תפילה למשתה פורים מבעל ה'אוסרי לגפן'

תפילה למשתה פורים מבעל ה'אוסרי לגפן'

נוסח מקוצר:

ועתה כאשר היין הגיע עד הרגלים, והדמעות התחילו להציף העינים, והלב האטום נמס והיה למים, נשא ידינו אל השמים, לעורר רחם רחמתיים, על ציון וירושלים; ונשתף עמנו הצדיקים, שיעוררו רחמים על ישראל, במלחמתם האחרונה נגד עמלק.

אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, גואל ישראל האל המושיע,

הרב את ריבנו והדן את דיננו, והנוקם נקמתינו מכל אויבינו,

הוא אלקינו נפרע לנו מצרינו, המשלם גמול לכל אויבי נפשנו,

כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחות אל יד בעליהם,

כן עינינו אל ה׳ אלקינו, עד שיחננו ויושיענו,

כרחם אב על בנים רחם עלינו, כי אתה אבינו אתה מלכנו.

אנא ה׳ הושיעה נא, אנא ה׳ הצליחה נא. (מתוך לשון חכמים ח״א עמ׳ קיד-קטו)

ויהא רעוא מעתיק יומין לגלאה מצחא דאקרי רצון, ישתכח רעוא דרעוין בכולהו עלמין, וכל צלותין מתקבלין, וכולא ברחמי אשתכח, כדכתיב ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון, רעוא דמצחא נשכח בכל שעתא דנצטרך ליה אמן. (שם ח״ב עט׳ ל״ה, והמשכיל יוסיף לזעוק מההמשך שם, לפי כוחו).

קום מלכא משיחא ואתער גו גנתא דעדן ותתגלי בארעא דגליל, הא עידנא לאתחברא איילתא בבעלה ובעלה בעי לנקמא לה נוקמין דעלמא ולאקמא לה ולאנערא לה מעפרא. רבש״ע קיימת בנו ״אם יהי׳ נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה״א ומשם יקחך״ קיים בנו עתה ״כימי צאתך מאמ״צ אראנו נפלאות״ ותן דעת בכל הנקבצים מהגולה לקיים תורתך הקדושה (שם עט׳ מ״א בשינוי מעט).

אב הרחמן חום נא על רגל ה״ק״ דקיני קניזי וקדמוני שעכשיו הם בקלי׳ בסוד ״רגליה יורדות מות״ ותברר מהם כל הקדושה מתוך הפסלת ויתעלו בסוד ה׳ ואז יתעלו ג׳ ארצות אלו בקדושה. (עי׳ פי׳ ״משוש״ על איכה לבעל הלבו״ש וערבי נחל עמ׳ כ״ח).

רבש״ע פתח לנו שערי בינה, בזכות שתית יין השמחה, ושבור ״נ״ דנחש ויעשה ממנה מ״י ואז יהא צירוף משי״ח במהרה (עי׳ ״ברוך ישראל״ תהלים י״ד ו־נ״ג בשם הר״ר אלימלך).

אנא אל קנא, לבש בגדי נקמה, ובזכות צחוק דהאי יומא, קיים הפס׳ ״יושב בשמים ישחק״ ונקום מגוג שנוסד ונתיצב על ה׳ ועל משיחו, ואל תפן אל מנחתו ושוחדו. אלקים א״ל ד״מי ל״ך כבר צעקנו ע׳ קולין דלידה, והגיעה עת הגאולה, והתגלות המשיח בעגלא. (ע״ש מזמור פ״ג).

אנא ה׳ הבט נא בצדקת עבדיך חסידך אשר הערו למות נפשם על כבודך ולא חסו על עצמם ועל זרעם ומאסו בחיי עה״ז ובטלו רצונם מפני רצונך וקדשו שמך המיוחד, ונתערבו דמי אחים ואחיות אבות ובנים ודמי גמולי חלב ויונקי שדים ונהרגו כולם על קדושת שמך המיוחד, חמול על עמך ישראל ותוציאם מאפילה לאורה. הננו בידך הננו, חננו ה׳ חננו. (לשון חכמים ח״ב עמ׳ נ״ב-נ״ג).

