פרשת בשלח - כח התורה

כח התורה

שמות (יד,כז): "וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ".

כותב האור החיים הקדוש: "לאיתנו - רז"ל אמרו (שמות רבה פכ"א) לתנאו הראשון. וקשה לי.... וצריך לדעת אופן התנאי אם היה ליוצאי מצרים אם כן למה נרעש בפעם הזאת? כמאמרם ז"ל (שם): 'שהתריס כנגד משה ואמר לו אין אני נקרע מפניך שאני נבראתי ביום ג' ואתה נבראת ביום ששי וכו' עד שנטה ה' ימינו לימין משה דכתיב (ישעיה סג,ז) מוליך לימין משה'.

ועוד רואני כי ליחידי סגולה היה נקרע בעל כרחו כמעשה (חולין ז.) ברבי פינחס בן יאיר וכו' (רבי פנחס בן יאיר זה, היה חותנו של רבי שמעון בר יוחאי, וחי בתקופת רבי יהודה הנשיא. הוא היה מפורסם בצדקתו הגדולה, ובשל כך זכה למופתים וניסים גלויים),  ואם לא התנה עמו אלא ליוצאי מצרים לבד מה כוחו של רבי פנחס בן יאיר עליו השלום להתגבר על מעשה בראשית".

מקשה האור החיים הק' שתי שאלות:

הראשונה: מדוע היה צריך משה להתווכח עם הים על מנת שיבקע, והרי מספר לנו המדרש כי תנאי היה מששת ימי בראשית על כך שהים יקרע בפני עם ישראל?

והשניה: הרי מסופר בגמ' במסכת חולין על ר' פנחס בן יאיר שפעם הלך לאסוף כספים עבור מצוות "פדיון שבויים", בדרכו הגיע לנהר שחסם את דרכו. גשר לא היה במקום והמים היו עמוקים מדי. אמר רבי פנחס לנהר: "נהר, חלוק לי מימיך ואעבור בך. שהרי צריך אני לעבור דרכך כדי לקיים מצוות פדיון שבויים"! השיב לו הנהר: "אתה הולך לעשות רצון קונך (לפדות את השבוי) – ואני הולך לעשות רצון קוני (שציווה עליי לזרום כאן). אתה, ספק עושה ספק אי אתה עושה (שמא לא יעלה בידך לפדות את השבוי) – אני, ודאי עושה (מקיים רצון קוני שרצוני ללכת בדרכי), מדוע שאבקע מפניך"? אמר רבי פנחס לנהר הסורר (נהר גינאי) "אם אינך חולק מימך  (אם לא תיבקע) גוזרנו עליך שלא יעברו בך מים לעולם"! מיד נבקע הנהר ורבי פנחס בן יאיר המשיך בדרכו.

אם היה כל כך מסובך למשה לקרוע את הים כיצד יכול היה ר' פנחס בן יאיר לקרעו כ"כ בקלות?

מתרץ האור החיים הקדוש: "אכן תנאי זה הוא בכלל התנאים שהתנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה ולעשות כל אשר יגזרו עליהם וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא...

והנה ביציאת ישראל ממצרים עדיין לא קבלו התורה ואין גזירתו על הנבראים גזירה ולזה לא הסכים הים ליחלק להם וטען למשה  אתה נבראת בששי ואני בג' זה רמז כי אינו בן תורה שאם היה בן תורה הנה הוא קודם לו כי התורה קדמה לעולם כולו, ולזה נתחכם ה' והוליך ימינו לימין משה פירוש הראהו כי הוא בן תורה המתיחס לה ימין דכתיב (דברים לג,ב) מימינו וגו' וכשראהו תיכף ומיד נקרע כתנאי הראשון.

ולזה כל צדיק וצדיק שיעמוד אחר קבלת התורה יביא בידו שטר חוב א' לכופו ליחלק לפניו, ותמצא שכשלא רצה ליחלק לר' פנחס בן יאיר ולהמתלוה עמו רצה לקונסו ופחד הים ממנו".

דבר התורה הזה מסביר יפה את אחד הסיפורים על האור החיים הקדוש (אהבת חיים שמות עמ' טז'):

באמצע קבלת שבת האוה"ק רואה יהודי בוכה בבית הכנסת. בסוף התפילה הוא ניגש אליו ושואל אותו: מה קרה? ענה היהודי: אספתי סכום כסף למשפחתי וכשירדתי מהספינה נפל לי הארנק עם כל הכסף לים... מה אעשה? איך אחזור למשפחתי בידים ריקות?!? אמר לו האוה"ק: עכשיו שבת אל תבכה, בע"ה ביום ראשון בבוקר נסדר הכל.

ביום ראשון בבוקר הלך האוה"ק עם היהודי לים וביקש שיראה לו היכן נפל לו הארנק. נעמד שם הרב וקרא לים שיפלוט את כל מה שנפל בו בסביבה הזאת. לפתע התחילו גלים חזקים ומלא חפצים ותיבות נפלטו לחוף... הזהיר האוה"ק את היהודי שייקח רק את הארנק שלו. לאחר כמה דקות מצא האיש את הארנק, ולקח אותו בשמחה רבה! אמר האוה"ק לים בבקשה תיקח חזרה את כל מה שפלטת, הים עלה לחוף וגרף הכל אל תוכו חזרה. והיהודי חזר אל ביתו בשמחה ובטוב לבב.