Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום חמישי, 15 בינואר 2015

פרשת וארא - שמירת הברית

שמירת הברית


שמות (ו,ג): "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב".

רש"י: "וארא – אל האבות".

די? באמת? מה התכוון רש"י?

כותב ה'כלי חמדה'[1] כתוב בגמ' (בב"מ פה:) שאליהו הנביא היה מגיע כל יום לרבי ור"ח אחד לא הגיע. שאל אותו רבי למה לא הגיע כבודו? ענה שהוא צריך להעיר את האבות להתפלל ועד שהוא מעיר את אברהם ונטל לו דיים והתפלל ואז את יצחק ואח"כ את יעקב לא יכל להגיע. שאל אותו רבי ולמה הוא לא מעיר את כולם יחד? ענה אליהו הנביא שאם כולם יתפללו ביחד תבוא הגאולה!
לכן רש"י מזכיר "לאבות" ביציאת מצרים להשמיע לנו שהעיר אותם ביחד כדי שתהיה גאולה לעמ"י!

איך אנחנו גורמים לגאולה בימינו?

יש לנו הסכם עם הקב"ה! הקב"ה מצווה את אברהם (בראשית יז): "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם" – "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ. וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" זה החלק של הקב"ה בברית.

מה החלק שלנו?

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם".
לעשות ברית מילה ולשמור את קדושת הברית בכל מה שקשור ליחסים שבין איש לאשה.

מפרשת 'שמות' עד 'משפטים' הקב"ה עוסק בקיום הברית שלו עם האבות. כך מתחילה יציאת מצרים. "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב" (שמות פרק ב כד).

גם אנחנו צריכים בזמן הזה לקיים את החלק שלנו בברית שיש לנו עם הקב"ה.

כמו שביציאת מצרים היו גדורים מעריות שכל השבטים שעלו ממצרים היו טהורים מחטא זה של עריות. ועל זה נאמר: "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" (תהילים קכב). ומביא רש"י בשם המדרש: איזו עדות? "לפי שהיו האומות מליזין אחריהם כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים. אם בגופם היו שולטין המצרים - בנשותיהם לא כל שכן? אמר הקב"ה: אני מעיד עליהם שהם בני אבותיהם. הטיל שמו עליהם: 'הראובני'. 'השמעוני'. הוסיף עליהם אותיות השם, אחת מכאן ואחת מכאן. נמצא השם הזה 'יה' עדות לישראל" (תהילים שם. במדבר כו,ה).

הזוה"ק כותב שנגאלו בזכות ששמרו על נדה, ולא היתה יהודיה עם מצרי או מצרי עם יהודיה, ושאף אשה לא הפילה!

איך שומרים על קדושת הברית?

אור החיים הקדוש (ויקרא יח,ב): "הנה ידוע הוא כי כל מצות אשר צוה ה' לעם קדושו הם מצות שיכול האדם לעמוד בהם, ויטה עצמו אל הרצון לעשותם. זולת מצות פרישת העריות הוא דבר שנפשו של אדם מחמדתן ואונסתו עליהם לעשותם, זולת בהתעצמות הרחקת ב' דברים מהאדם, (א) והם מרחק הרגש ראות העין. (ב) מרחק בחינת החושב. ואם ב' אלו לא יעשה -  אין אדם שליט ברוח זה לכלותה ממנו". ועוד מוסיף "ואינו צריך לומר אם ישלח ידו ואכל מעט מן הרע הזה - הנה הוא מסור ביד תאותו".

צריך מאוד לשמור לא לראות (יותר נכון לא לעיין...) ולא לחשוב על עריות!

'התרגלתי וזה לא עושה לי כלום' זו לא טענה! כי אף אחד לא מעלה על דעתו שגנב יגיד בבית משפט: התרגלתי אל תתנו לי עונש... זה שהתרגלת רק אומר שאתה במצב מאוד גרוע והרגישות הרוחנית שלך מאוד נשחקה!

אבל עונש מקבלים על הראיה גם אם אח"כ זה לא ממשיך לכלום...

במיוחד שחז"ל אומרים "אין אפוטרופוס לעריות"!!! אם הם אומרים שאין אז אין! אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לראות ולחשוב ולהגיד אני אעמוד בנסיון!!!

בזכות שאנחנו נקיים את חלקנו יה"ר שהקב"ה יקיים את חלקו וניגאל בקרוב אמן!!!




[1] הרב משלם יששכר הלוי הורוויץ.