אנא ה׳ אל ימעטו בעיניך תלאותינו, הבט כמה עניים יש בישראל שמוסרים בניהם לת״ת בדמים מרובים אף שפרנסתם דחוקה, וכמה עניים נדחקים לגור במקום תורה אף שיכולים לגור ברווח ובזול במקומות אחרים, ורוב המחלוקות וכיו״ב רק משום הלחץ זה הדחק, וכל הלחץ רק עבור חינוך הילדים עטה״ק, הסר מעלינו הלחץ הזה ויחזר השלום למעוננו.

אב הרחמן ראה כמה מתאחדים כולם בעת צרה ליעקב, וכל מי שנפגע ביתו דואגים לו מיד למגורים, ראה כמה אנשים פשוטים מסכנים עצמם להציל חיי האזרחים או להשתדל שלא יפגעו, וכמה ממון מבזבזים על כל חשש קל של סכנה לאחרים. אנא קל רחום החשב לכל מי שהכניס עצמו לסכנה כמת ובטל מן העולם וקם לתחי׳ מחדש כמו מקוה המטהר, וכן לכל מי שירד מנכסיו או שנפל ביתו, יכפר לו כמיתה, וכמ״ש ״מזמור לאסף״ - שכילה חמתו בעצים ובאבנים, ואף שכל קרבן צריך כוונת המקריב ובחטאת בעינן שב מידיעתו, הרי גם ביצי״מ הי׳ די להם בהתעוררות כלדהו ע״י נתינת הדם על המשקוף, ואת השאר השלימו בנ׳ יום שעד מתן תורה, וגם עתה עשה לנו כן, וכמ״ש השפ״א בפ׳ בא, דבעתה יש לגאול גם בלי הזכויות ואת החסר ישלימו אח״כ, ובפרט שאם לא תגאל עתה, לא יהי׳ ח״ו את מי לגאל (מלבד ח״ה הנורא שיהי׳ שיראתי לפרשו) ולכן לפחות גאולה ״בחוזק יד״ תביא, ואת החסר נשלים אח״כ עד שבועות.

רבש״ע אסתר המלכה בקשה לתלות את י׳ בני המן, ונמסר במסורה דאותיות ״ת״ ״ש״ ״ז״ אותיות זעירות, ו״ו״ דויזתא, רבתי. ובדורינו נתגלה דהאותיות הזעירות רומזות לשנת התש״ז שבהן נתלו י׳ עמלקים מהשלב הראשון של גוג ומגוג, ועתה הגיע העת לתליית הרמוז ב״ו״ רבתי דויזתא, שהיא ה״ו״ דגוג, שכנגד ״ו״ דגחון שבאמצע התורה. גם ויזתא גי׳ תכ״ד — משי׳׳ח ב״ן דו׳׳ד שהוא הכנגדו של ישמעאל. ובלי ה ״ו״ עולה חי״ת ד״חית קנה״ שתשבר בקרוב ותהפך ל״ה״ בסוד חמץ שיהפך למצה אכי״ר והיא האות הנ׳ בעשרת בני המן, המכוונת נגד שער הנ׳ דס״א, שם יושב צר״ר כ״ל היהודי״ם דדורינו, טמון בין כל מתי מבול, קיים בו י׳ מכות עד מכת בכורות ויאבד עם כל העמלקים שעמו, והפוך הצר״ה לצה״ר, יכירו כולם כי ידך זאת אתה ה׳ עשית ויהי׳ לכל היהודים אורה - הארת המוחין זו תורה, ושמחה — לב שמח לסבול כל היסורים והצרות ולא ליפול, וששון — קדושה והסרת ערלת הלב ומידות הרעות — גאוה וגדלות והשתררות שקר, ויקר — שיניחו כולם תפילין מהודרות וירגישו החיות והמוחין דתפילין (עי׳ כתם אופיר על אסתר) אכי״ר.

