עוצמה של יום!!!
שיר השירים רבה (א): "כאהלי קדר כיריעות שלמה -
מה יריעות שלמה זו מתלכלכת ומתכבסת וחוזרת ומתלכלכת ומתכבסת, כך ישראל אף על פי
שמתלכלכין בעונות כל ימות השנה, יום הכפורים בא ומכפר עליהם, שנאמר (ויקרא טז,ל):
כי ביום הזה יכפר עליכם, וכתיב (ישעיה א,יח): אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".
*כתוב בפסיקתא רבתי (יא'):
"לכן נמשלו ישראל לאגוז (שה"ש ו,יא-אל גנת אגוז ירדתי) כי גם אם
הוא נופל ומתלכלך הוא לא נמאס אלא רוחצים אותו ואוכלים אותו, כך ישראל אפי'
מתלכלכים כל השנה יום הכיפורים בא ומנקה אותם מעוונותיהם שנאמר כי ביום הזה יכפר
עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם".
אומר הנביא ישעיהו (מד,כב): "מחיתי כעב פשעיך"
- כאשר אדם מוחה לכלוך נשארים סימנים, כאשר אדם מוחק את הכתוב נשאר נייר מחוק, כאשר
נרפא פצע בעור נשארת צלקת, אבל הקב"ה מוחה "כעב פשעיך" - השמים שחורים
וקודרים, ולפתע "רוח עברה בו" ולא נשאר כלום, לא סימן לא זכר. השמיים נקיים
כל כך, כאילו מעולם היו נקיים ולעולם יהיו כך.
איך זה קורה?
למה ליוה"כ יש כזאת עוצמה???
משנה יומא (ח,ז): "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל,
לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם – אביכם שבשמים, שנאמר "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם
מַיִם טְהוֹרִים, וּטְהַרְתֶּם" (יחזקאל ל"ו כ"ה), ואומר "מִקְוֵה
יִשְׂרָאֵל ה' " (ירמיהו יז,יג), מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש
ברוך הוא מטהר את ישראל".
רבי עקיבא קודם כל בא לומר לנו, תדע לך שביום הכיפורים – אשריכם ישראל!!! יום של שמחה עצומה!!! הכל נמחק!!!
אח"כ הוא מגלה לנו שביום הכיפורים
יש אור מיוחד של עצמותו ית' שמושפע לתוך העולם, אור של טהרה, שבאור הזה החטאים
נמסים. באור הזה אין החטא פועל, כמו שאומר הפסוק "אִם-חָטָאתָ, מַה-תִּפְעָל-בּוֹ"
(איוב לה,ו). באור האין-סוף, אור השם, החטא לא נוגע, החטא לא יכול לתפוס!
אנחנו טובלים במקווה של השם, מקווה של אור
השם. ממש. מקווה ישראל – ה'.
במשנה יש שני מקרים:
א) "וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים,
וּטְהַרְתֶּם". אומרת המשנה (מקוואות ה,ו): "גל שנתלש, ובו ארבעים סאה, ונפל
על האדם, ועל הכלים – טהורין". אם הגל נפל על אדם טמא – הוא טהור, שהרי היה פה
ארבעים סאה.
ב) ואומר "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' "
(ירמיהו י"ז י"ג), מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".
למה ר' עקיבא מוסיף פה את הפס' השני?
המקרה הראשון כותבת הגמ' (חגיגה יט.) זה רק אם אתה מתכוון להיטהר!
אבל הפס' השני זה גם למי שלא זוכה לכוון...
הכלים המוטבלים במקווה לא צריכים לכוון
שום כוונה, וגם אדם טמא שטובל לא צריך ליחד ייחודים בכדי להיטהר.
יש צורך רק בשני דברים: האחד שיכנס כולו,
שלא ישאיר יד, קצה אף, תאווה כלשהי בחוץ.
והדבר השני שלא יהיה שום לכלוך או חציצה.
כך גם ביום הכיפורים: האדם צריך להיות כולו
בפנים במקווה ישראל ה' שלא יישאר אפילו משהו ממנו בעבירה שעשה. ולכן מתוודים, כדי לאסוף
ולנתק את עצמו מכל עבירותיו את ראשו או ליבו או איברים אחרים ולהכניס את האיברים כולם
ל"מקווה ישראל ה'". הדבר השני הוא, שצריך לדאוג שלא ישאר מהם משהו דבוק לבשרו,
לא בזדון ולא בשגגה.
ואז - "לפני ה' תטהרו"!!!
