הוי"ה בחילוף א"ת ב"ש זה שם מ‑צ‑פ‑ץ. י' מתחלפת ב‑מ', ה' ב‑צ', ו' ב‑פ', וה' ב‑צ'.
את השם הזה מכוונים בהוי-ה של "האל הקדוש".
עכשיו תעשו חשבון כמה זה שלושת השמות ביחד? שלוש מאות ששים ואחד, ש"ס עם הכולל.
עכשיו אומר רבנו האר"י תיקח שם א‑ל‑ה‑י‑ם, כמה תקבל? פ"ו. אבל אם אתה ממלא אותו וכותב אותו ככה – אל"ף למ"ד ה"ה יו"ד מ"ם, זה בדיוק מאתים תשעים וחמש שזה בגי' רצה.
מה זה רְצֵה? רצ"ה זה אותיות צר"ה. מאיפה באים הצרות לעם ישראל? משם אלקים ובפרט שהוא מלא, שזה מאתיים תשעים וחמש – אותיות צר"ה.
כאשר אנחנו אומרים "רצה הוי"ה אלקינו בעמך ישראל" בתפילת שמונה עשרה, אנחנו ממתקים את רצ"ה שהן אותיות צר"ה על ידי שם הוי"ה. רצה הוי"ה אלוקינו, שהצרה תהפך לרצה.
אבל בימים האלה, לא נצליח להפוך הצרה כל כך מהר לרצה, כי אי אפשר למתק אותה על ידי שם הוי"ה באופן ישיר. אז מה אנחנו עושים? תוסיף לשם אלקים המלא שזה מאתים תשעים וחמש את שם אדנות שזה ששים וחמש וביחד שלוש מאות וששים, ותמתק אותם עם שלושת השמות ט‑ד‑ה‑ד, כ‑ו‑ז‑ו, מ‑צ‑פ‑ץ, שזה גם כן שלוש מאות וששים עם הכולל.
כלומר את הדין בימים האלה צריך קודם כל לעמעם לא ישירות על ידי שם הוי"ה, אלא ממתקים אותו קודם כל בחילופים של שם הוי"ה. החילופים האלה של ההוי"ה, הם כמו כדים, הם מלאים בהוי"ה, אבל הם נמצאים בפנים. לא רואים את ההוי"ה. ואז מביאים אותם ושוברים אותם, ואז המים יוצאים וממתקים.
חוזרים על זה ב"שים שלום". מה זה ראשי תיבות שים שלום? שי"ן שי"ן. שי"ן זה שלוש מאות וששים. אז ב"שים שלום" אתה לוקח שי"ן של 'שים' שהם שמות אלוקים ואדנות וממתק אותו על ידי השי"ן של שלום שהם השמות של חילופי שם הוי"ה.
אומר רבנו האר"י, עכשיו אל תכוון רק עם ראשי תיבות של "שים שלום". אלא קח את כל המילה שי"ם, קח את כל המילה שלו"ם אבל בלי הו', מה תקבל? כמה זה שי"ם? שלוש מאות וחמישים כמה זה שלו"ם בלי ו'? שלוש מאות ושבעים, תעביר עשר משלוש מאות ושבעים לשלוש מאות וחמישים מה תקבל? שלוש מאות וששים ועוד שלוש מאות וששים. כלומר חוזרים על המיתוק הנ"ל שעשינו ב"רצה". לוקחים, שלוש מאות וששים של אלוקים ואדנות וממתקים אותם על ידי שלוש מאות וששים של שלושת חילופי שם הוי"ה.
מה הו' של "שלום" עושה? תכוון את כל חמשת השמות, אלקים, אדנות, ושלושת חילופי ההוי"ה, ותמתק אותם ע"י השם השישי שהוא שם הוי"ה פשוט.
עכשיו כאן אני מביא את המיתוק הגמור והשלם. אחרי שעשיתי עבודה של עמעום, של כל מיני דברים שזרקתי על האש, עכשיו אני מביא את ההוי"ה ואז המיתוק נעשה מיתוק גמור[1].
יוצא שהגלות מביאה גאולה גם בימים האלה, על ידי הפלא העליון, על ידי השם יתברך. היה פה דין. מה עשינו לו? הוצאנו אותו.

כשיש דין וממתקים אותו יוצא שפע יותר גדול מאשר כשאין דין!

זוה"ק (ח"ב קנו.): "פתח ההוא טייעא ואמר, (תהלים סט,יד) ואני תפלתי לך ה' עת רצון, אלהי"ם ברב חסדך ענני באמת ישעך... ואי תימא אמאי אתמני האי קרא בצלותא דמנחה דשבת, יאות איהו למהוי בשבת בההוא צלותא דמנחה, ולא בצלותא דחול, דודאי לאו צלותא דמנחה דשבת כחול, בגין דהא בחול בשעתא דמנחה תליא דינא בעלמא, ולאו איהו עת רצון, אבל בשבת דכל רוגזא אתעדי, וכלא אתכליל כחדא, ואף על גב דדינא אתער, אתבסמותא איהו, ועל דא אצטריך קרא דיחודא, ליחדא כל דרגין, דכד הוי יחודא, דינא אתחבר ואתכליל ברחמי ואתבסם כלא, וכדין עת רצון כתיב, עת רצון כליל כלא כחדא, ודינא אתבסם בההוא זמנא, והוי חדוה בכלא".

ישרש יעקב (ערך אמ): "אמת סוד פ"ר דינים נמתקין על ידי מזל ונקה, ששם שורש ה' גבורות מנצפ"ך גימטריא פ"ר. פ"ר ונקה גימטריא אמת, וזה סוד שאמרו רז"ל (ראש השנה י"ז ע"ב): רב הונא רמי כתיב ורב חסד וכתיב ואמת, מתחילה ואמת ואחר כך רב חסד. וסוד העניין כי מתחילה נמתקים הפ"ר דינים על ידי מדת ונקה - ואז היא גימטריא אמת. ואחר כך נעשים חסדים יותר גדולים מחסדים פשוטים, כי כשהדין נמתק בשורשו אז הוא יותר חסד מחסד מעיקרא, וזהו ורב חסד - ורב דייקא. ועל כן ורב חסד גימטריא פ"ר, רומז על הפ"ר דינין כשנמתקין נעשו יותר חסדים מחסד מעיקרא. וזה סוד שאמרו רז"ל (שם): ורב חסד מטה כלפי חסד - רצה לומר כשמטה הדין כלפי חסד אז הוא ורב חסד - ורב דייקא".




[1] מיתוק הדינים הכוונה שהם נופלים על האויבים שלנו במקום עלינו ח"ו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!