אבינו מלכנו, למדונו רבותינו לכוון בברכת בונה ירושלים על משיח בן יוסף שלא יומת ע״י הרשע, עוד למדונו דמשיח בן יוסף הוא הגואל ממלכות אדום ומשיח בן דוד הוא הגואל מהישמעאלים נמצא דסגי במיתת הצדיקים שזכו לנשמת משיח בן יוסף במלחמת מגוג שהיא גרממיא של אדום, ובמלחמת ישמעאל א״צ לזה לכן שמור על כל שארית פליטת סופריהם ואל תביאנו לידי נסיון נוסף של אמונה, דדי לנו בחשך שגורם עמלק בארץ הקדש, וגלוי וידוע לפניך שברגע שימחה זכרו מא״י יתמלאו כל המנוערים מן המצוות ברוח טהרה וירוצו אליך, ובכך אל תמנע טוב מבעליו אב הרחמן. מצפים ומיחלים אנו לרגע זה, דאז גם עלינו תשרה רוח טהרה, וכל תפילותינו תהיינה ברעותא דלבא ובחשיקה וחפיצה, ונוכל לעבדך כראוי.

נוסח ארוך:

ועתה כאשר היין הגיע עד הרגלים, והדמעות התחילו להציף העינים, והלב האטום נמס והיה למים, נשא ידינו אל השמים, לעורר רחם רחמתיים, על ציון וירושלים; ונשתף עמנו הצדיקים, שיעוררו רחמים על ישראל, במלחמתם האחרונה נגד עמלק.

אל נקמות ה' אל נקמות הופיע, גואל ישראל האל המושיע,

הרב את ריבנו והדן את דיננו, והנוקם נקמתינו מכל אויבינו,

הוא אלקינו נפרע לנו מצרינו, המשלם גמול לכל אויבי נפשנו,

כעיני עבדים אל יד אדוניהם, כעיני שפחות אל יד בעליהם,

כן עינינו אל ה׳ אלקינו, עד שיחננו ויושיענו,

כרחם אב על בנים רחם עלינו, כי אתה אבינו אתה מלכנו.

אנא ה׳ הושיעה נא, אנא ה׳ הצליחה נא. (מתוך לשון חכמים ח״א עמ׳ קיד-קטו)

ויהא רעוא מעתיק יומין לגלאה מצחא דאקרי רצון, ישתכח רעוא דרעוין בכולהו עלמין, וכל צלותין מתקבלין, וכולא ברחמי אשתכח, כדכתיב ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון, רעוא דמצחא נשכח בכל שעתא דנצטרך ליה אמן. (שם ח״ב עט׳ ל״ה, והמשכיל יוסיף לזעוק מההמשך שם, לפי כוחו).

קום יחזקאל נביאה לגלאה מראות קמי שכינתא, אלין דאתמר בהון ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בנקודי אורייתא וטעמי אורייתא, דעלייהו דאתוון אתמר ודמות החיות מראיהם כגחלי אש, אלין אינון נקודין, בוערות כמראה הלפידים אלין אינון טעמי, ובהון — והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. והמשכילים אילין אתוון, יזהירו אלין נקודין דנהרין בהון, כזוהר אלין טעמי, ושכינתא כלילא מכולהו(שם עמ״ ל״ז).

