Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום חמישי, 22 בינואר 2015

פרשת בא - אכילה לשמה

אכילה לשמה


שמות (יב,כו): "והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם".

אבל בהגדה כתוב שזו השאלה של הרשע, 'לכם' ולא לו!

מה הרשע בעצם שואל?

הוא מבין שהוא נהנה מהעולם הזה בלי הגבלה, אין מסעדה שלא ביקרתי בה! אני מכיר את כל האפשרויות להכין בשר... אני מכיר את כל מקומות הבילוי בארץ...

אבל אתם אמורים להיות עסוקים כל היום בעבודת ה'! תפילות לימוד תורה מצוות מה אתם קשורים להנאות?

פתאום הוא רואה את היהודים לוקחים טלה צעיר רך וטוב בלי מום מהמובחרים שבעדר וצולים אותו ואוכלים כמו בני מלכים בלי לשבור בו עצם...?

אחים שלי התבלבלתם!!! מה העבודה הזאת לכם?!?

מה עונים לו?

כשיש מצוה לאכול – האכילה היא מצוה בדיוק כמו להניח תפילין וכל מצוה אחרת!!! עם כל ההידורים! "זה אלי ואנווהו"!!!

מעשה שהיה כך היה: בריסקע'ר אחד בא הביתה באמצע יום תענית, ואומר לאשתו, תשמעי יש לי איזה חולשה היום, ובמילא מחמת פיקוח נפש אצטרך לשבור את התענית, אשת בריסקע'ר כבריסקע'ר!, אומרת לו, בבקשה קח רבע כזית לחם, שלוק אחת מים, וזהו זה, מסתכל עליה הבעל, וכי מה איתך קריינדל? הלוא הכי במצות פיקוח נפש עסקינן, וצריך להחמיר במצוה, ובבקשה ממך תכיני בשבילי סעודה כסעודת שלמה בשעתו! נו, אומר ועושה, והבעל סעד את ליבו בכל מיני מטעמים שהכינה אשתו בשבילו, אבל, מחמת ריח המאכלים אז גם לאישה התחיל לקרקר הקיבה, אז אמרה לבעלה שהיא חושבת שהיא תצטרך לשבור את הצום, אז אומר לה בעלה, נו קחי רבע כזית לחם ישן נושן, ושלוק אחת מים, אומרת לו אשתו, זה מצות פיקוח נפש, ורצוני להחמיר עליי ולאכול סעודה שלימה, אומר לה בעלה הבריסקע'ר: "קריינדלע', וייבער דארפען נישט מחמיר זיין" (נשים לא צריכות להחמיר).

גאולת ממצרים היתה בזכות אכילה!

כתוב במדרש (שמות רבה יט,ה) שכשהקב"ה בא לגאול את עמ"י ראה ש"את עירום ועריה" בלי שום מצוה אז נתן להם מצוות מילה וקרבן פסח. אבל בנ"י לא רצו למול ולהקריב אז אמר הקב"ה למשה תשחט את הכבש שלך ותצלה אותו ואז ה' נתן בצלי של משה רבינו ריח גן עדן והיה ריחו הולך מרחק של 40 יום! נתכנסו כל בנ"י אצל משה ואמרו לו אנחנו רוצים ביס... בבקשה... מפני שהיו עייפים מהריח". אמר להם משה אתם לא יכולים לאכול אתם לא נימולין! מייד הלכו ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה ונאמר "ואעבור עלייך ואראך מתבוססת בדמייך".

אנחנו עונים לרשע: אתה יודע למה נגאלנו? בזכות אכילה של מצוה ואתה שלא היית אוכל לשם מצווה אם היית שם באמת לא היית נגאל...

-יש לנו כלל: "לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח".

גמ' (ראש השנה כ.): "כי אתא עולא אמר עברוה לאלול, אמר עולא ידעי חברין בבלאי מאי טיבותא עבדינן בהדייהו? מאי טיבותא? עולא אמר משום ירקיא. רבי אחא בר חנינא אמר משום מתיא".
אם ראש השנה יחול בראשון גם יום ראשון של סוכות יהיה בראשון וייצא יומיים רצופים שאי אפשר לקבור את המת או שהירקות לא יהיו טריים.

הזוי! זה שראש השנה ייצא בשבת לא מפריע לנו אפי' שזה מבטל מצוות תקיעת שופר שהיא מדאו' אבל זה שהירקות לא יהיו טריים בסלט זה גורם לנו לעבר את השנה!!!

-אבל כמה אחוזים מהאכילה היו לשם שמים? איך נגאלו בגלל זה?

היה רב שעשה תיווך בין שני עשירי עולם באנטוורפן, אחד אמר שהבטיחו לו 6 אלפיות מהעסקה, והשני אמר: 'לא, הבטחנו לך 4 אלפיות מהעסקה'.
שאל התלמיד מה הם מתווכחים על 2 אלפיות? שטויות...
ענה הרב: הסכום של העיסקה הוא 150 מליון דולר כך שההפרש ביניהם הוא מליון וחצי שקל!

אותו דבר קרה בקרבן פסח! הערך של מצוה הוא הרבה יותר ממליארד דולר אז גם אחוז קטן ממנו שהוא לשמה הוא מספיק בשביל להוציא את עמ"י ממצרים!!!

כשהסטייפלר היה הולך לקנות אתרוג הוא היה משלם כפול כמה וכמה מהמחיר.
שאל אותו המוכר אבל הרב מגזים!?!      
ענה הרב: מה אתה הבאת לי? אתרוג למצוה שערכה לא יסולא בפז! מה אני הבאתי לך? כסף... מה זה שווה? כלום... מצוה היא הכל!