יום שלישי, 23 בפברואר 2016

פרשת כי תשא - אוֹת הִיא לְעֹלָם

אוֹת הִיא לְעֹלָם


שמות (לא טז-יז): "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם".

נמכר יוסף (ר' יוסף בן נעים): "כתב הגאון חיד׳׳א זצוק״ל (נחל קדומים בחקתי אות ד)... ס' רבוא אותיות בתורה[1], ויש בהם ס' רבוא פרצופים, וכל אחד מישראל נאחז באות אחת של תורה, ואותה האות משועבדת אליו כשעבוד אשה לבעלה, וכדמיון האיש זכר ואות נקבה נאסרת. ולכן מצוה לחלל שבת על כל איש ישראל, כי התורה והאות ההיא מוכנת אליו לעבודתו אם יזכה...
ואפשר זהו שנא׳ עשה עמי אות לטובה (תהלים פו,יז), שהאות של תורה אשר אני נאחז בה מתנוצץ ותאיר ותהיה עמי, ודו״ק והאריך עכ״ל".

הרמ"ז (על זוהר בראשית עמ' 811): "אם תמנה אותיות הא"ב במילואן - אל"ף בי"ת גימ"ל וכו', תמצאם עולות סך הכל כמספר אדנ"י".

אדנ"י זו השכינה - כנסת ישראל - כלל נשמות ישראל, והיא קשורה בקשר הדוק לאותיות.

תיקוני רמח"ל (מא): "ובשעה שעמדו ישראל על הר סיני נמסרה להם התורה בכל המדרגות שלה ושם נועדו כל ישראל וכל הנשמות אופילו אותן שלא היו עדיין בעולם וכולם נטלו חלק בתורה וסוד הדבר פנים בפנים דיבר ה' עמכם בהר מתוך האש. כמה פנים הם לתורה וסוד שלהם נכלל בכללות של ארבע שנאמר לגביהם ארבע פנים והשכינה היא דמות הכל וכך כל אחד מישראל הצטייר בדיוקן אחד מאותן ארבעה וכל אחד היה הקב"ה מתגלה לו לפי הפנים שלו לפיכך פנים בפנים לכל אחד היה אומר ישקני מנשיקות פיהו", לפיכך שם בהר סיני כל אחד לקח חלקו".

'ישראל' - ראשי תיבות 'יש ששים רבוא אותיות לתורה' כמנין נשמות ישראל.

בספר תורה כל אות צריכה להיות מוקפת גויל, אם אות אחת נדבקת בשניה ספר התורה פסול.

כל יהודי חשוב!!!

אביהם של ישראל (חלק ד' עמ' 12): "בשעה שישבנו ״שבעה" על אבא ז׳׳ל באו אלפים רבים לנחם אותנו. ביניהם הייתה אישה אחת שעמדה ומיררה בבכי. קלטתי אותה מרחוק וניגשתי לנחם ולחזק אותה.
היא אמרה לי שהיא לא יכולה להתנחם, הבכי הוא גדול, היא מרגישה שבפטירת הרב היא איבדה את האדם שהרים אותה מאשפתות. לשאלתי היא סיפרה כי היא נולדה להורים שניסו לחנך אותה דרך ביקורת. הם לא הבינו שאין דבר שהורס יותר מזה. הם היו מעירים לה בלי הפסקה הערות על התנהגות לא נכונה, וכך הם שברו לה כל שביב של ביטחון עצמי. חוסר הביטחון היה גורם למעידות, המעידות לביקורת, הביקורת לכישלון, וכך היה הגלגל חוזר ואני הייתי הולכת ונשברת.
והיא המשיכה וסיפרה: כשהגעתי לבגרות, הייתי חסרת ביטחון לחלוטין. בשידוכים הייתי חלשה, וכמובן לא הצלחתי. בעבודה הייתי חסרת ביטחון, וכמובן לא הצלחתי. הכול הלך הפוך.
בשלב מסוים של יאוש הציעו לי ללכת לרב מרדכי אליהו. אמרו לי שהוא מקבל אנשים אחרי התפילה, והוא בוודאי יציע לי עצה איך להיחלץ מהמעגל המסחרר שהייתי בו.
קמתי מוקדם והגעתי לבית הכנסת של הרב, בתקווה לגשת אליו אחרי התפילה. כשראיתי את כל האנשים ניגשים אליו ומקיפים אותו, הבנתי שאין לי כל סיכוי. כל כך הרבה אנשים חשובים נמצאים פה, מי יסתכל עלי בכלל?
ליוויתי את הרב ביציאתו מבית הכנסת ביחד עם כולם, הם סביבו ואני מאחור. ראיתי איך הוא מתקרב אל המכונית שלו, כשהוא מוקף אנשים שמסתירים אותי ולא מאפשרים לי כלל לגשת אליו. כל התקוות שתליתי בפגישה איתו נמוגו.
הרב עמד להיכנס למכונית שלו כשלפתע הסתובב, חיפש מישהו בכל האנשים, קלט אותי עומדת מרחוק, וסימן לי בידו לגשת אליו. חששתי מאוד. הבנתי שהוא צריך לנסוע כעת ואני מעכבת אותו, אבל הוא לא התיישב במכונית, הסתכל אלי וסימן לי שוב בידו: בואי.
לא ידעתי את נפשי מרוב בושה. לא הייתה לי ברירה. התקרבתי בחשש גדול אל המכונית בין כל האנשים. הגעתי אליו והוא סימן לאנשים להתרחק ושאל: מה את צריכה?
אמרתי לו שלא נעים לי לעכב אותו, אבל הוא אמר לי: יש לי זמן, מה את צריכה? הוא נתן לי את התחושה שכל הזמן שבעולם שלי. אמרתי לו שאני לא כל כך חשובה. לא נעים לי לעכב את כל האנשים החשובים האלה, העשירים האלה שעומדים סביבנו ומלווים את הרב. הם מחכים לי, מתעכבים בגללי ולא הולכים עד שהרב ייסע.
הרב הסתכל עלי במבטו החם ואמר לי מילים שלעולם לא יישכחו ממני: ״את חשובה!״. כשההדגשה שלו היא על המילה ״את״. אלו היו מילים שמעולם לא שמעתי מאף אדם. את חשובה.
כל העולם השתנה באותו רגע. הרגשתי את כל קרבי מתהפכים לטובה. אני באמת חשובה, לא כמו שחשבתי עד אותה שעה. הוא שאל אות׳ מה אני צריכה, והאמת היא שבאותה שעה כבר לא הייתי צריכה כלום. העיקר כבר נאמר.
מאותה השעה הכול השתנה. החיים עלו על מסלול חיובי, כשכל הזמן המילים שלו ממשיכות להדהד באוזני. עד עכשיו אני עוד שומעת אותן: את חשובה.
״איך לא אבכה כשהרב אליהו הלך מאתנו?״, סיימה האישה.
עכשיו היה תורי לבכות".