קום אדוננו מורנו יחזקאל הנביא הכהן הצדיק המליץ טוב, לגלגל הרחמים הגדולים דעתיק יומין עלינו ועל כל ישראל, התחזק והתאמץ בתפילה וקרא אל ה׳ שומע תפילה, כי חנון ורחום הוא, רב חסד ומרבה להטיב, התחזק בתפילה למען יונקי שדים וגמולי חלב ותשב״ר שלא חטאו, קרא אל ה׳ בחזקה בזכות מעשיך הטובים כי כן דרכך תמיד להתפלל בעד ישראל, ואתה כיפרת בעד בית ישראל ובית יהודה ביסורים אשר סבלת. קום וחלה נא פני אל ויחננו, הוא אבינו, הוא מלכנו, הוא מושיענו, הוא העושה צדקות עם כל בשר ורוח ולא כרעתם להם גומל. (שם ח״א עט׳ עז).

קומו מארי מקרא ומארי מתניתין ומארי תלמוד ומארי סתרי תורה ואתכנשו לסעודתא דמלכא ומטרוניתא (שם ח״ב עט׳ לט) הביטו וראו כמה מסלסלים ישראל בכל מילה ומילה שלכם, ואף כששותים ודעתם מתבלבלת עליהם לא מפסיקים מלחרוז ולסלסל בדבריכם, עד מתי נשב בחשך ואפילה ולא נדע כוונתכם לאמיתה, קומו קומו במהרה, והרימו העטרה, לגלות לנו כל צפונות התורה ואמיתתה הברורה (נופך).

קום מלכא משיחא ואתער גו גנתא דעדן ותתגלי בארעא דגליל, הא עידנא לאתחברא איילתא בבעלה ובעלה בעי לנקמא לה נוקמין דעלמא ולאקמא לה ולאנערא לה מעפרא. רבש״ע קיימת בנו ״אם יהי׳ נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה״א ומשם יקחך״ קיים בנו עתה ״כימי צאתך מאמ״צ אראנו נפלאות״ ותן דעת בכל הנקבצים מהגולה לקיים תורתך הקדושה (שם עמ׳ מ״א בשינוי מעט).

רועה ישראל לא תראה צאנך נדחים והתעלמת מהם, איכה ירעו איכה ירבצו, איך נעבוד ואין לאל ידינו ולשריפת אש הי׳ בית מקדשנו ואין לנו אפר פרה להטהר מטומאותינו. גאל לך את גאולתך וצוה ישועות עמך, אי׳ קנאתך וגבורותיך, אי׳ חסדיך הראשונים אשר עמנו, למענך עשה ולא למעננו (שם עמ׳ נ״א).

רבש״ע הלוא צדיק גוזר והקב״ה מקיים, וכך גזר עבדך הצדיק ר׳ נתן שפירא זי״ע (מג״ע מהדו״ת לפורים, עמ׳ רס״ב) דעמלק מתחיל באות ע׳ שצרת בה את חדש טבת (סי״צ) ומסיים באות ק׳ שצרת בו את חדש אדר, ולכן נלקחה אסתר למלך בחדש טבת והי׳ גמר הישועה באדר, והנה גם במלחמת עמלק האחרונה שהחלה בסוף טבת, גמור נא אותה באדר. ואם תאמר היכן תשובתכם והתעוררותכם, הלוא הוסיף הצדיק הנ״ל ודרש ד״אמח״ה את זכר עמלק״ רומז לגואלים אותנו מעמלק, דבפורים היו אסת״ר מרדכ״י חרבונ״ה בסיוע ה׳, ובגאולה האחרונה — אליה״ו משי״ח ח׳ נסיכי אדם וה׳, ובכן גלה והבא לנו את אליהו ומשיח וח׳ נסיכי אדם.

