עוצמה של סליחה
תניא
(פרק כ"ד): "באמת לאמיתו אפי' עבירה קלה הרי העוברה עובר על רצון העליון
ב"ה והוא בתכלית הפירוד מיחודו ואחדותו ית' יותר מס"א וקליפה הנקרא'
אלהים אחרי' וע"ז ממש ויותר מכל הדברים הנשפעים ממנה בעה"ז שהם בהמות
טמאות וחיות ועופות טמאים ושקצים ורמשים וכמאמר יתוש קדמך פי' דאף יתוש שמכניס
ואינו מוציא שהיא קליפ' היותר תחתונה ורחוקה מבחי' הקדושה המשפעת בתכלית הריחוק
קודמת לאיש החוטא בהשתלשלות וירידת החיות מרצון העליון ב"ה וכ"ש שאר
בעלי חיים הטמאים ואפי' חיות רעות שכולם אינם משנים תפקידם ופקודתו ית' שמרה רוחם
ואע"ג דאיהו לא חזי כו'... וכמש"ל דשרש ומקור נפשו' כל בית ישראל הוא
מחכמה עילאה והוא ית' וחכמתו אחד וכו' והוא כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו
למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלבון גדול מזה אפי' עושה כן
לפי שעה שהקליפות וס"א נקראים קיא צואה כנודע".
אז מי עבד עלינו שאפשר למחוק היום את
החטאים?!? איזה בית דין יכול להוציא אותך זכאי, אחרי שעשית כזה דבר?!?!?
רק
בזכות העוצמה המטורפת של של יוה"כ!
האוה"ק
סיפר על יוה"כ (שנת תק"ג) בירושלים: "ותיכף כשהלכתי לבית הכנסת,
ראיתי הארה גדולה בשעת כל נדרי וקנה לי גביר אחד מהמערב הוצאת ספר תורה דכל נדרי,
ובשעה שפתחתי ההיכל היה בעיני כפתיחת שערי גן עדן, ובכל כך הארה שהייתה בבית
הכנסת, וכל העם מתחננים וכל אחד בוכה בכיה גדולה לפני ה' לבנות בית המקדש, אפילו
הפאלחים, יאמנו דברי, שלא ראיתי מימי הארה כאותה שעה…"!!!
כתוב
בתנא דבי אליהו (רבה ה') "ימים יוצרו ולו אחד בהם" (תהילים
קלט,טז) – "ימים יוצרו" אלו שס"ה ימות החמה, ולו אחד בהם – זהו יום
הכיפורים!!!
ביום הזה אנחנו מתדמים למלאכים:
לא אוכלים לא שותים לובשים בגדי לבן...
רבינו צדוק הכהן מלובלין
המלאכים הם פמלייתו של הקב"ה, כשהוא בשמים הם המלווים שלו, אבל ביוה"כ כשהשכינה יורדת אלינו "דרשו
ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" (ראש השנה יח.) אז אנו הפמליא של
הקב"ה אנחנו המלווים שלו!!!
כשאתה המלווה של הקב"ה בקלות אתה זורק לו
מילה פה ומילה שם ומסדר את העניינים...
[השבוע אחרי הסליחות בכותל אי אפשר היה לגשת
לרב שמואל אליהו, כל עמ"י היה עליו... אבל יום אח"כ אח שלי נהג בשבילו
ובדרך הוא אפילו ביקש מהרב שיגיד לאמא מזל טוב בפלאפון לכבוד יום ההולדת...]
המלך
הוא גם היחיד שיכול למחול לך על כזה דבר!
החיד"א: מסביר את הפס' "דרשו
ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" למה אנחנו עמ"י יכולים ל"דרוש את ה'
בהמצאו"? כי "בהיותו קרוב" שורש נשמתנו קרוב כ"כ לקב"ה
שמיד שאנחנו קוראים אליו אנחנו מתנקים לגמרי! אבל אומות העולם שורשם הוא שורש טמא
וכשחוזרים בתשובה מגיעים לטומאה לא יעזור להם כלום!
איזו שמחה עצומה צריכה להיות ליהודי שיש לו יום
כזה בשנה שמשאיר אותו ריק מכל החבילות שאסף כל השנה...
