יום ראשון, 6 בדצמבר 2015

מחילת עוונות בחנוכה

מחילת עוונות בחנוכה


לקוטי מוהר"ן (תניינא ז,יא): "עִנְיָן חֲנוּכָּה: דַּע, כִּי כָל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מַה שֶׁזּוֹכֶה לִפְעל בַּקָּשָׁתוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים דְּהַיְנוּ בַּקָּשַׁת סְלַח נָא - כֵּן יֵשׁ לוֹ חֲנוּכָּה, כִּי עַל יְדֵי סְלַח נָא נַעֲשֶׂה חֲנוּכָּה.
כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ: "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה" עַל חֵטְא הַמְּרַגְּלִים וְעַל יְדֵי חֵטְא הַמְּרַגְּלִים גָּרְמוּ חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אָמַר לָהֶם 'אַתֶּם בְּכִיתֶם בְּכִיָּה שֶׁל חִנָּם, אֲנִי, אֶקְבַּע לָכֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת'.
כִּי אוֹתוֹ הַלַּיְלָה לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב הָיָה שֶׁבּוֹ נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּמשֶּׂה רַבֵּנוּ בִּקֵּשׁ עַל זֶה סְלַח נָא כִּי בְּזֶה הַחֵטְא וְהַפְּגָם תְּלוּיִים כָּל הָעֲווֹנוֹת כִּי עַל יְדֵי זֶה הַפְּגָם נֶחֱרַב הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבִזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הָיָה קַיָּם, הָיִינוּ נְקִיִּים מֵעֲווֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "צֶדֶק יָלִין בָּהּ" וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י, כִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל לַיְלָה וְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה מְכַפֵּר עַל עֲבֵרוֹת שֶׁל יוֹם.
כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ, לְפִי גּדֶל רוּחָנִיּוּתָם וְדַקּוּתָם אֵין יְכוֹלִין לִשָּׂא עֲלֵיהֶם הַמַּשָּׂא שֶׁל עָווֹן אֲפִילּוּ יוֹם אֶחָד עַל כֵּן אָנוּ צְרִיכִין אֶת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁיְּכַפֵּר עָלֵינוּ בְּכָל יוֹם, וּמֵעֵת אֲשֶׁר חָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְנַקּוֹת עַצְמֵנוּ מִן הָעֲווֹנוֹת כִּי אֵין מִי שֶׁיְּכַפֵּר בַּעֲדֵנוּ.
וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁיָּדַע כָּל זאת עַל כֵּן מָסַר נַפְשׁוֹ עַל יִשְׁרָאֵל, וּבִקֵּשׁ: סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה וְכוּ' כִּי יָדַע שֶׁבְּזֶה הַחֵטְא תָּלוּי חֻרְבַּן הַבַּיִת, שֶׁהוּא כּוֹלֵל כָּל הַחֲטָאִים כַּנַּ"ל וּכְשֶׁזָּכָה לִפְעל בַּקָּשָׁתוֹ.
מִזֶּה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנוּכָּה הֶפֶך חֻרְבַּן הַבַּיִת וְכֵן כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לִפְעל בַּקָּשַׁת סְלַח נָא בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן פְּגַם חֻרְבַּן הַבַּיִת כְּמוֹ כֵן נַעֲשֶׂה בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת, בְּחִינַת חֲנוּכָּה נִמְצָא שֶׁחֲנוּכָּה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי סְלַח נָא כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן רָמַז משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם צֵרוּף חֲנוּכָּה בַּפָּסוּק סְלַח נָא כִּי "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגדֶל חַסְדֶּך וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה" הוּא רָאשֵׁי תֵבוֹת חֲנוּכָּה כִּי חֲנוּכָּה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי סְלַח נָא וְכוּ' כַּנַּ"ל...".

כמה שנמחל לך העוונות כך יש לך חנוכה, וכן הפוך ע"י חנוכה נמחלים העוונות!!!

בני יששכר (כסלו ב,כד) – נר חנוכה פעם אחת בחיים מציל מהגיהנם!!! "בזהר ויחי (דף רח"ל:), אמר ר' יהודה כתיב לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים (משלי לא,כא), האי קרא רבי חזקיה חברנא אוקים ביה דאמר דינא דחייבי דגיהנם תריסר ירחין, פלגא מינייהו בחמה ופלגא מינייהו בתלגא וכו' והיכן מישתלמי נפשייהו בשלג וכו', יכול אף ישראל כן ת"ל לא תירא לביתה משלג מאי טעמא בגין דכל ביתה לבוש שנים אל תיקרי שנים אלא שנים כגון מילה ופריעה, ציצית ותפילין, מזוזה ונר חנוכה וכו' עכ"ל (הוא פעם האחד מוזכר בזהר מן נר חנוכה ויותר מזה לא ידעתי), הנך רואה שעל ידי קיום מזוזה ונר חנוכה ניצולין ישראל מן דין גיהנם...

ונ"ל על פי מה שאמרו בזוה"ק (וישלח קע"ד:) "פתח ואמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וכו' פדעהו מרדת שחת וכו' (איוב לג,כג)... ומאן איהו דא הוא מלאך דממנא עמיה דבר נש בסטר שמאלא... דא הוא יצר הרע דאיהו אחד מאינון אלף דהוו לסטר שמאלא בגין דאיהו סליק לעילא ונטיל רשו, ועל דא אי בר נש אזיל באורח קשוט וכו' כדין איהו סליק ואיתעביד סניגורא ואמר קמי קוב"ה זכו עליה דבר נש כדין קוב"ה אמר פדעהו מרדת שחת עכ"ל.

ממילא לפי זה רווחא לן שמעתתא דפסקו בש"ס להלכה נר חנוכה בשמאל כדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה בשמאל, דכיון דעבדינן מצות גם בשמאל אז ההוא מלאך אחד מני אלף העומד בשמאל סליק ואיתעביד סניגוריא ומלמד עליו זכות, ואומר קוב"ה פדעהו מרדת שחת, וז"ש בזהר הנ"ל לא תירא לביתה משלג (דינה של גיהנם) מאי טעמא כי כל ביתה לבוש שנים אל תיקרי שנים אלא שנים מזוזה ונר חנוכה, דהלכתא נר חנוכה בשמאל בכדי שתהא מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל בכדי דההוא מלאך אחד מני אלף העומד בשמאל ילמד עליו זכות ויצילהו הש"י ממרעין בישין בעולם הזה, וכן יאמר הש"י פדעהו מרדת שחת בעולם הבא...".

בני יששכר (כסלו ב,כא): "גם מי שלא עשה שום מצוה בחיים שלו יקום בתחית המתים אם הדליק חנוכיה"!!!

וכן בנתיבות שלום (חנוכה - תיקון מידת ההוד עמ' מה').

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: