פורים vs כיפורים

פורים vs כיפורים

מדרש (משלי ט): "שכל המועדים עתידים בטלים [בימות המשיח], וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: 'וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים...' (אסתר ט,כח). אמר ר' אלעזר, אף יום הכיפורים אינו בטל לעולם, שנאמר: 'וְהָיְתָה-זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל-חַטֹּאתָם אַחַת בַּשָּׁנָה; וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-מֹשֶׁה' (ויקרא טז,לד)".

יום כיפור, אני מבין למה שהוא לא יתבטל הרי הרי אנחנו מגיעים לדרגה של מלאכי השרת. אבל פורים?!?

שמות (ל,י): "וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַה' ".

נתיבות שלום (פורים - אחת בשנה):

למה יש כפילות לשון במילים 'אחת בשנה'? ולמה פעמיים 'וכפר אהרן וגו׳, יכפר עליו? ולמה הפס' משבח עכשיו את המזבח 'קודש קדשים הוא לה׳ ' מה הקשר לכאן?

יש לבאר ע״ד רמז, שהתוה״ק רמזה כאן לענין פורים, דכמו שיום הכפורים נקרא אחת בשנה, יש עוד יום הנקרא אחת בשנה והוא פורים.

שני ימים אלו הם בדרגת אחת בשנה, יום הכפורים הוא אחת בשנה במדת היראה, ופורים הוא אחת בשנה במדת האהבה.

לכן כתוב, וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים - ביום הכפורים.

ועוד יש דרגת אחת בשנה שמכפר לדורותיכם - פורים, שדרגת היום גבוה יותר מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים, שהוא לדורותיכם, לכל הדורות גם כשאין ביהמ״ק וא׳׳א לכפר בדם חטאת הכפורים! יש את פורים שיכפר!

ומסיים הכתוב שהיום הק׳ הזה הוא "קודש קדשים הוא לה' "!

ביום כיפור אתה עושה כפרות, בפורים אתה נותן מחצית השקל – כופר נפש!

כותב רשב"י (תיקוני זוהר תיקון כא): יום כפורים פירושו יום כמו פורים, היינו שיש להם מעין קדושה אחת, וכאמור ששניהם מכפרים אחת בשנה!

הרה״ק מרוז׳ין זי״ע: מי נתלה במי? קטן נתלה בגדול, וכשאומר על יוהכ״פ שהוא יום כמו פורים, הרי שדרגת הפורים עוד יותר גדולה!

איך רואים שפורים יותר גדול מכיפור?

קיי"ל שיום הכפורים אינו מכפר אלא לשבים, אבל פורים מכפר גם לשאינם שבים.

והיינו משום שמדתו היא אהבה, ועל מדת אהבה נאמר על כל פשעים תכסה אהבה, אפילו לשאינם שבים.

הרה״ק מצ׳רנוביל בעל מאור עינים זי״ע:  אבל למ״ד שיום הכפורים מכפר אפי׳ לשאינם שבים, איך יתכן לומר שיש כפרה בלי תשובה?

אלא הכוונה שמכפר על החטאים והפגמים שלא מועיל עליהם תשובה כמו פגמי ברי״ק.

בכח קדושת פורים שקודש קדשים הוא לה׳ מועילה תשובה גם על פגמים אלו שאף יום הכפורים אינו מכפר...

ביוה״כ גמר החתימה הוא למי שעדיין לא נחתם דינו.

פורים אפי׳ אחר שנכתב ונחתם בטבעת המלך מלכו של עולם נפתח שער חדש לקרוע את גזר הדין. בבחי׳ "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת".

"לא כדת" – הכוונה כי ע״פ הדת הרי כבר נחתם הגז״ד, אבל בכח מדת האהבה שנתעוררה בפורים 'על כל פשעים תכסה אהבה' - נפתח שער חדש לבא אל המלך אשר לא כדת גם לאחר גז״ד!

אז למה פורים נראה ככה – תחפושות ושיכורים ומשתה ושמחה?!?

האריז״ל: בכל שנה מתגלה הארה כזו אשר כמוה לא נהיתה מימי קדם, לא בש״ק ולא ביו״ט, הארת גילוי יסוד אבא כידוע לי׳׳ח.

היות והאור הוא כ"כ גדול צריך להסתיר אותו שלא תשלוט בו עין הסט׳׳א, ומשום כך יש בו ענינים מוזרים שאין בכל חג, כמו התחפושות וכמו שאחז״ל חייב אדם לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

כמו מתי שיש צורך להעביר את הכתר של המלך ממקום למקום, ויש פחד ממורדים ושודדים שלא יגזלו את הכתר, אז מכניסים אותו בעגלה פשוטה ועוטפים אותו מכל עבר בבלויי סחבות שאף אחד לא ירגיש מה מונח כאן.

אותו דבר פורים!

כמו הרב שעבר במכס ועבר לפניו ערבי נודד עם בגדים מגעילים ומסריחים, ואחרי כמה ימים הוא פגש אותו עם בגדים מדהימים ובושם וכו', ענה לו האיש, שם הייתי צריך לעבור במכס ורציתי שלא יעכבו אותי...

מעלת היום:

האריז״ל: ההארה הגדולה הזו שנתגלתה אז בימי מרדכי ואסתר מתגלית בכל שנה.

מקובל מרבותה״ק זי״ע כי בימי הפורים הזמן לפעול ישועות שאין לפעול כל השנה, רק אחת בשנה מתקיים "כל הפושט יד נותנים לו".

כמו שכתוב: "ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך ותעש" - הוא ענין נצחי אחת בשנה, שביום הקדוש הזה בעת רעוא ררעוין בעת משתה היין אומר הקב״ה לכנסת ישראל מה שאלתך ותנתן לך ומה בקשתך ותעש.

איך מקבלים את ההארה הזאת? איך מכילים אותה בכלים לכל השנה?

ע"י המצוות של החג:

משתה ושמחה

מתנות לאביונים

משלוח מנות

מקרא מגילה

מתחפשים J

אלו הכלים שחז"ל תיקנו לנו כדי להכיל את האור העצום הזה שיורד פעם בשנה!!!

החיד"א אומר שהיום הכי ראוי לגאולה זה פורים.

למה? – כתוב שבזכות צדקה יבוא המשיח, נכון? הוא אומר איזה יום נותנים צדקה כמו בפורים? מתנות לאביונים, כל הפושט יד נותנים לו, לילדים, למי שפושט יד, כל הפושט יד נותנים לו. זה יום אדיר בצדקה.

כמו כן, יש שנאת חינם שבגללה נחרב בית המקדש. ומה יש ביום הזה? משלוח מנות איש לרעהו. כל אחד שם סלסלה, שם שוקולד, אחד שם עוף, יין. שולח לחבר פשש... אין שנאת חינם. כולם אחד אוהב את השני.

מה תגיד? בזכות התורה תבוא הגאולה? אוהו, אנחנו קוראים את המגילה, חוזרים וקוראים אותה בבית [לנשים], קוראים למחרת, כל הזמן קוראים את המגילה. כל הזמן של הפורים זה ענין של הדור קיבלו בימי אחשוורוש, קבלת התורה בשמחה.

לכן הוא אומר שזה היום הכי ראוי לגאולה שלא כסדר. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל – זה לפי סדר. אבל שלא כסדר – זה פורים. יום של פורים ראוי לגאולה.

יהי רצון שנזכה בעזרת השם לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן.