Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום חמישי, 12 ביוני 2014

שלח לך - וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת

וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת


במדבר (טו,לח-מ): "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת: וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם".

האור החיים הק' מביא מדרש (ילקוט) שכשראה משה מעשה המקושש אמר לפני ה' בימי החול לובשין ישראל תפילין וזוכרין המצות ביום השבת במה יזכרו? והשיב הקדוש ברוך הוא הריני נותן להם מצות ציצית שבה יזכרו".

בעל הטורים: "ציצית בגימ' צדקות לומר מי שהוא זהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה דכתיב אני בצדק אחזה פניך.... ציצית עולה ת''ר ושמונה חוטין וחמשה קשרים תרי''ג לומר לך ששקולה מצות ציצית ככל התורה כולה" (וכן מובא ברש"י על אתר).

אבן עזרא: "והיה לכם לציצת. והנה מצוה על כל מי שיש לו בגד בארבע כנפים שיתכסה בו ביום תמיד ולא יסירנו מעליו למען יזכרו... ולפי דעתי יותר הוא חייב להתעטף בציצית בשאר השעות משעת התפלה למען יזכור ולא ישגה ולא יעשה עבירה בכל שעה כי בשעת התפלה לא יעשה עבירה".

מנחות (מא.): "מלאכא אשכחי' לרב קטינא דמיכסי סדינא אמר ליה קטינא קטינא סדינא בקייטא וסרבלא בסיתוא ציצית של תכלת מה תהא עליה? אמר ליה ענשיתו אעשה?!? אמר ליה בזמן דאיכא ריתחא ענשינן!!! (בזמן שמידת הדין מתוחה ח"ו מענישים על ביטול עשה)".

מעשה בבחור מסורתי חייל בצנחנים שהשתחרר בדיוק חמשוש ורצה להתקרב אל הקב"ה והשתתף בשבת בסמינר, במוצ"ש אחרי שבת שלמה של התחזקות הוא החליט לקבל על עצמו לשים ציצית קטן...
יום ראשון לקח את הציצית לובש אותה יחד עם המדים והנשק מעמיס את התיק הכבד ויוצא לכיוון תחנת האוטובוס לבסיס שהייתה בגבעה הצרפתית בירושלים.
לאחר כמה דק' שעמד בתחנה שם לב החייל למישהו ממש חשוד ומפחיד לבוש מעיל גדול ומנסה מתוך המעיל כאילו למצוא איזה משהו בעצבים ובלחץ... הבין החייל שמדובר במחבל! התחנה הייתה ממוקמת לערך 10 מטר מאותו מחבל..כולו לחוץ ולא יודע מה לעשות. הוא אמר לעצמו יש לי 2 ברירות: לזרוק תתיק לזרוק תכל לתפוס ריצה ולהינצל או לנסות להציל את האנשים המסכנים שמסביב. ה' נתן בו אומץ שאין לתאר. הוא החליט לרוץ אל המחבל ולנסות להרוג אותו לפני שיקרה אסון גדול... כמובן שאותו מחבל שם לב אל החייל שמנסה למנוע ממנו את אותו הפיגוע אך למרבה הצער באותו שניה שקפץ החייל על המחבל התפוצץ המחבל! מספר אנשים שעמדו באותה תחנה שהייתה ממוקמת 10 מטרים לערך מהמחבל נהרגו במקום הי"ד. אבל אותו החייל שהמחבל עמד 20 סנטימטר ממנו בפיצוץ קיבל רק רסיסים קטנים ברגליים...

רמב"ם (יד החזקה הלכות ציצית ג'): "אף על פי שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצווה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת כציצית כדי שיקיים מצווה זו... לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'".

