לצאת מהבוץ
שמות (ו,ו-ט): "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל,
אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי
אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם, וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים
גְּדֹלִים: וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים, וִידַעְתֶּם,
כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם: וְהֵבֵאתִי
אֶתְכֶם, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת-יָדִי, לָתֵת אֹתָהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק
וּלְיַעֲקֹב, וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה, אֲנִי ה' ".
מקשה החידושי הרי"ם: למה
והוצאתי ורק אח"כ והצלתי? צריך להיות הפוך...
אלא לעיתים מרוב הצרות אדם יכול לא להבחין
באיזה מצב גרוע הוא נמצא... ורק אחרי שהוא יוצא משם הוא מתחיל להבין כמה הוא היה
אומלל.
גם ישראל רק אחרי שיצאו ממצרים הבינו
באיזה שפל מדרגה הם היו!
כמו המלך שזרק את בנו מהארמון והבן התחיל לקבץ נדבות, ואחרי שנה רצה
לברר האם הוא רוצה לחזור, שלח אליו שליח ששאל אותו מה אתה רוצה? ענה הנסיך הגולה
חסר לי תרמיל חזק...
אומר הרבי מגור: כששואלים יהודי
מה הוא צריך? הוא עונה: תוספת במשכורת והכל יסתדר....
כך מסביר הרבי מקוצק את הגמ'
(ביצה טז.) "נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ערב שבת ולמוצ"ש נוטלין
אותה הימנו שנאמר 'שבת וינפש' כיון ששבת וי אבדה נפש".
אבל שובתים בכניסת שבת והנפש היתירה
יוצאת במוצ"ש?
אלא כיון שנכנסת הנשמה היתירה בכניסת
שבת אדם מבין באיזה מצב היה כל השבוע ומצטער על נפשו האבודה!
כמו הסיפור עם הרב אליהו זצוק"ל
שציווה להכניס אסיר לשבועיים לצינוק ואז הסכים לתת עדות כי התרגל כבר לחייו
בכלא וזה לא הזיז לו.
כך אנחנו לא מבינים באיזה מצב העיניים
שלנו שמסוגלות לנבואה ולראיית מראות אלוקיים כמו שראתה כל שפחה על הים ועכשיו לא
רואות מעבר לקיר...
אבל אחרי שאדם יזכך את עיניו יבין איפה
הוא היה קודם!!!
"וה' יעזרנו על דבר כבוד
שמו"!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!