אחדות לא אחידות!

חשוב מאוד שהאחדות לא תהיה אחדות של הדבקת כל האותיות זה לזה, לא אחידות של המסת כולם, אלא אחדות הנבנית מהיחודיות של כל אחד. רק מתוך אחדות כזו באה התגלות השכינה בעם ישראל.

אומרים חז"ל שמשה התקשה בהבנת עניין מחצית השקל, "עד שהראה לו מטבע של אש מתחת כסא הכבוד". מהו הקושי הגדול?

משה הבין שעניינה של מחצית השקל היא נשיאות ראש של כל אחד ואחד, אולם אם כל אחד יביא את אותו המטבע - במה ניכרת היחודיות?

לכן מראה לו הקב"ה מטבע מתחת כסא הכבוד, ממקום שממנו חצובות הנשמות.

מחצית השקל היתה מאש, אש היא תמיד שונה מאש אחרת – כל אחד והאש של הנשמה שלו!

המשך נמכר יוסף: "ובזה אפשר להבין, מ״ש בשמירת שבת, ביני ובין בני ישראל אות הוא לעולם, שמצוה את האדם לשמור את השבת, אבל יש פעם שמצוה לחלל שבת על איש ישראל, כי אות היא - לעולם, כלומר התורה והאות ההיא מוכנת לעבודתו יתברך לעולם אם יזכה. ומה שנא' אות היא, כלומר האות שנאחז בו האיש שורש נשמתו משועבדת לו וכו', והיינו אות היא לעולם".

אנחנו מתפללים שנזכה כל אחד לפתח את האות המיוחדת שלו, את האישיות שלו, ולהאיר בה לעולם כולו! שבת שלום ומבורך!






[1] הפני יהושע (קידושין לא: ד״ה והואיל בשם ספרים קדמונים) כתב שכן הוא בזוהר ובשל״ה במקומות הרבה, ותמה ע׳׳ז שע״פ חשבון של חמשים פסוקים, לא נמצא אלא שיעור חצי מזה, והביא שכן תמה בחסד לאברהם, וע״ש מעין ב׳ נהר יא, בשם ספר כתיבת יד שכתב בזה, מספר האותיות אל״ף בי״ת עם אותיות מנצפ״ך וכל אות ואות ומילויה ומילוי מלואה יעלה יחד לס׳ רבוא כמספר בני ישראל. וע״ש נהר יח דכתב דלתורה ישנם ס׳ ריבוא פירושים. ועוד פי׳ בפנ״י דהוי ס׳ ריבוא יחד עם התרגום. וראה רבי כליפא בן מלכא, כף נקי, בפרפראות לחכמה.

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

רשומות פופולריות מהחודש האחרון: