פרשת כי תצא - חשבון נפש תמידי

חשבון נפש תמידי!

שלושה פרחחים נטפלו לאיש אחד מסכן. האיש צעד לו בנחת בפאתי הכפר, גורר אחריו את החמור, ומאחור קשורה העז לזנב החמור ופעמון בצווארה, והפעמון מדנדן ומשמיע את קולו ובעל הבית יודע שהעז מאחור צועדת בעקבותיו.

'מתערב אתכם שאצליח לגנוב לו את העז בלי שירגיש!' אמר הראשון.

'מתערב שאצליח לגנוב לו את החמור בקלי קלות!' אמר השני.

'ואני אצליח לגנוב את בגדיו בלי שום קושי!' אמר השלישי.

'מתערבים?' שאלו שלושתם כאחד.

'מתערבים!' השיבו שלושתם ביחד, ושכחו להודיע על איזה סכום הם מתערבים.

יצא הראשון ופסע חרש חרש אחרי האיש שפיזם לו שירי עם מלווה בקול נעירות החמור. שיחרר בנחת את החבל שקשר את העז לזנב החמור, הוריד את הפעמון מצווארה של העז וקשר אותו בזנב החמור. דנדון הפעמון נשמע מזנבו של החמור והאיש היה בטוח שהעז עודנה פוסעת אחריו והמשיך לפזם לו בנחת.

ואז משום מקום צץ לו פתאום השני:

- 'שלום לך אדוני, מנהג חדש זה אצלכם?' שאל.

- 'שלום וברכה. על מה אתה מדבר?'

- 'על החמור אני מדבר. האם זה מנהג חדש אצלכם לתלות פעמון על זנב החמור?'

סובב האיש את ראשו לאחור וגילה שגנבו לו את העז.

'גנבים! גנבים! ממש עכשיו גנבו לי אותה. מקודם עוד ראיתי אותה פוסעת אחריי', קונן האיש.

- 'אל תדאג', ניסה ה'אורח' לנחם אותו, 'בוודאי לא הספיקו להרחיק, אני אשמור על החמור ואתה תלך לרדוף אחריהם'.

האיש שמח על העזרה הבלתי צפויה ורץ לחפש את העז, כשחזר גילה שגם החמור איננו. נסער וכועס המשיך לצעוד בחוסר מטרה והגיע אל הבאר שבקצה הכפר,

והנה הוא רואה בן אדם עומד ליד הבאר וממרר בבכי, דמעותיו החמות נוטפות לתוך מימי הבאר הקרים.

- 'מה קרה לך? למה אתה בוכה?'

- 'הארנק שלי, הארנק שלי נפל לתוך הבאר!'.

- 'איזה מזל רע יש ליום הזה', הצטרף האיש לקינה, 'גם עז וגם חמור גנבו לי היום', ופרץ בבכי.

- 'אל תבכה, אל תבכה. הכול יהיה בסדר. אם רק תיכנס לבאר ותביא לי את הארנק, אתן לך סכום כסף שתוכל לקנות בו שני חמורים ושתי עזים, לי יש  דלקת פרקים אסור לי להיכנס למים הקרים, אבל אתה יכול'.

אורו עיניו של האיש והוא מיהר לפשוט את בגדיו ולצלול למים הקרים.

את הארנק הוא כמובן לא מצא, וכשיצא משם הוא גם לא מצא את בגדיו...

הדברים שקורים בשקט – אלו הדברים המלחיצים!

- טביעה היא שקטה לא שומעים כלום!!!! (כאן המקום להודות לה' ית' על ביתנו בתיה שניצלה מטביעה בעין מודע...).

- בחדירה לישוב רח"ל יש לכיתת כוננות כלל: "כל שניה של שקט מעגל האיום מתרחב ומשתנה".

- אם אתה שומע מהחדר ילדים נפילה חזקה ואז בכי הכל בסדר, אבל אם אח"כ אתה לא שומע כלום תתחיל לרוץ.

- בניסוי שנערך עם צפרדעים ששמו אותם במים נעימים שהתחממו לאט לאט הצפרדעים התבשלו למוות בלי לקפוץ החוצה, כי התרגלו למים עוד ועוד עד שמתו...

- לח"ד גבוה נקרא ברפואה הרוצח השקט!

אל תסמוך בחיים ובעבודה הרוחנית על זה שאתה לא שומע צעקות והכל בסדר והפעמון ממשיך כרגיל...

תבדוק כל רגע ורגע! אצל הילדים, אצל האשה, בלב שלך, במעשים שלך, אולי תוך כדי שגרה פספסת הרבה דברים בלי לשים לב... חשבון נפש יומיומי!!!

דברים (כא,י): "כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה" – כשיוצאים למלחמה ביצר הרע, המלחמה הכי חשובה בחיינו – כדאי מאוד לקחת את העצה הכי טובה שיש בעולם:

מסילת ישרים (פ"ג): "יהיה האדם מעיין על מעשיו כולם, ומפקח על כל דרכיו שלא להניח לעצמו הרגל רע ומידה רעה כל-שכן עברה ופשע. והנני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו, דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל עסקיהם למען לא יתקלקלו, ויקבע עיתים ושעות לזה שלא יהיה משקלו עראי, אלא בקביעות גדול, כי רב התולדה הוא... המושלים ביצרם שכבר הגיעו אל האכסדרה, שכבר יצאו מן השבילים וראו כל הדרכים לעיניהם בברור, הם יכולים ליעץ למי שירצה לשמוע, ואליהם צריכים אנו להאמין. ואמנם מה היא העצה שהם נותנים לנו? בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם, כי כבר הם ניסו וראו וידעו שזה לבדו הוא הדרך האמיתי להגיע האדם אל הטובה אשר הוא מבקש ולא זולת זה. כללו של דבר, צריך האדם להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבוע לו בהתבודדו, מה הוא הדרך האמיתי לפי חק התורה שהאדם צריך לילך בו. ואחר כך יבוא להתבונן על מעשיו אם הם על הדרך הזה אם לא, כי על ידי זה ודאי שיהיה לו נקל לטהר מכל רע וליישר כל דרכיו. וכמו שהכתוב אומר (משלי ד,כו) פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו, ואומר (איכה ג,מ) נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה' ".