רבש״ע הבטחתנו ארץ י׳ עממין עם הקיני הקניזי והקדמוני, ושנינו (ילקו״ש לך לך רמז ע״ח) דהם עשו (קיני) עמון ומואב, ורבי אמר ערביים שלמיים ונטיים, ורשב״י אמר דרמסקים (עי׳ רד׳׳ל בב״ר מ״ד שזו דמשק) ואסיים ואספמיים (עי׳ רד״ל שם גרם אפטיים והוא סוריא) וראב״י אמר אסיא וטרקי וקרטגינא. (וע״ע ב״ב נ״ו. ובב״ר מ״ד פ״ג). ולפי פשט המקראות דהקיני הם מבני מדין שהי׳ מבני קטורה אחיהם של בני ישמעאל, ועליהם נאמר שמשכנם בואכה אשורה וכל קיומם עד שלא פשט ידו בביהמ״ק אבל כיון שפשט ידו בביהמ״ק נפל (ילקו״ש סו״פ חיי שרה) (וערש״י בפס׳ זה שמביא לשון נפילה אצל מדין ועמלק וכל בני קדם וד״ל) ועליהם נאמר בברית בין הבתרים ״ותור״ — אילו בני ישמעאל, אי לארץ כשיצמד שור זכר עם הנקבה יפתחו וישדדו את כל העמקים (ינסו להחריב העולם) (ילק״ש פ׳ לך לך רמז ע״ו) ונמצא דהם הממשיכים של בני עשו ועמלק, וכפי שלמדונו רבותינו דעמלק נולד רק אחר שנשתדך עשו עם ישמעאל (ויל״פ תהו החיבור של שור זכר עם הנקבה, ובזה מתאחדות ד׳ הדעות בילק״ש הנ״ל בזהותו של הקיני — עשו או ערביים שהם יושבי אסיא או דרמסקים ודו״ה) והוא הוא סוף הקלקול של קיץ, סמל הקנאה והרציחה, אנא קיים בנו כעת ממש את המשך דברי הילק״ש שם — ״נופלת״ זו מלכות בבל שנא׳ נפלה נפלה בבל ״עליו״ אילו בני ישמעאל שעליהם בן דוד יצמח שנא׳ ״אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו״ ואמר ר׳ זעירא דהם הם יהיו העצים לגיהנם.

אב הרחמן חום נא על רגל ה״ק״ דקיני קניזי וקדמוני שעכשיו הם בקלי׳ בסוד ״רגליה יורדות מות״ ותברר מהם כל הקדושה מתוך הפסלת ויתעלו בסוד ה׳ ואז יתעלו ג׳ ארצות אלו בקדושה. (עי׳ פי׳ ״משוש״ על איכה לבעל הלבו״ש וערבי נחל עמ׳ כ״ח).

רבש״ע פתח לנו שערי בינה, בזכות שתית יין השמחה, ושבור ״נ״ דנחש ויעשה ממנה מ״י ואז יהא צירוף משי״ח במהרה (עי׳ ״ברוך ישראל״ תהלים י״ד ו־נ״ג בשם הר״ר אלימלך).

אנא אל קנא, לבש בגדי נקמה, ובזכות צחוק דהאי יומא, קיים הפס׳ ״יושב בשמים ישחק״ ונקום מגוג שנוסד ונתיצב על ה׳ ועל משיחו, ואל תפן אל מנחתו ושוחדו. אלקים א״ל ד״מי ל״ך כבר צעקנו ע׳ קולין דלידה, והגיעה עת הגאולה, והתגלות המשיח בעגלא. (ע״ש מזמור פ״ג).

אבינו מלכנו, עבדך הצדיק ר׳ יצחק אייזיק הכהן זי״ע בברית כהונת עולם (מאמר הסתר אסתר פי״ט-פכ״א) למדנו דע״י פס׳ שמע ישראל ובשכמל״ו מתגברים על עמלק, ואם צריך לכוון כל הכוונות הרי אין אתנו יודע עד מה ויהי״ר כאילו כווננו בכל מה שאפשר לכוון שם, ואנו אומרים הפס׳ על דעת כל מה שטמון בו, שמע ישראל ה׳ אלקינו ה׳ אחד. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

אנא ה׳ הבט נא בצדקת עבדיך חסידך אשר הערו למות נפשם על כבודך ולא חסו על עצמם ועל זרעם ומאסו בחיי עה״ז ובטלו רצונם מפני רצונך וקדשו שמך המיוחד, ונתערבו דמי אחים ואחיות אבות ובנים ודמי גמולי חלב ויונקי שדים ונהרגו כולם על קדושת שמך המיוחד, חמול על עמך ישראל ותוציאם מאפילה לאורה. הננו בידך הננו, חננו ה׳ חננו. (לשון חכמים ח״ב עמ׳ נ״ב-נ״ג).