על
זה צריך להיות בשמחה - על ההתקרבות לה'! מי
מטהר אתכם? אביכם שבשמים הוא מטהר אתכם!
זוה"ק
(אחרי מות סו:): "אָמַר רִבִּי יִצְחָק, לִפְנֵי יְיָ' מַמָּשׁ. דְּתַנְיָא,
מֵרֵישָׁא דְּיַרְחָא סִפְרִין פְּתִיחִין, וְדַיְינֵי דַּיָּינִין. בְּכָל יוֹמָא
וְיוֹמָא בָּתֵּי דִּינִין אִתְמַסְרָן, לְאִתְּפַתְחָא בְּדִינָא, עַד הַהוּא
יוֹמָא דְּאִקְרֵי תִּשְׁעָה לְיַרְחָא. בְּהַהוּא יוֹמָא, סַלְּקִין דִּינִין
כֻּלְּהוּ לְמָארֵי דְּדִינָא, וּמְתַקְּנֵי כּוּרְסְיָיא עִלָּאָה דְּרַחֲמֵי,
לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא. בְּהַהוּא יוֹמָא בָּעָאן יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא,
לְמֶחְדֵּי בְּחֶדְוָותָא לְקַדְמוּת מָארֵיהוֹן, דְּזַמִּין לְיוֹמָא
אָחֳרָא, לְמֵיתַב עָלַיְיהוּ בְּכוּרְסְיָיא קַדִּישָׁא דְּרַחֲמֵי,
בְּכוּרְסְיָיא דְּוַותְּרָנוּתָא. וְכָל אִינּוּן סִפְרִין דִּפְתִּיחִין
קָמֵיהּ, וּכְתִיבִין קָמֵיהּ כָּל אִינּוּן חוֹבִין, הוּא מְזַכֵּי לוֹן,
וּמַדְכֵּי לוֹן מְכֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי
יְיָ' תִּטְהָרוּ. לִפְנֵי יְיָ' מַמָּשׁ".
בית הלוי:
כלי כשר שנטרף על ידי שבישל בו מאכלים אסורים ונבלעו בו בפנימיות הכלי טעם האיסור,
כשירצה להגעילו ולהכשירו צריך תחילה להדיחו ולהעביר ממנו שמנונית האיסור הנמצא
בעין על פני הכלי דאל"כ לא יעלה לו הגעלה, ואחר שהודח הוא בכלל כלי נקי שאין
עליו איסור ממש בעין, אבל עדיין הוא כלי טריפה על ידי שנבלע בו איסור, וצריך אז להגעילו
להוציא ממנו הבלוע שבו.
כך בדומה לזה הוא הבעל תשובה, בתחילה
צריך להעביר מעליו עצם העבירה, וזה נעשה על ידי ג׳ חלקי התשובה שהם, חרטה על העבר,
קבלה על העתיד, ווידוי, ועי״כ נסתלק מעליו טומאת החטא ונשאר כלי נקי שאין עליו
ממשות של איסור, אבל עדיין יש בו האיסור שנבלע בו בקרבו, דהאיסור עדיין קשור בו
בטבעו שגרם במעשיו הרעים, ולזה צריך הבעל תשובה אח"כ להרבות בצער וחרטה על
העבר עד שגורל הצער והמרירות שיש לו כעת על העבירות שעבר יעקור מלבו התשוקה והנטיה
להרע שהיה לו עד עתה, וגם על ידי המצוות שיעשה יגביר כח הטוב שבו עד שישוב טבעו
לטוב ויצא ממנו הרע הבלוע בו.
כל זה הוא בכל השנה, אבל ביום
הכיפורים יש בו ביום מעלה גדולה שמיד שמתחרט האדם ומקבל עליו לשוב ממעשיו הרעים
והתוודה עליהם, הקב״ה בחסדו מעביר ממנו התשוקה והנטיה שהגביר בעצמו להרע, ונעשה
כקטן שנולד וכמו שלא חטא כלל, ובטל ממנו הכח והנטיה להחטא שגרם לעצמו במעשיו הרעים".
"עין במר בוכה – ולב שמח!!!"
כתיבה וחתימה טובה!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!