הכרת הטוב
הרב נבנצאל כותב שמי שהוא כפוי טובה יש לו בד״כ שני תירוצים שהוא משתמש בהם כדי לתרץ את התנהגותו:
א. הוא עשה את הטובה הזאת בשבילו, הכל ביזנס אין דברים חינם...
ב. החזרתי לו כבר פי מאה!
בתחילה כתוב על פרעה: "אשר לא ידע את יוסף" ובהמשך הוא אומר: "…לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה,ב).
לא היתה בפרעה הכרה בטוב שקיבל מבני האדם וממילא לא היתה בו הכרה בקב״ה.
מפסוקים אלה מלמדים אותנו חכמינו לימוד חשוב ומהותי: כל הכופר בטובתו של חברו – כופר לבסוף בטובתו של הקב"ה!
מי שמתרגל לקבל טובה מחברו מבלי להודות עליה, סופו שיכפור בטובה שהקב"ה גומל אותו.
תחילה אדם מתעלם מטובות בשר ודם ומכאן ועד כפיות טובה לה' הדרך קצרה מאוד.
אצל יתרו נאמר: קראנה לו ויאכל לחם - הוא יודע להכיר טובה! ובסוף גם הכיר את הקב״ה והתגייר...
כשחז״ל רצו להביא דוגמא להכרת הטוב הם הביאו 3 סיפורים על דמא בן נתינא מאשקלון (מרגלית עם המפתח מתחת לכרית. שם לאימו סודר על כתפיה אחרי שצעקה עליו כשהיה בין גדולי רומי. אביו זרק את הארנק עם כל כספו לים ולא אמר לו כלום).
למה להביא דוג׳ מגוי? אלא זאת תכונה שמצפים אפי׳ מגוי!!!
זאת תכונה אנושית שמוזכרת אפי׳ בפרשיות שלפני מתן תורה!
ה׳ אומר למשה נקום את נקמת ה׳ במדיינים ומשה שולח את פנחס! איך? הרי ה׳ ציווה אותו?!?
אלא משה רבינו הבין שאין מצב שה׳ רוצה שאהיה כפוי טובה נגד האנשים שגדל אצלם לכן שלח את פנחס...
ראש ישיבת מיר נראה גם בסוף ימיו משקה את הפרחים בגינת הישיבה. כששאלו אותו למה הוא טורח כ״כ ענה שפעם הצמחים הצילו את חייו בזמן השואה כשהסתתר בהם וזאת הדרך שהוא מכיר להם טובה!
גם במכות מצרים משה נמנע מלהכות את היאור ואת העפר כי זכר להם טובה! אפי׳ לדבר דומם!
מסופר על הרי"ף, שנאלץ לברוח מספרד למרוקו
עקב הרדיפות.
כאשר הגיע למרוקו לאחר מסע מייגע ומפרך, באו בני המקום וקיבלוהו בכבוד רב
כיאה לגדול הדור, אך מכיון שהגיע עייף, מזיע ומלוכלך מן הדרך הארוכה, לא היה מסוגל
אפילו לדבר. על כן ביקש שיעשו עמו חסד ויתנו לו את האפשרות לרחוץ את גופו ולהחיות
את נפשו.
מיד סידרו לו בית מרחץ יפה ומפואר. נכנס הרי"ף, רחץ את עצמו וטבל,
ותחי רוחו.
לאחר זמן, נפלה קטטה בין שני אחים בעניין ירושת אותו בית מרחץ. באו האחים
לפני הרי"ף לדין תורה, והוא סירב לדון בעניינם באומרו כי אינו יכול להשיב רעה
תחת טובה לבית המרחץ אשר בו החיה את נפשו לאחר שנמלט מספרד, מפני שאולי יצטרך
לפסוק שיש לחלק את המרחץ לשניים.
מעניין לציין שעל פתח ביתו של הרה"ג חכם יוסף שלוש זצ"ל
היה תלוי שלט גדול ובו כתוב: "כל הבא ברוך הבא, חוץ מכפוי טובה" (והוא
כידוע היה יחיד ומיוחד בין גומלי החסדים, מלבד מה שהיה ראב"ד מקודש לבני עדתו).
חשוב להכיר טובה על כל דבר אפשרי ומתוך כך להכיר טובה לקב״ה על כל מה שנותן לנו כל רגע ורגע!!!
הרב קוק (עולת ראיה א עמ' א): "מודה. ראשית ההופעה של צהלת החיים מביאה עמה את השמחה העליונה בחדות הקודש, שהיא מתבטאת בכל מלא הודה בביטוי "ההודאה". הכרת התודה לאלקי עולם, אדון כל המעשים, המחיה חיים בטובו, היא אוצר הטוב, הכולל בקרבו את כל התוכן של מילוי החובה וכל התוכן של העידון הרוחני ממלוא תנובת האהבה בחוברת, והנשמה מתנהרת בה ומתמלאה אורה ושמחה...".
במיוחד בתקופת השובב״ים לקחת את הכח שהקב״ה נתן לנו ליצור חיים חדשים בעולם ולהשתמש בזה בקדושה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!