אנא ה׳ אל ימעטו בעיניך תלאותינו, הבט כמה עניים יש בישראל שמוסרים בניהם לת״ת בדמים מרובים אף שפרנסתם דחוקה, וכמה עניים נדחקים לגור במקום תורה אף שיכולים לגור ברווח ובזול במקומות אחרים, ורוב המחלוקות וכיו״ב רק משום הלחץ זה הדחק, וכל הלחץ רק עבור חינוך הילדים עטה״ק, הסר מעלינו הלחץ הזה ויחזר השלום למעוננו.

אב הרחמן ראה כמה מתאחדים כולם בעת צרה ליעקב, וכל מי שנפגע ביתו דואגים לו מיד למגורים, ראה כמה אנשים פשוטים מסכנים עצמם להציל חיי האזרחים או להשתדל שלא יפגעו, וכמה ממון מבזבזים על כל חשש קל של סכנה לאחרים. אנא קל רחום החשב לכל מי שהכניס עצמו לסכנה כמת ובטל מן העולם וקם לתחי׳ מחדש כמו מקוה המטהר, וכן לכל מי שירד מנכסיו או שנפל ביתו, יכפר לו כמיתה, וכמ״ש ״מזמור לאסף״ - שכילה חמתו בעצים ובאבנים, וכל מי שמרוב פחד נסע לעיר אחרת או העביר מיטתו למקלט יחשב לו כגלות או כעיר מקלט המכפרת על רציחה בשוגג ואף שכל קרבן צריך כוונת המקריב ובחטאת בעינן שב מידיעתו, הרי גם ביצי״מ הי׳ די להם בהתעוררות כלדהו ע״י נתינת הדם על המשקוף, ואת השאר השלימו בנ׳ יום שעד מתן תורה, וגם עתה עשה לנו כן, וכמ״ש השפ״א בפ׳ בא, דבעתה יש לגאול גם בלי הזכויות ואת החסר ישלימו אח״כ, ובפרט שאם לא תגאל עתה, לא יהי׳ ח״ו את מי לגאל (מלבד ח״ה הנורא שיהי׳ שיראתי לפרשו) ולכן לפחות גאולה ״בחוזק יד״ תביא, ואת החסר נשלים אח״כ עד שבועות.

והרי ע׳ האומות שבאות עם גוג מחולקות לב׳ — בני אדום ובני ישמעאל, ואת החלק של בני אדום כבר יצאנו ידי חובה, וגם החלק של בני ישמעאל במשך כל המלחמות יצאנו יד״ח, וק״ו הוא ממש״כ בפסיקתא — רבתי (פ׳ החדש אות ז׳) דבשעה שמלך המשיח בא ואומר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין, אומרים לו רבינו מלך המשיח .. לא כך אמר הקב״ה שהוא משעבדינו בשבעים אומות, והוא משיבנו א׳ מכם גולה לברבריא וא׳ מכם גולה לברטניא כגון שגליתם כולכם, ולא עוד אלא שהמלכות מכתבת טירונין מכל אומה ואומה, כותי א׳ או ברברי א׳ בא ומשעבד בכם כגון ששעבדה בכם כל אומתם וכאילו נשתעבדתם בע׳ אומות (וע״ע שהש״ר עה״פ קול דודי) הרי מפורש דסגי במה שחלק מישראל סבלו מחלק מכל אומה של ישמעאל ק״ו כעת שכולם סובלים, זמן הגאולה הנה זה בא.