מנחות (מד.): "תניא א''ר נתן אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה שאין מתן שכרה בעה''ז ולעה''ב איני יודע כמה! צא ולמד ממצות ציצית מעשה באדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית שמע שיש אשה בכרכי הים שנוטלת ד' מאות זהובים בשכרה שיגר לה ארבע מאות זהובים וקבע לה זמן כשהגיע זמנו בא וישב על הפתח נכנסה שפחתה ואמרה לה אותו אדם ששיגר ליך ד' מאות זהובים בא וישב על הפתח אמרה היא יכנס נכנס הציעה לו ז' מטות שש של כסף ואחת של זהב ובין כל אחת ואחת סולם של כסף ועליונה של זהב עלתה וישבה על גבי עליונה... ואף הוא עלה לישב כנגדה באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו נשמט וישב לו ע''ג קרקע ואף היא נשמטה וישבה ע''ג קרקע אמרה לו גפה של רומי (לשון שבועה...) שאיני מניחתך עד שתאמר לי מה מום ראית בי אמר לה העבודה שלא ראיתי אשה יפה כמותך אלא מצוה אחת ציונו ה' אלהינו וציצית שמה וכתיב בה {במדבר טו-מא} אני ה' אלהיכם שתי פעמים אני הוא שעתיד ליפרע ואני הוא שעתיד לשלם שכר עכשיו נדמו עלי כד' עדים אמרה לו איני מניחך עד שתאמר לי מה שמך ומה שם עירך ומה שם רבך ומה שם מדרשך שאתה למד בו תורה כתב ונתן בידה עמדה וחילקה כל נכסיה שליש למלכות ושליש לעניים ושליש נטלה בידה חוץ מאותן מצעות ובאת לבית מדרשו של ר' חייא אמרה לו רבי צוה עלי ויעשוני גיורת אמר לה בתי שמא עיניך נתת באחד מן התלמידים הוציאה כתב מידה ונתנה לו אמר לה לכי זכי במקחך אותן מצעות שהציעה לו באיסור הציעה לו בהיתר זה מתן שכרו בעוה''ז ולעה''ב איני יודע כמה".

שבת (לב:): "אמר ריש לקיש כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים[1] שנאמר כה אמר ה' [צבאות] בימים ההמה (בזמן הגאולה) אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים [והחזיקו] בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם וגו'".
רש"י ד"ה 'בכנף איש יהודי' - בשכר הכנף יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון, הרי שבע מאות לשבעים לשון, וארבע כנפות יש לו הרי אלפים ושמנה מאות".

האדמו"רים מבית רוז'ין היו נוהגים לעטוף התינוקות מבני חודש ומעלה בציצית.
רבי דויד משה מצ'ורטקוב, בן רבי ישראל מרוז'ין, היה תינוק מוטל בעריסה, ולפתע החל בוכה בקולי קולות. בשום פנים אי- אפשר היה להרגיעו ולהשתיק את בכיו. נבהלה הרבנית ונכנסה לחדר בעלה ליטול ממנו עצה, מה לעשות בתינוק הבוכה בלא הפסק.
"לכי נא ובדקי בציציות של הטלית קטן שהלבשת היום לילד!", אמר הצדיק בקול רגוע ושב לעיין בספר שלפניו. מיהרה הרבנית אל התינוק וגילתה שחוטי הטלית שהלבישה באותו בוקר את דוד משה נקרעו בוו שבלט בקצה העריסה. הסירה מעליו הרבנית את הטלית קטן הפגומה ועטפה אותו ב"ארבע כנפות" כשרות, וכהרף עין נרגע התינוק והחל מחייך.


מעלות הציצית:

א. ירושלמי, זוה"ק כל המקיים מצוות ציצית כאילו מקבל פני שכינה.
ב. המעביר ציצית על עיניו בשעת קריאת שמע, לא יבוא לסימוי עיניים.
ג. תיקונ"ז (תיקון ח"י), גורי האריז"ל ע"י הציצית "אדם מכוסה מכל המזיקין ומלאכי חבלה".
ד. זוה"ק המתעטף בציצית מכריזים המלאכים לפניו , הבו יקר לפלנייא הבו יקר לברא דמלכא.
ה. ניצול מיצר הרע כמעשה יוסף הצדיק.
ו. ניצול מדינה של גהינום.

*מובא בדברי שלום ואמת לימוד זכות על חלק מעדות המזרח שנהגו לא ללבוש.




[1] הרבי מחב"ד שואל מה נעשה עם כ"כ הרבה עבדים? ועונה שזאת תהיה אחת מהשאלות שנשאל את המשיח כשיבוא...