אפס טעויות
ויקרא
(א,ב): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם
כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר
וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם".
א.
למה לא כתוב איש כי יקריב, או נפש כי תקריב? למה אדם?
ב.
מה זה מכם? גם המילה הזאת מיותרת? וגם לא מקריבים אנשים?
אחרי
חומש שמות שיש לעמ"י עכשיו משכן וקורבנות הקב"ה חשש שהם יתחילו שכונה
יותר מידי, ולא יזהרו במצוות ובעבירות כי מקסימום אם נטעה נביא קרבן מה יש?
כאותו
אדם שחלם על פנקס צ'קים ולאחר שחסך בחשבון וקיבל אותו מהבנק התחיל לקנות
ולפזר צ'קים על ימין ועל שמאל וכאשר נקרא בדחיפות לבנק בשל מינוס ענק, אמר לפקיד:
"מה הבעיה קח צ'ק וגמרנו".
מזהיר
הקב"ה את משה שיגיד להם: אני לא רוצה את הקרבנות הכי טוב בשבילי זה שהאדם
יזהר כל הזמן לא לחטוא!
בהמה
טועה ולא שמה לב כי אין לה דעת אבל 'אדם מועד לעולם' אתה 24 שעות צריך להיות עם
דעת!
מה הכוונה 'מכם'?
מן
הבהמה! מהחלק הבהמי שיש בך!
החלק
הבהמי הוא זה שעושה את הטעויות
הוא זה שמגיב את התגובה הראשונה שהיא תמיד טעות!
במשלי אריסטו מסופר על עשיר גדול אחד היה כלב ששמר על ביתו
בנאמנות, ולא פעם גירש מן הבית גנבים וחיות רעות. העשיר לא חשש מעולם לעזוב את
ביתו, בידעו שכלבו ישמור עליו מכל משמר.
פעם הלך ליער לכרות עצים, והשאיר את בנו
הקטן בביתו יחד עם הכלב.
בחזרתו, כשהתקרב לדלת מצא כתמי דם גדולים על
הרצפה. הוא נבהל וקרא בקול לבנו, אך הבן לא ענה. קרא שוב ולא היה מענה. ניגש
למיטתו של הילד - ולא מצאו...
והנה הוא מבחין כי בפינת החדר שוכב הכלב ועל
פיו כתמי דם. האב בטוח היה שהכלב טרף את בנו, ובחמת זעם עם הקרדום שבידו הוריד את
ראש הכלב וישב לבכות בקול בכי מר את מות בנו.
הבן שנרדם מאחורי הבית שמע את קול הבכי
והתעורר, ובא לפני אביו הנדהם.
כשיצא האב החוצה לברר את פשר כתמי הדם מצא
פגר של זאב מוטל על הרצפה בחצר.
לולא הכלב לא היה עוד בנו בחיים.
כאן זה הכלב, אבל לפעמים הקורבן לחוסר
סבלנות הוא מישהו יותר חשוב...
מחנך אחד הגיע לכיתה באיחור רב מאוד, כשהוא
נכנס לכיתה הוא רואה את אחד הילדים עומד ליד הדלת ומצביע על השעון שעל היד שלו...
המחנך התעצבן ממש והעיף את הילד מהכיתה!
באותו לילה הוא קיבל טלפון מאמו של הילד
שסיפרה לו שהילד קיבל מתנה ליום הולדת שעון והוא חיכה כ"כ לשניה שהוא יוכל
להראות למורה שלו את השעון החדש...
תמיד תמיד התגובה הראשונית היא לא התגובה
הכי טובה... חכה קצת תירגע ואז תחשוב מה לעשות...
אם היינו יודעים את השיעור הזה לפני 3000
שנה לא היה חטא העגל...
בכל
סיטואציה תעצור, תחכה 2-3 שניות, תמדוד דופק לעצמך!
אין
מקום לטעויות!!! אתה אדם עם ראש על הכתפיים לא
בהמה! הכביש לא סולח... לא יעזור שתגיד למשפחה ח"ו זה היה בטעות, איך תחזיר
להם את הילד?!?
גמ'
(נזיר כג.): "ת"ר: (במדבר
ל) 'אישה הפרם וה' יסלח לה' - באשה שהפר לה בעלה והיא לא ידעה הכתוב מדבר, שהיא
צריכה כפרה וסליחה. וכשהיה מגיע ר"ע אצל פסוק זה היה בוכה, ומה מי
שנתכוון לעלות בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה - טעון כפרה וסליחה, המתכוון לעלות
בידו בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר - על אחת כמה וכמה!... על דבר זה ידוו
הדווים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!