שפת אמת (ליום כיפור תרמ"ז-תרמ"ח):
"מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך" - ע"י שנהיה לנגד עיניך שרואות
את הפנימיות שלנו ולא רק את החיצוניות ורואות איך שהחטא הוא לא מצד הנשמה
אלא הכל זה השטן וחילותיו שיורד ומטעה ועולה ומשטין - ע"י זה מחה פשעינו!
אנחנו לא הבעיה – זה היצר הרע!!!
היה פעם תלמיד שעשה הרבה בעיות בכיתה, הפריע
בשיעורים, השמיע כל מיני קולות, רב עם החברים, בקיצור - המצב הפך לבלתי נסבל. המורה
שלו היה אובד עצות, ואחרי שניסה בטובות וברעות ולא עזר כלום, הוא הזמין את ההורים לשיחה.
ההורים הגיעו נבוכים, והמורה גלל לפניהם
את כל מה שעושה הילד ואת כל מה שהוא ניסה לעשות איתו, ושאל אותם מה הם מציעים. אמר
לו האב: "מה אתה רוצה שאעשה? גם אני דיברתי אתו וביקשתי ממנו והענשתי אותו, ולא
עזר כלום". אמר המורה: "אולי תקחו אותו לאבחון?" אמרה האם: "אני
לא מאמינה בזה, זה לא יעזור כלום, וזה לא מעשי". אמר המורה בזהירות: "אם
אין ברירה - אולי כדאי לתת לו ריטלין?" אמר האבא: "אבל מאיפה אשיג ריטלין?"
אמר המורה: "אין בעיה, אני אשיג לכם ריטלין, וכל בוקר הילד יקח כדור והכל יהיה
בעז"ה בסדר".
אמרה האמא: "אני בבוקר יוצאת לעבודה
מוקדם, ובעלי בתפילה, ויש בלגן בבית בבוקר, מי ידאג כל יום שהוא יקח את הכדור"?
ענה המורה: "אני יכול לעזור לכם גם בזה, אני עצמי אדאג כל בוקר לתת לו את הכדור".
אמר האבא: "זה לא בא בחשבון, כל התלמידים ידעו שהוא לוקח כדור, יהיה מזה פרסום
ובזה אני לא מעונין!"
חשב המורה ואמר: "יש לי רעיון. כל
יום בהפסקה אחרי התפילה אבקש ממנו ללכת לחדר המורים ולהכין לי כוס קפה, ובתא שלי יהיה
ריטלין והוא יקח כל יום כדור, אף אחד לא ידע מזה והכל יהיה בסדר". הססו ההורים
מעט, ואח"כ הסכימו, אבל אמרו שהם מעדיפים שכלפי הילד זה יבוא מהמורה והם 'לא בעסק'.
וכך היה: המלמד הניח קופסא עם ריטלין בתא שלו בחדר המורים, הסביר לילד בשקט את התוכנית,
וכל יום אחרי תפילת שחרית בכיתה הוא ביקש מהילד לגשת לחדר המורים ולהכין לו כוס קפה,
הילד היה חוזר עם הקפה והכל עבר בשלום. ואכן המצב בכיתה נרגע, הילד כבר כמעט לא נזרק
מהכיתה, לא היה עצבני, לא רב עם חבריו וכו' וכו', ובכלל האווירה בכיתה נהייתה יותר
רגועה.
אחרי כמה שבועות האמא שואלת את הילד:
"נו, מה נשמע בכיתה?" והילד עונה "מצוין"! והיא שואלת: "המורה
מרוצה ממך?" והילד עונה: "כן, הכל עכשיו מצויין!" אז היא שאלה:
"תסביר לי, מה קרה פתאום שהכל נהיה כל כך טוב"?
ענה הילד: "פשוט מאוד, כל בוקר אחרי
התפילה המורה שולח אותי להכין לו כוס קפה, ואני נכנס לחדר המורים, מכין לו קפה, לוקח
כדור מהתא שלו ושם לו בקפה, אני מביא לו והוא שותה את זה, ואח"כ הכל בכיתה מאה
אחוז"!
הילד לא בעייתי זה המורה הבעיה...
אותו דבר אנחנו – קחו לנו את היצר הרע אנחנו בסדר גמור, זה הוא הבעיה!!!
עובדה ביוה"כ היצר הרע על ריטלין
(השעיר לעזאזל...) ואנחנו כולם צמים ורובנו ככולנו בבית הכנסת...
יה"ר שניקח כמה שיותר מהעוצמה של
היום הזה לכל השנה כולה, וניכתב וניחתם לחיים ארוכים ולשלום!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!