רבש״ע גלוי וידוע לפניך דמציאות עמלק ותלמידיו בעולם מחשיך את השכל ובפרט שנאחז בא״י ובונה את בתינו ואפי׳ את בתי הכנסת ובתי המדרש, אנא עזור לסלקו מהעולם או לפחות מא״י וממילא יפתחו כל הלבבות והמוחות לקליטת דברי התוה״ק.

רבש״ע אסתר המלכה בקשה לתלות את י׳ בני המן, ונמסר במסורה דאותיות ״ת״ ״ש״ ״ז״ אותיות זעירות, ו״ו״ דויזתא, רבתי. ובדורינו נתגלה דהאותיות הזעירות רומזות לשנת התש״ז שבהן נתלו י׳ עמלקים מהשלב הראשון של גוג ומגוג, ועתה הגיע העת לתליית הרמוז ב״ו״ רבתי דויזתא, שהיא ה״ו״ דגוג, שכנגד ״ו״ דגחון שבאמצע התורה. גם ויזתא גי׳ תכ״ד — משי׳׳ח ב״ן דו׳׳ד שהוא הכנגדו של ישמעאל. ובלי ה ״ו״ עולה חי״ת ד״חית קנה״ שתשבר בקרוב ותהפך ל״ה״ בסוד חמץ שיהפך למצה אכי״ר והיא האות הנ׳ בעשרת בני המן, המכוונת נגד שער הנ׳ דס״א, שם יושב צר״ר כ״ל היהודי״ם דדורינו, טמון בין כל מתי מבול, קיים בו י׳ מכות עד מכת בכורות ויאבד עם כל העמלקים שעמו, והפוך הצר״ה לצה״ר, יכירו כולם כי ידך זאת אתה ה׳ עשית ויהי׳ לכל היהודים אורה - הארת המוחין זו תורה, ושמחה — לב שמח לסבול כל היסורים והצרות ולא ליפול, וששון — קדושה והסרת ערלת הלב ומידות הרעות — גאוה וגדלות והשתררות שקר, ויקר — שיניחו כולם תפילין מהודרות וירגישו החיות והמוחין דתפילין (עי׳ כתם אופיר על אסתר) אכי״ר.

אבינו מלכנו, למדונו רבותינו לכוון בברכת בונה ירושלים על משיח בן יוסף שלא יומת ע״י הרשע, עוד למדונו דמשיח בן יוסף הוא הגואל ממלכות אדום ומשיח בן דוד הוא הגואל מהישמעאלים נמצא דסגי במיתת הצדיקים שזכו לנשמת משיח בן יוסף במלחמת מגוג שהיא גרממיא של אדום, ובמלחמת ישמעאל א״צ לזה לכן שמור על כל שארית פליטת סופריהם ואל תביאנו לידי נסיון נוסף של אמונה, דדי לנו בחשך שגורם עמלק בארץ הקדש, וגלוי וידוע לפניך שברגע שימחה זכרו מא״י יתמלאו כל המנוערים מן המצוות ברוח טהרה וירוצו אליך, ובכך אל תמנע טוב מבעליו אב הרחמן. מצפים ומיחלים אנו לרגע זה, דאז גם עלינו תשרה רוח טהרה, וכל תפילותינו תהיינה ברעותא דלבא ובחשיקה וחפיצה, ונוכל לעבדך כראוי, הבט נא איך גם אחר השתי׳ ...

(ההמשך א״א לכתוב, דכ״א יראה לפי התנהגות המסובים איזה זכות ללמד. ואם יש בכוחו לומר גם תפילות לרע״מ (משה רבינו) ולאבות הק׳ כמובא בלשון חכמים הנ״ל מה טוב, עפ״י המבואר בזו״ח בלק דהאבות מתכנסים אצל קבר הרע״מ לתפילה לקראת הגאולה, וכן משיח מצטרף לתפילתם ושם הובא גם בקשות למלכא משיחא, וכל ערום יעשה בדעת ויוסיף כיד ה׳ הטובה עליו לפי הזמן והמקום).