פרשת שמות - חשיבות הילודה

חשיבות הילודה

שמות (א,ז): "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם".

ילקוט שמעוני (תהלים פרק ס"ח, סימן תשצ"ה): "דרש רבי עקיבא בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים... בשעה שהולכות לשאוב מים, הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ובאות ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן, וסכות אותן, ומאכילות אותן, ומשקות אותן וכו'...

כשהיה מגיעה זמן הלידה היו יוצאות לשדה ויולדות תחת עץ התפוח שנאמר "תחת התפוח עוררתיך".

הקב"ה היה שולח מלאך שהיה רוחץ את ילד ומחתל אותו ונותן לו ביד אחת אבן שינק ממנה חלב ואבן בידו השניה שיינק ממנה דבש, וככה גדלו.

כשהיו באים המצרים לשדה היו התינוקות נבלעים באדמה והיו מביאים שוורים לחרוש את האדמה והיו בטוחים שכבר מתו והלכו להם, וכשהלכו התחילו לבצבץ מן האדמה שנאמר "רבבה כצמח השדה נתתיך".

מהמדרשים הללו אנו למדים שעל אף התנאים הקשים ביותר הוסיפו בנות ישראל לנהל חיי משפחה כדי להגדיל את עמ"י ולא עשו כל מיני תחבולות להפסיק את ההריונות. לא בגלל הקושי ולא בגלל החוסר בפרנסה! תינוק נולד ופיתו בפיו!

בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים ובזכותן ניגאל גם אנחנו!!!

"אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף"!!!

מי שרוצה לקרב את הגאולה צריך להשתדל להרבות ילדים בעולם! (בהתאם ליכולת הנפשית של בני הזוג לגדל ולהכיל את הילדים כמובן).

פעם הגיע הרב מרדכי אליהו זצ"ל להתפלל בליל-שבת בבית-כנסת גדול באחת הקהילות בחוץ-לארץ. בשעת התפילה הבחין הרב, שאין ילדים בין המתפללים. היו שם אנשים צעירים שבוודאי היו להם ילדים קטנים, אבל כנראה שלא החשיבו את ביאת הילדים לתפילה והיו מותירים אותם בבית.

אחרי קבלת שבת כיבדו את הרב לדרוש, והעלו אותו לבימה שבמרכז ההיכל.

עלה הרב במדרגות הבימה, הרהר ושתק ולפתע צעק: "אוי, איזה חושך שורר בבית הכנסת שלכם".

נבהלו כולם והביטו איש בפני רעהו. אחד הנוכחים שהיה עם-הארץ אמר בקול: "אולי כדאי שהגבאי ידליק גם את הנברשות הגדולות שמדליקים אותן רק ביום כיפור"...

המשיך הרב ואמר: "רבותי, אני רואה כאן חושך נורא, שקשה לי אפילו לתארו".

אחד המתפללים קם ממקומו ועלה אל הבימה, ניגש אל הרב והציג עצמו בתור רופא עיניים ואמר: "אם כבודו רואה חושך נורא, חוששני שמצבו מסוכן. אני מוכן לפנות את הרב מייד לקליניקה שלי ולבדוק מה קרה לראייתו".

ואז, באווירה המתוחה שנוצרה מתוך דאגה לשלומו של האורח הדגול, קרא הרב בהתרגשות: "בית-כנסת שאין מביאים אליו ילדים, חושך איום ונורא שורר בו".

הרב פתח ודרש בפניהם על חינוך הילדים ועל חשיבות הבאתם לבית-הכנסת, כדי שילמדו איך מתפללים ויכירו את התפילות והמנהגים, ובשנים הבאות הם ימשיכו את חיי הקהילה ויעמידו דורות נוספים של יראי שמים.

בסיום הדרשה, כשירד הרב מן הבימה ושב למקומו, חשו כולם כי אור מתחיל להתנוצץ במקום.

פלא יועץ (פריה ורביה – עם קיצוצים שלי בטקסט): "פריה ורביה היא מצוה רבה ואשריהם ישראל היושבים בערי ישמעאל כלם זהירין, יש זריזין מקדימין ויש מאחרין, אבל אין גם אחד שלא יעסק בפריה ורביה. אבל בערי אדום יש ויש שאין נושאים נשים ומזקינים ומתים כערער בערבה במשאות שוא ומדוחים, אוי להם ואוי לנפשם, שהרי מי לנו גדול מחזקיהו המלך שהיה צדיק גמור ולא נשא אשה משום דחזא ברוח הקדש דנפקי מנה בני דלא מעלי, ואפלו הכי בא אליו ישעיהו הנביא ואמר לו (מלכים ב, כ א) כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה. ופרשו חז"ל (ברכות י:) מת בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא. ואמרו חז"ל (יבמות טג:) שמי שאינו עוסק בפריה ורביה כאלו ממעט את הדמות וכאלו שופך דמים וגורם לשכינה שתסתלק מישראל וחיב מיתה... ואמרו חז"ל נשא אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו, היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו, שנאמר (קהלת יא,ו) בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים. ומטעם זה ראוי לאדם להשתדל על אשתו ולהוציא זרע רב ולעסק בתרופות אפלו אם יש לו בנים, כי שמא יזרח לו השמש מאשר יצא ממעיו, או מיוצאי חלציו ונפש אחת הוא עולם מלא, כי אחד היה אברהם ויצאו ממנו כל ישראל אשר יש בהם כמה צדיקים וחסידים, ולא כמו תועי רוח בינה שחוששים לצער גדול בנים ולהוצאת הבית מרבה, ומצטערים אם תלד אשתו ילדים רבים, והם מתרצים בשנים או שלשה בנים ולא היו רוצים יותר. ולו חכמו ישכילו, כי ראוי לטרח טרחה מרבה, והכל כאין נגד התועלת הנמשך מן הזרע, שאם בסוף כל הדורות יצא מחלציו איש טוב ירא אלהי''ם הרי די לו, שגם הקדוש ברוך הוא ברא כל העולמות בשביל צדיק אחד, כדכתיב (קהלת יב יג) את האלהי''ם ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. ואם חושש בשביל ההוצאה, הרי זה מקטני אמנה, שהקדוש ברוך הוא זן ומפרנס מקרני ראמים עד ביצי כנים והוא נותן לחם לכל בשר, לחם לפי הטף".