חודש אייר – חודש הגבורה
במדבר (י,יא): "וַיְהִי בַּשָּׁנָה
הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל
מִשְׁכַּן הָעֵדֻת"[1].
פסוק זה
מתאר את תחילת המסע לארץ ישראל, ומאוד מודגש בו"השני".
החודש
הראשון - ניסן - מלשון ניסים. בחודש זה נולד עם ישראל. הראשית היא בהשפעת שפע
אלוקי מלמעלה למטה, בלא מעשה האדם, ועל כן הראשית מלווה בניסים.
סיון -
החודש השלישי, הוא חודש
נתינת התורה שקשורה לשלישי (שבת פח.): "דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא: בריך
רחמנא דיהב אוריאן תליתאי לעם תליתאי על ידי תליתאי ביום תליתאי בירחא תליתאי".
החודש
השני, אייר, מופיע בתורה ללא ציווי אלוקי על חגים.
חג אחד
ישנו בחודש השני, ונראה שהוא מבטא את עניינו של החודש: פסח שני. זהו חג שלא
ניתן מלכתחילה על ידי הקב"ה, אלא הגיע לעולם מתוך בקשה של אנשים שהיו טמאים
בעת הקרבת קרבן הפסח, וביקשו ממשה פתרון לבעייתם. הפתרון שניתן על ידי ה' הוא פסח
שני - החל בחודש השני.
החודש
השני, כולו מלמטה למעלה, כולו בהתעוררות הרצון של האדם לפעולה ולעשיה.
"בשנה
השנית בחדש השני בעשרים בחדש - נעלה הענן". הענן האלוקי כבר לא חופף
על ישראל, ולאחר כמעט שנה של חניה בצל הר חורב, מתחיל המסע לארץ ישראל.
החודש
הראשון, ניסן, עניינו עם ישראל, השלישי, סיון, עניינו תורה, ועל פי
זה השני, אייר, צריך להיות מיוחד בענין ארץ ישראל.
אכן, מלבד
תחילת המסע לארץ ישראל המתואר בתורה, זכינו בדורנו להבנה מחודשת של הקשר
בין חודש אייר לארץ ישראל, עם הקמת המדינה בה' באייר ה'תש"ח, ושחרור
ירושלים וחלקים נוספים מארץ ישראל באייר ה'תשכ"ז.
ר'
צדוק הכהן מלובלין מביא
הקבלה שישנה בין החודשים ובין הספירות. אייר מתאים לספירה השניה - ספירת הגבורה.
גבורה
פירושה עצירת השפע האלוקי והתעוררות האדם לפעולה, מלמטה למעלה. העמל והיגיעה של
האדם מבטאים את מידת הגבורה.
ביציאת
מצרים, נאמר לעם ישראל:
"ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", כי היו עם נפש של עבדים (ראב"ע) ועדין
לא היו מסוגלים לצאת למלחמה "פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה". אבל
בחודש אייר הגיעו לדרגה שהיו יכולים לצאת למלחמה בעמלק "בחר לנו אנשים וצא
הלחם בעמלק"!
לוח
השנה העברי מכיל ימים
מיוחדים שנקבעו לזכר מאורעות מיוחדים, אולם, היחוד והמהות של אותם ימים היתה קיימת
עוד קודם לכן, והמאורעות רק חשפו את התכונה הקיימת באותו יום.
כך אברהם
אכל מצות בפסח הרבה קודם ש"לא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ" (הגדה של
פסח).
כך גם
בענייננו - העולם חיכה 5708 שנים כדי לחשוף את הגבורה הקיימת בחודש אייר מאז
ומעולם.
הרב
קוק על חודש אייר: "הגבורה
העילאה של תלמידי רבי עקיבא, והצפונה של קדושי הקהילות, מתחברות יחד באוצר הרזים
של רשב"י".
רשב"י גילה את סודות התורה בחודש הזה (בהילולא שלו
בח"י אייר), ועי"ז יפקון מן גלותא ברחמי, כמ"ש רשב"י
זיע"א יכולני לפטור את העולם ממידת הדין!
אנו
מוצאים שיצחק אבינו שהיה במידת הדין לעתיד לבוא דוקא הוא ילמד זכות על ישראל
כמבואר בגמ' (שבת פט:) שהוא אמר "פלגא עלי ופלגא עליך", וכן אליהו
הנביא ז"ל, וכן אפשר לומר על רשב"י (שהפך את יהודה בן גרים
לגל עצמות ותקע מישהו בימת כינרת, ועוד...), כי כאשר מידת הדין מומתקת, מתבטל הדין
בשורשו.
בחודש
אייר יש גם את הילולת שמואל הנביא ששיסף את אגג...
יום
השואה - יום פרוץ מרד
גטו ורשה (המרד הסתיים בי"א באייר):
דנמרק נכנעה
לצבא הנאצי תוך פחות מיממה.
לוקסמבורג
תוך יום.
הולנד תוך
שבוע.
בלגיה תוך
18 ימים.
צרפת
הגדולה החזיקה מעמד בדיוק חודש ושבועיים עד לכניעתה.
כמה מאות לוחמים
יהודיים הצליחו להחזיק מעמד מול אלפי חיילים גרמנים מיומנים ומחומשים היטב במשך
ארבעה שבועות.
לכן כשנקבע
חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הוחלט כי הוא יחול בכ"ז בניסן מִדֵי שנה.
מועד זה מציין את התאריך העברי של ה-19 באפריל, יום פרוץ מרד גטו ורשה, כפי שחל
בשנת 1955 (עם כתיבת החוק).
אין לשכוח את גבורת הנפש של מליוני היהודים במחנות ברכבות ברעב במחלות ובכל הייסורים שעברו עליהם במשך שנות השואה.
יום הזיכרון:
בחודש אייר נקבע יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שחירפו נפשם בגבורת הגוף והנפש למען עם ישראל וארץ ישראל!
יום
העצמאות:
הנס
המיוחד בהקמת המדינה הוא התעוזה של בן-גוריון להכריז על המדינה, למרות הלחץ מסביב.
הרצי"ה זצ"ל הדגיש תמיד בעניין זה, שהתעוזה לעשות משהו, להתגבר במצבים
קשים, זה גוף הנס, והראיה היא מן התוספות (ב"מ קו) שאומר על רועה שבאה לו רוח
גבורה להגן על צאנו מן הזאבים והוא אינו בורח – גבורתו היא הנס.
יום ירושלים:
מלחמה שהכפילה פי 3 את שטח המדינה ושחררה את כל המקומות הקדושים לעם ישראל, מלחמה שהתחילה במבצע מוקד שנעשה בתעוזה רבה.
הילולת הרמח"ל:
גילה איך כל הבריאה חוזרת אל מקורה מלמטה למעלה (תהליך הפוך ממה שקרה בבריאת העולם).
בניית בית המקדש השני:
מלכים א' (ו,לז-לח): "בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית ה' בְּיֶרַח זִו (אייר)".
בבניית בית שני עמ"י נדרש להרבה גבורה והתעצמות בנפש בשביל להתגבר על כל האויבים מבית ומחוץ שהפריעו לבנין המקדש.
בית המקדש נקרא גבורה (סוטה לז.)
יה"ר שנראה את רוח הגבורה מפעמת בעמ"י ביתר עז וביתר תוקף - להשליט ריבונות אמיתית על כל חלקי ארצנו הקדושה, לגרש את כל שונאי ישראל (מבפנים ומבחוץ) ממנה, ולכונן את בית המקדש על מכונו בב"א.
[1] הרב
יהושע וייצמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!